לא צריך להיות מחבק עצים או "ירוק מקצועי", כדי להתפלץ מכמויות הפסולת שמעטרות את השטחים הפתוחים בישראל. באופן כללי, אנחנו חיים במדינה שחלקים גדולים ממנה נראים כמו מזבלה מאולתרת. העובדה הזו מיוחסת בדרך כלל לשילוב בין שלושה גורמים: ההרגלים הקלוקלים של הישראלי המטנף; האכיפה העלובה; ומחסור בתקציב. והנה, השבוע התברר שדווקא יש כסף. הרבה כסף, שמיועד במיוחד לעניין הזה. רק שהוא שוכב בלי תזוזה ולא נעשה בו שימוש.
זה קרה במהלך דיון בוועדת הפנים והסביבה, שעסק בחוק השקיות שנחקק לפני כ-4 שנים. החוק, עתיר כשלים ובעיות בפני עצמו, קובע שהמס הצנוע (עשר אגורות) שמושת על כל ישראלי שלוקח שקית בקופה, אמור לחזור אל הציבור באמצעות קרן הניקיון שתשתמש בכסף שיצטבר לטובת מימוש מטרות החוק, ובראשן הסברה על חשיבות הפחתת השימוש בשקיות, וניקיון המרחב הציבורי.
נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה עדכנו בישיבה כי בקרן הצטברו עד כה 80 מיליון שקלים, שמחכים שמישהו יעשה איתם משהו. סכום כמעט דמיוני בימים שבהם אין תקציב מדינה, ושמשרדי הממשלה נאנקים תחת קיצוצים באדיבות משבר הקורונה. "יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה.
"יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה
באורח סמלי, יממה לאחר הדיון בכנסת התפרסם דוח הניטור השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, שמיפה את מצב הפסולת בחופים.
הממצאים: כ-70% אחוז מהפסולת בים ובחופים עשויה מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק. כן, אותן שקיות שהישראלים עדיין צורכים יותר ממיליארד מהן בשנה, למרות החוק; אותן שקיות שבמערכה הראשונה נקטפות בסופר, ובמערכה האחרונה מתגלגלות בוואדי או מייצרות מרבד פלסטיק דוחה בים.
לכאורה, אלה ימים של סגרים ארציים וקורונה, והכל נדחק מפני המאבק במגפה העולמית שהכתה גם בישראל. למעשה, זה בדיוק הזמן ליוזמות יצירתיות ולניצול של המשבר הכלכלי הגדול כדי לבצע דברים שקשה יותר לקדם בימי שגרה.
ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות.
ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות
אלפי חיילים משוחררים יושבים בבית בלי שקל, משום שגם אם עבדו מאז השחרור, אך לא הספיקו לצבור 6 חודשי עבודה, אינם זכאים לדמי אבטלה. הם פוטרו או הוצאו לחל"ת כמו כולם, אך לא נהנים מרשת ביטחון וכמהים לעבודה.
זה הזמן לשלוף את 80 מיליון השקלים מעלי האבק שהצטברו בקרן הניקיון, לגייס מאות חיילים וחיילות משוחררים ו"סתם" מובטלים, ולשגר אותם לנקות את המדינה – את הוואדיות, את השדות ואת החופים מפסולת בכלל, ומשקיות בפרט. למרבה הצער, מסתמן שבתחום הזה אף פעם לא תחסר כאן תעסוקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם