הלך הרוח שמאפיין בדרך כלל את הקהילה הירוקה – מומחים, ארגונים ופעילי סביבה – הוא דאגה עמוקה. רגע ההכרזה על נצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ארצות הברית – ומה שיותר חשוב, תבוסתו של דונלד טראמפ – היה הפוגה נדירה של שמחה מתפרצת. המילה "תקווה" כיכבה בפוסטים ברשתות החברתיות בשלל שפות. גרטה ת'ונברג חגגה עם ציוץ על בעיית ניהול הכעסים של הנשיא המודח – פרפרזה על ציוץ של טראמפ אודותיה בשנה שעברה.

So ridiculous. Donald must work on his Anger Management problem, then go to a good old fashioned movie with a friend! Chill Donald, Chill! https://t.co/4RNVBqRYBA

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— Greta Thunberg (@GretaThunberg) November 5, 2020

So ridiculous. Greta must work on her Anger Management problem, then go to a good old fashioned movie with a friend! Chill Greta, Chill! https://t.co/M8ZtS8okzE

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) December 12, 2019

התחושה הכללית הייתה שהקרב על עתיד הפלנטה והאנושות עדיין לא אבוד.

"עוד ארבע שנים כאלה עם טראמפ ובאמת הלך על העולם", מבטאת ד"ר ליה אטינגר, המנהלת האקדמית של מרכז השל לקיימות, את התחושה הרווחת בקרב אנשי סביבה. "במהלך הכהונה שלו התקרבנו בכל יום לעוד נקודת אל-חזור במערכת האקלים. זה נשמע דרמטי, אבל בימים אלה אנו קובעים את עתיד האנושות דורות קדימה, אנו קובעים אם הילדים והנכדים שלנו יוכלו לחיות בעולם שמציע תנאים סבירים ומתאימים למחייה. תמיד אומרים את זה, אבל העשור הקרוב הוא באמת המכריע, והחדשות הטובות הן שגם ביידן אמר זאת".

אין מחלוקת על כך שטראמפ התנהל בבית הלבן כאויב גדול של התנועה הסביבתית והציב מכשול עצום בפני המאבק בשינוי האקלים ובמשבר האקולוגי. הוא התגאה בכך. באוניברסיטת קולומביה מנו כ-160 צווים נשיאותיים, חוקים ותקנות שממשלו שינה נגד הסביבה – ממתן היתרים לקידוחים בשמורות טבע, דרך הרחבת היתרים לכריתת עצים ועד הקלות לתעשיות הפחם והנפט.

"זה נשמע דרמטי, אבל בימים האלה אנחנו קובעים את עתיד האנושות דורות קדימה, אנו קובעים אם הילדים והנכדים שלנו יוכלו לחיות בעולם שמציע תנאים סבירים ומתאימים למחייה. העשור הקרוב הוא באמת המכריע"

באופן סמלי, מתנת הפרידה שלו – הוא כמובן לא היה רוצה לראות את זה כך – הוענקה ביום שבו האמריקאים הלכו לקלפיות, כשהפרישה של ארצות הברית מהסכם האקלים שנחתם בפריז הפכה לרשמית. העובדה שירוקי כל העולם נשמו לרווחה, אם כך, בהחלט מובנת; אבל האם השמחה לא מוגזמת? האם המהלכים של טראמפ בכלל הפיכים, והאם לג'ו ביידן יש את הרצון והיכולת לתקן את הנזקים האדירים שנגרמו בארבע השנים האחרונות?

המועמדת לסנאט, האריס, מקבלת תדרוך בחוף הים של קליפורניה, יוני 2015 (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

פרופ' דני רבינוביץ, שעמד בראש בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, מאמין שכן. "העניין של הסכם פריז הוא הכי קל. מלכתחילה ההסכם הזה וולונטרי, אין באמת סנקציות נגד מדינה שלא עומדת בהתחייבויות, ולכן היציאה ממנו הייתה מהלך בעיקר סמלי מהסוג שטראמפ אוהב – חותמים על צו, עושים הרבה רעש ולא צריך לעשות שום דבר באמת. ביידן הודיע עוד במהלך הקמפיין שיחזיר את ארצות הברית להסכם והוא יעשה את זה".

ובכל מה שנוגע לאתגרים האמיתיים, להבדיל מהסמליים?

"ביידן עומד להשקיע 3-4 טריליון דולר באנרגיות מתחדשות וזה ייצר למשק האמריקאי 10 מיליון משרות. הוא בנוי לבצע את ההשקעות האלה. אין לי ספק שהוא יעשה את זה, הוא הכי קרוב לפרנקלין דלאנו רוזוולט והניו דיל.

"ביידן עומד להשקיע 3-4 טריליון דולר באנרגיות מתחדשות וזה ייצר למשק האמריקאי 10 מיליון משרות. הוא בנוי לבצע את ההשקעות האלה. אין לי ספק שהוא יעשה זאת, הוא הכי קרוב לרוזוולט והניו דיל"

"אין מישהו שקרוב יותר מביידן ב-DNA שלו לאיגודים ולמעמד הפועלים. אני מאמין שזה אפשרי – אם יש מישהו שיידע לגייס את המשאבים ולהכריז על מהלך תשתיתי אמיתי ועמוק, זה הוא. בדיוק ההיפך מטראמפ, שאין לו שום יכולת או רצון לבצע מהלכי עומק עם תוצאות לטווח ארוך".

אבל תשתיות זה לא בהכרח ירוק וסביבה.

"אלה לא יהיו השקעות מטומטמות, אלא כאלה שילכו עם חשיבה ירוקה. כשאתה נוסע בכבישים בפריפריה האמריקאית, אתה מרגיש שהגעת לגליל התחתון בשנות ה-60'. אז אם הוא יתניע מהלך גדול לשיקום הכבישים, בגלל שהוא חושב אקלים ובגלל שקמלה האריס נמצאת לידו, הגישה שלו תהיה שהשקעה בכבישים מגיעה יחד עם חקיקה – מה שקורה בכמה מדינות באירופה – שמ-2030 אסור יהיה לשווק מכוניות עם מנוע בעירה פנימית. אלה יהיו מהלכים משולבים".

אתה צופה להאריס תפקיד מפתח בנושא הסביבתי?

"עקבתי כמו ג'אנקי אחרי הקמפיין הזה. ביידן הזכיר את סוגיית האקלים בכל נאום, אבל האריס נשאה על זה נאומים חוצבי להבות. היא מגיעה מקליפורניה, שעוד לפני שריפות הענק עמדה בחזית המאבק במשבר האקלים. זו הכלכלה השמינית בגודלה בעולם והיא הלכה לכיוון של חקיקה ירוקה וחשיבה מתקדמת עוד כשארנולד שוורצנגר הרפובליקאי היה המושל. היא באה משם, זה הבייס שלה והיא גם מאמינה בזה, והיא תתמודד על ראשות המפלגה ב-2024. היא עברה לוושינגטון, אבל זה לא מנתק אותה מהבסיס בקליפורניה, והקטסטרופה של השריפות גורמת לקליפורנים לדבר על משבר האקלים ממש באקסטזה".

השאלה היא האם רוב המהלכים של טראמפ בכלל הפיכים. הם יעברו על כל חוק ותקנה ויבטלו אותם?

"טראמפ עשה הרבה מהלכים באמצעות צווים נשיאותיים כי הוא לא היה יכול לעבור את הקונגרס, ואת זה מאוד קל לבטל. לגבי חקיקה, זה כמובן תלוי למי תהיה שליטה בסנאט, וזה עדיין לא הוכרע. אני מניח שביידן והאריס ילכו לדברים הכי צורמים, הכי בוטים והכי מזיקים שטראמפ עשה ויהפכו אותם. מכיוון שביידן כנראה לא יתמודד על עוד קדנציה, זה הופך אותו ליותר משוחרר".

"עקבתי כמו ג'אנקי אחרי הקמפיין הזה. ביידן הזכיר את סוגיית האקלים בכל נאום, אבל האריס נשאה על זה נאומים חוצבי להבות. היא מגיעה מקליפורניה, שעוד לפני שריפות הענק עמדה בחזית המאבק במשבר האקלים"

השאלה אם משבר האקלים והסביבה בכלל יהיה בראש סדר העדיפויות של האמריקאים, אם תהיה לו לגיטימציה לעסוק בזה בזמן שהקורונה משתוללת.

"אני דווקא חושב שהקורונה עוזרת לעניין. המגפה והסגרים גרמו להרבה אנשים לשבת בבית ולחשוב לאן העולם הולך, וזה תרם להעמקת המודעות שצריך לחשוב על שאלות גלובליות ואסטרטגיות על האופן שבו האנושות מתנהלת. במובן הזה, המודעות למשבר האקלים דווקא קיבלה דחיפה חיובית מהמגפה".

אילוסטרציה, תומכים של ביידן והאריס באינדונזיה, נובמבר 2020 (צילום: AP Photo)

גם ד"ר אטינגר משוכנעת שהפרידה מטראמפ יכולה להיות רגע של תפנית גלובלית, אבל לא משום שהיא רואה בביידן משיח ירוק.

"אני ממש לא חושבת שג'ו ביידן הוא האיש שיציל את העולם", היא אומרת. "השאלה היא איזה סוג של משטר יכול להתמודד עם המשבר הזה, ואני מאמינה שדמוקרטיה, על כל חסרונותיה, היא המשטר היחיד שזה אפשרי בו. אני לא רואה סיכוי שמחר בבוקר ישתלט דיקטטור נאור על העולם, רוב הסיכוי שמשטרים טוטליטריים ינוהלו על ידי אנשים כמו טראמפ ופוטין – וראינו בשנים האחרונות מה היחס של האנשים האלה לסביבה. כך שיש קשר ישיר בין סכנת הפשיזם לסכנת האקלים. לכן אני מקווה שהפסד טראמפ יביא לאפקט דומינו חיובי, אולי אחריו ילכו פוטין ובולסונארו (נשיא ברזיל) והמטוטלת תתחיל לנוע לצד השני".

ד"ר ליה אטינגר

המהלך הראשון של הנעת המטוטלת יהיה חזרת ארצות הברית להסכם פריז. השאלה אם יש לזה משמעות מעבר לסמליות.

"למרות שהוא הסכם רך, אני עדיין חושבת שהסכם פריז הוא הסכם נפלא. טראמפ ריסק את הרציונל והתהליך, ביידן ישנה את הדינמיקה. אנחנו רואים גם בשיח האמריקאי שאנחנו בתקופה משתנה. מדעני האקלים לא דמיינו שהמשבר יתרחש כל כך מהר, האשליה שאנחנו יכולים ורוצים לשלוט בטבע ולהנדס הכול מתפוגגת, ויותר ויותר אנשים מכירים בזה.

"ביידן יכול להיות חלק מתהליך הריפוי, מהטרנספורמציה של התודעה. כמו שהמטוטלת הלכה חזק לכיוון של הטראמפיזם, היא יכולה לנוע מהר לכיוון השני, להכרה בחשיבות המדע, ובכך שהמשבר הסביבתי הוא סכנה אמיתית ומידית".

"אנחנו רואים גם בשיח האמריקאי שאנחנו בתקופה משתנה. מדעני האקלים לא דמיינו שהמשבר יתרחש כל כך מהר, האשליה שאנחנו יכולים ורוצים לשלוט בטבע ולהנדס הכול מתפוגגת, ויותר ויותר אנשים מכירים בזה"

לפחות לפי הטרמינולוגיה של ביידן במהלך הקמפיין, נראה שהוא בהחלט במקום שבו המומחים הישראלים מאמינים שהוא נמצא. בנאום שנשא באחד הכנסים האחרונים לפני יום הבחירות הוא כינה את טראמפ "מצית אקלים".

"אם יהיו לנו עוד ארבע שנים של הכחשת אקלים", אמר, "כמה פרברים יעלו בלהבות? כמה שכונות שם יוצפו? כמה פרברים יעופו בסערות-על? אם תיתנו למצית אקלים עוד ארבע שנים, למה שמישהו יופתע אם עוד חלקים מאמריקה יבערו? מיליוני אמריקאים חיים בצל שמיים כתומים ושואלים: האם זה יום הדין?"

פעילים בקוריאה הדרומית עם כרזה שבה גרטה ת'ונברג נוזפת בטראמפ, 2019 (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)

אטינגר מאמינה שאלו לא רק דיבורים: "לביידן יש רקורד טוב מהתקופה שהיה סגן של ברק אובמה. גם עכשיו הוא הציג תכנית אקלים מרשימה. אני מאמינה שהוא יעשה הרבה. צריך לזכור שחלק גדול מהדברים משתלמים כלכלית – אנרגיה סולארית היום, למשל, יותר כדאית מאנרגיית פחם, ולכן אפילו בעידן טראמפ היא המשיכה להתפתח בקצב מהיר גם בארצות הברית.

"אני בטוחה שביידן ימנה אנשים ראויים – מדענים רציניים שהם לא מכחישי אקלים – לסוכנות להגנת הסביבה ולכל עמדות המפתח שטראמפ אייש באנשים של התעשיות המזהמות. לפחות היום, אני מרשה לעצמי להיות אופטימית".