הסכנה האיראנית

נשיא איראן, חסן רוחני, מנופף לקהל בכנס שקיים בעיר יזד. 2019 (צילום: Office of the Iranian Presidency via AP)
Office of the Iranian Presidency via AP
נשיא איראן, חסן רוחני, מנופף לקהל בכנס שקיים בעיר יזד. 2019

דאגה גדולה בישראל ובמדינות המפרץ מאפשרות חזרת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן להסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ. הממשל היוצא מתכנן להטיל על איראן סנקציות חדשות שיקשו על ביידן להסיר את הסנקציות מעל איראן, המזרח התיכון דרוך לקראת אפשרות הסלמה בנושא הגרעין האיראני.

איראן הפגינה יהירות רבה בהתבטאויות ההנהגה שלה לקראת פירסום תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, והמשיכה להפגין ביטחון עצמי גם אחר ההכרזה התקשורתית על ג'ו ביידן כנשיא הנבחר.

איראן הפגינה יהירות רבה בהתבטאויות ההנהגה שלה לקראת פירסום תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, והמשיכה להפגין ביטחון עצמי גם אחר ההכרזה התקשורתית על ג'ו ביידן כנשיא הנבחר

נשיא איראן חסן רוחאני אמר לפני כמה ימים כי לא מעניין את ארצו מי ינצח בבחירות, וקרא לנשיא הבא של ארה"ב לכבד את החוקים והאמנות הבינלאומיות:

"אנו רוצים לקבל כבוד ולא להיות מטרה לסנקציות, לא חשוב מי ינצח בבחירות" הבהיר רוחאני.

נשיא איראן טען עוד כי בלי קשר למי שינצח בבחירות:

"לממשל הבא לא תהיה שום אופציה אלא להיכנע לאומה האיראנית".

אולם, בסוף השבוע שעבר התייחס רוחאני לנושא הסנקציות ואמר:

"אני מקוווה שנשיא ארצות הברית הבא כבר הבין שהסנקציות על המדינה לא יגרמו לה להיכנע. אנחנו מקווים שהחוויה של 3 השנים האחרונות תהיה שיעור לממשל האמריקני הבא: לפעול לפי חוקים ורגולציות ולחזור להתחייבויות שלהם. אנשינו הראו עמידות וסבלנות שאין שניות להן".

ב-8 בנובמבר אמר רוחאני כי:

"על ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין מ-2015 כדי לפצות (את איראן) על שגיאות העבר".

ואילו המנהיג הרוחני העליון עלי ח'מינאי אמר כי הבחירות בארה"ב לא ישפיעו על התנהלותה המדינית של ארצו כלפי ארה"ב. הוא הבטיח כי טהרן צריכה לשפר את יכולותיה בתחום הטילים הבליסטיים

"כדי להגן על עצמה בעימות עם האויבים".

דאגה גדולה בישראל

אחד הנושאים שמדאיגים מאוד את ישראל בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב, הוא הסכנה הנשקפת מאיראן.

על פי הערכות בישראל, המבוססות על הצהרותיו של הנשיא הנבחר ג'ו בייידן, אם איראן תחזור לציות מלא להסכם הגרעין, הממשל החדש ינהל עמה משא ומתן על הסכם חדש, אך הוא צפוי להסיר את הסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ. הכלכלה האיראנית במצב קשה והסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ הן כלי יעיל להפעלת לחץ על ההנהגה האיראנית, שממתינה בקוצר רוח לחילופי ממשל בארה"ב כדי להשתחרר מהסנקציות.

על פי הערכות בישראל, המבוססות על הצהרות בייידן, אם איראן תחזור לציות מלא להסכם הגרעין, הממשל החדש ינהל עמה מו"מ על הסכם חדש, אך צפוי להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ

ההערכה בירושלים היא כי ממשל אמריקאי בראשותו של ג'ו ביידן ישאף להחיל בהסכם החדש, שעליו הוא רוצה לנהל משא ומתן עם ההנהגה האיראנית, הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן שכלל לא מוזכרת בהסכם הגרעין שנחתם בתקופת ממשל אובמה.

אולם החשש בירושלים הוא, שרצונו של הממשל הבא בארה"ב בהסכם גרעין חדש יתפרש אצל משטר האייתולות כחולשה אמריקאית והוא ידרוש בראש ובראשונה להסיר את הסנקציות לפני כל משא ומתן.

ההנהגה האיראנית עלולה להעמיד את הממשל החדש של ביידן במבחן. מתוך הנחת עבודה כי הוא שונה מקודמו ולא יכניס את ארה"ב לעימות צבאי עם איראן, היא עלולה להגביר את קצב העשרת האורניום כדי לקבוע עובדות בשטח, דבר המגביר מאוד את סכנת העימות הצבאי בין ישראל לאיראן.

ישראל נחושה למנוע מאיראן נשק גרעיני, אך אם הממשל החדש של ג'ו ביידן ירתע ממדיניות תקיפה נגד איראן, עלול הדבר להגדיל את אפשרות ההתקפה הישראלית היזומה על מתקני הגרעין האיראניים ואת המלחמה החשאית בין ישראל לאיראן בנושא הגרעין.

עד היום לא ברורות הנסיבות המדוייקות לפיצוץ המסתורי במתקן הצנטרפוגות המתקדמות בנתנז, ששיתק את פעולתן כנראה לשנתיים הקרובות. אולם האיראנים הפיקו לקחים וכעת הם בונים מתקן תת קרקעי חדש, עמוק עמוק באדמה, כדי לחדש בו את פעילות העשרת האורניום מבלי שיהיה חשש לפגיעה בו מן האוויר. במקביל ננקטים צעדי ביטחון חדשים בכל מתקני הגרעין באיראן מחשש לחדירה של גורמים עויינים אליהם.

ישראל קבעה כבר ב-1981 את  מדיניותה לגבי אפשרות החזקת נשק גרעיני בידי מדינות במזה"ת שעימן יש לישראל מצב של עויינות. היא תקפה את הכור הגרעיני בעיראק שבנה סדאם חוסיין בבגדד, וב-2007 תקפה את הכור הגרעיני שבנה הנשיא בשאר אסד בדיר א-זור שבסוריה.

מבחינת ישראל, חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות שהוטלו עליה תהייה טעות אסטרטגית.

החשש בירושלים הוא, שרצונו של הממשל הבא בארה"ב בהסכם גרעין חדש יתפרש אצל משטר האייתולות כחולשה אמריקאית והוא ידרוש בראש ובראשונה להסיר את הסנקציות לפני כל משא ומתן

גורמים בכירים בירושלים אומרים כי אם יהיה לאיראן נשק גרעיני הוא יסכן גם את ארה"ב. לכן זהו גם אינטרס אמריקאי ראשון במעלה למנוע מאיראן השגת יכולת כזו. לדבריהם, נשק גרעיני איראני מסכן את האינטרסים האסטרטגיים האמריקאים.

עמדת מדינות המפרץ

מדינות המפרץ חוששות כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא האמריקאי הבא תחזיר את מדיניותו הוותרנית של הנשיא ברק אובמה בנושא תיק הגרעין האיראני, כלפי המיליציות הפרו-איראניות במדינות ערב, וכלפי תנועת "האחים המוסלמים" המוגדרת בסעודיה כ"תנועת טרור".

מדינות המפרץ מאוד מוטרדות מנושא תוכנית הגרעין של איראן. זהו הלך הרוח בהנהגות של סעודיה ומדינות המפרץ והוא מתחיל לבצבץ החוצה באמצעות פרשנים ומעצבי דעת קהל.

העיתונאי הסעודי הבכיר, טארק אל-חומיד, לשעבר עורך היומון "אל-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון, כתב בטורו ביומון "עוכאז" ב-8 בנובמבר:

"הענין המטריד ביותר ביחס לאזורנו הוא כיצד ג'ו ביידן יתמודד עם איראן? האם הוא ישוב (לטפל) בנושא הגרעין הגרעין וכיצד? גם כאן ניתן לומר כי האזור השתנה, משום שביידן ימצא עמדה ישראלית קשוחה מול איראן בדומה לעמדה המפרצית, שבה חל שינוי עם תהליך השלום האמירתי-בחרייני-ישראלי".

ואילו הפרשן מאמון פנדי פירסם ב-9 בנובמבר מאמר תחת הכותרת "האם ביידן יהיה המשך של אובמה?", בו קבע כי ג'ו ביידן שונה מברק אובמה בהבנתו את העולם ובמיוחד את המזרח התיכון.

להערכתו, ג'ו ביידן ישתמש בתיק הגרעין האיראני כדי להחזיר את ארה"ב לברית הבינלאומית שלה עם 5 במדינות הגדולות במועצת הביטחון, פלוס גרמניה (5 פלוס 1) כדי להוביל את העולם בנושא הבעיות הבוערות.

בכירים בסעודיה, באיחוד האמירויות ובבחריין עדיין לא התבטאו בגלוי באמצעי התקשורת שלהם לגבי חששותיהם מהאפשרות שממשל ביידן יסיר את הסנקציות מעל איראן, אך הם מביעים את החששות האלה בשיחות סגורות עם גורמים אמריקאים וישראלים בכירים.

העובדה שהעיתונות המפרצית עוסקת כבר בנושא תיק הגרעין האיראני כנושא מרכזי ובוחנת את האפשרויות של ג'ו ביידן לטיפול בו, מעידה על הכנת דעת הקהל במפרץ לנושא הזה שאמור להפוך לנושא המרכזי שמעסיק את המזרח התיכון.

מדינות המפרץ מאוד מוטרדות מנושא תוכנית הגרעין של איראן. זהו הלך הרוח בהנהגות של סעודיה ומדינות המפרץ והוא מתחיל לבצבץ החוצה באמצעות פרשנים ומעצבי דעת קהל

נושא נוסף המסכן את יציבות המזרח התיכון היא פרוייקט הטילים המדוייקים של ארגון חזבאללה בלבנון, גם מאחורי הפרוייקט הזה עומדת איראן. לחזבאללה יש כמה מפעלים לדיוק טילים הפועלים בשטח לבנון וישראל איננה יכולה להתעלם מהדבר הזה המסכן מאוד את ביטחונה.

גם כאן ישראל זקוקה לגיבוי אמריקאי מלא ולשיתוף פעולה מדיני וביטחוני מלא מצד הממשל החדש כדי לסכל את פרוייקט הטילים המדוייקים של ארגון חזבאללה.

איראן מפתחת טילים בליסטיים ומל"טים מתקדמים שמאיימים על האינטרסים האמריקאים בעיראק ועל הספינות האמריקאיות במפרץ הפרסי, בנוסף לאיום שלהם על סעודיה וישראל.

הציפיה בירושלים היא כי הנשיא ביידן ימצא את הדרך להרתיע את איראן ולהפסיק את השפעתן של המליציות הפרו-איראניות בעיראק, סוריה ותימן.

תהליך הנורמליזציה

המשך תהליך הנורמליזציה בין ישראל למפרציות הינו גם אינטרס אמריקאי, הוא מגביר את היציבות במזרח התיכון ומניח את הבסיס להקמת ברית אזורית ישראלית-ערבית בחסות אמריקאית אל מול הסכנה האיראנית.

קיימת זהות אינטרסים בין כל מי שחבר בברית הזו, והיא למנוע את מגמות ההתפשטות של איראן במזרח התיכון.

ארה"ב היא בת הברית החזקה והחשובה של ישראל, והממשלה בישראל תדע לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם כל ממשל אמריקאי.

מדינות המפרץ רואות באיראן אויב מסוכן והן זקוקות לקואליציה עם ישראל, תחת מטריה אמריקאית כדי להתמודד עם הסכנה האיראנית.

המשך תהליך הנורמליזציה בין ישראל למפרציות הוא גם אינטרס אמריקאי, המגביר את היציבות במזה"ת ומניח בסיס להקמת ברית אזורית ישראלית-ערבית בחסות אמריקאית אל מול הסכנה האיראנית

מבחינת ישראל, חשוב שהמומנטום של תהליך הנורמליזציה, שהתחיל בשלהי כהונתו של הנשיא טראמפ, ישמר ואף יגבר, זה ישפיע באופן חיובי גם על הערוץ הישראלי-פלסטיני.

מדינות המפרץ שהמתינו לתום הבחירות בארה"ב כדי להודיע על נורמליזציה עם ישראל יבחנו כעת את התגובות של הממשל החדש לתהליך הזה. ג'ו ביידן בירך על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות וההערכה בדרג המדיני בירושלים היא שהוא תומך בתהליך הזה.

מבחינת מדינות ערב ובראשן סעודיה, הרי שהן ימתינו כנראה לראות את עמדת הממשל החדש בנושא הסכנה האיראנית לפני שיקבלו את ההחלטה לגבי הסכמי נורמליזציה עם ישראל.

היחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב הם יציבים מאוד ואינם נתונים לסכנה כלשהי במקרה של חילופי ממשל בארה"ב.

ג'ו ביידן הינו ידיד גדול של ישראל והוא ימשיך לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל, זו ההערכה בצמרת המדינית-ביטחונית בירושלים.

על פי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, המשימה המיידית של ישראל תהיה לשכנע את הממשל החדש בארה"ב, להמשיך במשטר הסנקציות על איראן ולא להסכים לדרישה האיראנית להסירן כתנאי לחידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין.

המזרח התיכון אינו עומד בראש סדר העדיפוית של הממשל החדש. הממשל החדש אמור לעסוק במשבר הקורונה, במצב הכלכלי הקשה בארה"ב ובעוד נושאי פנים. בסופו של דבר הוא יגיע גם לטפל בנושאים הקשורים למזרח התיכון  ובראשם איראן, אז ישראל תצטרך להיערך היטב כדי להבהיר לממשל החדש ולנשיא ג'ו ביידן את הסכנה האיראנית ואת משמעות הסרת הסנקציות והחזרה להסכם הגרעין.

אולם, בינתיים הסכנה האיראנית איננה נרגעת בתקופת המעבר בין ממשל טראמפ לממשל ביידן. שלשום ביקר בישראל אליוט אברהמס, השליח המיוחד של הממשל לנושא איראן, ובשבוע הבא יגיע לישראל שר החוץ מייק פומפיאו.

על פי גורמים בכירים בירושלים, ממשל טראמפ, שיש לו את כל הסמכויות החוקיות עד ה-20 בינואר הבא, נערך להטלת סנקציות חדשות על איראן לפני כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן.

על פי גורמים בכירים בירושלים, ממשל טראמפ, שיש לו את כל הסמכויות החוקיות עד ה-20 בינואר הבא, נערך להטלת סנקציות חדשות על איראן לפני כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן

אתר האינטרנט "אקסיוס" דיווח ב-8 בנובמבר כי בכירים בממשל טראמפ עובדים יחד עם ישראל ומדינות במפרץ כדי להטיל שורה של סנקציות על איראן וכי ביקורו של אליוט אברהמס בישראל עסק בנושא.

גורמים בממשל טראמפ הביעו תקווה כי הסנקציות האלה יקשו על ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן שממנו פרש הנשיא טראמפ ב-2018.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,527 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 750 מילים

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

כן, "רק לא ביבי"

אחת המגמות שאני מזהה היום היא לחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, או להצטרף למפלג/ות ולרוץ במסגרתן, או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה הזאת מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי", כלומר ההאשמה שלמוחים אין אף אג'נדה מלבד סילוקו של הנאשם.

הלחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, להצטרף למפלג/ות או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי" – האשמה שלמוחים אין אג'נדה מלבד סילוק הנאשם

שותפים להאשמה קולות מימין, שתומכים בנאשם בשוחד ומרמה מסיבותיהם שלהם, או כי הם חושבים שהוא אפוד המגן מפני מו"מ מדיני שיסתיים בנסיגות ופינוי יישובים. שותפים נוספים ללעג הזה קולות ותיקים משמאל, שמפריע להם כי למחאה אין דרישה חד משמעית משותפת לסיום הכיבוש, לצדק חברתי, להפרדת דת ממדינה. מפריע להם שהשפה של מפגיני בלפור היא לא השפה הפוליטית שהם התרגלו אליה.

אני שמאלני "ישן". אני בא מהעולם של ה"איזמים" הישנים בעצמי. אני סוציאליסט, ובקונפליקט עם קפיטליסטים. אני מאמין בשיוויון אזרחי, בהפרדת דת ממדינה. אני מאמין שהכיבוש כבר הפך מזמן לאפרטהייד דה-פקטו. אני מאמין במפלגות ובחלוקה ברורה למחנות. אני משוכנע ששראל זקוקה לחוקה חילונית ורפובליקאית היום. אתמול.

שוחחתי עם הפעילים. אין ספק: שפתי אינה שפתם. כשהם מזלזלים, למשל, בחלוקה לימין ושמאל – אני חייב להתאפק לא לצעוק ולדפוק על השולחן (עוד מנהג של הדור הישן). אבל אני מכיר בכך שיש להם שפה אחרת ופרספקטיבה אחרת ויש להן מקום ולגיטימיות. עצם המעורבות הפוליטית הממושכת שלהם היא מבורכת. בתנאים הקשים שבהם הם פועלים, הנחישות שלהם מעוררת הערצה.

צריך להבין: לצד מחאת היחידים ו"חוזה חדש" ("קריים מיניסטר"), רוב גופי המחאה הוקמו בחודשים האחרונים והרוב המוחלט והמוחץ בהם הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה. לטוב ולרע, זאת שפה שונה.

המרחב הדמוקרטי כולל מחאה לא מפלגתית לצד מפלגות, לא המצאנו פה את הגלגל. כמו שהפוליטיקה באיגודים המקצועיים, או ברשויות המקומיות, מתנהלת לפי חוקים אחרים מהקשת המפלגתית שמיוצגת בכנסת. גוש אמונים שלום עכשיו, התנועה לאיכות השלטון – כולן לא מפלגתיות. לכולן יש מקום של כבוד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.

הרוב המוחץ במחאה הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה, לטוב ולרע

אם נרחיק למקומות וזמנים אחרים – המחאה נגד מלחמת וייטנאם היתה ברובה על-מפגתית. הפוליטיקה הסביבתית היא לא פעם על-מפלגתית (גם אם מחנה פוליטי חד מזוהה עם פוליטיקה סביבתית הרבה יותר). המחאות שצמחו נגד המשטרים במזרח אירופה לא היו מפלגתיות. גם התנועה נגד מרוץ החימוש הגרעיני. ועוד ועוד.

לגבי הדרישה להדחת נתניהו ומקומה המרכזי, כבר היה בישראל קמפיין כזה: "מספיק ודי בשלטון מפא"י". אג'נדה לגיטימית לגמרי. גם טוהר המידות זו אג'נדה נורמלית לגמרי להתאחד סביבה, בלי הסכמה על דברים אחרים. טוהר המידות או מלחמה בשחיתות זאת אג'נדה שמקובלת מאוד בתנועות חוץ פרלמנטריות, ולפעמים גם מתגבש מחנה פוליטי סביבה.

הדחתו של ראש מדינה שמסרב לפרוש חרף מחאה ציבורית והליך משפטי על עבירות חמורות זה מכנה משותף סביר בהחלט. נכון שבישראל, שמתחזקת כיבוש 53 שנים, שחלוקת העושר בה בלתי שיוויונית באופן קיצוני, שהמבנה החוקתי שלה הוא שאין חוקה ויש ממסד דתי ששולט בנישואין, בגירושין ובמעמד האזרחי של מהגרים ובני מהגרים – זה נראה מוזר, להעמיד את השחיתות והדחתו של אדם אחד בראש סדר העדיפויות הפוליטי.

אבל השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-1996 נתניהו היה סתם ראש ממשלה ימני מהליכוד. לא כך המצב ב-2021. נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו למשהו שהוא יותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת. כל תזוזה, כל שינוי, כל רפורמה מותנים עכשיו בהדחתו ובפירוק המשטר שהתעצב סביב אישיותו וסביב מקורביו.

השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-2021, נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו ליותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת

אז כן. "רק לא ביבי". האיש חייב לעמוד לדין, וכך גם לא מעט מהמקורבים והדמויות הבכירות במשטר שהתעצב פה. בכל מקרה, אסור להם להישאר בשלטון. אין בכך התנכרות לכ-4.5 מיליון נכבשים, או התעלמות מהחצי-תיאוקרטיה, או אדישות לאי-שיוויון חברתי. להפך. זה תנאי מוקדם הכרחי כדי להתקדם בכל שאר החזיתות.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה