ראיון הצד האפל של היצוא הביטחוני מגרמניה

"שחיתות היא כמו רעל, היא הורסת את שלטון החוק, ואני מקווה שזה לא יקרה לישראל" ● כך אומר העיתונאי החוקר הגרמני פרדריק ריכטר, שמתאר בספר שפרסם את השחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית סביב העולם ● בנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים שמופיעים על כריכת הספר - לצד מנהיגי גרמניה, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה ● בלעדי לזמן ישראל

ארבעת הקורבטים שטיסנקרופ ייצרה עבור ישראל עוגנים בקיל, גרמניה, ב-7 בנובמבר 2020 (צילום: Axel Heimken/dpa/Alamy)
Axel Heimken/dpa/Alamy
ארבעת הקורבטים שטיסנקרופ ייצרה עבור ישראל עוגנים בקיל, גרמניה, ב-7 בנובמבר 2020

"בתחילת שנות ה-2000 יוון כבר היתה מרוששת. לא היה כסף במדינה. מעט אנשים היו מודעים לכך, אבל מי שרצה, יכול היה לראות את זה בסביבות 2003. למרות זאת, הם המשיכו לקנות נשק מגרמניה, והסיבה לכך היא שוחד. הם קנו דברים שהם לא היו צריכים, ומעולם לא השתמשו בהם".

את התיאור הזה מספק העיתונאי החוקר הגרמני פרדריק ריכטר, שבספר חדש שפרסם, "סוד השחיתות – כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם", יוון היא אחד ממקרי המבחן הממחישים את השחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית, ואת הנזק שהיא גורמת לדמוקרטיות ברחבי העולם.

עטיפת הספר "סוד השחיתות – כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם"
עטיפת הספר "סוד השחיתות – כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם"

מקרים נוספים המתוארים בספר על שחיתות ביצוא הגרמני, מתמקדים במזרח התיכון, רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה, וחלק קטן, יחסית, עוסק גם בפרשת הצוללות של ישראל.

"בספר אני מראה שב-2009 בערך, כאשר ליוון נגמר הכסף, גרמניה אמרה, 'אוקי, אנחנו נחלץ אתכם, אבל קודם תצטרכו לשלם על כלי הנשק', כי עדיין היה חוב של חצי מיליארד אירו עבור צוללות וטנקים. אז גרמניה אמרה, 'נלווה לכם את הכסף, אבל תצטרכו להחזיר אותו לחברות שלנו', ככה שהייתה פה בעצם סובסידיה ממשלתית מאורגנת לשחיתות", הוא מוסיף.

שלא במקרה, בנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים שמופיעים על האיור בכריכת הספר של ריכטר, לצד מנהיגי גרמניה, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה. אמנם ישראל עדיין לא במצב של יוון, אך מכירת כלי השיט מטיסנקרופ למשרד הביטחון, (פרשת 3000) מטלטלת את השיח הציבורי בישראל זה ארבע שנים, ולפי שעה נתניהו הצליח להישאר מחוץ למעגל הנחקרים.

בגרמניה, לעומת זאת, התקשורת ודעת הקהל די אדישה לפרשה הזו, כמו גם למסורת ארוכה של שחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית, וזו גם הסיבה העיקרית לכתיבת הספר. ריכטר מנמיך ציפיות כבר בתחילת השיחה ואומר כי הספר לא יחדש הרבה לישראלים על פרשת טיסנקרופ, שכן הוא נכתב בעיקר עבור הקהל הגרמני.

"בגרמניה אנשים חושבים שהתעשיות שלנו נקיות, וכאשר ב-1999 גרמניה אסרה על מתן שוחד בחו"ל, זה נעצר. אבל זה לא נכון. גרמניה היא ארץ של ייצוא, מהגדולות בעולם, וזו הסיבה לכך שסקטור הייצוא זוכה לגיבוי פוליטי, כך שאנשים כאן נוטים להתעלם מהצדדים האפלים שלו, ואחד מהם הוא שוחד.

"יש מיסקונספציה לגבי הדבר הזה, זה לא נקי כמו שנהוג לחשוב. יש רק 4-5 עיתונאים בגרמניה שמתעניינים בנושא (של שחיתות בייצוא הגרמני, ע"ש) ואני אחד מהם. ולכן יש כל כך מעט שביכולתנו לעשות", הוא אומר.

"גרמניה היא ארץ של ייצוא, מהגדולות בעולם, וזו הסיבה לכך שסקטור הייצוא זוכה לגיבוי פוליטי, כך שאנשים כאן נוטים להתעלם מהצדדים האפלים שלו, ואחד מהם הוא שוחד"

"סיבה נוספת לאדישות היא שעדיין אין קונצנזוס לגבי הבעייתיות של מתן שוחד. אנשים לא רואים את הנזק שזה גורם לפוליטיקה ולדמוקרטיה בארצות אחרות. אנשים ממוקדים בכך שצריך לייצר משרות.

"הכל נסוב סביב מקומות עבודה, וסקטור הייצוא הוא מכונת המשרות מספר אחת בגרמניה. בגלל זה אנשים לא רוצים להתמודד עם הצד האפל של זה ולכן רציתי לכתוב את הספר ולהראות שזו בעיה", הוסיף.

פרדריק ריכטר, מחבר הספר "סוד השחיתות – כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם" (צילום: Ivo Mayr/CORRECTIV)
פרדריק ריכטר, מחבר הספר "סוד השחיתות – כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם" (צילום: Ivo Mayr/CORRECTIV)

האדישות לשחיתות בדעת הקהל ובפוליטיקה הגרמנית איפשרה לעסקת כלי השיט להמשיך כסידרה, למרות כתבי האישום שהוגשו בישראל. לפני כמה ימים הגיעה לישראל אחת מארבע הספינות הקורבט ("מגן") שנרכשו מטיסנקרופ, בעסקה שנחשבת למושחתת ביותר בהיסטוריה של הרכש הביטחוני בישראל.

איך יכול להיות שפה מעמידים לדין את הסוכן של טיסנקרופ ועוד כמה אנשים שמעורבים בעסקה, ובברלין לא מבקשים מהחברה לעצור את העסקה? הרי יש סעיפים מפורשים בעסקאות שאוסרים על מתן שוחד וגרמניה מחויבת לאמנה נגד שחיתות והלבנת הון.
"על הנייר כן, אבל בפוליטיקה לא. אלה חברות בסקטור הפרטי, ואין שום דרך לממשלת גרמניה לעצור את מהלך העסקים. כדי שזה יקרה צריך הרשעה, לא רק תביעה. בית משפט בגרמניה יצטרך לומר 'זה היה מושחת', והמקסימום שיכול לקרות זה שיחזירו את הרווח, אבל לעולם לא יעצרו את העסקאות.

"אפילו בארה"ב, שבה החוקים נגד שחיתות מאוד נוקשים, יקחו את הרווח, יעצרו את האנשים וישלחו אותם לכלא אבל לא יעצרו את המשלוח".

ארבעת הקורבטים שטיסנקרופ ייצרה עבור ישראל עוגנים בקיל, גרמניה, ב-7 בנובמבר 2020 (צילום: Axel Heimken/dpa/Alamy)
ארבעת הקורבטים שטיסנקרופ ייצרה עבור ישראל עוגנים בקיל, גרמניה, ב-7 בנובמבר 2020 (צילום: Axel Heimken/dpa/Alamy)

העסקה של טיסנקרופ באלג'יריה, והמתווך הלבנוני

ריכטר עיתונאי מזה עשרים שנה, מהן עשר שנים במזרח התיכון, כולל מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות. באביב הערבי עזב את האזור לטובת תאילנד ודרום מזרח אסיה וב-2014 הצטרף לארגון התחקירים העצמאי קורקטיב, שבו הוא משמש כעורך עד היום.

לדבריו, השהות במזרח התיכון עזרה לו להפנים את ההשלכות של השחיתות על ארצות היעד של הנשק והסחורות האחרות.

"זו היתה המוטיבציה לכתיבת הספר. שחיתות גורמת לחוסר יציבות של מדינות, כפי שאפשר לראות בברזיל, דרום אפריקה ובישראל. אף שהיא מסייעת ליצירת משרות במשק, בטווח הארוך זה נוגד את האינטרס של גרמניה. תסתכל על העולם הערבי, למשל. זה שוק ענק, שבו עדיין יש תת פיתוח כלכלי-חברתי, ומאות מיליוני עניים ללא כוח קנייה. אחת הסיבות לכך היא שחיתות".

לפני שנתיים קורקטיב השתתפו בתחקיר בינלאומי שחשף חטיפות של מתנגדי משטר בידי נאמני ארדואן בטורקיה, ופורסם גם בהארץ. סיפור אחר – המתפרסם בעברית בזמן ישראל – מתחקה אחר עסקת הנשק של טיסנקרופ באלג'יריה, והאופן שבו נעזרה במתווך מסתורי מלבנון. אותו אדם טיפח קשרים גם בצמרת הפוליטיקה הגרמנית, ודאג לפזר תשורות לבכירים בממשל בברלין.

"שחיתות גורמת לחוסר יציבות, כפי שאפשר לראות בברזיל, דרום אפריקה ובישראל. אף שהיא מסייעת ליצירת משרות במשק, בטווח הארוך זה נוגד את האינטרס של גרמניה"

לדברי ריכטר, התשורות האלה הן הסיבה הנוספת לכך שהוא עוסק בנושא הזה, שכן לצד העיוותים וחוסר היציבות שנגרמים לארצות האחרות, "חלק מהכסף חוזר לגרמניה לצורך מתן שוחד לפוליטיקאים כאן. זה מאיים על הדמוקרטיה שלנו".

טיסנקרופ היא לא המפגש הראשון של ישראל עם שחיתות ביצוא התעשייתי מגרמניה. קדמה לה פרשת סימנס, במסגרתה הורשע דן כהן, שופט מחוזי לשעבר שהפך לאיש עסקים ודירקטור בחברת החשמל, בגין הטיית מכרז וקבלת שוחד של מעל מיליון אירו מהחברה הגרמנית. הוא ישב בכלא פחות מארבע שנים.

דן כהן. שופט מחוזי לשעבר שהפך לאיש עסקים ודירקטור בחברת החשמל, הורשע בשוחד בפרשת סימנס. יולי 2013 (צילום: Roni Schutzer/FLASH90)
דן כהן. שופט מחוזי לשעבר שהפך לאיש עסקים ודירקטור בחברת החשמל, הורשע בשוחד בפרשת סימנס. יולי 2013 (צילום: Roni Schutzer/FLASH90)

בשביל ריכטר הסיפור הזה הוא זוטי זוטות, שעליו הוא שומע לראשונה. "לסימנס היתה מערכת שוחד נרחבת. הם שיחדו את כולם", הוא אומר. ריכטר אף פרסם ב"קורקטיב" תחקיר בנושא ב-2017.

לדבריו, במפנה המיליניום חל שינוי "כאשר גרמניה החלה לציית לאמנת OECD נגד שחיתות. החל מאותו הרגע לא היה ניתן לנכות תשלומי עמלות כהוצאה מוכרת למס, והמשמעות הייתה איסור על מתן וקבלת שוחד. אבל הפוליטיקה הגרמנית ומערכת האכיפה לא עשו דבר, אז החברות הורידו קצת את התשלומים, והסתירו אותם טוב יותר, אבל המשיכו.

"רק ב-2005 ה-FBI בארה"ב התחיל לחקור את הדברים האלה, והתביעה בגרמניה כבר לא יכלה להמשיך להתעלם. אז היו פרשות שזכו להד תקשורתי גדול, כמו סימנס, טיסנקרופ בדרום אפריקה, איירבוס ודיימלר.

"היו להן מערכות שוחד גדולות שנבלמו רק על ידי ה-FBI, משרד המשפטים בארה"ב, והרשות לניירות ערך האמריקאית – ומאז יש שקט יחסי. אבל, זה עדיין נמשך, כפי שאפשר לראות נוכח פרשת טיסנקרופ, ובפרט בתעשיית הנשק, ששם זה הכי גרוע ושכיח, כי העמלות הן הכי גבוהות.

"אבל גם תעשיית האנרגיה והתשתיות חשופה לשחיתות, בעסקאות של מכירת תחנות כוח וציוד הנדסה".

מטה חברת טיסנקרופ באסן, גרמניה. ינואר 2020. (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
מטה חברת טיסנקרופ באסן, גרמניה. ינואר 2020. (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

הסיפור על המתווך הלבנוני, כאמור, ממחיש את השיטה: טיסנקרופ נעזרה בו כדי לרכוש כלי נשק עבור הספינות שנמכרו לחיל הים האלג'יראי. וזאת, במקום להתקשר עם הספקים ישירות. המתווך, אחמד אל-חוסייני, נחשב למקורב לשלטון באבו-דאבי, והחזיק משרד קרוב לבונדסטאג בברלין. כיום הוא בלבנון, יש האומרים שמוגן על ידי חיזבאללה, וככל הנראה יודע דבר או שניים על צפונות המנהיגים במזרח התיכון ובאירופה המערבית.

בתשובה לשאלה מה משרתת שיטת המתווכים, ריכטר אומר כך: "זה עדיין המבנה החשוב ביותר בשוחד, לצורך ההסתרה שלו. כאשר מעבירים את הכסף למישהו אחר, קשה מאוד לעיתונאי או לתביעה להוכיח מי הנמען הסופי של הכסף.

"כשאתה מוצא שיש מתווך או יועץ בעסקה, זה אומר שיש משהו מעבר לזה. יש הרבה מתווכים ברחבי העולם, אבל בדרך כלל יוצרים איתם קשר כי יש להם גישה לפוליטיקה המקומית בארץ היעד. לאדם הלבנוני הזה היו גם קשרים טובים מאוד בברלין, ולכן הוא כל כך מיוחד. אתה אומר ששוחד במדינות אחרות לא משנה לנו, לא נכון. לפעמים הכסף יחזור לפוליטיקה המקומית שלנו.

"שיטת המתווכים היא עדיין המבנה החשוב ביותר בשוחד, לצורך ההסתרה שלו. כשמעבירים את הכסף למישהו אחר, קשה מאוד להוכיח מי הנמען הסופי של הכסף"

"תסתכל למשל על מקרי השוחד הגדולים, כמו בתחילת שנות ה-90, אז גרמניה ייצאה טנקים לסעודיה. קבוצה של מתווכים היו אותם האנשים ששיחדו שם ושיחדו כאן בגרמניה בסכומים גדולים. זו הסיבה לכך שהתעניינתי באדם הלבנוני הזה. אין לי הוכחה לכך שהוא נתן שוחד באלג'יריה, אני לא יודע מה הוא עשה עם הכסף, מי היו הנמענים הסופיים, ולכן אני צריך להיזהר בדבריי, אבל החשש קיים.

"כדאי לשים לב גם לאופן שבו העבירו את הכסף, וזה מעניין עבורכם הישראלים: לצורך הייצוא של כלי השיט, טיסנקרופ העבירו את הפעילות של ייצוא הצוללות ללונדון ב-2005, מחוץ לגרמניה, ופעילות כלי השיט הועברה לסינגפור. למה? רק מסיבה אחת, כדי להרחיק את זה מהתביעה הגרמנית".

אין לך הוכחות לשוחד אבל אתה כן יודע לספר שהמתווך שלח לפוליטיקאים מארזים מהודרים של בקבוקי יין ושמפניה יוקרתיים מבית הכלבו קה-דה-ווה. מה לדעתך נשיא גרמניה אהב יותר, את הדום פריניון או את היין האדום מטוסקנה?
"אני לא יודע, אבל אני משער שאת הדום פריניון. הם לא רצו לדבר איתנו על זה".

אם לא התקשורת, מה עושה התביעה הכללית בגרמניה בהקשר הזה?
"הם לא יותר מדי אקטיביים או פתוחים לתקשורת, וזה מפתיע כי מעט אנשים יודעים שמשלם המסים הגרמני שילם עבור כלי השיט לישראל, כך שייתכן שגם כספי משלם מסים מגרמניה שימשו לעסקאות המושחתות, לכאורה".

קורבט סער 6 בנמל של טיסנקרופ בעיר קיל, גרמניה, עוגנת לקראת הפלגה לישראל ב-7 בנובמבר 2020. זהו אחד מארבע קורבטים שטיסנקרופ ייצרה בהזמנת ישראל (צילום: Axel Heimken/dpa/Alamy)
קורבט סער 6 בנמל של טיסנקרופ בעיר קיל, גרמניה, עוגנת לקראת הפלגה לישראל ב-7 בנובמבר 2020. זהו אחד מארבע קורבטים שטיסנקרופ ייצרה בהזמנת ישראל (צילום: Axel Heimken/dpa/Alamy)

סליחה שאני חוזר על השאלה, אבל אמור להיות סעיף נגד שחיתות בעסקאות האלה, אז איך הן לא נעצרות? מה גם שיש מעורבות של בנקים במימון – אסור להם להתקרב למה שנראה כמו שוחד והלבנת הון. משום מה גם בישראל עדיין אף אחד לא ביקש מבנק דיסקונט לדרוש בחזרה את הכסף שהלווה למשרד הבטחון עבור הספינות, בעסקה שכבר הוגש בגינה כתב האישום.
"תראה, עסקאות הייצוא האלה מכוסות על ידי ערבות ממשלת גרמניה. בערבות תמיד יש סעיף שאומר שאם יופר החוק זה לא תקף. אבל, שוב, בית משפט צריך לומר את זה, רק אז זה יהיה לא תקף, וזה כמעט לא קורה אף פעם. שיעור ההרשעות בשחיתות בינלאומית בגרמניה הוא כמעט אפס, וזה נובע מכל מני סיבות שאני מפרט בספר".

יש סברה בישראל שלפיה לעסקת הצוללות בין תיסנקרופ לישראל נכנס סעיף מיוחד שאומר שאם תתגלה שחיתות, בפרט של הדרג המדיני או מקבלי ההחלטות, גרמניה תוכל לעצור אותה, ושהסעיף הזה נועד להרתיע את רשויות החקירה בישראל מלחקור את הדרג הפוליטי כאן, כדי לא לסכן את העסקה.
"יש סעיף במזכר ההבנות, (MoU), שלפיו אם יתברר שהיה שוחד בעסקה, הממשלה הגרמנית לא תתמוך בה. אני לא יודע לומר מה בדיוק תהיה העילה להפעלת הסעיף הזה. אני לא חושב שזה נכנס לעסקה כדי למנוע חקירת פוליטיקאים ישראלים, זו רק ספקולציה לדעתי".

אתה חושב שהשחיתות הזו בייצוא תעשייתי קשורה לעליית משטרים אוטוקרטיים ואי השוויון בעולם בכלל?
"התשובה היא לא, כי הסקטור התעשייתי הוא רק חלק קטן מהפעילות בעולם. אבל אם תסתכל על הלבנת הון, ומה שהתגלה במסמכי פנמה ופרשת דומות, תראה שקל מאוד לבזוז משאבים מאפריקה ומהעולם הערבי, ולא לחלוק את העושר. זה בגלל המבנה הבינלאומי של הלבנת ההון, והמבנים שאני מתאר בספר משתמשים באותה תשתית גלובלית, אז במובן הזה התשובה היא כן.

"אפשר לראות את הלבנת ההון וגניבת המשאבים בפרשת פטרובראס בברזיל, שהיתה פרשת שחיתות ענקית. כל כך הרבה כסף נגנב שם מהאנשים, ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו הוא התוצאה של זה כי אנשים מאסו בשלטון הקודם.

"ברזיל יכלה להיות ארץ עשירה, כולם שם יכלו להיחלץ מעוני לכל הפחות. בסדר, אני יודע שזה רע. ישראל קנתה ארבע ספינות שהיא לא צריכה ובזבזתם את הכסף, אבל זה לא דומה למצב שבו היה לכם נפט ומישהו לקח את כל הנפט. וזה קרה בברזיל. זה אפילו גרוע יותר".

בנימין נתניהו וז'איר בולסונארו (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו וז'איר בולסונארו (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

בספר שפורסם לאחרונה נטען שהשנים של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב אופיינו בברית בינלאומית של קלפטופיה.
"זה לא קורה בכל מדינה, יש ממשלות נקיות. שחיתות היא כלל עולמית, אבל פוליטיקה היא לאומית. דויטשה בנק עזרו לטראמפ בקלפטופיה הזו. הוא גנב כל כך הרבה כספים ממשקיעים שבמשך 10-15 שנה ג'י.פי. מורגן וכל הבנקים האלה לא רצו לממן אותו יותר. הבנק היחיד שהמשיך לעבוד איתו היה דויטשה בנק.

"הבנק הזה היה מעורב בהלבנת הון בהיקפים שקשה לך לתאר ברוסיה. הממשלה הגרמנית לא נוגעת בעסקים. הם לא יבואו לדויטשה בנק ויאמרו לו 'עצור, אתה יותר מדי מעורב במעשים פסולים'. דויטשה בנק הוא חברה קרימינלית. נקודה סוף".

זו האשמה חמורה.
"אני חושב שזה נכון, היו הרבה הרשעות, זה לא רק דיווחים בתקשורת. אני מתכוון ספציפית לחטיבת בנקאות ההשקעות בלונדון, שהיתה מעורבת בכל השערוריות: מניפולציה על ריבית הליבור, הלבנת הון מרוסיה והם היחידים שעזרו לטראמפ להעביר כסף".

בניין דויטצה בנק בבריטניה. יולי 2019 (צילום: AP Photo/Natasha Livingstone)
בניין דויטצה בנק בבריטניה. יולי 2019 (צילום: AP Photo/Natasha Livingstone)

בסופו של דבר, חברות התעשייה מייצרות משרות איכותיות בגרמניה. אולי השחיתות בעסקאות בחו"ל לא צריכה לעניין אתכם?
"הרבה אנשים חושבים ככה, אבל אני לא. כי חייתי בעולם הערבי, ביקרתי בישראל, וגם לאנשים שם יש זכות לחיים טובים, כך אני חושב".

"הסקטור החזק ביותר בגרמניה הוא המכוניות. מיליוני משרות תלויות בסקטור הזה, ולפעמים הם מרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, גם להפר את החוק, כמו בפרשת פולקסוואגן. גם הבנקים חזקים כי יש להם השפעה פוליטית, אבל לא כל התעשיות הן כאלו. יש הרבה חברות נקיות בגרמניה".

"הסקטור החזק בגרמניה הוא המכוניות. מיליוני משרות תלויות בסקטור הזה, ולפעמים הם מרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, גם להפר את החוק, כמו בפרשת פולקסוואגן. גם הבנקים חזקים"

האם לחברות הגרמניות יש אחיזה בפוליטיקה במדינות היעד שאליהן הן מייצאות, כמו חברות האנרגיה במקומות מסוימים בעולם?
"לא, הם רק עושים עסקים. רק רוצים למכור. סקטור הייצוא הגרמני מאוד מגוון. בדרום גרמניה יש הרבה מאוד חברות ייצוא קטנות ובינוניות שפועלות בעולם. תעשיית החדשנות באזורים האלה כל כך טובה, שהם יכולים למכור ברחבי העולם. זה לא שיש חברת אחת ששולטת בכל הענף. לפעמים אני נתקל בתיק שחיתות, ומעולם לא שמעתי על החברה כי היא כל כך קטנה".

מימין: נשיא אוקראינה זלנסקי, קנצלרית גרמניה מרקל, נשיא צרפת מקרון ונשיא רוסיה פוטין בארמון האליזה, אתמול (צילום: Thibault Camus, AP)
מימין: נשיא אוקראינה זלנסקי, קנצלרית גרמניה מרקל, נשיא צרפת מקרון ונשיא רוסיה פוטין בארמון האליזה, אתמול (צילום: Thibault Camus, AP)

גרמניה היא מעצמה כלכלית בעולם ואמורה להיות מחויבת לסטנדרטים הגבוהים ביותר של חוסר סובלנות לשחיתות. איך זה מסתדר עם הדרך שבה אתר מתאר את הדברים?
"במילה אחת: מוסר כפול. כאשר ממשלת גרמניה עורכת מכרז הוא בדרך כלל נקי, אבל אם חברה גרמנית מתמודדת על מכרז בישראל, לא אכפת לנו עד כמה הוא נקי. זה מוסר כפול. על הנייר, בגרמניה אסור לשחד, אבל לפוליטיקאים לא אכפת, לתביעה אין מספיק כוח אדם לעשות את העבודה, ומסובך מאוד לעקוב אחר נתיב הכסף. אם אין לך מודיע מבפנים, שיכול למסור את המידע הזה, לא תוכל להוכיח אותו. אין שובל של עקבות שאפשר לאתר.

"אם אתה צריך עזרה מהתובע באלג'יריה או אבו דאבי, אף אחד לא יעזור לך. פעם אמר לי אחד התובעים בגרמניה: 'אם אני צריך עזרה מלבנון אני כותב את הבקשה ולעולם לא אקבל תשובה'. זה הדבר העצוב ביותר בפרשת 3000: אמור להיות שיתוף פעולה טוב בין ישראל לגרמניה, אלה הן שתי דמוקרטיות. אבל זו המציאות".

"פעם אמר לי תובע בגרמניה: 'אם אני צריך עזרה מלבנון אני כותב בקשה ולעולם לא אקבל תשובה'. זה הדבר העצוב בפרשת 3000: אמור להיות שיתוף פעולה טוב בין ישראל לגרמניה, אלה שתי דמוקרטיות. אבל זו המציאות"

כאן המקום להזכיר שגרמניה היא לא היחידה באירופה שתעשיות הנשק שלה היו מעורבות בעסקאות נגועות. זה קרה גם לחברות מצרפת ובריטניה. ואם ריכטר אומר שלגרמנים יש מוסר כפול, כדאי לציין שהעניינים מסתבכים הרבה יותר, אם מביאים בחשבון שגרמניה צריכה להתחרות היום בעסקי התשתיות בעולם עם הסינים. לא בטוח שהם מחויבים אפילו למוסר כפול.

אתה חושב שבסופו של דבר השחיתות הזו מחלישה את שלטון החוק בעולם?
"בשחיתות אין קורבן. הקורבן הוא רק משלם המסים כי זה פשע מאוד מופשט. אבל הקורבן הגדול ביותר של שחיתות הוא בעיקר שלטון החוק. וזה החשש שלי לגבי ישראל, אם לסיים בזה: ב-1999 ה-ANC בדרום אפריקה קנה חבילת נשק גדולה מחברות גרמניות ובריטיות.

"כיום, 20 שנה מאוחר יותר, הדמוקרטיה בדרום אפריקה עדיין סובלת מאותן עסקאות, כי ניסו לחפות שם על שחיתות, והסבו נזק להרבה מוסדות, כמו הפרלמנט, התביעה ורשות המסים. שחיתות היא כמו רעל, היא הורסת את שלטון החוק ואני מקווה שזה לא יקרה לישראל".

מחאה בדרישה לפתוח חקירה בפרשת הצוללות, 14 באוקטובר 2020 (צילום: מחאת הדגלים השחורים)
מחאה בדרישה לפתוח חקירה בפרשת הצוללות, 14 באוקטובר 2020 (צילום: מחאת הדגלים השחורים)
עוד 2,381 מילים
סגירה