אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף ושהוצאות משקי הבית ירדו. האזרחים החזיקו מעמד טוב יותר מכפי שמורות הכותרות על המשק האמריקאי (והישראלי) בכללותו.

אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף ושהוצאות משקי הבית ירדו. האזרחים החזיקו מעמד טוב יותר מכפי שמורות הכותרות על המשק האמריקאי (והישראלי) בכללותו

מצד אחד, אפשרויות הוצאה רבות נעלמו או נדחו, ומשקי בית רבים הקטינו את ההוצאות על דברים כמו ביקורי רופאים, טיסות, הפלגות, חופשות במדינות זרות, ואפילו טיסות פנים לביקור משפחה וחברים. אפשרויות הבילוי במסעדות, בתיאטראות, באולמות הקונצרטים ובמופעים אחרים ירדו כמעט לאפס.

בנוסף, אנשים הפסיקו לשלם את תשלומי המשכנתאות שלהם, או שהעבירו אותם לתוכניות אחרות, כך שהתשלומים השוטפים קטנו. אנשים אחרים הפסיקו לשלם שכר דירה לאחר שנאסר במקרים אלו הפינוי מהדירות. כל אלו הוסרו מרשימת המטלות, וכסף זה לא הוצא.

במקביל, הייתה עזרה רבה בעקבות תכנית התמריצים האמריקאית Cares Act, בהיקף של 2 טריליון דולר שהעביר הקונגרס בסוף מרץ 2020. התוכנית כללה צ'קים חד-פעמיים stimulus checks בסך 1,200 דולר ועוד 500 דולר לכל ילד, שנשלחו לרוב האמריקאים במהלך החודשים אחר כך.

תכנית פדרלית לסיוע באבטלה של פנדמיה [PUA] לעובדים העצמאיים בכלכלת החלטורה gig workers, והעלאה זמנית של 600 דולר בשבוע בתשלומי ביטוח אבטלה, שהסתיימה בסוף יולי 2020. רובו ככולו של הכסף הזה הגיע בסופו של דבר לידי הצרכנים.

השילוב של דברים אלו הביא בסופו של דבר לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף וחסכו יותר. כל זה הביא, לפי נתונים ממשלתיים, לכך שאובדן המשרות הקטסטרופלי באביב ובקיץ לא תורגם לאובדן הכנסות נטו למשפחות. שיפור זה מסתיים עתה, כאשר משפחות רבות הוציאו ומוציאות עכשיו את תשלומי התמריצים האלו ומתקשות למצוא עבודה.

שילוב התמריצים והירידה בהוצאות הביא לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף וחסכו יותר. מסתבר, לפי נתונים ממשלתיים, שאובדן המשרות הקטסטרופלי באביב ובקיץ לא תורגם לאובדן הכנסות נטו למשפחות

בישראל המכה הכלכלית העיקרית מהקורונה נפלה על העובדים העצמאיים ועל בעלי העסקים הקטנים. בעוד שהעובדים השכירים במערכת השלטונית (ממשלה, שלטון מקומי, צבא, משטרה, בריאות, וחינוך וכו') המשיכו וממשיכים לקבל את משכורתם כרגיל.

בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, הרי שכ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו כלכלית מהקורונה, ומצבם הכלכלי אף השתפר עקב הקורונה.

שתי תופעות אלו, הקטנת ההוצאות, ובו בזמן, הזרמת כספים מסיבית לציבור, הביאו לכך שבארה"ב זרימת הכסף הצרכני שינתה את מסלולה. גם בישראל אפשר לזהות שינוי מהותי בצריכה הפרטית מאז פרוץ משבר הקורונה. אין נסיעות לחו"ל, אין חופשות, אין כמעט בילויים ואין ארוחות במסעדות. כל זה משאיר לעובדים שלא הפכו למובטלים הכנסה פנויה גדולה יותר, עם אפשרויות שונות לצריכה.

כרטיסי האשראי

לפי נתוני הבנק הפדרלי של ניו יורק, 36% מכספי התמריצים הועברו לחסכונות ו-35% לתשלומי חובות.

הצרכנים, במקום לצרוך, שילמו את חובותיהם לחברות כרטיסי האשראי שלהם. בסוף ספטמבר 2020, על פי נתוני הפדרל ריזרב, ירדו יתרות החוב לכרטיסי אשראי ולאשראים מתחדשים אחרים לרמה הנמוכה ביותר מאז יולי 2017 (ללא התאמה עונתית), וב-9.2% לעומת ספטמבר אשתקד.

הירידה בחובות לכרטיסי האשראי לא היתה בגלל שהצרכנים לא משלמים כברירת מחדל את חובותיהם לחברות כרטיסי האשראי שלהם, והבנקים מוחקים את היתרות המוגדרות כחובות אבודים. להיפך, גם שיעורי אי-התשלום בכרטיסי אשראי ירדו.

בישראל המכה הכלכלית העיקרית מהקורונה נפלה על העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים. בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, כ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו ומצבם הכלכלי אף השתפר

כל זה בגלל שהצרכנים מוציאים פחות, ובו זמנית משלמים את חובות כרטיסי האשראי שלהם.

יתרות כרטיסי האשראי עלו בחדות בחודש דצמבר 2019 במהלך עונת הקניות, ואז ירדו בינואר ובפברואר. בחודש מרץ, בדרך כלל, יתרות כרטיסי האשראי מתחילות לעלות שוב, אבל לא השנה. במרץ 2020 ירדו יתרות כרטיסי האשראי, ואז באפריל, כשהגיעו תשלומי ההמרצה, וכאשר אנשים הפסיקו לצאת ולהוציא כסף, היתרות בכרטיסי אשראי ירדו בקצב מהיר יותר מאי פעם. והם המשיכו לרדת כל חודש מאז (ללא התאמה עונתית).

גרף 1: התפתחות החוב בגין כרטיסי האשראי ואשראים מתחדשים אחרים

גרף 1. התפתחות החוב בגין כרטיסי האשראי ואשראים מתחדשים אחרים. מקור: Fed Board of Governors

הלוואות לרכישת מכוניות וליסינג של מכוניות

בעוד שהצרכנים בארה"ב קנו פחות מכוניות חדשות ומשומשות ברבעון השלישי של השנה, הם קנו מכוניות ברמה גבוהה יותר ולכן יקרות יותר. בין היתר בגלל שהמחירים עלו. מחירי הרכבים המשומשים עלו ב-15% בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר – השיא הגדול ביותר של שלושה חודשים לפחות מאז 1984. גם מחירי הרכב החדשים עלו. האנשים שנהנו מההצלה של השווקים הפיננסיים ע"י הבנק המרכזי ומהעליות בבורסה, קנו יותר רכבים יקרים. התוצאה היא שבסה"כ קנו פחות מכוניות, אבל הוציאו עליהן יותר דולרים, ולקחו יותר הלוואות ותשלומי ליסינג לשם כך.

מחירי הרכבים המשומשים בארה"ב עלו ב-15% ביולי, אוגוסט וספטמבר – שיא עליית המחירים ב-3 חודשים מאז 1984. גם מחירי הרכבים החדשים עלו. בסה"כ קנו פחות מכוניות, אך הוציאו עליהן יותר דולרים, ולקחו יותר הלוואות ותשלומי ליסינג לשם כך

בישראל, בתקופה של אוגוסט עד ספטמבר, היה גידול ברכישת כלי הרכב, ובבנקים מדווחים על גידול בבקשות להלוואות לרכישת כלי רכב.

בארה"ב, המלווים העבירו לווים רבים, שלא עמדו בתשלומי ההלוואה שלהם או פיגרו בתשלומים – לתוכניות דחייה, בהן לא היה צורך בתשלומים שוטפים, וההלוואה לא סומנה כהלוואה בפיגור. אך הסכומים שלא שולמו נוספו ליתרות ההלוואות הכוללות במגזר בתנאים קשים יותר.

כתוצאה מכך, סך יתרת ההלוואות והליסינג במגזר המכוניות בארה"ב עלה ברבעון השלישי ב-20 מיליארד דולר לעומת הרבעון השני – לשיא חדש של 1.22 טריליון דולר. זה היה הגידול הגדול ביותר ברבעון לעומת הרבעון הקודם מאז 2016, וזאת לאחר שכבר עלה ב-15 מיליארד דולר ברבעון השני. בהשוואה למצבת החובות במגזר המכוניות מלפני שנה, היתרות עלו ב-42 מיליארד דולר או 3.6%.

גרף 2. התפתחות מצבת החובות בגין הלוואות לרכישת מכוניות ולליסינג של מכוניות.

גרף 2. התפתחות מצבת החובות בגין הלוואות לרכישת מכוניות ולליסינג של מכוניות. מקור: Fed Board of Governors

הלוואות לסטודנטים

במגזר זה היתה הפסקת תשלומים עבור החזר קרן ההלוואות, וציפייה לשמיטת חובות.

היקף הלוואות הסטודנטים המשיך לעלות, למרות ירידה בהרשמה ללימודים גבוהים מאז 2010. ברבעון השלישי יתרות ההלוואות לסטודנטים עלתה בכ-23 מיליארד דולר לעומת הרבעון השני, וב-54 מיליארד דולר לעומת שנה שעברה, והגיעה ל -1.7 טריליון דולר.

אחד הגורמים העיקריים שהגדיל את יתרת ההלוואות הוא שפחות ופחות סטודנטים לשעבר שילמו תשלומים בגין קרן ההלוואות. ואז הגיעה הקורונה, והלוואות לסטודנטים הועברו לתוכניות דחייה אוטומטיות. בנוסף, ההנחה המקובלת בקרב אוכלוסיית הסטודנטים היא שתהייה שמיטת חובות וכי יוותרו להם על החזרתן, ולכן לא כדאי לשלם הלוואות אלו. התוצאה היא שהלוואות סטודנטים קיימות אינן משולמות, והלוואות חדשות מתווספות, והיתרות ממשיכות לעלות.

גרף 3. התפתחות החוב בגין ההלוואות לסטודנטים

גרף 3. התפתחות החוב בגין ההלוואות לסטודנטים. מקור: Fed Board of Governors

סיכום

אחת ההשפעות הכלכליות של הקורונה היא שהאזרחים מוציאים פחות כסף והוצאות משקי הבית ירדו. בארה"ב, תוכניות התמריצים של הממשל האמריקאי הביאו לכך שמשפחות אמריקאיות רבות קיבלו יותר כסף.

הצרכנים בארה"ב, במקום להגדיל את הצריכה, שלמו את חובותיהם, בעיקר לחברות כרטיסי האשראי שלהם, וחסכו יותר.

בישראל, ההשפעה הכלכלית של הקורונה נפלה בעיקר על העובדים העצמאיים ועל בעלי העסקים הקטנים. בעוד שהעובדים השכירים במערכות השלטוניות המשיכו וממשיכים לקבל את משכורתם כרגיל.

בעוד שכ-20% מאזרחי ישראל נפגעו כלכלית מהקורונה, הרי שכ-80% מאזרחי ישראל לא נפגעו כלכלית מהקורונה, ומצבם הכלכלי אף השתפר בעקבותיה. .

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

כמה מילים בשבחה של גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה. מאז הגיעה לתפקיד יש הרגשה שיש לסביבה קול מסביב לשולחן הממשלה, וזה בוודאי דבר מבורך. הצעת המחליטים שהיא מקדמת בימים אלו לזירוז המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה שיפור משמעותי מהצעות קודמות בנדון. בין הסעיפים הראויים לציון:

1. קיצוץ פליטות גזי חממה מישראל בלפחות 27% עד 2030, וב-85% עד 2050 יחסית לרמתן ב-2015.
2. אנרגיה מתחדשת תספק לפחות 40% מהחשמל ב-2030 ולפחות 95% ב-2050.

הצעתה של גמליאל באה על רקע החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזרח התיכון הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. כל התחזיות צופות שהמזרח התיכון ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי.

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

יש המתנחמים בכך שירדו בשנה האחרונה גשמים לא מעטים, אך הנחמה הזאת נובעת מטעות בהבנה. באופן כללי ההתחממות גורמת לאידוי מוגבר מהאוקיינוסים. מה שעולה חייב לרדת, ולכן ביבשות בכללותן יורדים יותר גשמים. אך תהליך ההתחממות מקצר את החורף בישראל ולכן צפי הגשמים בה בהמשך עגום אם תהליך ההתחממות לא ייעצר, ומהר.

החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזה"ת הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. התחזיות צופות שהמזה"ת ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי

לחזור לעניין הצעתה של גמליאל. ההצעה כוללת מספר סעיפים. ברצוני להתייחס בפרט כאן לנושא יעדים של אנרגיות מתחדשות ומדוע הן כה קריטיות.

בישראל נפלטים מדי שנה בשנה כשמונים מיליון טון גזי חממה, פחמן דו חמצן וגזי חממה נוספים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל המספר כנראה גבוה יותר, אך אין מידע מבוקר על היקף הפליטות מתשתיות הגז בפרט, ולכן הנתון של כ-80 מיליון טון נכון בערבון מוגבל.

ייצור חשמל אחראי במדינת ישראל לכמחצית מהפליטות, בסביבות 40 מיליון טון בשנה. לכן כל שאיפה לצמצם פליטות מישראל חייבת להתחיל מתחום החשמל.  אך המרכזיות של אופן ייצור החשמל חורגת ממחצית הפליטות.

שריפת דלקים פוסיליים לכלל השימושים כולל חשמל, תחבורה ותעשיה – היתה אחראית לכ-63 מיליון טון ב-2018 או כ-80% מסך הפליטות. היות שאנחנו יודעים איך להפסיק פליטות מייצור חשמל – מעבר לאנרגיות מתחדשות ואגירה בשילוב עם התייעלות אנרגטית, נפתחה האפשרות להפסיק כ-80% מהפליטות מישראל על ידי מעבר ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות ומעבר תחבורה ותעשיה לחשמל.

אך בכדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להעביר ייצור חשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות ולאגירה. במידה מסוימת זה התחיל לקרות, עם ייצור של כ-8% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות השנה. אך שאלת השאלות כאן היא קצב המעבר ואיך זה ישפיע על הפליטות בשנים הקרובות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים אשר עיקרה הוא שעד שנת 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות, בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. זה נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020, ויגיע לכ-105 טרה וואט בשנה. אם ייצור המתחדשות יספק 30% מהביקוש, ייצור חשמל מגז יספק כ-70% מסך הביקוש, או כ-73 טרה וואט בשנה, נתון  מעט גבוה יותר מהייצור מגז ופחם ביחד כיום, והפליטות בהתאם. תהיה ירידה חד פעמית בפליטות עקב מעבר מייצור חשמל מפחם לייצור מגז, אך בכל מקרה יעד המתחדשות לא יביא לירידה בפליטות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים, שעיקרה הוא כי עד 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות. בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות

מעבר לכך, יש סבירות שהביקוש לחשמל אף יעלה בשנים הקרובות עקב עליית הטמפרטורות בקיץ, וכן מעבר אפשרי של תחבורה לחשמל. במקרה של עליית ביקוש של 4% בשנה, הביקוש לחשמל יגיע לאזור 111 טרה וואט בשנה, ופליטות גזי החממה יהיו בהתאם.

ניתן לראות זאת בצורה גרפית:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

הקווים בגרף מיצגים פליטות ישירות צפויות עם גידול ביקוש של 3.4% בממוצע כל שנה. ניתן לראות שבשנים הקרובות צפויה ירידה בפליטות הישירות עקב החלפת ייצור בפחם עם ייצור בגז, אך, הצפי מעבר לכך תלוי במידה רבה בקצב המעבר למתחדשות. הקו העליון ממחיש את הצפי עם המתווה הנוכחי של משרד האנרגיה. העברה של כ-2% של סך הייצור כל שנה בכדי להגיע ל-30% בשנת 2030. במקרה הזה הפליטות יעלו בצורה מתונה מ-2025 עד 2035 לערך, ורק אז יתחילו לרדת. הקווים מתחת מבטאים מעבר מהיר יותר למתחדשות בקפיצות של חצי אחוז מסך הייצור כל שנה. לכן הקו העליון כאמור מבטא יעד מתחדשות 30% ב-2030, הקו השני מבטא יעד 35% מתחדשות ב-2030, הקו השלישי מלמעלה מבטא יעד מתחדשות 40% ב-2030 בהתאם להצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, ועוד שני קווים מלמטה מייצג יעד של 50% ב-2030 בהתאם להצעתה של מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים.

ניתן לראות בצורה דומה המשמעות של גידול ביקוש של 4% בממוצע בשנה:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

במקרה זה הגידול בפליטות כמתווה משרד האנרגיה אף גבוה יותר. בכדי לקצץ פליטות מייצור חשמל במהירות יהיה צורך לאמץ יעדים אף שאפתניים יותר מזה של המשרד להגנת הסביבה.

אך יותר חשוב מהפליטות השנתיות זה סך הפליטות עד להפסקת הפליטות:

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

כפי שניתן לראות יש משמעות רבה לקצב ולתזמון המעבר למתחדשות. עם גידול ביקוש של 3.4% בשנה, סך הפליטות הישירות מייצור חשמל עד 2065 יגיעו לאזור 1.3 מיליארד טון. לעומת זאת, בהצעת המשרד להגנת הסביבה יגיעו לאזור 800 מיליון טון. קצת יותר מחצי ממתווה משרד האנרגיה. אם ניקח מתווה מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים הפליטות יסתכמו בערך ב-500 מיליון טון.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020

יש עוד היבטים לנושאי פליטות ומתחדשות, אתייחס אליהם בהמשך, אך זו הסיבה המרכזית לכך שישראל צריכה לאמץ יעדים למתחדשות גבוהים באופן משמעותי מהמתוכנן כיום.

לסיום, כמה מילים על התמורות הפוליטיות. עד לבחירות האחרונות אירופה הצטיינה בגישה רצינית למשבר האקלים והציבה יעד של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030 יחסית לרמתן ב-1990. ארה"ב לעומת זאת זלזלה בכל הנושא כידוע. הבחירות העלו את הדמוקרטים לשלטון עם מחוייבות לקיצוץ מהיר בפליטות ולהפסיק אותן כליל עד 2050.

בנסיבות אלו ישראל לא תוכל להמשיך עם צעדים מינוריים בלבד בנושא פליטות.

אחת השאלות שעלו בהתכתבות מול האוצר זו שאלת המחיר. זו שאלה לגיטימית ואתייחס אליה כאן בקצרה.

העלות בפועל של חשמל מאנרגיה מתחדשת משתנה בהתחשב במספר גורמים. בתנאים טובים, וכפי שבא לידי ביטוי במכרז האחרון של רשות החשמל, העלות  של חשמל מאנרגיה סולארית עם קיבולת אגירה היא כ-18 אג' לקווט"ש, נמוך בהרבה מעלות חשמל מגז, שעולה בסביבות 30 אג' לקווט"ש, כולל עלויות הקמה ותפעול התחנות. אך בהתקנות קטנות על גגות העלויות גבוהות יותר. לכן העלות בפועל של סולארי תלוי במידה רבה בתמהיל המקורות. ויש לקחת בחשבון גם את עלויות הולכה בכל התחשיבים האלו.

לאחרונה רשות החשמל חישבה בעצמה את המשמעות מבחינת עלות החשמל בהעלאת יעד מתחדשות ב-2030 מ-17% ל-30%. הרשות הגיעה למסקנה שאין בהעלאת היעד עלות משמעותית. מה שמתבקש זה שהרשות תחשב בעצמה את המשמעות הכספית של העלאת היעד ב-2030 לאחוזים גבוהים יותר. הרשות או האוצר לא יכולים לטעון שיש לכך עלות גבוהה כל עוד הם נמנעים מלחשב את העלות בתמהילים או מודלים שונים.

במקור מאנגליה, יעקב גלאוזיוס עוסק בנושא סביבה בשנה האחרונה

במדינה דמוקרטית מותר למשטרה לזמן לחקירה משתי סיבות:

1. זימונו של עד לצורך מסירת עדות במסגרת חקירה רגילה (חקירה פתוחה). חובתו של אזרח להתייצב למסירת עדותו ולמסור את האמת. זכותו לשתוק רק אם הוא נשאל שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו בעבירה.

2. או זימון חשוד לצורך גביית הודעתו לאחר שהוזהר באיזו עבירה הוא חשוד, לאחר שהוענקה לו האפשרות להתייעץ עם עורך דין בטרם חקירה, לאחר שהובהרה לו זכותו לשתוק ולא לענות לשאלות, וכן לאחר שהובהר לו כי שתיקה כזו עלולה לחזק את החשד נגדו.

אלו 2 הסיבות האפשריות לצורך זימון למשטרה. זימון עד או זימון חשוד. נקודה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע.

יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות מת"א לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי בטרם הגעתו לתחנת המשטרה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע. יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי

הוא חשש שמא ייחקר כחשוד, אף שלא ביצע שום עבירה פלילית אלא רק השתתף במספר תהלוכות מגשר המיתרים בירושלים למתחם בלפור מול מעון ראש הממשלה.

הזימון לחקירה של יונתן מאיר

הוא הגיע לתחנת המשטרה לאחר ששוחח עמי.

למרבה התדהמה, הוא לא נחקר כחשוד בביצוע עבירה וגם לא נחקר כעד לביצוע עבירה מטעם חשוד אחר.

יונתן לא נחקר כחשוד ולא נחקר כעד. הוא פשוט זומן לחקירת הפחדה. שימו לב לזה: החוקר אמר לו שהוא דומיננטי מאד בתהלוכות.

יונתן ההמום אמר לו שכאשר שירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא כדי לדכא הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, אבל עצם מעצרם וחקירתם נועדו להרתיע אותם מארגון הפגנות או מהתמקמות דומיננטית בלב תהלוכות.

חקירת ההפחדה המדהימה והמופרכת הזו אינה מקרה יחיד. הגיעו אליי מקרים נוספים.

זה חמור בצורה מופלגת:

דרישת חוקר משטרה מאזרח חף מכל חשד שלא עשה דבר פלילי, לנסוע בבהילות באמצע היום מת"א לתחנת משטרה בירושלים כדי להיחקר, לא לצורך מסירת עדות ולא לצורך גביית הודעת חשוד מטעמו, אלא סתם כדי לנסות להרתיעו מלממש את זכותו הדמוקרטית והאזרחית להפגין נגד השלטון ואף להיות דומיננטי בהפגנות ולקרוא קריאות באמצעות המגפון, היא ביטוי לריקבון אנטי-דמוקרטי עמוק.

אוציא כמובן מכתב דרישה חד משמעי לקטוע מידית את הפרקטיקה המטורפת הזו ולמצות את הדין המשמעתי עם מי שאחראים לזימונו של יונתן לחקירת סרק מפחידה.

המכתב יישלח למפקד משטרת מחוז ירושלים הנכנס, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל ולמפכ"ל המשטרה החדש. במקביל אמליץ ליונתן גם להגיש תביעת פיצויים נגד משטרת ישראל.

יונתן ההמום אמר לחוקר, שכששירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא לדיכוי הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו ונחקרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, לצרכי הרתעה

אבל מכתבי דרישה ותביעות פיצויים אינם מספיקים. חייבת לקום זעקה גדולה.

כפי שציין ההיסטוריון הדגול פרופסור שאול פרידלנדר שחקר את גרמניה הנאצית והתמחה בהיסטוריה של השואה: דמוקרטיות אינן קורסות פתאום ודיקטטורות אינן מופיעות לפתע בעקבות חציית קו אדום אחד ויחיד.

מדובר בתהליך הדרגתי של חציית קו ורוד ועוד קו ורוד ועוד קו ורוד. ולפתע: הקו האדום נחצה.

אפעל משפטית. אבל כולנו חייבים לפעול ציבורית. זו חרפה מסוכנת. זו חרפה מסוכנת מאד.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.