בחמשת העשורים האחרונים, תחת שליטת התפיסה הניאו-ליברלית, חל שינוי מהותי במשק האמריקאי והישראלי: ריכוז של הון והכנסות בידי מיעוט וגידול מהיר באי-השוויון. את הרוב המכריע של פירות הצמיחה הכלכלית גרפה שכבה דקה – המאיון העליון, בעוד שהמעמד הבינוני הסתפק בפירורים ומצבם של העשירונים הראשונים הידרדר.

לא תמיד זה היה כך, לפני כ-50 שנה, כשמדינת ישראל עוד הייתה מדינת רווחה, מספיק היה שאחד מבני הזוג יעבוד והמשפחה התקיימה בכבוד. כיום, גם כאשר שני בני הזוג עובדים, המיסוי העקיף הגבוה והמחירים הבלתי הגיוניים עבור דיור, בריאות, חינוך, דלק, מזון ומים – לא מאפשרים קיום בכבוד.

משפחה מהמעמד הבינוני בישראל של ימינו תלויה על חבל דק ללא רשת בטחון ומצבה הכלכלי רעוע בהרבה בהשוואה למשפחה ממוצעת לפני דור או שני דורות בלבד. על אף שהיום אנו 'עשירים' יותר, אנחנו באופן תמידי במצב כלכלי רעוע.

משפחה מהמעמד הבינוני בישראל תלויה כיום על חבל דק ללא רשת בטחון, ומצבה הכלכלי רעוע בהרבה בהשוואה למשפחה ממוצעת לפני דור או שניים בלבד. על אף שהיום אנו 'עשירים' יותר, אנחנו באופן תמידי במצב כלכלי רעוע

את תמצית הבעיה ניתן לראות בששה גרפים, החושפים את הפערים החברתיים והכלכליים העמוקים בארה"ב.

1. האחוזון העליון ניצח במלחמת המעמדות של אמריקה

בשנת 1980, האחוזון העליון של המפרנסים באמריקה קיבל 10% מההכנסה הלאומית בארה"ב והמחצית התחתונה של המפרנסים קיבלה 20% מההכנסה הלאומית בארה"ב. אולם בשנת 2016 המצב התהפך: חלק ההכנסות של המשתייכים לאחוזון העליון עלה ל-20%, וחלק ההכנסות של המחצית התחתונה של המפרנסים ירד ל-13%.

במילים אחרות: בארבעת העשורים האחרונים גרף האחוזון העליון נתח הולך וגדל מההכנסה הלאומית על חשבון האמריקאים הרגילים. אף שהרטוריקה של 'מלחמת המעמדות' מעולם לא הייתה פופולרית בוושינגטון, המציאות היא שהמחוקקים בארה"ב ניהלו ומנהלים מלחמת מעמדות כבר עשרות שנים – בשם העשירים נגד כולם.

הרס מעמד הביניים בארהב 1

2. העובדים לא הרוויחו מעליית התפוקה

תחת הקפיטליזם, אמרו ואומרים לנו לעתים קרובות כי 'הגאות מעלה את כל הסירות'. אומרים לנו שחשוב יותר להגדיל את העוגה הכלכלית מאשר לדאוג לחלוקתה השוויונית. שככל שהכלכלה צומחת, כולם יתחלקו בתגמולים.

בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה האמירות הללו היה נכונות באופן כללי  במשק האמריקאי. במהלך שנות החמישים והשישים – גדל התגמול של העובדים בהתאם לפריון (כמה עובדים מייצרים בשעה). במילים אחרות, ככל שהכלכלה הפכה פרודוקטיבית יותר והתפוקה התפשטה, העובדים האמריקאים נהנו מהעלאות שכר.

אבל בשנות השבעים הקשר בין פריון לשכר החל להפרם. ב-40 השנים בין 1979 ל-2018 התפוקה עלתה ב-70%, בעוד ששכרם לשעה של עובדים טיפוסיים כמעט לא עלה, וגדל ב-12% בלבד לאחר התאמת האינפלציה.

תחת הקפיטליזם אומרים ש'הגאות מעלה את כל הסירות', וכי עדיף להגדיל את העוגה הכלכלית מלדאוג לחלוקתה השוויונית. שכולם מתוגמלים כשהכלכלה צומחת. אבל בשנות ה-70 הקשר בין פריון לשכר החל להפרם

למרות שהאמריקאים עובדים באופן פרודוקטיבי יותר מתמיד, הם לא קוצרים את הפירות הכספיים המקבילים.

הרס מעמד הביניים בארהב 2

3. העושר של המיליארדרים נסק לשמים

אם עובדים רגילים לא הרוויחו מעליית התפוקה, אז מי הרוויח? את התשובה ניתן למצוא ברווחים הגואים של התאגידים, בשכר המנהלים שהרקיע שחקים ובצבירת הון אישי עצום.

בשנת 1990 היו 66 מיליארדרים אמריקאים שהיו בעלי עושר כולל של 240 מיליארד דולר (במונחי 2020). כיום בארה"ב יש 614 מיליארדרים עם עושר כולל של כמעט 3 טריליון דולר (3,000 מיליארד דולר).

בין השנים 1990-2020, המיליארדרים האמריקאים ראו את השווי הנקי שלהם גדל ביותר מ-1,130%, בעוד שהשווי הנקי החציוני של משקי הבית צמח ב-5% בלבד.

אם עובדים רגילים לא הרוויחו מעליית התפוקה, מי הרוויח? התשובה נמצאת ברווחי התאגידים הגואים, בשכר המנהלים שהרקיע שחקים ובהון אישי עצום שנצבר

כיום שלושה מיליארדרים אמריקאים – ג'ף בזוס, ביל גייטס, וורן באפט – מחזיקים בעושר רב כמו כל המחצית התחתונה של כלל משקי הבית בארה"ב.

הרס מעמד הביניים בארהב 3

4. למיליוני אמריקאים יש הון אפסי או שלילי

בעוד שהעושר הכולל בארה"ב גדל מאוד במהלך 50 השנים האחרונות, לא כל האמריקנים הפכו עשירים יותר. בין השנים 1963-2016, משפחות שנמצאות בתחתית חלוקת העושר (אלה שבאחוזון העשירי התחתון) עברו ממצב של חוסר הון (בממוצע) למצב של חובות של כ-1,000 דולר למשפחה.

באותו זמן, משפחות בעשירונים האמצעיים הכפילו ויותר את העושר שלהן, ואלה שהיו בסמוך לצמרת, בעשירון העליון, הגדילו את עושרן פי חמישה. עושרם של אלה שבאחוזון העליון – אלו העשירים יותר מ-99% מכלל המשפחות – גדל פי שבעה.

שינויים אלה גרמו לזינוק באי-שוויון העושר.

הרס מעמד הביניים בארהב 4

5. הפערים בעושר בין הקבוצות האתניות השונות הלכו וגדלו

הפגנות המחאה של תנועת Black Lives Matter הדליקו זרקור על הגזענות המערכתית שעדיין פוקדת את החברה האמריקאית – החל משיטור ומשפט פלילי וכלה בדיור ובריאות. אך פערים עצומים בין הקבוצות האתניות קיימים גם בחלוקת העושר.

בשנת 1963 העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ב-121,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות צבעוניות. עד שנת 2016, העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ביותר מ-700,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות שחורות ומשפחות היספניות.

ב-1963 העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ב-121,000 דולר מזה של משפחות צבעוניות. עד 2016 העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ביותר מ-700,000 דולר מזה של משפחות שחורות והיספניות

המשמעות היא שבשנת 2016 עושר המשפחה הלבנה עדיין היה גדול פי שבעה מעושר המשפחה השחורה, וגדול פי חמישה מעושר המשפחה ההיספנית בממוצע.

הרס מעמד הביניים בארהב 5

6. חוסר בביטוח בריאות כולל עולה בחיים ובפרנסה

ארה"ב ייחודית בקרב כלכלות מתקדמות בכך שאינה מספקת כיסוי רפואי אוניברסלי לאזרחיה, למרות שהיא מוציאה על בריאות יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

מחקר אחד מצא כי 45,000 אמריקאים מתים מדי שנה כתוצאה מכך שאין להם כיסוי כלשהו בביטוח בריאות. מאז החלה מגפת הקורונה במרץ, 12 מיליון אמריקאים איבדו את ביטוח הבריאות שלהם הקשור למקום עבודתם.

המחסור בביטוח בריאות אוניברסלי לא רק עולה חיים – אלא גם פוגע בפרנסה. מחקר שנערך לאחרונה בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי 66.5% מכלל פשיטות הרגל קשורות לנושאים רפואיים – בגלל עלויות גבוהות לטיפול רפואי או בגלל זמן שנלקח מהעבודה.

על פי ההערכות שפורסמו במחקר, 530,000 משפחות פונות לפשיטת רגל מדי שנה בגלל בעיות רפואיות ועלויות הטיפול הרפואי. בעיה זו משמעותית יותר מסיבות כלכליות אחרות כמו משכנתא שלא ניתן לשלם, בזבוזים, או רמת חיים מעבר לאמצעים, מתן עזרה לחברים או קרובי משפחה, הלוואות לסטודנטים או גירושין.

,הרס מעמד הביניים בארהב 6

הרשומה נכתבה בעקבות המאמר של לורי מקפארלן: Six charts that reveal America’s deep divides.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan