המטרה: ליאת ב-ארי. אילוסטרציה (צילום: פלאש90/עיבוד מחשב)
ניתוח הקמפיין חסר התקדים המתנהל נגד התובעת הראשית במשפט נתניהו

המטרה: ליאת בן-ארי

מיוחד

בחודשים האחרונים מתנהל קמפיין אישי בלתי-פוסק נגד התובעת הראשית במשפטו של נתניהו ● עורכי דין, פעילים ברשתות החברתיות, עיתונאים ובנו של ראש הממשלה - מפיצים מידע כוזב, מטרילים את משרד המשפטים בתלונות שווא, מנפחים זוטות ובעיקר מטרידים ללא הרף את בן-ארי ומשפחתה ● אבנר הופשטיין בחן טיעון אחר טיעון ומביא תמונת מצב מבהילה של פרקליטה תחת איום חסר גבולות

לא פחות מארבע תלונות שונות הגיש בחודשיים האחרונים עו"ד אביעד ויסולי נגד המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן-ארי – ראש צוות התביעה בתיק 4000 ("וואלה!-בזק") של ראש הממשלה בנימין נתניהו – אל נציב התלונות על הפרקליטות, השופט דוד רוזן.

כל אחת מתלונותיו של ויסולי התבררה כמופרכת יותר מקודמתה, תוך ערבוב חצאי-אמיתות עם בדותות, וכולן כאחת על עניינים שאינם קשורים בתפקודה הישיר של בן-ארי בפרקליטות המדינה.

סמיכות התלונות יצרה מצב של "עוד זה מדבר וזה בא" – בן-ארי בקושי מספיקה להשיב; רוזן בקושי מספיק להבין אם בירור התלונות בכלל נמצא בתחומי סמכותו – ועל השולחן מונחת תלונה נוספת.

כך קרה שבעוד מטפל רוזן בתלונה השלישית (אשר נדחתה), כבר מחכה התלונה הרביעית על שולחנו כפצצה מתקתקת, מהסוג שלא באמת מאיים, אבל מספק לחבלנים הרבה מאד עבודה מיותרת עד לפירוקה.

האם רוזן ידון בתלונה החדשה בנפרד? האם ניתן בכלל לדון בה?

עורך דין אביעד ויסולי (צילום: ציון הלוי/ויקיפדיה)
עורך דין אביעד ויסולי (צילום: ציון הלוי/ויקיפדיה)

בתלונתו הרביעית, המתפרסמת כאן לראשונה, מרחיב עו"ד ויסולי, פעיל ליכוד ותיק ויו"ר "המטה למען ארץ ישראל", את תלונתו לגבי הקשרים המושחתים כביכול נגד יגאל ינאי, "לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין וכיום מנהל רשות הפיתוח בעמידר", המפעיל לחצים על הוועדה המקומית לאשר לפרקליטה בן-ארי בדיעבד את פיצול דירתה.

אותו ינאי, חשף ויסולי כבר בתלונותיו הקודמות, נמצא בניגוד עניינים מכיוון שבן-ארי נמצאת בקשרים עמו, "קשרים אשר הסתירה", מטעים ויסולי.

בין השאר, טען ויסולי כי בן-ארי הייתה התובעת שהחליטה להגיש אשתקד נגד ינאי כתב אישום בגין שוחד. עכשיו, על פי אותה עסקה סיבובית שמתאר ויסולי, העבריין המואשם שבן-ארי תחליט על גורלו, לוחץ על הוועדה להעניק לה הטבה משמעותית בנדל"ן אשר בבעלותה ובבעלות בן זוגה.

הנה כי כן, ויסולי לא משאיר דבר ליד הדמיון, וקובע כי אחת הפרקליטות הבכירות בישראל, המעורבת בתיקים הרגישים ביותר, שאחד מהם אף עשוי להכניס ראש ממשלה לכלא, עשתה עסקה מסואבת עם נאשם כדי להיטיב עם בני ביתה – עסקה שיש בה לא רק ניגוד עניינים, כפי שטען בתלונתו הקודמת, אלא מתת מושחת מסוג שוחד.

ויסולי לא משאיר דבר ליד הדמיון, וקובע כי אחת הפרקליטות הבכירות בישראל, המעורבת בתיקים הרגישים ביותר, שאחד מהם אף עשוי להכניס ראש ממשלה לכלא, עשתה עסקה מסואבת עם נאשם כדי להיטיב עם בני ביתה

"התברר כי עו"ד בן-ארי 'קוצרת את פירות' של ניגוד העניינים והשוחד, לכאורה, בימים אלה ממש", כותב ויסולי בתלונתו החדשה והאחרונה (לעת עתה), ומסכם בציטוט הפיוטי מספר עמוס: "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?".

יש רק בעיה קטנה אחת: יגאל ינאי הנאשם הוא לא יגאל ינאי מעמידר.

נציב תלונות הציבור, דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נציב תלונות הציבור, דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מי שקורא את תלונותיו של ויסולי, המנוסחות בקפידה ובלשון נאה, מתקשה לחשוב שמדובר באדם שהוזה קונספירציות וממציא פרשיות מתח מפוברקות, המעסיקות על חשבון הציבור לשווא את המערכת בטרטור מיותר לחלוטין. זאת הבעיה עם מסמכים סדורים ומסודרים – הם יכולים לייצר חשדות סביב כל דבר.

בן-ארי טרחה להשיב על כל אחת מארבע התלונות, ובין היתר טענה כי מעולם לא טיפלה ולא נגעה בתיק של אותו ינאי, שבכלל הוכרע בפרקליטות בירושלים (בן-ארי יושבת במיסוי וכלכלה בפרקליטות בתל אביב). רוזן, בתשובתו לתלונה השלישית, קיבל את גירסתה כי בינה לבין ינאי אין כל קשר, ולפיכך קבע בהכרעתו כי "תלונותיך הקשות כנגד עו"ד בן-ארי תלויות על בלימה משאינן נשענות על בסיס עובדתי של ממש".

עד כדי כך התלונה מופרכת, שגם בן-ארי וגם רוזן כלל לא שמו לב לעובדה שמדובר בשני אנשים בני אותו שם. אותם "שניים שילכו יחדיו" עליהם מבוססת סידרת התלונות החריפה, הם בכלל שלושה שלא מכירים זה את זה: יגאל ינאי אחד הוא הנאשם בשוחד שהיה מנכ"ל עיריית ראש העין, יגאל ינאי השני, אדם אחר לחלוטין, הוא בכיר בעמידר שמשפיע על ההחלטות בנוגע לפיצול הדירה של הפרקליטה.

עד כדי כך התלונה מופרכת, שבן-ארי ורוזן כלל לא שמו לב לעובדה שמדובר בשני אנשים בני אותו שם. אותם "שניים שילכו יחדיו" עליהם מבוססת סידרת התלונות החריפה, הם בכלל שלושה שלא מכירים זה את זה

בעקבות החשיפה של כתב וואלה! בטויטר, פנה ינאי מעמידר גם לנציב רוזן בטענה שבהחלטה רשמית של שופט נכתב שהוא נאשם בשוחד, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. הפרקליטות מיהרה לפרסם את מה שהיא מקווה יהיה אקורד הסיום ב"פרשה" המגוחכת: ציוץ שמבהיר כי הבדיקה כולה נעשתה על תלונת כזב מוחלטת: "לא רק שלבן-ארי לא היה קשר לינאי, אלא אף מדובר בשני אנשים שונים הנושאים את אותו השם – יגאל ינאי", כתבו בפרקליטות והוסיפו: "צר לנו אם ינאי (מחברת עמידר) נפגע מפרסום התלונה שצוטטה בהחלטת הנציב רוזן".

מצאו את ההבדלים: יגאל ינאי מראש העין (מימין) ויגאל ינאי מעמידר (משמאל) (צילום: מוקד ראש העין, עמידר)
מצאו את ההבדלים: יגאל ינאי מראש העין (מימין) ויגאל ינאי מעמידר (משמאל) (צילום: מוקד ראש העין, עמידר)

עו"ד בן-ארי – המוגדרת כאישיות מאובטחת בדרגה גבוהה מזה כמה שבועות ומאויימת על חייה ועל שלום משפחתה – לא באמת נפגעה מהתלונות הכוזבות הללו, לא במעמדה ולא בשלומה האישי. למעשה, אלמלא היה מדובר בכספי ציבור וזמן יקר המושחתים על בדיקות מיותרות, אפשר היה לצחוק על כל הסאגה.

אבל בפרקליטות מסרבים לצחוק. את מה שמתרחש סביב בן-ארי הם מגדירים צונאמי, ואת התחושות שמלוות את הטיפול במאות הפרסומים הנוגעים לפרקליטה הבכירה הם מגדירים כ"הלם".

בדוברות משרד המשפטים ובסביבתה של בן-ארי פוכרים ידיים במבוכה לנוכח הפניות היומיומיות הכוללות שאלות מביכות ומגוחכות או בקשות תגובה לשקרים בוטים ומכוערים. "כל יום ליאת מקבלת משהו חדש, וחלק מהדברים נוראיים ממש. אנחנו יודעים שאין דרך טובה להתמודד עם זה", מודה גורם במשרד המשפטים. "לא נגיב – יגידו שאנחנו לא פתוחים לביקורת. כן נגיב – נאכיל את המפלצת שלא יודעת שובע. נגיב בחומרה – יאשימו אותנו בסתימת פיות. נגיב ברפיון – וניפול בפח. אנחנו מתנהלים בתוך שדה לא מוכר שלא היה כדוגמתו מעולם".

"אנחנו יודעים שאין דרך טובה להתמודד עם זה. לא נגיב – יגידו שאנחנו לא פתוחים לביקורת. כן נגיב – נאכיל את המפלצת שלא יודעת שובע. נגיב בחומרה – יאשימו אותנו בסתימת פיות. נגיב ברפיון – וניפול בפח"

בניגוד לסוג הביקורת שחוטפים היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט או פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, המתקפה על בן-ארי נושאת אופי אישי, בעניינים שאינם קשורים לעבודתה כלל: נכסיה, ילדיה, בן-זוגה ואפילו אחותה המנוחה.

ליאת בן ארי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
ליאת בן ארי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

במאמץ המלחמתי משתתפים עורכי דין, עיתונאים, אנשים המתחזים לעיתונאים, מטרילים מקצועיים וסתם עוברי אורח אקראיים הנהנים ממלאכת השלכת הביצים הסרוחות ברשתות החברתיות. מה שהתחיל כשורה של האשמות ב"שחיתות" כביכול, המשיך בהפגנות, ציוצים אלימים, הטרדות מפחידות, איומים על משפחתה, ובעיקר שרשרת של כזבים בלתי נתפסים, פייק ניוז ברמות הגבוהות ביותר.

אימפריית הנדל"ן של הפרקליטה הטייקונית

בקיץ האחרון התמסרו כמה עיתונאים בשקידה כדי לחקור את אימפריית הנדל"ן של ליאת בן-ארי, כפי שהגדיר זאת העיתון "ישראל היום" בכתבת תחקיר של העיתונאים אראל סג"ל ועקיבא ביגמן. סג"ל והעיתונאי אלי ציפורי היו המובילים בפרסומים שתיארו את הפרקליטה כארכי-נוכלת בתחום הנדל"ן, בממדים לא פחותים ממורשעי עבר בתחום כמו הקבלן דוד אפל או ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בן-ארי אכן עברה עבירת בנייה, לטענתה במדרג הנמוך: את דירתה בראש העין, שנבנתה במסגרת מכרז של עמותת "עתודת אפק", היא פיצלה לשתי דירות לפני שקיבלה על כך אישור מהרשויות. פקח שביקר במקום בסוף פברואר הבחין בכך, ומילא תלונה על פיצול ודלתות שאינן מופיעות בתשריט המקורי.

ימים ספורים אחר כך הגישו בן-ארי ובן זוגה אביב שוויקי בקשה לאשר את הפיצול. בקשה לשינוי בדיעבד של תוואי הנכס אינה תקינה, אבל בעיריית ראש העין הבהירו כי בכוונתם לאשרה ואף הדגישו כי "אין מניעה משפטית לאשר הבקשה בדומה לבקשות רבות ודומות אשר נדונו ואושרו ע"י הוועדה".

אראל סג"ל בתוכניתו ב״כאן 11״ (צילום:  צילום מסך/כאן 11)
אראל סג"ל בתוכניתו ב״כאן 11״ (צילום:  צילום מסך/כאן 11)

בן-ארי, צריך לציין, הסתבכה באפולוגטיקה מיותרת. בתשובותיה היא ענתה פעם אחת שמדובר בעניינים פרטיים, פעם אחרת שאין לה שום מעורבות בהשקעות ובעסקים של בן-זוגה, ולבסוף הודתה בתשובתה לנציב רוזן כי "אכן ראוי היה שהשינויים המסויימים שנעשו בבית כמו גם הפיצול לשתי יחידות דיור, ייעשו רק לאחר קבלת היתרים כנדרש, ועל כך עו"ד בן-ארי מצרה".

הגיוני לחלוטין לדרוש מפרקליטה בכירה שתהיה צחה כשלג, ותקפיד על הוראות החוק קלה כחמורה. לפיכך, גם אם מדובר ב"עבירה במדרג הנמוך", היא ראויה לביקורת. מכאן והלאה העמיסו סג"ל והעיתונאי אלי ציפורי עוד ועוד "עבירות" לכאורה ופתחו בפסטיבל.

ציפורי, לשעבר עורך וכתב בכיר ב"גלובס", מנהל בשנים האחרונות מלחמת חורמה בעיתונאי השמאל ומרבה להציף את הרשתות בתיאוריות קונספירציה מופרכות. בהקשר של בן-ארי טען כי  מדובר  בעבירות בנייה וחריגות בנייה חמורות מאוד, כאלה "המחייבות בוודאות הגשת כתב אישום".

הוא טען כי פיצלה את הנכס עם הכנה לדירה שלישית, ביצעה חריגות בנייה של 30 מ"ר, נמנעה מתשלום כופר חניה ועוד. את הגילויים הללו ליווה שוב ושוב בתואר "חשיפה", "הבלופים של משפחת בן-ארי", "לופ של שקרים" ועוד. אבל להאשמות הללו אין סימוכין בטענות העירייה ובתלונתו של הפקח, ואת רובן בן-ארי מכחישה.

כתבתם של אראל סג"ל ועקיבא ביגמן על אימפריית הנדל"ן של ליאת בן-ארי ב"ישראל היום", ב-13 באוגוסט 2020
כתבתם של אראל סג"ל ועקיבא ביגמן על אימפריית הנדל"ן של ליאת בן-ארי ב"ישראל היום", ב-13 באוגוסט 2020

התחקיר של אראל סג"ל ועקיבא ביגמן התנוסס ב"ישראל היום" תחת הכותרת הבומבסטית, השמורה בדרך כלל לטייקונים: "אימפריית הנדל"ן של בן-ארי נחשפת". סג"ל גם שירשר ארוכות אודות העמותה "עתודת אפק" שבמסגרתה נבנה הנכס של בן-ארי.

הטענה המרכזית של סג"ל וביגמן נגעה לתקנון העמותה שקבע כי הדירות הנרכשות על ידי חבריה הינן "למטרת מגוריו (ומגורי קרוביו) בלבד, ולא למטרה אחרת". לפיכך כשהשכירה את הנכסים, עברה בן-ארי על חוק העמותות.

ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), האחראים על המכרז שבו זכתה עמותת "עתודת אפק" למכירת הדירות, לא מתרגשים מהטענה הזאת והבהירו ל"גלובס" כי מבחינתם אין מניעה להשכיר את הנכסים המדוברים. "על פי הבדיקה המשפטית שנערכה, לרבות על ידי היועמ"ש של משרד השיכון והבינוי, אין איסור להשכיר את הדירות בפרויקט הנדון. קיים איסור למכירת הזכויות למשך שלוש שנים", נמסר לעיתון מדוברות הרשות.

"על פי הבדיקה המשפטית שנערכה, לרבות על ידי היועמ"ש של משרד השיכון והבינוי, אין איסור להשכיר את הדירות בפרויקט הנדון"

גם בעמותה עצמה הבהירו לזמן ישראל כי אין ממש בטענה על סטייה מכללי התקנון. "להבנתי הסעיף הזה בכלל לא כוון לרוכשי הדירות אלא לראשי העמותה עצמם", מבהיר גורם משפטי בעמותה.

"החשש היה שהעמותה תהפוך לגוף כלכלי ותשתמש במעמדה כדי להשכיר דירות. אני לא רואה שום קונסטלציה שאפשר להגביל רוכש דירה מלהשכיר את דירתו. נניח שבן-ארי, שרכשה את הנכס במחיר מלא, מייעדת אותו עבור בנה כשיהיה בגיר בעוד שלוש שנים – האם בזמן הזה אפשר לדרוש ממנה להשאיר אותו ריק? מי בדיוק אמור לשלם לה את המשכנתה?"

אלי ציפורי (צילום: צילום מסך/ערוץ 20)
אלי ציפורי (צילום: צילום מסך/ערוץ 20)

למאמץ המלחמתי הצטרף גם יאיר נתניהו. "ואוו!!! חשיפה ענקית של אלי ציפורי על ליאת בן-ארי שוויקי!!!", צייץ וכמעט גרם לתקרית דיפלומטית עם הודו כשפירסם תמונה של בן-ארי לבושה כהינדית, בתפקיד "אלת חריגות הבניה" ההודית השולפת אצבעות משולשות מכל כיוון, כשלמרגלותיה רובץ כלבה, היועמ"ש מנדלבליט. לאחר מחאה מכיוונם של ההודים מחק נתניהו את הציוץ והתנצל.

רצף הפרסומים בנושא "אימפריית הנדל"ן של בן-ארי נשאו פרי ומול ביתה החלו בקיץ האחרון הפגנות קבועות, בהם הונפו שלטים כמו "תיק 6000 – עבירות הבנייה של בן-ארי".

לתמונה נכנסה גם עו"ד כנרת בראשי, המנהלת בשנה האחרונה קמפיין מאסיבי ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת בשירות הנאשם מספר אחת. בראשי פמפמה טענות חדשות, עליהן חזרה גם בשיחה עם זמן ישראל. עיקרן: בן-ארי ניסתה לחמוק מלחתום על חוזה השכירות בדירה המפוצלת (אולי כדי לחמוק מאחריות לעבירות הבנייה) ואף הערימה קשיים על השוכר בדירה.

ניסינו לבדוק את אמיתות טענותיה של בראשי במסגרת ראיון עמה. התברר שאין לה את החוזים כלל, וגם לטענות השוכר אין על פניו ראיות ממשיות, כיוון שסירב לחשוף הקלטות, ובינתיים התאדה. גם טענותיה של בראשי בדבר עבירות הלבנת הון מתייתרות ממילא ככל שעיריית ראש העין מכשירה את הפיצול.

ההפגנות, האיומים והבן שלא היה

סיפורי הנדל"ן היו אפקטיביים ביצירת מהומה סביב בן-ארי, אך לא אפקטיביים כמו המערכה הבאה. אורלי לב, פעילת ימין בולטת, נוהגת לארגן הפגנות מדי ערב מול ביתה של בן-ארי ואף לקרוא לעברה קריאות גנאי. בסוף יולי פירסמה לב שלושה קטעי וידיאו בהם נראה לכאורה תומר, בנה של בן-ארי, כשהוא תוקף שוטר במושב חירות בו מתגוררת המשפחה.

תומר, בכך הכיר בינתיים גם בית המשפט, לא היה באותו הזמן במושב, והוא אינו הבחור המצולם בסרטונים. זה לא הפריע לפציחתו של קמפיין מתוזמר שהובל בין היתר על ידי תחנת הרדיו "גלי ישראל" ועורך דין בשם אילן ציאון, אשר הדהד עשרות פעמים את הטענה כי בן-ארי גייסה "את כל מערכות החוק במדינה בליוויי ארטילריה מהתקשורת".

עו"ד אילן ציאון (צילום: צילום מסך מתוך וידאו בפייסבוק)
עו"ד אילן ציאון (צילום: צילום מסך מתוך וידאו בפייסבוק)

ציאון טען כי בן-ארי שיקרה כאשר טענה שהתוקף אינו בנה, "פיברקה ותפרה תיק נגד אורלי לב" והעידה עדות שקר. את המסר הזה הדהד גם באמצעותו של העיתונאי אבי רצון, המגיש תוכנית יומית ב"גלי ישראל".

הפרקליטות נכנסה לסחרחורת בטריטוריה לא מוכרת. בדוברות החלו לצייץ תגובות כי מדובר בפרסומי שקר, וכי בנה של בן-ארי אינו האיש הנראה בסרטונים. אך התגובות הללו רק ליבו עוד יותר את המקהלה. "אני מוכן שתתבעו אותי דיבה", הצהיר עו"ד ציאון. "דוברות הפרקליטות לא אמורה לנהל את ענייניה האישיים של בן-ארי", התאוננה עו"ד בראשי. את חלקם של הציוצים ריטווט יאיר נתניהו, והם זכו לתגובות ושיתופים מרובים.

עו"ד בראשי טענה בראיון כי חובת ההוכחה מוטלת על בן-ארי והיועץ המשפטי לממשלה. "שיביאו הוכחה, תמונה של הבן", אמרה – ובמילים אחרות: לא לב צריכה להוכיח את ההשמצה נגד בנה הקטין של בן-ארי, אלא בן-ארי עצמה צריכה להמציא למפגינה תמונה כדי להוכיח שמדובר בפייק ניוז.

עו"ד בראשי טענה בראיון כי חובת ההוכחה מוטלת על בן-ארי והיועץ המשפטי לממשלה. "שיביאו הוכחה, תמונה של הבן", אמרה – ובמילים אחרות: בן-ארי עצמה צריכה להמציא תמונה כדי להוכיח שמדובר בפייק ניוז

כאשר סירבה בן-ארי להמציא תמונה, פנה רצון מספר פעמים למנהלת בית הספר שבו לומד תומר שוויקי, בנה של בן-ארי, וביקש לקבל את תמונתו מספר המחזור. הוא אף ביקר בבית הספר וחזר עם ממצאי התחקיר המסועף: "מצאנו את תמונות המחזור של הבן הגדול, אופיר, מלפני שנתיים בערך. תמונת המחזור של תומר לא קיימת על קירות בית הספר. חיפשנו, לא מצאנו. יש לנו תיעוד", סיפר בתוכניתו. המנהלת, כצפוי, סירבה לשתף פעולה עם המצוד הזה.

כנרת בראשי בדיון באולפן חדשות 13 (צילום: צילום מסך)
כנרת בראשי בדיון באולפן חדשות 13 (צילום: צילום מסך)

במקביל הגיע סבב איומים גם כנגד בנה השני של בן-ארי, אופיר. תושב כרמיאל נעצר אחרי ששלח לו הודעה מאיימת ("אתה הבן של השרמוטה, אם כן חכה היום שאני בא לתפוס אותך לחנך אותך קרוב, יא שרמוטה") והוגש נגדו כתב אישום. בחקירתו הודה התושב שהטריגר למתקפה היה הסרטונים שפרסמה אורלי לב. יתכן שהתבלבל בין שני הבנים.

כנגד הבן השני, אגב, לא נטען מעולם כי תקף שוטר, אך בעבר טען עו"ד מיכאל דבורין – פרקליט הליכוד ומי שמייצג בימים אלה גם את העיתונאי עמית סגל בתביעות הדיבה שהוא מנהל – כי אופיר שוויקי הינו "פעיל רשת" של כחול-לבן. על מה ביסס דבורין את הטענה הזו? פוסט בפייסבוק שבו בנה של בן-ארי הצהיר כי יצביע לכחול-לבן.

לב עצמה פימפמה מאותו הרגע בפוסטים רבים כל יום את הטענה באופן נחרץ, ללא סייג. הנה קומץ דוגמאות:

"להבריח את הילד לצפון זה שיבוש חקירה";

"היום בשעה 8 בערב במושב חרות!!! אנחנו רוצים לדעת מדוע לא עשו כלום לילד";

"אנחנו מחר במושב חירות דורשים חקירה!!!";

"כל עוד משפחת נתניהו לא תנוח, גם לכם לא ניתן" (בתוספת צילום של כתובתה של בן-ארי);

"היום בשידור חי ממושב חירות אשאל את ליאת איפה הילד? ממה הוא שונה מכל ילד אחר שמכה שוטר";

"ליאת בן-ארי תצאי היום אלינו במושב עם הבנים שלך!!! נעשה מסדר זיהוי, את מסוגלת?";

"ליאת הילד חזר מהצפון???? נבדוק" (בתוספת הכתובת);

"היום לליאת תביאו סירים, זמבורות וכל דבר שעושה רעש. היא לא תישן!!!";

"יאיר לא ישן, גם ליאת לא תישן".

ועוד.  לכל פוסט כזה היו שיתופים ותגובות, אשר חלקן מתירות את דמה של המשפחה.

בראיונות לתקשורת הבהירה לב כי ההאשמות כלפי בנה של בן-ארי הן עובדות לאשורן. כך, למשל, נשאלה על ידי יעל דן בגלי צהל: "בדקת?" וענתה "כן, כן". כהוכחה שלפה את הטענה כי "עשתה השוואה" בין תמונת בנה של בן-ארי בפייסבוק לתמונת הבחור התוקף, וכן כי שמעה את התוקף מודה כי בן-ארי היא אמו: "הבן אדם הודה שזה הבן שלה".

סדרת האיומים וההשמצות הפכו את בן-ארי באופן רשמי ל"מאוימת בדרגה גבוהה", והמשטרה הצמידה לה אבטחה קבועה. המשמעות היא שבודקים לה כל בוקר מתחת לרכבה, והיא לא מסתובבת לבד. במושב שלה הבחינו באנשים ששאלו את שכניה שאלות וחיפשו עוד ועוד מידע אודותיה, והיא התלוננה כי הטלפון שלה נתון להאזנה.

הטרדה מאיימת, צו בית משפט ועובדות אלטרנטיביות

מדוע באמת לא הגישה בן-ארי תביעת דיבה נגד לב, ציאון וחבריהם? הרי לטענתה בנה בכלל לא היה באזור, ולפיכך תביעה כזאת פשוטה למדי: נטל ההוכחה עובר ללב וחבריה, ובהעדר ראיות אין להם שום יכולת להוכיח את הטענה השקרית. התובעים יושלכו מכל המדרגות.

אורלי לב (צילום: מתוך פייסבוק)
אורלי לב (צילום: מתוך פייסבוק)

בסביבתה של בן-ארי התקיים דיון עירני בסוגיה הזאת, אך ניכר שבן-ארי התקשתה להחליט והתלבטה בין כמה אפשרויות גרועות. "השאלה הזאת הייתה על הפרק, אבל מי שמגיש את התביעה בשמה של בן-ארי הוא משרד המשפטים", אומר גורם במשרד. "היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, היא חייבת לפעול עם אישורים. ואז מוקמת ועדה ומתחיל תהליך בירוקרטי גדל. במשרד התפתח ויכוח. ליאת הסבירה שהתלבטה אבל היא חוששת לתת לבן אדם מאיים ומכפיש במה. לכן הוחלט על הליך של הגשת צו הטרדה מאיימת".

ב-6 באוגוסט הגיש היועץ המשפט לממשלה לבית משפט השלום ברמלה בקשה להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, שימנע מלב להמשיך את "הפרסומים השקריים ברשתות החברתיות בעניין בנה של עו"ד ליאת בן-ארי-שוויקי, והטענה הכוזבת כי תקף שוטר בהפגנה מול ביתם".

בדיון חשף נציג הפרקליטות עו"ד ניר גרצ'סקי בפני בית המשפט את היקפי האובססיה שפיתחה לב לגבי בן-ארי ובנה:

"אחד מהסרטונים זה שידור חי שהיא משדרת במשך שעה. יש שני סרטונים לגבי הבן ויש שתי תוכניות רדיו, בסיטואציה אחת היא מסריטה מישהו שהוא לא הבן של הנפגעת… ואומרים לה שמשרד המשפטים הוציא הודעה שלא מדובר בבן שלה, אבל היא מצייצת מחדש את הסרטונים כל יום, ומלבה את היצרים ואותם איומים שבאים השכם והערב".

באותו דיון התבטאה גם בן-ארי עצמה בנושא, באופן נדיר: "הבן שלי לא היה במושב באותו יום, זה לא הוא. הוא היה בטיול בצפון. המשיבה טוענת לא רק שהבן שלי היכה שוטר אלא שהשתמשתי בסמכותי ופניתי למשטרה וביקשתי שלא יעצרו אותו ולא רק זה אלא שהברחתי אותו לצפון באותו לילה…

"לא יכול להיות שהבן שלי בן 18 ואני אומרת (לו) לא לצאת מהבית. וגם אם הוא רוצה לצאת, אני צריכה להתוות לו את הדרך. וגם הבן השני שלי לא צריך להיות במקום הזה".

"לא יכול להיות שהבן שלי בן 18 ואני אומרת (לו) לא לצאת מהבית. וגם אם הוא רוצה לצאת, אני צריכה להתוות לו את הדרך. וגם הבן השני שלי לא צריך להיות במקום הזה"

בדיון ביקש השופט מנחם מזרחי לוודא כי אכן לא מדובר בבנה של בן-ארי. הוא הציג בפניה תמונה של התוקף "כך שלא ניתן לטעות ביחס לזהותו של אותו בחור", ושאל: "את אומרת שבתמונה שאני מציג לך זה לא הבן שלך?".

בן-ארי השיבה: "זה לא הבן שלי". לב לעומת זאת העידה כך: "עד היום אני לא יודעת שזה לא נכון (שמדובר בבנה של בן-ארי, א"ה). יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא".

השופט בהחלטתו לא מותיר מקום לספק:

"לא יכולה להיות מחלוקת כי 'מסד ראייתי' קלוש שכזה לא יכול היה להוביל אדם סביר למסקנה שאליה הגיעה המשיבה (אורלי לב, א"ה), ובוודאי שלא יכול היה להצדיק את פרסום הסרטון, הפצתו והאמירה לכלי התקשורת שלהם התראיינה כי מדובר בבנה של בן-ארי….כה מצער, לפגוש התנהלות שכזו, שבמסגרתה במחי מלל פה, מגיעים אנשים למסקנות שגויות על סמך אבק ראייתי – קש נידף ברוח – אז זהו קש שנחת גם נחת, ולמרבה הצער עשה את פעולתו" (ההדגשות במקור).

בינתיים הודיעה לב לבית המשפט כי הסירה את כל הפרסומים, לרבות הסרטונים. השופט קבע:

"הוצאת הצו הפכה להיות מיותרת אחרי שלב נאותה להסיר את כל הפרסומים לרבות הסרטונים, והודתה הלכה למעשה כי שגתה…הייתי מוציא צו כפי המבוקש. אך מעשיה של המשיבה, תוך כדי הדיון ולאחריו לימדו, כי היא למדה את לקחה, הפנימה את הפסול בסרטון ובהפצתו".

השופט אף הבהיר שאם יתברר כי לב "שבה לסורה", ידון שנית ויוציא את הצו.

ואכן, תם ולא נשלם. בימים אחר כך החל מרדף של חתול-תעלול והתברר כי חלק מהפרסומים נותרו על כנם למרות ההתחייבויות. היועמ"ש חזר לבית המשפט, לב חזרה על התחייבותה וחוזר חלילה.

עובדות אלטרנטיביות ותחקירים אלטרנטיביים

לכאורה, ניצחון לפרקליטות: לב אכן מחקה בהדרגה את הפרסומים, ובית המשפט התערב באופן נחרץ וקבע כי מדובר בפייק ניוז. בפועל, ברור שזאת טיפה בים. הפרקליטות לא יכולה להגיש בקשות לצו מניעה כל שני וחמישי. לב אולי נרגעה, אבל אחרים המשיכו את מלאכתה בגאון.

כך למשל נפתחה תוכניתו של אבי רצון ב"גלי ישראל" ב- 13 בספטמבר, כחודש אחרי החלטת בית המשפט, תחת הכותרת "רעידת אדמה!!! עו"ד ציאון מפרט את המסע המפרך להוכחת העובדה שליאת בן-ארי שיקרה (לכאורה) על דוכן העדים".

אבי רצון (צילום: משה שי/פלאש90)
אבי רצון (צילום: משה שי/פלאש90)

"כבר עכשיו אני אקדים ואומר שזאת רעידת אדמה", פתח רצון. מכאן והלאה, במשך רבע שעה, פירט ציאון באוזני רצון בדקדקנות את כל "ההוכחות" שבידיו ולמעשה החייה מחדש את אותה הפרשה עם אותו סט עובדות שנדחו על ידי בית המשפט. כאילו לא הייתה קביעה משפטית וכאילו לב עצמה לא הודתה זה מכבר ששגתה, לכל הפחות.

ציאון: "בסרטון רואים את הבחור מתעמת עם שוטר גבוה ואז אורלי לב כורזת: 'תראו הוא מרים ידיים על המשטרה. למה? הוא יודע שאמא שלו זאת ליאת בן-ארי'".

"דבר איתי על הסקופ", נהיה רצון חסר סבלנות, "איפה ההוכחה שלך שמדובר בילדיה?".

אבל לציאון יש זמן. הוא יחלוב את הרגע הזה עד תומו: "הם לא מזמנים את הילד, הם מקבלים את גירסתה של בן-ארי. זה דבר חמור מאד. כך לא מתקיים משפט…אני העורך דין פה, מי שמגיש תביעה צריך להוכיח".

ציאון, כמובן, לא מדייק: מי שצריך להוכיח את אמיתות הפרסום הוא המפרסם של הטענה, לא הגורם המושמץ.

ציאון ממשיך: "התחלתי לחקור. האם מדובר באותו אדם או שני אנשים שונים? שני אנשים שהיו באירועים אמרו לי 'זה אותו בן אדם'…ההוכחה הבאה: כל התמונות של הילדים (של בן-ארי) הוסרו מהרשת. בכרטיס של תומר שוויקי אין שום תמונה עדכנית".

רצון: "אה. וואו!"

ציאון: "הבנים שלה לא מופיעים בבית המשפט. ולא בכדי היא בחרה בצו כזה ולא בתביעת דיבה כדי שלא תצטרך להביא את ילדיה לבית המשפט".

ההוכחה הבאה של ציאון היא טענה על עדות של מפגין שטוען ששמע שוטר מתשאל את האזרח התוקף, וזה ענה לו "קוראים לי תומר שוויקי". אין כמובן שום הוכחה מסייעת לעדות הזאת – מדובר בעדות (של ציאון) על עדות שמיעה של מפגין. אבל רצון, כך נדמה, בא על סיפוקו: "כאשר אותו קצין יגיע לעדות הוא יגיד זה תומר שוויקי אמר לי את מה שאמר… אוי אוי. וואו וואו".

ציאון: "זה כבר הביא אותי ל- 98 אחוז מסקנה שמדובר בתומר שוויקי אבל פניתי ברשתות לאנשים באזור שמכירים. יצרו איתי קשר אנשים כאלה ואני דיברתי איתם לוודא שבאמת מכירים את המשפחה והילדים".

רצון: "וואו".

ציאון: "הם ראו את הסרטונים וצחקו: 'זה תומר שוויקי'".

ציאון לא מביא לשידור אף הוכחה: לא הקלטה, לא עדות כתובה, לא עדות משודרת, לא ראייה מצולמת. הוא מסכם: "אני לא אומר שום 'לכאורה'. אני אומר שליאת בן-ארי שיקרה במצח נחושה בבית משפט…זאת האישה שכתבה את תיק נתניהו. היא לא יכולה להישאר עוד דקה בתפקיד. יש פה קשר שתיקה".

רצון נראה מרוצה: "אילן, ראיון נוסף למחר בעקבות התגובות שהצטברו".

האחות שהלכה לעולמה ומעולם לא הייתה

רצון לא חדל לרגע, גם בחודש האחרון. את התוכנית ב-11 באוקטובר פתח כך: "הפתיח הבוקר מוקדש אך ורק לליאת בן-ארי. ועל אחת ואחת נשיבנה… אנחנו נעשה סדר בפרשה הזאת של ליאת בן-ארי".

גם השבוע העלה רצון לתוכניתו "בפינה הקבועה", כהגדרתו, העוסקת בבן ארי פעיל בשם יגאל  שהעיד בפרוטרוט כיצד שמע את הבחור בהפגנות, שהסתובב עם כלב, מציג עצמו כ"תומר שוויקי".

למשפחת בן-ארי, אומרים מקורביה, אין בכלל כלב.

ליאת בן-ארי בבית המשפט, מאחוריה הנאשם שאול אלוביץ' (שני מימין) ועורך דינו ז'ק חן (משמאל), ב-19 ביולי 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
ליאת בן-ארי בבית המשפט, מאחוריה הנאשם שאול אלוביץ' (שני מימין) ועורך דינו ז'ק חן (משמאל), ב-19 ביולי 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

טוויסט מעניין נוסף לפרשה העקומה הזאת נרשם כאשר לב הגישה למשטרה תלונה באמצעות עורכת דינה גלי נקדאי. לטענתה, דווקא היא המאוימת בפרשה, על ידי בנה של בן-ארי (שכאמור, כפי שכבר הכיר בכך בית המשפט, אינו בנה כלל ועיקר).

בפתח הראיון, בפינה הקבועה כמעט על בן-ארי בתוכניתו של רצון, מודה עו"ד נקדאי שעסקינן ברב סרן שמועתי: "הגברת אורלי לב עדיין נמצאת בספק האם מדובר בבנה של בן-ארי". רצון נשמע משועשע מכל הענין: "גם אנחנו זהירים… יש לנו דעה, אין לנו הוכחה חותכת. בעגלה ובזמן קריב אם ירצה השם".

נקדאי: "אם ירצה השם".

בעגלה ובזמן קריב הוכחה לא הגיעה. אבל בינתיים נפטרה אחותה של בן-ארי והמשפחה ישבה שבעה. עבור חלק מהחברי המקהלה היה די בכך כדי להקפיא פעילות, מתוך הגינות בסיסית. "אבקש מכל חבריי לדרך ואלה שמבקשים להביע את מחאתם (הצודקת) לחדול מעיסוק בנושא בשבוע הקרוב, על מנת לאפשר לה להתאבל בנחת ובשקט", צייצה עו"ד בראשי. אבל חלק מהפעילים שהשיבו לה חשבו שבראשי רכה מדי, ושאין לכך הצדקה.

עתה החל עו"ד ציאון מהדהד טענה חדשה בפוסט: "כעת תחזיקו חזק… מתברר כי לליאת בן-ארי אין כלל אחות, והיא קרוב לוודאי כלל לא ישבה שבעה על איש!! ככל הנראה הועבר מידע כוזב זה בכדי לאפשר למשפחת בן-ארי מעט 'מנוחה' מהחיטוט המתמיד בענייניה מצד המפגינים עד יעבור זעם…בראשי עצמה העבירה בתום לב מידע מוטעה זה לפעילים של אורלי לב וביקשה לכבד את המשפחה". הפוסט הזה קיבל 1600 לייקים, וככל הנראה הוסר בינתיים.

הפוסט של עו"ד אילן ציאון, אשר נמחק בינתיים
הפוסט של עו"ד אילן ציאון, אשר נמחק בינתיים

אחד מעוזריו של מנדלבליט, עו"ד גיל לימון, קבל על המתקפה המטורפת במאמר שפירסם ב"ישראל היום". "דוגמא טרייה היא השקר האחרון שפורסם אך השבוע לפיו ליאת בן-ארי, ששכלה את אחותה לאחרונה, למעשה המציאה זאת, כלומר – האחות לא הלכה לעולמה, ואפילו נטען שלא הייתה לה אחות מעולם… אתם לא מאמינים ששקר כזה פורסם? תבדקו ברשתות החברתיות".

בעקבות המאמר אץ רץ רצון "לברר את העובדות" כהווייתן. הוא שלח שאילתה לדובר משרד המשפטים משה כהן בזו הלשון:

"אחד מעוזריו של היועץ המשפטי פרסם אתמול מאמר ב'ישראל היום' ובו הוא טוען שליאת בן־ארי ישבה שבעה על אחותה שנפטרה. מה שם אחותה שנפטרה? היכן נקברה? באיזה תאריך נקברה? היכן ישבה שבעה? האם אתה גיל לימון ומנדלבליט ועוד בכירי משרד המשפטים השתתפתם בהלוויה? האם ניחמתם את ליאת בן־ארי בשבעה? האם יש מודעות אבל של מדינת ישראל או משרד המשפטים שמביעים צער על מות האחות והשתתפות בצערה ובאבלה? בתודה מראש אבי רצון".

"כשהגיעה השאילתה של רצון לדוברות  לא האמנו", אומר גורם בסביבתה של בן-ארי. "זה הופך את הבטן לראות עיתונאי מבקש אותנו להפנות אל חלקת הקבר ושואל אם הגענו לנחם אותה. נעתקו מאתנו המילים".

"כשהגיעה השאילתה של רצון לדוברות  לא האמנו", אומר גורם בסביבתה של בן-ארי. "זה הופך את הבטן לראות עיתונאי מבקש אותנו להפנות אל חלקת הקבר ושואל אם הגענו לנחם אותה. נעתקו מאתנו המילים"

"מעולם לא נאמר כאן שאין לה אחות", התקומם רצון בפתח תוכניתו. "מעולם. אבל היות שגברת בן-ארי נתפסה כבר בכמה שקרים – לשם רענון הזכרון היא הכחישה שידעה על הבית בראש העין, לא ידעה על התנאים לרכישת הבית – ולכן החלטנו לבדוק את מהימנות הפרסומים (בענין האחות). ועשינו דבר פשוט: בדיסקרטיות רבה הפנינו כמה שאלות ענייניות לדובר משרד המשפטים, רק כדי להיות סגורים על הנושא, כדי לא לפרסם מידע שגוי שיעשה עוול למשפחה".

רצון מבין שהספין השקרי על האחות התנפץ אל הסלעים, אז הוא חוזר לפרשה הקודמת והמייגעת: "הבן האובד תומר שויקי", כפי שהוא קורא לה. "אנחנו נשלח אליכם (למשרד המשפטים, א"ה) הבוקר שאלות, כולל תמונות וסרטונים".

כאמור, חלק מהפעילים לא התרשמו מהבקשה של בראשי להניח לבן-ארי בתקופת השבעה. כאשר חזרה משפחתה ממסע ההלוויה, מצאה בתיבת הדואר את מכתב הבא, שמתפרסם כאן לראשונה (הטעויות במקור):

"חלאת המין האנושי ליאת בן-ארי המושחטת, אנחנו למען ביבי, נמרר לך את החיים עד שתתאבדי. לא מפחדים ממך עבריינית. יום יום נסתכל לך בלבן של העיניים ימזדיינת".

מכתב שהושאר בתיבת הדואר של ליאת בן-ארי
מכתב שהושאר בתיבת הדואר של ליאת בן-ארי

על המכתב חתומים לכאורה איציק זרקא, שבעבר קרא ליאיר נתניהו "לדפוק שמאלנים וקטינות" ואורלי לב. השניים מכחישים נמרצות כל קשר למכתב הזה ולדבריהם אף לא ראו אותו מעולם. שניהם מבהירים באופן חד משמעי כי זאת אינה דרכם להביע מחאה. משטרת ישראל חקרה תלונה שהוגשה בעניין המכתב, אך מסרבת למסור בתגובתה האם יש חשודים במעשה.

לא תם ולא נשלם

תעלומה אחת נותרה בסיפור הזה: מי הבחור שככל הנראה הסתובב בהפגנות, עשה בלאגן ואולי אף תקף שוטר ואזרח בעודו מתחזה לתומר שוויקי? במשטרת ישראל מסרבים בתוקף לפוגג את הערפל, ואפילו לאשר שהנושא נחקר.

מדוברות המשטרה נמסר: "מבלי להתייחס למקרה זה או אחר, משטרת ישראל אינה מוסרת פרטים על פעולות שבוצעו או לא בוצעו וכך גם בהקשר לשאילתה הנדונה. הפרסומים ככל שיהיו הנם באחריות המפרסם".

גם גלי נקדאי, עורכת הדין של אורלי לב, דורשת לחשוף מי הבחור שמתחזה לבנה של בן ארי: "הבחור הזה, מבלי להיכנס לזהותו, איים על אורלי והיא מבקשת להגיש תלונה נגדו אך המשטרה מונעת ממנה. וזה חורה לנו. בלי לדעת את זהותו היא לא יכולה להגיש נגדו תלונה וצו הטרדה מאיימת. פניתי פעמיים למפקד המחוז בבקשה שישחרר את פרטיו כדי לצורך הגשת תלונה והוא לא ענה לנו".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בפרקליטות נערכים לא פעם דיונים לגבי הדרך הראויה להתמודדות עם טענות כוזבות, זאת תוך שקילת שיקולים על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים שונים.

"בעניין פרסומיה של אורלי לב, שהובילו לאיומים על בנה של עו"ד בן-ארי, הוחלט על פתיחה בהליך של ההטרדה המאיימת. לעניין פרסומיו של אילן ציאון, בין היתר נמסרה הודעה לתחנת גלי ישראל לאחר שנתנה במה לפרסום שקר מוחלט על בנה של ליאת בן-ארי. הדברים נבחנים כל העת.

"לעניין התלונה על ההתחזות – עו"ד בן-ארי או מי מבני משפחתה לא נכחו באירוע הנטען. מעבר לכך, יש לפנות למשטרת ישראל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
10
נשמע כמו מדור רכילות המתחזה לדרשנות מעמיקה. תפסת צד של מגדלור וכל השאר טרחנים מטעם, לשיטתך. ומדובר בגפרור חרוך. נותר רק לשפשף. אולי יבזיק רשף. העניין הרבה יותר עמוק ומהותי. אתה תוקף ולו... המשך קריאה

נשמע כמו מדור רכילות המתחזה לדרשנות מעמיקה.
תפסת צד של מגדלור וכל השאר טרחנים מטעם, לשיטתך.
ומדובר בגפרור חרוך. נותר רק לשפשף. אולי יבזיק רשף.
העניין הרבה יותר עמוק ומהותי. אתה תוקף ולועג לסממני הביקורת מימין, והגיעה העת שתסכין שהביקורת הזאת ראויה ולגיטימית. המונופול שלכם תם ונשלם. נשמע פתטי שהפרקליטות הטוחנת אנשים זקוקה להגנה מצידך.

אתה פשוט שותף לשקר הגדול למה לא עוצרים את מי שמרים יד על קצין משטרה בגלל שאמא שלו זאת ליאת בן ארי נקודה תמשיך להיות עיתונאי החצר עברות בנייה אתה ואני מזמן הינו עומדים לדין אבל לגברת בן ... המשך קריאה

אתה פשוט שותף לשקר הגדול
למה לא עוצרים את מי שמרים יד על קצין משטרה
בגלל שאמא שלו זאת ליאת בן ארי נקודה
תמשיך להיות עיתונאי החצר
עברות בנייה
אתה ואני מזמן הינו עומדים לדין
אבל לגברת בן ארי מותר לשקר
זה פשוט שקר קטן
הגיע הזמן שתלך לבית ומהר בושה וחרפה
זאת פרקליטה בכירה
כמה שקרים
אולי בגלל שזה שקרים קטנים
ויצהיר שקר בבית המשפט
צריך לסרוק אותה לכל הרוחות

כל הכבוד על המאמץ והזמן אבל, אבל... אני מודה שאין טעם כבר להתעמקות הזו. מעשית היא כבר לא מעניינת הרבה אנשים. מחד יש את אלה שעושים מאמצים להכפיש לא רק אותה אלא גם כל מישהו אחר שבדרכם כמ... המשך קריאה

כל הכבוד על המאמץ והזמן אבל, אבל… אני מודה שאין טעם כבר להתעמקות הזו. מעשית היא כבר לא מעניינת הרבה אנשים. מחד יש את אלה שעושים מאמצים להכפיש לא רק אותה אלא גם כל מישהו אחר שבדרכם כמו: ניצן, אלדד, מנדלבליט, חיות.  יש חדשות  לבקרים 'חשיפות' ו'תחקירים' כמו למשל על ניגודי אינטרסים של שופטים.
מי שבמחנה שלהם שמח על כך ורואה בכך "הוכחה ניצחת" עד כמה מערכת המשפט "רקובה" וכולי.
אלא שאלה שממול כבר הרבה מעבר לשלב הזה. גם התיקים של נתניהו כבר  חדלו להיות הענין המרכזי. מה שהוא עשה לאחרונה, בגלוי ו"על השולחן", המור עשרת מונים.  והרשימה ארוכה:
נטיות דיקטטורית ושילוב שיקולים פוליטיים בקביעת סגרים כולל במחיר של  נזקים אדירים לכלכלה; הרס הפקידות במשרד האוצר באמצעות שליחו שם כ"ץ והעברת תקציבי ענק לבעלי בריתו, כמו גם אי אישור התקציב שגם בעיה ענקית לניהול המשק הישראלי; הטיפול המבהיל של "משטרת אוחנה" במפגינים; מינויים לתפקידים בכירים של אנשים גרועים ממש רק כי נאמנים לו אישית; וגם התקפתו על מערכת המשפט עצמה נסיונו לקעקע אותה. רשימה ארוכה ומתארכת שמשמעותה לרבים פה ברורה לחלוטין ואין כבר אף צורך להכביר במלים להבהירה. בפשטות, ישראל עלתה על דרך שלא האמנו שהיא יכולה להיות בה ושאנחנו עוד רק בתחילתה.
צריך נס כדי שנדע לעצור ולא להמשיך בהתדרדרות כפי שקרה בהרבה ארצות אחרות כך  שנמנע מלשלם על כל מחירים כבדים בעתיד (שהן כולן שלמו). שבנוסף לכל זה גם כולל לא להגיע לממשלה אחרת שגורמים עוד יותר לאומנים קיצוניים שולטים בה.
 

להיכן כבודו נמצא בכול מה שקשור לתובעת המדוברת ? מכתבה זאת אפשר לראות רק תמונה אחת : שהלשון שלך נתקעה לך עמוק בזמן שהיית עסוק בכתיבת כתבו זאת . אני מבין שתמשיך להיות תקוע שם עמוק מרצון .
אכן הדרך המדויקת לשכנע את הציבור שעו"ד בן ארי אכן ישרה כמו ענף עקום. כרגיל הדרך לסתור את האמת היא לכתוב מאמר ארוך כאילו מנומק שיעמיד אותה ישרה. תמיכה של עץ מימין קב משמאל חגורת צוואר לי... המשך קריאה

אכן הדרך המדויקת לשכנע את הציבור שעו"ד בן ארי אכן ישרה כמו ענף עקום. כרגיל הדרך לסתור את האמת היא לכתוב מאמר ארוך כאילו מנומק שיעמיד אותה ישרה. תמיכה של עץ מימין קב משמאל חגורת צוואר ליישר את הראש העקום. פתאום אחרי שיחות רבות וברורות ברור שהיא עשתה עבירות רבות וכן בנה ועליה לפסול את עצמה מהתהיעה נגד נתנייהו כי היא אדמה יותר ממנו העברות. אז עכשיו באתם למרוח לנו שקרים מחדשים כדי להוכיח שהחזיק כשר. יפה מאד רק לא אמין

עוד 4,317 מילים ו-10 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: "גנץ צריך לעצור את ההידרדרות לבחירות"; גנץ: "האחריות עליך ורק עליך"

לפיד: "נתניהו שבר את שיאי הציניות. האיש כל היום מתעסק בהסתה, ואז הגיע בערב לטלוויזיה ודיבר נגד הסתה" ● סקר: מפלגה בראשות איזנקוט, חולדאי ולבני מקבלת 15 מנדטים ● חברי רע"ם נעדרו מההצבעה על הקדמת הבחירות ● דיווח: יהורם גאון שוקל להתמודד לנשיאות ● נתניהו ביקש מנציב שירות המדינה לאשר את מינוי מזכיר הממשלה צחי ברוורמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה

עוד 82 עדכונים

ממשלה ללא גבולות

ב-17 ביולי איבדתי כל אמון בממשלת ישראל ובכך שהיא מנהלת את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. זה לא שהייתי חסר ספקות גם קודם לכן, אבל באותו יום שישי בדרך לשבת בבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, ראשי הממשלה הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן.

באותו יום שישי בדרכי לבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, הרה"מים הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן

הממשלה התגלתה במלוא מערומיה, תוך כדי ניהול חלטוריסטי ודחייני – בו ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון. מקבלי ההחלטות מתפקדים בערך כמו סטודנט רשלן שהחל לכתוב סמיניריון כמה שעות לפני דד-ליין ההגשה ולא יספיק אפילו לכתוב הערות שוליים. זו מדיניות יו-יו. אנחנו, האזרחים, הופכים ללא יותר מכלי משחק שניתן להשתעשע בו ללא בקרה וללא הסברים.

דבר זה מעלה את השאלה למה, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, נראה שנבצר מהממשלה לגבש מדיניות אחידה, ברורה ועניינית כפי שעשו במדינות בכל רחבי העולם.

ישנם הרבה גורמים לכך שנראה שהממשלה מתנהלת ללא אחריות כלפי הציבור הישראלי. תהליך דריסת נורמות השלטון הדמוקרטי בשנים האחרונות הוא חלק מזה. אבל ללא ספק, בהשוואה להתנהלות במדינות אחרות כמו קנדה, גרמניה וניו-זילנד, אחד הפקטורים המרכזיים הוא היעדר השקיפות של הממשלה והליך קבלת ההחלטות שלה ביחס לקורונה. חוסר השקיפות הזה, והזלזול בעצם הרצון של הציבור להבין מדוע מבקשים ממנו לוותר על חירויותיו בצורה כה נרחבת מביאים להידרדרות מסוכנת באמון הציבור במוסדות השלטון. אותו אמון שנדרש אף יותר בזמן מגפה.

זו לא בעיה חדשה. הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח על האופן בו היא מקבלת החלטות – בחסות אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל. סעיף 35 חוק יסוד: הממשלה, קובע הסדר בו הממשלה היא זו שמחליטה עבור עצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו לעיני הציבור ואילו ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים.

הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח אופן קבלת החלטות – בחסות סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, היא זו שמחליטה לעצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו או ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים

קבוצה של עיתונאים.ות והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הניסיון הספציפי הזה של הממשלה להסתיר את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת מבלי שהדבר יהיה תחת ביקורת של אף רשות אחרת.

זה בדיוק אותו המנגנון שמאפשר לממשלות ישראל להסתיר מהעין הציבורית את האופן שבו מתקבלות החלטות בועדת השרים לחקיקה – שקובעת על פי רוב אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו יפלו.

לא רק שזה מצב לא תקין – אלא שהחודשים האחרונים מראים עד כמה המנגנון הזה מסוכן. אמנם לא כולם קשובים לפרוטוקולים של ועדות שרים אחרות, שעוסקות בנושאים מהותיים לא פחות על החיים שלנו, אך בזמן מגפה הערפל מסביב להחלטות הממשלה גורם לאובדן אמון בהנחיות שיוצר סכנה ממשית לבריאות הציבור. במיוחד בעידן רשתות חברתיות, יש חשיבות עצומה בממשלה שמנגישה את הנתונים לציבור, מקשיבה לדרג המקצועי, ודואגת לכך שהאזרחים והאזרחיות יבינו לעומק את הרציונל העומד בכל צעד וצעד.

השקיפות לא אמורה להיות דרישה מוגזמת, או כזו שצריך כדי לאכוף אותה באמצעות סוללת עורכי דין שיעתרו לבג"ץ. שקיפות אמורה להיות ה"דיפולט" – ברירת המחדל, והחשאיות של הפרוטוקולים היא זו שאמורה להיות יוצאת הדופן.

הפתרון לכך הוא בדיוק מה שהצענו במכון "זולת": שינוי של חוק היסוד כך שהסמכות להחליט על חיסיון פרוטוקולים של הממשלה – בתחומים שאינם קשורים בחוץ וביטחון – תינתן לכנסת ישראל. כך, נציגי הציבור, במעמד ציבורי וחשוף לציבור יצטרכו להסביר מדוע הם תומכים או מתנגדים לכך שועדת שרים מסוימת תהיה בחיסיון ממשלתי.

קבוצת עיתונאים והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הסתרת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת

זהו הבסיס כדי לממש את זכות הציבור לדעת  ולמנוע מתן סמכות כללית כל כך נרחבת לממשלת ישראל שבחודשים האחרונים מביאה לסיכון ממשי  של חיי אדם.

אייל לוריא פרדס, פעיל חברתי ולשעבר יועץ פרלמנטרי לח"כ מיכל רוזין ומס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר ירושלים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 621 מילים

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

למקרה שפיספסת

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות

בחירה ישירה לנשיאות המדינה

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה