JavaScript is required for our website accessibility to work properly. גיל סולומון: זהירות, תעמולה לפניך | זמן ישראל

זהירות, תעמולה לפניך

יאיר נתניהו ויערה זרדה בתכניתם בגלי ישראל (צילום: צילום מסך פייסבוק גלי ישראל)
צילום מסך פייסבוק גלי ישראל
יאיר נתניהו ויערה זרדה בתכניתם בגלי ישראל

"האשם את הצד השני במה שאתה אשם בו".
"התקשורת היא כמו מקלדת גדולה בה הממשלה יכולה לשחק".
"שקר שנאמר פעם אחת נשאר שקר, אבל שקר שנאמר אלף פעמים הופך לאמת" (יוזף גבלס).

מר בנימין נתניהו שוב חוזר לשיטתו הקלאסית, וחברים שלי לצערי שוב נופלים בפח. בדיוק כמו במקרה אמיר השכל: קורה משהו לא טוב לבלפור, בלפור רצים לחפש סרטונים שיכולים לשמש להכפשת מפגינים בולטים. בלפור שולחים את הסחריר לאחד השופרים, לכאורה, והופ – בלפור סחררו את השיח למקום הנוח להם.

במקרה של מר השכל, עמית סגל (בבקשה אל תתבע אותי) מקבל סרטון שצולם על ידי התיעוד המבצעי של המשטרה, סרטון בן כמה חודשים, בו נראה ונשמע תת אלוף במיל' מר השכל אומר לשוטרת ממוצא אתיופי "אני העלתי את ההורים שלך", לאחר שזו נוהגת כלפיו בגסות ובאלימות שלא כחוק.

התוצאה? במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים והאם האמירה של מר השכל לגיטימית והאם צריך לגנות אותה והאם והאם והאם. המשימה הושלמה, השיח הוסת, האשמה הוטלה על ה"יריב".

במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים

עוד חוזר הניגון. לפני כמה ימים יצא סרטון של תומכי נתניהו עומדים מחוץ לבית פרטי בקיסריה, ביתה של משפחת פרקש. משפחה שכולה, משפחה פרטית שאין בה אנשי ציבור.

בסרטון נראים תומכי נתניהו, ביניהם הגברת אורלי לב – שהוזמנה בעבר לבלפור לפגישה עם הנאשם ואף השר לבטחון פנים אמיר אוחנה פינה בשבילה מקום בלו"ז  – שמחים על כך שתם פרקש ז"ל נהרג במלחמת לבנון 2. כל זאת רק בגלל שמשפחתו מאפשרת למפגינים בקיסריה לעשות שימוש בביתה. איך אמר מר נתן אשל, ידיד המשפחה?

"הם שונאים הכול. הצלחנו להטריף את ה… השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו".

לאחר פרסום הסרטון של תומכי ראש הממשלה מחוץ לביתה של משפחת פרקש – הגינוי מראש הממשלה (משפחת נתניהו היא משפחה שכולה להזכירכם) מבושש לבוא. הוא לא התנער מזה מיד, אלא רק אחרי ביקורת קשה נגדו, וגם כשהתנער, עשה זאת בעמוד של "ראש ממשלת ישראל" שיש לו הרבה פחות עוקבים מאשר בעמוד "בנימין נתניהו", ובלשון רפה, שמטילה אשמה על שני הצדדים.

ופתאום, משום מקום – יוצא סרטון של מפגין בולט, סדי בן שטרית, בו הוא נשמע קורא טקסט מטלפון נייד המשווה בין ישראל של היום לגרמניה של פעם. מה עושה ה"מחנה" "שלי"? מגנה את אמירתו של מר בן שטרית.

במקרה לחלוטין 2, שוב מר סגל (בבקשה אל תתבע אותי 2) לוקח חלק בתעמולה הזו, כאשר הוא מפיץ למאות אלפי עוקביו בטלגרם (30.7 אלף איש ראו את זה) ציוץ של אדם בשם יניב תורג'מן (לצייצנים מעורים – תואם יגאל מלכה), צייצן שזוכה לשיתופים רבים מצד הפרזיט בן הכמעט 30, שחי על חשבוננו ומציע לסרסר באקסיות שלו כדי לסגור חובות.

בציוץ מנסה מר תורג'מן לייצר סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד מתוך מאות אלפי מפגינים. תורג'מן מציין את ציפייתו שזה יפתח את מהדורות החדשות למחרת ומהמר שזה לא יקרה (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). אבל זה כן פותח.

בציוץ מייצר תורג'מן סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד ומציין שזה לא יפתח את מהדורות החדשות למחרת (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). זה כן פותח

הסיפור הזה, פעיל מחאה בודד, ללא שום תפקיד ציבורי, ניהולי או שלטוני, וגם לא ממשפחת השליט, שמשווה להיטלר, דוקא כן פתח את רוב המהדורות והמבזקים למחרת, גרר ראיונות רדיו וטלויזיה באינספור תכניות האקטואליה, הניב תגובות חריפות מכל הקשת הפוליטית, והיה שיחת היום ברשתות החברתיות.

אז אם כבר עוסקים בהשוואות, וכשכולם מגנים את ההשוואות של מפגין בודד, שווה להציץ בהשוואות שעושה בנו של ראש הממשלה עצמו, מהאנשים הקרובים אליו ביותר.

השם גבלס מופיע כאן לא מעט. אגב, לא תמיד בהקשרים ההיסטוריים הנכונים. האוסף הזה כידוע לא פתח שום מהדורה או מבזק ולא זכה לשום גינוי רשמי. והיה, כזכור, גם הסרטון בו אותו יאיר נתניהו מלמד אותנו פרק דמיוני נוסף בהיסטוריה של העת האחרונה, ומשווה בין הקיבוצים שהוקמו בארץ לבין הנסיון שלא צלח "להקים חברת מופת" בגרמניה הנאצית. מה כבר קרה? משווים לשואה. משווים לנאצים, משווים לגבלס, משווים לגרמניה הנאצית. ההשוואות האלה בסך הכל יצאו מבית ראש הממשלה, לא מאיזה מפגין בודד.

אם ליאיר נתניהו מותר, אז אפשר גם כאן לחזור לרגע להשוואה שביצע סדי בן שטרית. מן הראוי להזכיר שבין "חוק ההסמכה" לבין "הפתרון הסופי" היו עוד כמה תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את מר נתניהו לצורר הנאצי היטלר ימח שמו (גילוי נאות – שניסה ולא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית במחנות השמדה.

אבל אני בהחלט מאשים אותו בתהליכים כמו: פילוג, שיסוי, הסתה, לקיחת סמכויות מהרשות המחוקקת, חיזוק סמכותה של הרשות המבצעת בטענה של "מצב חירום", שימוש במשטרה למטרות פוליטיות, ועוד שיטות רודניות כאלה ואחרות.

בין "חוק ההסמכה" ל"פתרון הסופי" היו תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את נתניהו לצורר הנאצי ימח שמו (גילוי נאות: לא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית. אבל בתהליכים – כן

מאוד חבל לי ששוב ושוב אנשים טובים וחכמים נופלים בפח הקלאסי הזה שמר נתניהו טומן, ומגיע במקרה יומיים אחרי שידור תוכנית "המקור" (נקודת אור קטנה בתקשורת המסחרית) המצוינת של רביב דרוקר. תכנית שבה שודרו  ההקלטות המזעזעות של ראש הממשלה הנאשם וגברת נתניהו העבריינית המורשעת. מר נתניהו אלוף בעיצוב נרטיב. הוא עושה את זה בלי שרובנו נשים לב, לוקח את השיח למקום שנוח לו ומסובב אותו על הצד השני. למשל ככה:

נניח שאתה מכנה את המפגינים נגדך "אנרכיסטים".
נניח שאתה מייצר אוירה מסיתה ואלימה.
נניח שתומכיך שומעים את הדברים ומחליטים לפעול.
נניח שנזרקת אבן על מכונית של מפגינים נגד המשטר.
נניח שלמחרת ראש הממשלה מתראיין ברדיו/טלוויזיה.
נניח שהמראיין/ת שואל/ת אותו על זריקת האבן על ידי תומכיו.
תשובתו הסחרירית תהיה "אני מגנה כל סוג של אלימות, במיוחד כזו המופנית כלפיי וכלפי בני משפחתי בכל מוצאי שבת בהפגנות השמאל".

גינוי אלימות – צ'ק
התקרבנות – צ'ק
יצירת תחושת הזדהות – צ'ק
האשמת הצד השני במה שאתה אשם בו – צ'ק
סחריר – צ'ק

איך אמר גבלס, בלי שום קשר?

"תחשבו על התקשורת כמקלדת בה הממשלה יכולה לשחק".

לצערי, זה בדיוק המצב בתקשורת המסחרית של מר תשובה ומר בלווטניק בישראל. מגישים ותיקים שראו ושמעו הכל מראש הממשלה, ממשיכים לאפשר לו לשקר בראיונות, ומתרכזים בכתבות על צלילה ופויקה עם זמר. על רקע כתבות בענין טיסות חסך והשתלות שיער. כל זאת בזמן שלאנשים אין מה לאכול. אופיום להמונים, כסף למפרסמים.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו. אנחנו מחזיקים כפית, ואנחנו צריכים להחליט – להשתמש בכפית כדי לתת לילד החולה שלנו סירופ לשיעול, או להזניח את הילד ולהשתמש בכפית כדי לחמם הרואין ולברוח מהמציאות.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו

ככה פשוט. אנחנו צריכים לבחור – להתעסק בהשתלות שיער או בשחיתות של הקיסר. בקורס מ"כים, אחד הדברים הראשונים שמלמדים אותך הוא "הגדרת המטרה". אז בואו, חבריי למאבק ולדרך – קודם נשלים את המשימה החשובה ביותר – להעלים את משפחת נתניהו ושופריה מהנוף הפוליטי, אחר כך נתחיל בוויכוחים החשובים על דמותה של האלטרנטיבה.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס? אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך... אולי סטלין? אולי גבלס? תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן. תחזירו א... המשך קריאה

סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס?
אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך… אולי סטלין? אולי גבלס?
תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן.
תחזירו את מורי הדרך ההיסטוריים שלכם לארון, לנין, סטלין, היטלר, גבלס, מאו דצה דונג, הו צ'י מין, פידל קסטרו. נשבר כבר לאנושות מהנצנצים-הסוציאליזמוסים. תחליפו דיסקט. תשימו אותם בארון, תנעלו את הדלת ותזרקו את המפתח. תפסיקו לשחק במקלדת, בה כל זב חוטם משחק, וכל מפליץ דבר שקר ושיטנה זוכה לתשואות ולהוקרה.

לפוסט המלא עוד 1,148 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 26 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

צבא ארה״ב תקף סירות ואתרי שיגור טילים במצר הורמוז

מסנטקום נמסר כי מטרת התקיפות "להגן על כוחותינו מפני איומים מצד הכוחות האיראניים"; רוביו: מצר הורמוז חייב להיות פתוח - כך או אחרת ● טראמפ: האורניום המועשר של איראן יימסר או יושמד ● דיווח: ראש שב״כ נפגש לאחרונה עם מוחמד דחלאן באיחוד האמירויות

לכל העדכונים עוד 4 עדכונים

הישראלים לא מבינים עד כמה טראמפ מושחת

כעת כולם בארץ כועסים על כך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כנראה הולך לסגור הסכם לא מספק עם איראן. עד לפני רגע אהבו לראות בו מעין מושיע: הנשיא שהעביר את השגרירות לירושלים, הכיר בריבונות ברמת הגולן, תקף באיראן, וסלד מהאליטות הליברליות שהישראלים למדו לשנוא.

עבור רבים כאן, טראמפ נתפס כמעט כאחד משלנו – אדם "אמיתי", "חזק", "לא מתנצל". אלא שכל ההערצה הזאת מפספסת את האמת הבסיסית: טראמפ איננו ידיד של אף אחד. ובעיקר, בהקשר האמריקאי, רוב הישראלים אינם מבינים עד כמה הוא מושחת, ועד כמה השחיתות הזאת מחלישה את ארצות הברית עצמה – הפטרון המרכזי שעליו ישראל נשענת מאז הקמתה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 975 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

כבר לא מעוררים דחייה?

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כן. מאמרים כאלה נכתבו גם אחרי רצח שירין אבו עקלא, עד שלא הייתה ברירה אלא להודות שחייל דודבן רצח אותה. מאמרים כאלה נכתבו אחרי הטבח בפרמדיקים ברפיח, עד שהתגלה הקבר הגדול שבו קברו את הפרמד... המשך קריאה

כן. מאמרים כאלה נכתבו גם אחרי רצח שירין אבו עקלא, עד שלא הייתה ברירה אלא להודות שחייל דודבן רצח אותה. מאמרים כאלה נכתבו אחרי הטבח בפרמדיקים ברפיח, עד שהתגלה הקבר הגדול שבו קברו את הפרמדיקים עם האמבולנסים שלהם.
אבל בכל זאת יש דבר אחד מצויין במאמר הזה: הוא מסביר בצורה מאד מדוייקת איך עבדה הכחשת השואה.

לפוסט המלא עוד 888 מילים ו-1 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-2 תגובות

גיוס חרדים וערבים - מתווה תכליתי בר-השגה

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 648 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

תגובות אחרונות

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה

ראשי ערים נורים בזה אחר זה, אתרי פסולת בוערים, הגליל הופך לטריטוריה של משפחות פשע והממשלה לא קיימת ● מתברר שדווקא יש ח"כים לשעבר שנוסעים באוטובוסים ● אם זה לא כותרות על הספארי, זה לא מעניין את כרמל שאמה הכהן ● וגם: כשהמדרגות הקסומות של חיפה הופכות ליריד אמנות מקומית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,672 מילים

בזמן שדרמר ממשיך בשיחות עם שר החוץ הסורי, דמשק מכריזה כי אין כניסה לסחורות ישראליות ● באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז ולהקטין את התלות בטהרן ● בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל תלייה עליה ● והשבוע ב-1967: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן בפני ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 984 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

איש נבואי קוסמי עליז

עלי מוהר הציע לנו חיבור לאחד התדרים העדינים ביותר של החילוניות הישראלית, של התל אביביות, של "הנעשה בעירנו". תדר של בהירות. של כמיהה לנורמליות

עלי מוהר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע - ללא ספק חסר חשיבות לאומית - שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מ... המשך קריאה

הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.

לכתבה המלאה עוד 1,335 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

התגלמות העצמאות השיפוטית

אין שופטים כמו חשין. יש טובים ממנו, יש גרועים ממנו, אבל כמוהו אין. הוא לא פחד מכלום ומימש את עצמאותו בקורפוס השיפוטי שלו. והוא לא היה מסכים לקבל את מה שהשופטים סופגים כיום

שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 620 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.