אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף ושהוצאות משקי הבית ירדו. האזרחים החזיקו מעמד טוב יותר מכפי שמורות הכותרות על המשק האמריקאי (והישראלי) בכללותו.

אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף ושהוצאות משקי הבית ירדו. האזרחים החזיקו מעמד טוב יותר מכפי שמורות הכותרות על המשק האמריקאי (והישראלי) בכללותו

מצד אחד, אפשרויות הוצאה רבות נעלמו או נדחו, ומשקי בית רבים הקטינו את ההוצאות על דברים כמו ביקורי רופאים, טיסות, הפלגות, חופשות במדינות זרות, ואפילו טיסות פנים לביקור משפחה וחברים. אפשרויות הבילוי במסעדות, בתיאטראות, באולמות הקונצרטים ובמופעים אחרים ירדו כמעט לאפס.

בנוסף, אנשים הפסיקו לשלם את תשלומי המשכנתאות שלהם, או שהעבירו אותם לתוכניות אחרות, כך שהתשלומים השוטפים קטנו. אנשים אחרים הפסיקו לשלם שכר דירה לאחר שנאסר במקרים אלו הפינוי מהדירות. כל אלו הוסרו מרשימת המטלות, וכסף זה לא הוצא.

במקביל, הייתה עזרה רבה בעקבות תכנית התמריצים האמריקאית Cares Act, בהיקף של 2 טריליון דולר שהעביר הקונגרס בסוף מרץ 2020. התוכנית כללה צ'קים חד-פעמיים stimulus checks בסך 1,200 דולר ועוד 500 דולר לכל ילד, שנשלחו לרוב האמריקאים במהלך החודשים אחר כך.

תכנית פדרלית לסיוע באבטלה של פנדמיה [PUA] לעובדים העצמאיים בכלכלת החלטורה gig workers, והעלאה זמנית של 600 דולר בשבוע בתשלומי ביטוח אבטלה, שהסתיימה בסוף יולי 2020. רובו ככולו של הכסף הזה הגיע בסופו של דבר לידי הצרכנים.

השילוב של דברים אלו הביא בסופו של דבר לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף וחסכו יותר. כל זה הביא, לפי נתונים ממשלתיים, לכך שאובדן המשרות הקטסטרופלי באביב ובקיץ לא תורגם לאובדן הכנסות נטו למשפחות. שיפור זה מסתיים עתה, כאשר משפחות רבות הוציאו ומוציאות עכשיו את תשלומי התמריצים האלו ומתקשות למצוא עבודה.

שילוב התמריצים והירידה בהוצאות הביא לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף וחסכו יותר. מסתבר, לפי נתונים ממשלתיים, שאובדן המשרות הקטסטרופלי באביב ובקיץ לא תורגם לאובדן הכנסות נטו למשפחות

בישראל המכה הכלכלית העיקרית מהקורונה נפלה על העובדים העצמאיים ועל בעלי העסקים הקטנים. בעוד שהעובדים השכירים במערכת השלטונית (ממשלה, שלטון מקומי, צבא, משטרה, בריאות, וחינוך וכו') המשיכו וממשיכים לקבל את משכורתם כרגיל.

בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, הרי שכ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו כלכלית מהקורונה, ומצבם הכלכלי אף השתפר עקב הקורונה.

שתי תופעות אלו, הקטנת ההוצאות, ובו בזמן, הזרמת כספים מסיבית לציבור, הביאו לכך שבארה"ב זרימת הכסף הצרכני שינתה את מסלולה. גם בישראל אפשר לזהות שינוי מהותי בצריכה הפרטית מאז פרוץ משבר הקורונה. אין נסיעות לחו"ל, אין חופשות, אין כמעט בילויים ואין ארוחות במסעדות. כל זה משאיר לעובדים שלא הפכו למובטלים הכנסה פנויה גדולה יותר, עם אפשרויות שונות לצריכה.

כרטיסי האשראי

לפי נתוני הבנק הפדרלי של ניו יורק, 36% מכספי התמריצים הועברו לחסכונות ו-35% לתשלומי חובות.

הצרכנים, במקום לצרוך, שילמו את חובותיהם לחברות כרטיסי האשראי שלהם. בסוף ספטמבר 2020, על פי נתוני הפדרל ריזרב, ירדו יתרות החוב לכרטיסי אשראי ולאשראים מתחדשים אחרים לרמה הנמוכה ביותר מאז יולי 2017 (ללא התאמה עונתית), וב-9.2% לעומת ספטמבר אשתקד.

הירידה בחובות לכרטיסי האשראי לא היתה בגלל שהצרכנים לא משלמים כברירת מחדל את חובותיהם לחברות כרטיסי האשראי שלהם, והבנקים מוחקים את היתרות המוגדרות כחובות אבודים. להיפך, גם שיעורי אי-התשלום בכרטיסי אשראי ירדו.

בישראל המכה הכלכלית העיקרית מהקורונה נפלה על העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים. בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, כ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו ומצבם הכלכלי אף השתפר

כל זה בגלל שהצרכנים מוציאים פחות, ובו זמנית משלמים את חובות כרטיסי האשראי שלהם.

יתרות כרטיסי האשראי עלו בחדות בחודש דצמבר 2019 במהלך עונת הקניות, ואז ירדו בינואר ובפברואר. בחודש מרץ, בדרך כלל, יתרות כרטיסי האשראי מתחילות לעלות שוב, אבל לא השנה. במרץ 2020 ירדו יתרות כרטיסי האשראי, ואז באפריל, כשהגיעו תשלומי ההמרצה, וכאשר אנשים הפסיקו לצאת ולהוציא כסף, היתרות בכרטיסי אשראי ירדו בקצב מהיר יותר מאי פעם. והם המשיכו לרדת כל חודש מאז (ללא התאמה עונתית).

גרף 1: התפתחות החוב בגין כרטיסי האשראי ואשראים מתחדשים אחרים

גרף 1. התפתחות החוב בגין כרטיסי האשראי ואשראים מתחדשים אחרים. מקור: Fed Board of Governors

הלוואות לרכישת מכוניות וליסינג של מכוניות

בעוד שהצרכנים בארה"ב קנו פחות מכוניות חדשות ומשומשות ברבעון השלישי של השנה, הם קנו מכוניות ברמה גבוהה יותר ולכן יקרות יותר. בין היתר בגלל שהמחירים עלו. מחירי הרכבים המשומשים עלו ב-15% בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר – השיא הגדול ביותר של שלושה חודשים לפחות מאז 1984. גם מחירי הרכב החדשים עלו. האנשים שנהנו מההצלה של השווקים הפיננסיים ע"י הבנק המרכזי ומהעליות בבורסה, קנו יותר רכבים יקרים. התוצאה היא שבסה"כ קנו פחות מכוניות, אבל הוציאו עליהן יותר דולרים, ולקחו יותר הלוואות ותשלומי ליסינג לשם כך.

מחירי הרכבים המשומשים בארה"ב עלו ב-15% ביולי, אוגוסט וספטמבר – שיא עליית המחירים ב-3 חודשים מאז 1984. גם מחירי הרכבים החדשים עלו. בסה"כ קנו פחות מכוניות, אך הוציאו עליהן יותר דולרים, ולקחו יותר הלוואות ותשלומי ליסינג לשם כך

בישראל, בתקופה של אוגוסט עד ספטמבר, היה גידול ברכישת כלי הרכב, ובבנקים מדווחים על גידול בבקשות להלוואות לרכישת כלי רכב.

בארה"ב, המלווים העבירו לווים רבים, שלא עמדו בתשלומי ההלוואה שלהם או פיגרו בתשלומים – לתוכניות דחייה, בהן לא היה צורך בתשלומים שוטפים, וההלוואה לא סומנה כהלוואה בפיגור. אך הסכומים שלא שולמו נוספו ליתרות ההלוואות הכוללות במגזר בתנאים קשים יותר.

כתוצאה מכך, סך יתרת ההלוואות והליסינג במגזר המכוניות בארה"ב עלה ברבעון השלישי ב-20 מיליארד דולר לעומת הרבעון השני – לשיא חדש של 1.22 טריליון דולר. זה היה הגידול הגדול ביותר ברבעון לעומת הרבעון הקודם מאז 2016, וזאת לאחר שכבר עלה ב-15 מיליארד דולר ברבעון השני. בהשוואה למצבת החובות במגזר המכוניות מלפני שנה, היתרות עלו ב-42 מיליארד דולר או 3.6%.

גרף 2. התפתחות מצבת החובות בגין הלוואות לרכישת מכוניות ולליסינג של מכוניות.

גרף 2. התפתחות מצבת החובות בגין הלוואות לרכישת מכוניות ולליסינג של מכוניות. מקור: Fed Board of Governors

הלוואות לסטודנטים

במגזר זה היתה הפסקת תשלומים עבור החזר קרן ההלוואות, וציפייה לשמיטת חובות.

היקף הלוואות הסטודנטים המשיך לעלות, למרות ירידה בהרשמה ללימודים גבוהים מאז 2010. ברבעון השלישי יתרות ההלוואות לסטודנטים עלתה בכ-23 מיליארד דולר לעומת הרבעון השני, וב-54 מיליארד דולר לעומת שנה שעברה, והגיעה ל -1.7 טריליון דולר.

אחד הגורמים העיקריים שהגדיל את יתרת ההלוואות הוא שפחות ופחות סטודנטים לשעבר שילמו תשלומים בגין קרן ההלוואות. ואז הגיעה הקורונה, והלוואות לסטודנטים הועברו לתוכניות דחייה אוטומטיות. בנוסף, ההנחה המקובלת בקרב אוכלוסיית הסטודנטים היא שתהייה שמיטת חובות וכי יוותרו להם על החזרתן, ולכן לא כדאי לשלם הלוואות אלו. התוצאה היא שהלוואות סטודנטים קיימות אינן משולמות, והלוואות חדשות מתווספות, והיתרות ממשיכות לעלות.

גרף 3. התפתחות החוב בגין ההלוואות לסטודנטים

גרף 3. התפתחות החוב בגין ההלוואות לסטודנטים. מקור: Fed Board of Governors

סיכום

אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף והוצאות משקי הבית ירדו. בארה"ב, תוכניות התמריצים של הממשל האמריקאי הביאו לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף.

הצרכנים בארה"ב, במקום להגדיל את הצריכה, שלמו את חובותיהם, בעיקר לחברות כרטיסי האשראי שלהם, וחסכו יותר.

בישראל, ההשפעה הכלכלית של הקורונה נפלה בעיקר על העובדים העצמאיים ועל בעלי העסקים הקטנים. בעוד שהעובדים השכירים במערכות השלטוניות המשיכו וממשיכים לקבל את משכורתם כרגיל.

בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, הרי שכ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו כלכלית מהקורונה, ומצבם הכלכלי אף השתפר בעקבותיה. .

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.