הברית האזורית החדשה

שר החוץ של ארצות הברית מייק פומפאו ומנהיג סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן בחרטום, 25 באוגוסט 2020 (צילום: Sudanese Cabinet via AP)
Sudanese Cabinet via AP
שר החוץ של ארצות הברית מייק פומפאו ומנהיג סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן בחרטום, 25 באוגוסט 2020

הצטרפותה של סודאן לתהליך הנורמליזציה עם ישראל מחזקת את התוכנית האמריקנית להקמת ברית ישראלית-ערבית במזה"ת תחת חסותה של ארה"ב.

הברית החדשה אמורה להתמודד עם הסכנה האיראנית ועם סכנות האסלאם הקיצוני והטרור.

הצטרפות סודאן לתהליך הנורמליזציה מחזקת את התוכנית האמריקנית להקמת ברית ישראלית-ערבית במזה"ת תחת חסות ארה"ב. הברית אמורה להתמודד עם הסכנה האיראנית ועם סכנות האסלאם הקיצוני והטרור

אויביה של ישראל במזה"ת ובראשם איראן מתקשים עדיין לעכל את השינוי שחל בסודאן אשר הודיעה על הסכמתה לנורמליזציה עם ישראל.

צחוק הגורל הוא שמדובר במדינה שאירחה ב-1967 את ועידת ח'רטום שבה הודיעו מדינות ערב על שלושת "הלאווים": לא להכרה בישראל, לא למו"מ עמה ולא לשלום עמה.

מאז זרמו מים רבים בים התיכון ובים האדום, סודאן, מדינה של 40 מיליון תושבים, הלכה למהלך החשוב החדש הזה מתוך אינטרסים כלכליים, אזוריים ובינלאומיים. אך חשוב לזכור שמדובר במדינה נוספת שהתנתקה מהחלטות הליגה הערבית ומיוזמת השלום הערבית ולא נתנה להחלטות האלה, שאבד עליהן הכלח, לפגוע באינטרסים החיוניים שלה. גם היא התעלמה מדרישות הפלסטינים והציבה את האינטרסים שלה בראש סדר העדיפויות ולא את הבעיה הפלסטינית.

סודאן תשתלב בברית האזורית החדשה

שר המודיעין של ישראל, אלי כהן, התראיין ב-25 באוקטובר לעיתון "אל-סודאני" היוצא לאור בסודאן והודיע כי ארה"ב וישראל פועלות להקמת ברית אזורית תחת מטרייה אמריקנית, שתכלול בנוסף לישראל את מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וסודאן.

הוא העריך כי מדינות נוספות יצטרפו לברית הזו אך לא פירט מהן מטרות ויעדי הברית הזו.

השר אלי כהן העריך כי משלחת סודאנית תגיע לישראל לדון ביחסים בין שתי המדינות ובנושאים כלכליים, וגילה כי הוא יצא בקרוב בראש משלחת ישראלית לסודאן לאחר החתימה הרשמית על הסכם השלום בין שתי המדינות וקבלת אישור מח'רטום לביקור המשלחת הישראלית.

בתוך כך, חשף הגנרל הסודאני יאסר אלעטא, חבר המועצה הריבונית בסודאן, כי הצבא הוא שעומד מאחורי הנורמליזציה עם ישראל.

הצבא הסודאני עושה כל שביכולתו לקדם את הסכם הנורמליזציה עם ישראל אך הזירה הפוליטית הפנימית בתוך סודאן איננה שקטה.

הגנרל הסודאני יאסר אלעטא, חבר המועצה הריבונית בסודאן, חשף כי הצבא הוא שעומד מאחורי הנורמליזציה עם ישראל, ועושה כל שביכולתו לקידום ההסכם, אך הזירה הפוליטית הפנימית בסודאן איננה שקטה

בין המפלגות השונות החלו מגעים להקמת חזית מפלגתית שתפעל נגד הנורמליזציה עם ישראל. החזית תכלול מפלגות אסלאמיות של הסלפים, תנועת "האחים המוסלמים" ואנשי דת צופים. הנימוק ליוזמה הזו הינו הטענה כי כוחות זרים מתערבים בעניינים הפנימיים של סודאן ואלה אינם מעוניינים כי יקום בה משטר דמוקרטי.

עם זאת, ההערכה בצבא הסודאני היא כי שום התארגנות פוליטית במדינה לא תצליח למנוע את הסכם הנורמליזציה עם ישראל וישומו.

סודאן שבעבר אירחה בשטחה את מנהיג אל-קאעדה אוסאמה בן לאדן, שהייתה במשך שנים רבות ציר מרכזי להברחת נשק מאיראן לחמאס ברצועת עזה ואף איפשרה ב-2012 לאיראן להקים בשטחה מפעול ליצור תחמושת עבור חמאס, מתנערת מכל קשר לטרור ואיראן ואמורה להשתלב בברית החדשה שמטרתה  להילחם בסכנה האיראנית ובאיסלאם הקיצוני.

סודאן היא נכס אסטרטגי חשוב בברית האזורית, היא שוכנת לחופי הים האדום, יש בה כמה נמלים ואפשר להקים בה בסיסים צבאיים חדשים.

גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי הברית האזורית שעליה דיבר שר המודיעין אלי כהן כוללת שלוש מטרות עיקריות.

  1. התמודדות עם הסכנה האיראנית ובלימת מגמות ההתפשטות האיראניות במזרח התיכון.
  2. בלימת התחזקות והשפעת ציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר במזה"ת ומלחמה בטרור האסלאמי.
  3. יצירת ברית שתהווה גשר בין ישראל לרש"פ ושתשפיע על הרש"פ לחזור לשולחן המשא ומתן עם ישראל במטרה להגיע להסדר מדיני מוסכם. אפשר שזה יקרה רק לאחר ירידתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מן הבמה הפוליטית.

בין המפלגות החלו מגעים להקמת חזית מפלגתית נגד הנורמליזציה עם ישראל, בטענה שכוחות זרים מתערבים בענייניה הפנימיים של סודאן ומנסים למנוע הקמת משטר דמוקרטי

שת"פ בין איראן ל"אחים המוסלמים"

הסכנה לישראל ולמשטרים הערבים המתונים במזה"ת נובעת משיתוף הפעולה של איראן השיעית עם תנועת "האחים המוסלמים" הסונית. רק השבוע קיבלנו דוגמא מוחשית נוספת לכך כאשר ממשלת עיראק השיעית דחתה את בקשת מצרים והליגה הערבית להכריז על תנועת "האחים המוסלמים" בעיראק כתנועת טרור.

אחמד מולא טלטל דובר ממשלת עיראק אמר ב-25 באוקטובר לאמצעי התקשורת:

"ההתייחסות לכל קבוצה בעיראק כארגון טרור היא רק לאחר שהקבוצה הזו עשתה פעולות טרור נגד האזרחים או לאחר שהרימה את נשקה כנגד המדינה. היחס של ממשלת עיראק ל'אחים המוסלמים' איננו קשור למה שקורה איתן בממשלות אחרות במדינות העולם".

איראן וטורקיה, המובילה את ציר "האחים המוסלמים" גינו את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. השיח' מוחמד בן זאיד משתדל מאז שלא להתעמת מילולית עם איראן, אך קיימת מתיחות גדולה מאוד בין איחוד האמירויות לטורקיה.

לאיראן יש שתי שלוחות מזויינות חשובות המשתייכות לתנועת "האחים המוסלמים" והן חמאס והג'יהאד האסלאמי הפועלות מרצועת עזה.

איראן בלחץ

איראן נתונה בלחץ רב מאז השגת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, אשר נותן לישראל גושפנקה רשמית להקמת ברית צבאית עם איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור נגדה.

לא רק שר המודיעין הישראלי אלי כהן דיבר על הקמת ברית אזורית ישראלית עם מדינות ערביות בחסות ארה"ב. גם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו אמר ב-6 בספטמבר כי הדיאלוג שהיה לו עם ראש הממשלה נתניהו ועם יורש העצר של אבו דאבי השיח' מוחמד בן זאיד והנשיא טראמפ עסק "ברגע ההיסטורי" בין ישראל לאיחוד האמירויות והגעת 2 הצדדים להסכם על הקמת "ברית נגד איראן להגנה על השטחים האמריקנים והמזה"ת".

מדבריו של שר החוץ האמריקני עולה כי הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא למעשה ברית מדינית-צבאית נגד איראן שמטרתו בין היתר להגן על ארה"ב, בכך שונה ההסכם מהסכמי שלום אחרים שחתמה ישראל עם מצרים ועם ירדן.

מדברי שר החוץ האמריקני עולה כי הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות הוא למעשה ברית מדינית-צבאית נגד איראן, שמטרתו, בין היתר, להגן על ארה"ב. להבדיל מהסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן

אין פלא שהאירנים בלחץ, דו"ח אירני שפורסם ב-5 בספטמבר באתר האירני "ג'אדה אירן" הזהיר מפני הסכנה של היעדים הבלתי מוצהרים של ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל ומהאפשרות שישראל תשיג דריסת רגל במפרץ, דבר שיאיים באופן ישיר על ביטחונה של איראן. הדו"ח העריך שההסכם עלול להביא להקמת בסיס צבאי ישראלי בתוך איחוד האמירויות שיהיה מופנה נגד איראן.

להערכת מחברי הדו"ח, ישראל בחרה באיחוד האמירויות בגלל קרבתה למתקנים האסטרטגיים של אירן, כמו שדות הנפט, הנמלים והכורים הגרעיניים שלה.
איראן תיאלץ, נאמר בדו"ח, לנקוט אמצעי נגד צבאיים כפי שהודיע לפני כמה ימים חוסיין סלאמי מפקד "משמרות המהפכה" האירניים וטהרן תיצור בריתות חדשות כדי להתמודד עם ההשפעה הישראלית במפרץ.

גורמים במפרץ טוענים כי איראן חוששת מכך שישראל תבנה בסיסי מודיעין באי סוקוטרה מדרום לתימן, שנמצא בשליטת איחוד האמירויות, דבר שיאפשר לה פיקוח על התנועות האירניות מהמפרץ הפרסי דרך מיצרי באב אלמנדב ועד למדינות קרן אפריקה.

עתה הצטרפה לברית נגד איראן גם סודאן שהיו לה בעבר קשרים הדוקים עם איראן בתקופתו של הרודן עומר אלבשיר. הצטרפות סודאן אל ציר הנורמליזציה עם ישראל מחזקת את סיכויי הקמת הברית האזורית החדשה. ככל שיצטרפו מדינות נוספות לתהליך תתחזק הברית נגד איראן ונגד תנועת "האחים המוסלמים".

למדינות האלה שחתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל יש דאגות ביטחוניות ושיקולים צבאיים דומים לאלה של ישראל, וזו בהחלט סיבה טובה שיכולה להביא את ממשל טראמפ להקים ברית אזורית נגד איראן על בסיס השתתפותן של מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות.

עתה הצטרפה לברית נגד איראן גם סודאן שהיו לה בעבר קשרים הדוקים עם איראן בתקופתו של הרודן עומר אלבשיר. הצטרפות סודאן אל ציר הנורמליזציה עם ישראל מחזקת את סיכויי הקמת הברית האזורית החדשה

מי שיכול בעתיד להוביל את הברית הזו הינו יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן", האיש החזק" בממלכה, שאמור להפוך למלך הבא של סעודיה ומוביל קו ניצי נגד איראן ונגד "האחים המוסלמים". לכן חשוב מאוד לצרף בהקדם את סעודיה לברית האזורית הזו, זו אחת הסיבות שממשל טראמפ וישראל משקיעים מאחורי הקלעים מאמצים כבירים להעלות גם את סעודיה באופן גלוי על מסלול הנורמליזציה עם ישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,164 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים

ממשלה ללא גבולות

ב-17 ביולי איבדתי כל אמון בממשלת ישראל ובכך שהיא מנהלת את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. זה לא שהייתי חסר ספקות גם קודם לכן, אבל באותו יום שישי בדרך לשבת בבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, ראשי הממשלה הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן.

באותו יום שישי בדרכי לבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, הרה"מים הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן

הממשלה התגלתה במלוא מערומיה, תוך כדי ניהול חלטוריסטי ודחייני – בו ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון. מקבלי ההחלטות מתפקדים בערך כמו סטודנט רשלן שהחל לכתוב סמיניריון כמה שעות לפני דד-ליין ההגשה ולא יספיק אפילו לכתוב הערות שוליים. זו מדיניות יו-יו. אנחנו, האזרחים, הופכים ללא יותר מכלי משחק שניתן להשתעשע בו ללא בקרה וללא הסברים.

דבר זה מעלה את השאלה למה, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, נראה שנבצר מהממשלה לגבש מדיניות אחידה, ברורה ועניינית כפי שעשו במדינות בכל רחבי העולם.

ישנם הרבה גורמים לכך שנראה שהממשלה מתנהלת ללא אחריות כלפי הציבור הישראלי. תהליך דריסת נורמות השלטון הדמוקרטי בשנים האחרונות הוא חלק מזה. אבל ללא ספק, בהשוואה להתנהלות במדינות אחרות כמו קנדה, גרמניה וניו-זילנד, אחד הפקטורים המרכזיים הוא היעדר השקיפות של הממשלה והליך קבלת ההחלטות שלה ביחס לקורונה. חוסר השקיפות הזה, והזלזול בעצם הרצון של הציבור להבין מדוע מבקשים ממנו לוותר על חירויותיו בצורה כה נרחבת מביאים להידרדרות מסוכנת באמון הציבור במוסדות השלטון. אותו אמון שנדרש אף יותר בזמן מגפה.

זו לא בעיה חדשה. הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח על האופן בו היא מקבלת החלטות – בחסות אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל. סעיף 35 חוק יסוד: הממשלה, קובע הסדר בו הממשלה היא זו שמחליטה עבור עצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו לעיני הציבור ואילו ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים.

הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח אופן קבלת החלטות – בחסות סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, היא זו שמחליטה לעצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו או ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים

קבוצה של עיתונאים.ות והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הניסיון הספציפי הזה של הממשלה להסתיר את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת מבלי שהדבר יהיה תחת ביקורת של אף רשות אחרת.

זה בדיוק אותו המנגנון שמאפשר לממשלות ישראל להסתיר מהעין הציבורית את האופן שבו מתקבלות החלטות בועדת השרים לחקיקה – שקובעת על פי רוב אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו יפלו.

לא רק שזה מצב לא תקין – אלא שהחודשים האחרונים מראים עד כמה המנגנון הזה מסוכן. אמנם לא כולם קשובים לפרוטוקולים של ועדות שרים אחרות, שעוסקות בנושאים מהותיים לא פחות על החיים שלנו, אך בזמן מגפה הערפל מסביב להחלטות הממשלה גורם לאובדן אמון בהנחיות שיוצר סכנה ממשית לבריאות הציבור. במיוחד בעידן רשתות חברתיות, יש חשיבות עצומה בממשלה שמנגישה את הנתונים לציבור, מקשיבה לדרג המקצועי, ודואגת לכך שהאזרחים והאזרחיות יבינו לעומק את הרציונל העומד בכל צעד וצעד.

השקיפות לא אמורה להיות דרישה מוגזמת, או כזו שצריך כדי לאכוף אותה באמצעות סוללת עורכי דין שיעתרו לבג"ץ. שקיפות אמורה להיות ה"דיפולט" – ברירת המחדל, והחשאיות של הפרוטוקולים היא זו שאמורה להיות יוצאת הדופן.

הפתרון לכך הוא בדיוק מה שהצענו במכון "זולת": שינוי של חוק היסוד כך שהסמכות להחליט על חיסיון פרוטוקולים של הממשלה – בתחומים שאינם קשורים בחוץ וביטחון – תינתן לכנסת ישראל. כך, נציגי הציבור, במעמד ציבורי וחשוף לציבור יצטרכו להסביר מדוע הם תומכים או מתנגדים לכך שועדת שרים מסוימת תהיה בחיסיון ממשלתי.

קבוצת עיתונאים והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הסתרת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת

זהו הבסיס כדי לממש את זכות הציבור לדעת  ולמנוע מתן סמכות כללית כל כך נרחבת לממשלת ישראל שבחודשים האחרונים מביאה לסיכון ממשי  של חיי אדם.

אייל לוריא פרדס, פעיל חברתי ולשעבר יועץ פרלמנטרי לח"כ מיכל רוזין ומס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר ירושלים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 621 מילים

מנסור עבאס: "אנחנו כן רוצים לשמור על המשותפת, אבל שהיא תלך בדרך אחרת"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הקדמת הבחירות: 61 ח"כים תמכו ו-54 התנגדו ● יושב ראש סיעת כחול לבן גינזבורג: "אין מגעים עם הליכוד"; הודיע שיכנס ביום שני הקרוב את ועדת החוקה לדון בהצעה לפיזור הכנסת ● ב-20:00 בערב יישא נתניהו דברים ● ראש הממשלה ביקש מנציב שירות המדינה לאשר את מינוי מזכיר הממשלה צחי ברוורמן למנכ"ל משרדו

עוד 59 עדכונים

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

למקרה שפיספסת

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות

בחירה ישירה לנשיאות המדינה

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה