גיל סולומון
הזמן של
גיל סולומון

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

מה יותר סביר שיקרה בכנסת ה-24?

הרשת והתקשורת המסחרית געשו בשבוע שעבר בעקבות "חשיפת" פרסומים ישנים ברשתות החברתיות של הגברת אבתיסאם מרעאנה, מי שהגיעה למקום 7 בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה.

לדעתי הצנועה, מקום 7 בעבודה אינו מקום ריאלי, והגברת מרעאנה בכלל לא תהיה חברת כנסת. כל זה לא אומר שאי אפשר להפוך אותה לדמון התורן. לסכנה המיידית החמורה ביותר למדינת ישראל, אליה אפשר לכוון את חיצי הרעל והשנאה שמאחדים את המחנה. כפי שאמר בשעתו ראש הזרוע הסוטה של בלפור, הצלם החובב מר נתן אשל. המחנה שתומך בנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, במישרין או בעקיפין.

לדעתי הצנועה, מקום 7 בעבודה אינו מקום ריאלי, והגברת מרעאנה בכלל לא תהיה חברת כנסת. כל זה לא אומר שאי אפשר להפוך אותה לדמון התורן. לסכנה המיידית החמורה ביותר למדינת ישראל

לפני כמה ימים, לפני שיצאתי חזרה לאשדוד אחרי ההפגנה בירושלים, הלכתי לאכול. אכלתי המבורגר בעסק קטן ברחוב עזה, יחד עם עוד כמה חברים להפגנות. מעניין מתי חבר הכנסת ניסים ואטורי יגיע לפרסם אותו (זה חוקי בכלל מה שהוא עושה בטוויטר?) אחרי שטען שהוא "מסייע לעסקים הקטנים". מעניינת הדואליות הזו, אגב. חבר הכנסת ואטורי תומך נלהב של נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, שהשמיד למעלה מ-50 אלף עסקים על מזבח הבריחה ממשפטו.

אבל סליחה, סטיתי קצת מהנושא, כבר חוזר.

בדרכנו אל ההמבורגר, עברנו דרך התקבצות של מר משה מירון ופמלייתו. מר מירון התפרסם כמי שאוחז בשלט "שמאלנים בוגדים". אינני יודע אם נכונות השמועות לגבי זה שהוא לכאורה סוג של מושתל בהפגנות כדי לייצר כאוס ופרובוקציות, אך מדובר בדעה מאוד רווחת בקרב חלק ניכר מן המפגינים. בכל אופן, מה שנצעק לעברי ולעבר חבריי היה:

"שמאלנים בוגדים".
"שמאלנים בוגדים סכנה לישראל".
"מפיצי קורונה".
"מי רוצה את הסכמי אוסלו".
"מי רוצה פיגועים וטרור".

אני כמובן לא היססתי ומיד השבתי להם, כאשר אני עושה שימוש במגפון:
"מי שיחרר 1000 מחבלים עם דם על הידיים?"
"מי העביר את השליטה בחברון ויריחו לרב המרצחים ערפאת?"
"מי מקיים גם היום ואף הרחיב את הסכם אוסלו?"
"מי שילם 20 מיליון דולר פיצויים למחבלי המרמרה והתנצל פומבית בפני ארדואן?"
"מי הצביע בעד ההתנתקות?"
"מי פינה את עמונה?"
"מי לא פינה את חאן אל אחמר?"
"מי מעביר כל חודש 50 מיליון דולר לארגון הטרור חמאס?"
"מי רקם תוכנית מדינית הכוללת חילופי שטחים והכרזה על מזרח ירושלים כבירת פלסטין?"

את כל הדברים הללו לא עשתה חברת הכנסת יזבק, ולא עשה אותם חבר הכנסת טיבי. את כל הדברים האלו לא עשתה הגברת מרעאנה, ולא עשה אותם חבר הכנסת עודה. את כל הדברים האלה, ועוד הרבה כמותם, עשה נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, בו תומכים כל אותם "ימנים" שנמצאים יחד עם מר מירון ומכנים את המפגינים "שמאלנים בוגדים".

אני אישית לא מגדיר את עצמי "שמאלני" ויש עוד רבים מהחברים למחאה שלא מגדירים עצמם "שמאלנים". אבל אנחנו כבר יודעים, שאפילו אם אתה חבר הכנסת אבידר או מר גדעון סער – מספיק שאתה יוצא נגד הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים כדי להיות "חלק מגוש השמאל".

אני אישית ורבים מחבריי למלחמה לא מגדירים את עצמנו "שמאלנים", אבל אנחנו כבר יודעים, שאפילו אם אתה ח"כ אבידר או מר גדעון סער – מספיק שאתה יוצא נגד הנאשם בפלילים כדי להיות "חלק מגוש השמאל"

אני אישית יוצא להפגין, כי לתחושתי זו הדרך היחידה שלי כרגע להרגיש שאני עדיין אדון לעצמי. אחרי כמעט שנה של משבר בריאותי, שהביא חקיקה מסוכנת ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות, ההפגנה היא המקום היחיד שנשאר לי בו אני מרגיש שאני עדין חי בדמוקרטיה.

מה עוד יש לי חוץ מזה? הקלפי. בבחירות האחרונות האדם שקיבל למעלה ממיליון קולות כי הבטיח שלא ישב עם נתניהו, השתמש במצפון החליפי שלו כדי לבגוד בבוחריו. אז גם הקלפי כבר איבדה את היכולת לגרום לי להרגיש שאני חי בדמוקרטיה. הרי גם בסוריה יש קלפי, גם ברצועת עזה.

רשימת הטרנדים בטוויטר ביום ראשון השבוע
רשימת הטרנדים בטוויטר ביום ראשון השבוע

במוצאי שבת קיבלנו עוד דוגמה לכמה קל ליצור "עובדות" אלטרנטיביות. מר עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12, מפרסם צילום מסך, שלכאורה נלקח מקבוצה של מפלגת העבודה, שם לכאורה מר נחמן שי מגיב על ראיון של הגברת איבתיסאם מראענה בערוץ 12. בלי בדיקה כמובן. מר שי מיהר להבהיר כי מדובר בפרסום כזב.

שימו לב לטרנדינג בגוגל ביום ראשון השבוע. הפייק של עמית סגל עשה את העבודה, בלפור הרוויחו ואף אחד לא שילם על הפייק ניוז.

וזה לא הפייק היחיד של מר סגל. הדוגמה הכי בולטת היא ההמצאה שמפגינים ניסו לפרוץ לבית ראש הממשלה, שאפילו עקיבא נוביק התנער ממנה למחרת בטוויטר.

מר מירון ופמלייתו, מר סגל, ועוד שלל שופרים, "עיתונאים" וסוקרים מטעם, מייצרים לנו דה-פקטו מציאות אלטרנטיבית, בה אדם שהורשע בבית המשפט בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, הוא יותר לגיטימי מכאלה שכתבו פוסט שערורייתי בפייסבוק.

הרי ברור לכל שאין שום סיכוי שחברת הכנסת יזבק תצליח לבטל את הגדרתה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי,

ההפגנה היא המקום היחיד שנשאר לי בו אני מרגיש, שאני עדין חי בדמוקרטיה. מה עוד יש לי חוץ מזה? גם הקלפי כבר איבדה את היכולת לגרום לי להרגיש שאני חי בדמוקרטיה. הרי גם בסוריה יש קלפי. גם ברצועת עזה

אין שום סיכוי שחבר הכנסת טיבי יצליח להביא לחקיקת חוק השבות לפליטים פלסטיניים, ואין שום סיכוי שהגברת מרעאנה תצליח לבטל את יום השואה. בואו, אם הסיעות החרדיות שיש להן כוח פוליטי עצום ומתנגדות לעמידה בצפירה ביום השואה וביום הזיכרון לא שינו את הסטטוס קוו בנושא, אז בטח שכמה חברי כנסת משוללי כוח פוליטי לא יצליחו להביא לכזה שינוי.

עכשיו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מה יותר סביר שיקרה בכנסת ה-24?

ערכתי סקר קצר אצלי בפרופיל בטוויטר (לטעמי הרבה יותר אמין מסקרים של עד מדינה) כדי לברר מה דעתם של העוקבים והעוקבות שלי. התוצאות הן חד משמעיות. רוב מוחלט של העונים והעונות קובע כי ממשלת נתניהו עם בן-גביר וסמוטריץ, שתעביר חוק צרפתי ופסקת התגברות – מסוכנת לישראל הרבה יותר מאשר פרסום של התבטאות שערורייתית ופופוליסטית כזו או אחרת של מי מחברי וחברות הכנסת הערבים, ש"זוכים וזוכות" להסתה רק בגלל מוצאם האתני.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 884 מילים

המצור החמישי על בלפור

את כל הסופרלטיבים כבר כתבתי בפוסטים הקודמים. הקבוצה שמרכיבה את המשתתפים בפעולה עשתה זאת שוב, והפתיעה את המשטרה בפעולת חשאית, שהביאה את המפגינים הכי קרוב שהיו עד היום אל בית ראש הממשלה ברחביה. סמולנסקין פינת בלפור.

השיטה בה המשטרה מרחיקה מפגינים ומונעת מהם להפגין קרוב ככל האפשר למתקן ציבורי, אותו חוכר מושא ההפגנה על חשבון הציבור, היא פגיעה אנושה בזכות להפגין ובחופש הביטוי. אין כזה דבר הפגנה לא חוקית.

קבוצת המשתתפים עשתה זאת שוב. היא  הפתיעה את המשטרה בפעולת חשאית, אשר הביאה את המפגינים הכי קרוב שהיו עד היום אל בית רה"מ ברחביה. סמולנסקין פינת בלפור

שוב המשטרה התבלבלה מול הפעולה. מה עושים שוטרים מבולבלים? הרבה דברים לא חוקיים. כמו למשל:

  • למנוע ממפגינים להפגין ברחוב שגם ככה חסום על ידה, בלי שום הצדקה חוקית.
  • לעצור מפגינים מעצרי שווא, בהם העצורים משוחררים ללא תנאים וללא הגבלות ומעצרים שלא מבשילים לכתב אישום.
  • לחטוף מפגינים ולפזר אותם ברחבי ירושלים, ללא עיכוב/מעצר.

הבלבול ניכר על פני השוטרים, התסכול ניכר על פני השוטרים. אבל אל דאגה, השוטרים נסוגו מבלפור והוצבו בהפגנת הימין אל מול המטה הארצי של משטרת ישראל. אני מניח שאחרי מטח האבנים שהם יחטפו שם, הם יתגעגעו למפגיני בלפור מגישי הפרחים.

בפעולה, אחד העצורים היה ארנון ראובני, פסיכולוג במקצועו, לוחם ב״יחידה״ במילואים. ארנון הוא חבר שלי, מאז אותו יום שעוכבתי לחקירה בקיסריה והוא היה לצידי שם. ארנון כותב בפייסבוק המון על ההפגנות ועל האלימות המשטרתית, ואיך היא משפיעה מעבר להיבט הפיזי. איך הוא מוחצת ובסופו של דבר מנפצת את הנפש. איך היא מייצרת פרנויה אצל אנשים שנמנעים לבוא להפגנות בגלל שהם פוחדים. לצערי, האוירה הזו תורמת לשלטון, וקשה לחשוב שהמשטרה לא נוהגת באלימות כדי ליצור את האוירה הזו בכוונה תחילה.

זהו הבן שלנו, נוני, אזרח שומר חוק, נשוי, אב לשלושה, פסיכולוג, לוחם ביחידה מובחרת, שוכב אזוק תחת ברכו של שוטר, וכל זה בגלל מימוש זכותו להפגין כנגד ראש ממשלה מושחת.. ישראל 2021. בושה!!Arnon Noni Reuveni

Posted by Tamar Reuveni on Saturday, January 2, 2021

ארנון, פסיכולוג, כותב בפייסבוק על ההפגנות והאלימות המשטרתית, והשפעתה מעבר להיבט הפיזי. איך הוא מוחצת ואף מנפצת את הנפש. איך היא מייצרת פרנויה אצל אנשים שנמנעים בגללה לבוא להפגנות. לצערי, האוירה הזו תורמת לשלטון

במצור הרביעי על בלפור, זכה ארנון לככב בתמונה אייקונית שצילם הצלם עידו רז. התמונה צולמה רגע אחרי שעבד נערני, שוטר שתועד מספר פעמים נוהג באלימות כלפי אזרחים, גם במגרשי כדורגל וגם בהפגנות, הביא על דעת עצמו מטפה וניסה לכבות מדורה שהבעירו המפגינים. זאת למרות שכיבוי אש היו בשטח וסירבו לכבות את המדורה בטענה שהיא לא מסכנת אף אחד והכיבוי עצמו יסכן את האנשים סביבה.

ארנון (נוני) ראובני במצור על בלפור (צילום: עידו רז)
ארנון (נוני) ראובני במצור על בלפור (צילום: עידו רז)

גם אתמול השוטרים ״אילתרו״ וניסו לכבות מדורה עם ציוד מטפה ששלפו מאחד הרכבים שלהם, שלא מתאים לסוג החומר שבער, וגרמו לענן אדים שהקשה על המפגינים לנשום וצרב בעיניהם.

המצור הרביעי על בלפור (צילום: עידו רז)
המצור הרביעי על בלפור (צילום: עידו רז)

גם גיל ברדה, פעיל מחאה בולט שנאם בקבלת השבת בבלפור ביום שישי האחרון. סוג של ״עוכב״. הוא עמד יחד עם עוד חבר, הרחק מהשוטרים, לא היה חלק משום חיכוך/עימות כזה או אחר עם המשטרה, ואז פשוט ״נקטף״ על ידי שוטרי יס״מ ונלקח הצידה. השוטרים ״רק״ רצו ״לדבר״ איתו, ולקחו אותו לשיחים.

על מה יש לשוטרים לדבר עם מפגין? למה הם צריכים ״לקטוף״ אותו מההמון ולקחת אותו לשיחים כדי לדבר איתו? למה דווקא הוא? האם המשטרה מסמנת מפגינים ופועלת להביא אותם לחקירות הפחדה? כי ככה זה בהחלט נראה. כאילו בכל תדריך לפני יציאה להפגנה, הם עוברים על הפיד של השבוע שחלף ובודקים איזו תמונה קיבלה הכי הרבה לייקים. אולי המשטרה פשוט רצתה להחזיר לגיל את הנעל שלו?

מעצרו של גיל ברדה (צילום: יאיר מיוחס)
מעצרו של גיל ברדה (צילום: יאיר מיוחס)

תוך כדי הפעולה, מפלגת הליכוד הוציאה את התגובה הבאה לכל הכתבים:

״בשעה שההורים וסבא וסבתא שלהם מתחסנים, המפגינים מנסים לפרוץ באלימות לתוך מעון ראש הממשלה שהביא להם את החיסונים. אין גבול לאבסורד".

לא נתניהו, לא טופז לוק, לא עופר גולן, לא יונתן אוריך, לא בעמוד של ראש הממשלה, אלא מפלגת הליכוד. ישראל כ״ץ, יובל שטייניץ, אבי דיכטר, כולם עומדים מאחורי ההודעה הזו, ירצו או לא ירצו.

הם יושבים כנועים בצד וכנראה מאפשרים, אני מנחש, לגבר כמעט בן 30, שגר בבית הוריו, שהוא גם במקרה בית ראש הממשלה הרשמי עליו הציבור משלם, להחליט בשביל חברי כנסת מה יאמר בשמם. ולמה אני מניח שזה הוא? אזכיר לכם שהוא צייץ:

״מקווה שהזקנים שימותו בעקבות ההפגנה הזאת יהיו רק של המחנה שלכם״.

טביעות האצבע או ההשראה נראות, לתחושתי, על המסך של הסמארטפון. והן נופלות על קרקע פוריה:

"מקווה שיחידת 730 תפתח באש. אוייבי ישראל בוגדים", כותב מגיב.

ציוץ תגובה על המצור בבלפור
ציוץ תגובה על המצור בבלפור

שלא תעזו להגיד לי שאברושמי פעל לבד. שלא תעזו להגיד לי שיגאל עמיר פעל לבד. שלא תעזו להגיד לי שעמירם בן אוליאל פעל לבד, ושלא תעזו להגיד לי שיוסף חיים בן דוד פעל לבד. גם הרוצח הבא, חלילה, לא יפעל לבד. כי המסיתים ושלוחיהם, יהיו שם לצידו של הרוצח, וידם תהיה על הסכין/אקדח שיהיו בידו.

גם אתמול המשיכו להסית בתגובת הליכוד, שמעלילה על אזרחי ישראל, המפגינים הלא אלימים, כאילו הם מנסים לפרוץ לבית ראש הממשלה. לא לפני שהם כמובן שוב נתנו קרדיט לנאשם נתניהו על הבאת החיסונים. תגידו, אם כך, למי מגיע הקרדיט על מיליון מובטלים? על 3300 מתים?

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 735 מילים

המצור הרביעי על בלפור

כבר כמה שבועות אני כותב על שינוי קריטי בתודעת המפגינים. התחלנו להבין שמספרית אנחנו יותר מהשוטרים, ושאם רק נרצה, נפגין מתי והיכן שנראה לנכון. למרות שהמשטרה עושה הכל כדי למנוע מהמפגינים להפגין קרוב ככל האפשר למעון ראש הממשלה, בניגוד לפסיקת בג״צ שקובעת כי ניתן להפגין במרחק 80 מטר מ״מעון רשמי״.

במוצ"ש האחרון המפגינים לא ויתרו, ובפעולה נועזת הפתיעו את המשטרה והגיעו ל״הפגנת פתע״ אל מול הוילון השחור, שנתפר כדי לסייע לניתוקו של ראש הממשלה מאזרחי המדינה

ואכן, בשבת אחר הצהריים – רצינו. בפעולת קומנדו חשאית ומתוכננת היטב, הגיעו בשעה 15:50 שלושה אוטובוסים שפרקו למעלה מ-100 מפגינים על רחוב בן מימון. מפגינים, שבתוך שניות הרימו הפגנה אל מול הוילון השחור בכניסה לרחוב בלפור – אותו וילון כל כך סמלי שהמשטרה עשתה הכל כדי להרחיק את המפגינים ממנו. במקביל, יצא לפועל מבצע הסברה ברשתות, שכלל שידורים חיים של המפגינים עצמם, של העיתונאית הלוחמת אור-לי ברלב, שיתופים בפייסבוק ובטוויטר, שיחד הגיעו לחשיפה בפני מאות אלפי אנשים.

המצור הרביעי על בלפור, 26 לדצמבר 2020 (צילום: עידו רז)
המצור הרביעי על בלפור, 26 לדצמבר 2020 (צילום: עידו רז)

החיילים של הפעולה בשטח, פעלו בצורה מושלמת ומדויקת. עמדו בזמנים, היו נחושים, לא נרתעו מאלימות המשטרה – גם לא כשהגיעו עבד נערני וניסו ״אגרוף המחץ״ גואטה. מגיעה גם מילה טובה למי שישב ב״בור״ במהלך פעולת המצור, ותיכלל את הכל בצורה מושלמת.

המשטרה עשתה הכל – שוב – כדי לנסות ולשבור את רוחם של המפגינים. אפילו כשהובערו כמה קרשים על הכביש, והמשטרה שלפה מטפה וניסתה לכבותם – האש לא כבתה והמדורה המשיכה לבעור. כמה סמלי. אל מול הוילון השחור – אש המחאה לא כבתה למרות ניסיונות המשטרה.

המצור הרביעי על בלפור, 26 בדצמבר 2020 (צילום: עידו רז)
המצור הרביעי על בלפור, 26 בדצמבר 2020 (צילום: עידו רז)

המשטרה והשוטרים לא יכולים להגיד שלא הזהרתי אותם מפורשות לגבי מצב כזה. בשבוע שעבר, בפעולת המצור השלישית, עמדתי מול השוטרים בפינת הרחובות אחד העם וברנר, בשעה 21:30, ויחד עם המגפון המפורסם שהשבתי לאחר שנשדד ממני באחת ההפגנות הקודמות, אמרתי לשוטרים:

״יש לכם מזל שאלו המפגינים שעומדים מולכם. יש לכם מזל שאנחנו אזרחים שומרי חוק שלא תומכים באלימות. כי אם רק היינו רוצים – היינו מגיעים קרוב ככל האפשר למעון ראש הממשלה, ו-100 שוטרים עם פרשים ומכתזית לא היו מצליחים לעצור אותנו״ –

רק אם היינו רוצים.

בפעולת קומנדו חשאית ומתוכננת היטב, הגיעו בשעה 15:50 שלושה אוטובוסים שפרקו למעלה מ-100 מפגינים על רחוב בן מימון. במקביל, עלה מבצע הסברה עם שידורים חיים ברשתות

הסברתי להם איך בבית הלבן אפשר להפגין על הגדר השחורה, וגם בדאונינג 10. המשטרה בישראל מונעת ממפגינים לא אלימים שלא מהווים סיכון, להגיע קרוב ככל האפשר למעונו הרשמי של ראש הממשלה, עליו הם משלמים, ובכך פוגעת אנושות בזכות המחאה ובחופש הביטוי.

המשטרה לא תקבע לי מתי להפגין, איך להפגין ואיפה להפגין. אין כזה דבר ״הפגנה לא חוקית״. הפגנות בנושא שמירה על שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ומחאה על שחיתות שלטונית – אינן מותנות בקבלת רישיון גם אם מתקיימות תחת כיפת השמיים ומשתתפים בהן מעל 50 איש.

בשבת משטרת ירושלים קיבלה המחשה מעולה לדברים שלי. משטרת ירושלים הבינה איזה מזל יש לה שאנו המפגינים שעומדים מולה בכל מוצאי שבת. כי במוצ"ש לפחות חמישה שוטרים נפצעו בהפגנת המחאה של אנשי הימין הקיצוני על מות הנער אהוביה סנדק ז"ל, בצומת המטה הארצי בירושלים, לאחר שהמפגינים יידו אבנים לכיוונם. כנראה שכאשר היד שמשליכה את האבן היא יד כשרה שמניחה תפילין, המעשה פחות חמור. תרשו לי להזכיר לכם כמה ציטוטים:

"מיידה אבנים הוא מחבל" / איילת שקד
"אבנים הם נשק קטלני" / בנימין נתניהו
"כל זורק אבנים צריך להבין שהוא יכנס לכלא" / מירי רגב
"זריקת אבן היא ניסיון לרצח" / ניסן סלומינסקי
״זורקי אבנים מנסים לרצוח״ / נפתלי בנט
"יידוי אבנים הוא פיגוע לכל דבר" / ניר ברקת
"מחבל שזורק אבנים צריך לשבת בכלא“ / גלעד ארדן

את מפגיני הימין הקיצוני, ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו ושופרותיו לא יכנו ״מפיצי מחלות״ או ״אנרכיסטים״. עליהם לא תראו שלטי ״בוגדים״. ישראל הראשונה עם הכיפות הסרוגות היא מחוץ לתחום הגינויים.

לפחות חמישה שוטרים נפצעו בערב אחד של הפגנות הימין הקיצוני, אבל במהלך חצי שנה של הפגנות בבלפור? לי לפחות לא ידוע אפילו על שוטר אחד שנפצע. אני זוכר שהמשטרה טענה שמפגינים שברו רגל של שוטר ואז התברר שהוא בכלל נפל תוך כדי מעצר ושבר את רגלו.

את מפגיני הימין הקיצוני, ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו ושופרותיו לא יכנו ״מפיצי מחלות״ או ״אנרכיסטים״. עליהם לא תראו שלטי ״בוגדים״. ישראל הראשונה עם הכיפות הסרוגות היא מחוץ לתחום הגינויים

עוד דבר חמור שקרה אמש – אור-לי ברלב הורחקה מה״שטח הסטרילי״ שיועד לעיתונאים, לאחר שניצב משנה קובי יעקובי פקד על השוטרים לפנות אותה בטענה ש״שוטר בכיר״ פנה אליו ואמר לו שאור-לי ״מסיתה״ נגד שוטרים. כמובן שזו המצאה וניתן לצפות ולשמוע כל מילה של אור-לי בשידור החי מהמקום. שום הסתה.

מה כן היה? דקות ספורות לפני שפונתה, ניגשה אור-לי לתת ניצב עופר שומר ולסגן ניצב ניסו גואטה, ושאלה אותם למה מפגינים מפונים באלימות אבל מר וגברת זרקא הביביסטים מסתובבים חופשי בשטח הסטרילי. השוטר היחיד שפינה את מר וגברת זרקא, היה למרבה האירוניה – ניצב משנה קובי יעקובי שנתן את ההוראה לפנות את אור-לי.

המשטרה חייבת להבין – אנחנו לא האויבים שלה. המפגינים לא אלימים ולא מחפשים אלימות. יש לנו חברים ואחים ובני דודים במשטרה. אנחנו מפגינים שומרי חוק שחושבים שנאשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה. מותר לנו להפגין בכל מקום שנרצה כל עוד הוא לא מוגדר כ״שטח צבאי סגור״ ואנחנו לא צריכים לתאם איתכם או לקבל את אישורכם.

ככה זה עובד, כל עוד ישראל היא דמוקרטיה. ואני מקווה שהיא תישאר דמוקרטיה, כי משטרה שמדכאת מחאות ועיתונאים שנאשמים בהסתה מדומיינת – אלו תהליכים מאוד ברורים שמצביעים על הכיוון אליו מדינת ישראל הולכת.

המצור על בלפור #4 – והמשך לצעדת המיתרים השנייה.הגענו עד הוילון השחור, מי יודע לאן נגיע בפעם הבאה? תודה לכל מי שהיה…

Posted by Ido Raz on Saturday, December 26, 2020

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 840 מילים

"אתה מוזמן לחקירה במחלקה לחקירת פשעים חמורים"

"אתה מוזמן לחקירה במחלקה לחקירת פשעים חמורים", אמרו לאף זמר באף מדינה דמוקרטית אף פעם. בשבוע שעבר זומן לחקירה עו"ד ברק כהן בגלל שיר שכתב ושר בהפגנה בכיכר הדמוקרטיה. אם לא הייתי חובב אירוניה מושבע, מניח שהייתי רותח בגלל זה. האמת? שמחתי. שמחתי שהמשטרה שוב נמצאת על הכביש המהיר בדרך להבכה והשפלה עצמית, וכך אכן קרה.

עו"ד חד לשון, דמוקרט וליברל בכל רמ"ח איבריו – קירקס את המשטרה ועשה מנעמים ומטעמים מהחקירה הבזויה אליה זומן. שוב – המשטרה עזרה למחאה, כאשר במקביל היא מנסה להכשיל אותה.

במוצ"ש האחרון קרה משהו מוזר. המרפסת המפורסמת המשקיפה על כיכר הדמוקרטיה, עליה הוקם חפ"ק מאולתר, המרפסת עליה נוהגים לעמוד כל הפיקוד הבכיר, ומשקיפים על ה"אנרכיסטים ההזויים" עם התחפושות המוזרות שלהם, כאילו היו מבקרים בספארי – הייתה ריקה. ה"חיות" עדיין היו ב"כלובים" שלהן, במתחם שהמשטרה החליטה שמיועד להפגנה, אז לא ניצב דורון ידיד (שלא יהיה מפכ"ל) ולא קצינים אחרים עמדו עליה. המרפסת, שהיתה מאוכלסת כל שבוע במיטב הקצונה הבכירה של מחוז ירושלים והמשטרה כולה, שכל כך אהבתי לקרוא לעברה במגפון "כמה אירוני שאתם עומדים על המרפסת" – נשארה יתומה. היתה הרגשה כאילו המשטרה לקחה אמש צעד אחורה. כאילו פקדו עליה להפסיק להתעמר במפגינים.

במוצ"ש האחרון קרה משהו מוזר. המרפסת המפורסמת המשקיפה על כיכר הדמוקרטיה, עליה הוקם חפ"ק מאולתר, שכל הפיקוד הבכיר נוהגים לעמוד עליה ולהשקיף על ה"אנרכיסטים ההזויים" עם תחפושותיהם המוזרות, כאילו ביקרו בספארי – הייתה ריקה

גם במצור על בלפור, בניגוד לשבוע שעבר – לא נרשמו עצורים. המשטרה לא התנהגה באלימות, הכילה את המפגינים (אני ביניהם) ואיפשרה לנו לקיים את ההפגנה. אני יודע – זה אבסורד לחשוב כך בכלל, במונחים כמו: "איפשרה". משטרה לא צריכה "לאפשר" לי למחות, ואני כמובן לא צריך לבקש ממנה רשות.

ועדיין, העובדות הפשוטות הן – בשבועות הקודמים המשטרה לא איפשרה את המחאות הללו, שנועדו להבהיר לנאשם כי יש יותר מפגינים משוטרים, וכי אם רק נרצה בזה ואם רק נחליט כך – הוא לא יברח מאיתנו.

שוטרי משטרת ישראל צריכים להודות לאלוהים אליו הם מתפללים בכל בוקר, שאלו המפגינים שעומדים מולם. לפני שלושה שבועות כתבתי על כך, שבעקבות הפעולה של המצור על בלפור, המפגינים הבינו משהו מאוד קריטי – יש יותר מפגינים משוטרים, והמפגינים מאומנים מבחינה טקטית הרבה יותר טוב מהשוטרים. ממש אפשר היה לראות את זה.

השבוע זה היה מוחשי מאין כמותו. קבוצה של 100-120 מפגינים עמדה בפינת הרחובות אחד העם וברנר, אל מול 25 שוטרים (אני וישי הדס ספרנו) ועוד 3-4 סמויים, שקיבלו תגבור משני פרשים שהמתינו במעלה רחוב ברנר.

השוטרים צריכים להודות לאל שלהם, כי 25 שוטרים ועוד כמה סמויים, ועוד שני פרשים – לא יוכלו למנוע מ-100 מפגינים שיהיו נחושים בדעתם להגיע עד הגדר של מעון ראש הממשלה, במקום להסתפק בהפגנה אל מול המחסום הקשיח, 200 מטרים מהכניסה למתחם בית ראש הממשלה בפינת הרחובות בלפור וברנר. בניגוד לפסיקת בג"צ אגב, שקובעת כי מותר להגיע עד למרחק של 80 מטר מהמעון הרשמי.

השוטרים צריכים להגיד תודה שיש להם עסק עם מפגינים שומרי חוק, שלא מחפשים "אקשן". כי עובדתית – 25 שוטרים לא יוכלו לעצור 100 מפגינים, אלא אם כן יעשה שימוש בנשק חם.

כבר שבוע שלישי, שחוד החנית, קבוצת אמיצות ואמיצים, פועלים כבמבצע צבאי חשאי וחוסמים את כל הגישות למעון ראש…

Posted by Amnon Horesh on Monday, December 21, 2020

בארצות הברית של אמריקה, אותה הנאשם כל כך אוהב והעבריינית המורשעת רואה בה ארץ מפלט אליה "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף" – המשטרה והשירות החשאי "מאפשרים" למפגינים להפגין על הגדר השחורה של הבית הלבן.

גם באנגליה, ששיטת הממשל שלה יותר דומה לשלנו, מפגינים על הגדר של דאונינג 10. המפגינים יכולים ממש לאחוז בגדר בידיהם. מוקד ההפגנה צריך להיות כמה שיותר קרוב לאיש הציבור נגדו מפגינים, היגיון פשוט.

משטרת ישראל לא מאפשרת לנו להפגין קרוב ככל האפשר לבית ראש הממשלה, עליו אנו משלמים. למנוע ממני להפגין קרוב ככל האפשר לראש הממשלה זו פגיעה אנושה בזכות להפגין.

לפני 3 שבועות כתבתי, שבעקבות הפעולה של המצור על בלפור, המפגינים הבינו משהו מאוד קריטי – יש יותר מפגינים משוטרים, והמפגינים מאומנים טקטית הרבה יותר טוב מהשוטרים. גם הפעם אפשר היה לראות זאת

כתבתי מספר פעמים בשבועות האחרונים עד כמה האמון שלי במשטרה הלך לפח מאז שהצטרפתי להפגנות. כמה האמנתי בהם פעם, ואז ראיתי במו עיניי כמה הייתי תמים.

אמש, קיבלתי עוד הוכחה לכמה המשטרה והשוטרים שמוצבים בהפגנות פועלים מ"שיקולים זרים". כמה משטרת ישראל היא אכן משטרה פוליטית. ממש היה אפשר להרגיש שהמרוץ למפכ"לות נגמר. לא נתנו דו"חות שקריים, לא הטרידו מפגינות ומפגינים, לא השתמשו בכוח בלתי סביר, פשוט התנהגו כשוטרים שומרי חוק. אם מישהו חושב שהוא יכול לשכנע אותי שזו לא הנחיה מהפיקוד הבכיר ביותר – שינסה.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אתה פשוט מתוסכל שיהיה מותר להפגין מול הבית של מנדלביט של ליאת בן ארי של זילבר וכל החונטה של סלאח הדין שתדעו שהכול תפור מנדלביט פושע אשכנזי פושע ואם נסחטים כל הזמן מה אם לפרסם את הקלטות... המשך קריאה

אתה פשוט מתוסכל
שיהיה מותר להפגין מול הבית של מנדלביט
של ליאת בן ארי
של זילבר וכל החונטה של סלאח הדין
שתדעו שהכול תפור
מנדלביט פושע אשכנזי פושע
ואם נסחטים כל הזמן
מה אם לפרסם את הקלטות
למנדלביט יש תיק פלילי פתוח עובדה
זה לא מפריע לכן
אתם פשוט לא שפויים

המשטרה רעה ומניפולטיבית. צפים לראשה מתוך הביצה אנשים רעים ומושחתים [מספיק לבחון את 6-5 המפכ"לים האחרונים] ואת מפקדי יח' 433 כמו סגלוביץ', מני יצחק, מנשה ארביב ורוני ריטמן, מלחכי הפינכה... המשך קריאה

המשטרה רעה ומניפולטיבית. צפים לראשה מתוך הביצה אנשים רעים ומושחתים [מספיק לבחון את 6-5 המפכ"לים האחרונים] ואת מפקדי יח' 433 כמו סגלוביץ', מני יצחק, מנשה ארביב ורוני ריטמן, מלחכי הפינכה של הפרקליטות המושחתת והאווילית. בשביל לא צריכים את המקרה המוזר שקרה ל"עו"ד חד לשון, דמוקרט וליברל בכל רמ"ח איבריו" שלכם. ברק כהן הוא לא התכשיט בכתר של השמאל, הוא סתם ביריון, גס לשון, אנטי ציוני נמוך מצח, שהצליח להמאיס את עצמו גם על כמה שמאלנים הגונים. טוב שגם אתם של השמאל הקימו י האנטי ציוני הגעתם למסקנה שהמשטרה מושחתת. אבל אתם שתקתם ושותקים כשהמשטרה עושה זאת נגד מפגיני ימין, אנשי ימין. להיפך, אתם הצדקתם, תמכתם ועודדתם את המשטרה לעצור ולחקור רבנים נידחים שחשבתם שהם אמרו דבר תועבה כזה או אחר לתלמידיהם [ברוב המקרים התאהבלתם או שיקרתם בכוונה תחילה]. אז מה עכשיו אתם מתבכיינים כזה הגיע לסיפכם ואולי לסופכם? אז יאללה, קדימה ביבי, לך לבחירות ותנצח ותנקה את המשטרה גם בניגוד לרצון הקצפת המסריחה של השמאלנים שצפה מעל ביצת האידיאולוגיה הבזויה שלהם!

עוד 684 מילים ו-2 תגובות

אמש המפגינים הבינו - יש הרבה יותר מפגינים משוטרים

אמש (5.12.2020), השתתפתי בהפגנה בכיכר הדמוקרטיה בירושלים. מבחינתי, היא כבר מזמן לא "כיכר צרפת", אבל היא גם עדיין לא כיכר תחריר. בערביתميدان التحرير" – כיכר השחרור. אבל אחרי ההפגנה אמש? אין לי ספק שהיא בדרך הבטוחה לשם, ותסלחו לי על האופטימיות על סף נאיביות.

אני משתתף בהפגנות מאז יום שלישי, 14.7.2020, ההפגנה הראשונה שלי בה החזקתי שלט (עוד לפני שרכשתי מגפון) עליו כתוב:

"המצב כל כך גרוע שאפילו אני יצאתי להפגין" (תודה מאיה).

רצה הגורל ובחרתי דווקא ביום הבסטיליה כדי להשתתף בהפגנה. ובחודש יולי. אני, שהיה לי חם גם באמסטרדם עם טמפרטורה אפסית.

אז עוד טרם השתתפתי בהפגנות, האמון שלי כולו היה נתון למשטרת ישראל. אפילו כשחוויתי מהם התעמרויות כנער שגדל בשכונת מצוקה באשדוד, מעולם לא חשבתי על המשטרה כעל גוף פוליטי או עברייני. תמיד לקחתי בחשבון שבכל ארגון יש "עשבים שוטים".

עוד לפני שהשתתפתי בהפגנות. האמון שלי היה נתון למשטרת ישראל. אפילו כשחוויתי מהם התעמרויות כנער שגדל בשכונת מצוקה באשדוד, מעולם לא חשבתי על המשטרה כעל גוף פוליטי או עברייני

לפני שהשתתפתי בהפגנה הראשונה שלי, הייתי יושב בבית הממוזג על הספה, צוחק על ה"הזויים הסחים" האלה שחושבים שההפגנות תעזורנה, ומסרב להאמין שסרטון בו רואים שוטר מכה מפגין ללא רחם, הוא לא "מבושל". "הרי לא יכול להיות", חשבתי, "ששוטר שאמור להגן על האזרחים מפני פושעים ומפרי חוק, ינהג באלימות כזו כך סתם, ללא סיבה". שומע גיל מתחילת יולי? זה גיל מדצמבר כאן – יכול להיות.

אחרי ההפגנה ביום הבסטיליה, גיליתי שעד עכשיו חייתי ב"לה לה לנד". האמון שהיה בי כלפי המשטרה עורער, ומהפגנה להפגנה הוא מתפייד יותר ויותר. ראיתי בעיניים שלי, לא בסרטון "ערוך" או "מגמתי", איך המשטרה מתעמרת במפגינים ומשתמשת בכוח בלתי סביר ביחס לסיטואציה. ראיתי מפגינים מבוגרים שנגררים על הכביש, ראיתי צעירים שחוטפים אגרופים לפרצוף, ראיתי נשים שסובלות מאלימות מינית מצד השוטרים, ובעיקר, בעיקר – ראיתי משטרה שכבר שנתיים פועלת ללא מפקח כללי, ללא מדיניות או תוכנית ארוכת טווח, ללא חזון, ובעיקר – ללא אלוהים.

נחזור להפגנה אמש. למה אני חושב שהיא היוותה נקודת מפנה? כי למרות כל הזמבורות, המגפונים, מערכת ההגברה של מר הדס, הסירים, התופים – הצלחתי לשמוע אסימון אחד בודד וקטן – נופל. זו הייתה נפילה ארוכה של כמה חודשים, אך לבסוף האסימון פגע בקרקע. אמש, המפגינים פשוט הבינו – יש יותר מפגינים מאשר שוטרים. ובהרבה. אם 1000 מפגינים יחליטו עכשיו שהם רוצים ללכת להפגין בנקודה איקס, 200 שוטרים לא יוכלו למנוע מהם. אלא אם כן כמובן, המשטרה תשתמש באש חיה.

אמש, המפגינים הבינו – יש יותר מפגינים מאשר שוטרים. ובהרבה. אם 1000 מפגינים יחליטו עכשיו שהם רוצים ללכת להפגין בנקודה איקס, 200 שוטרים לא יוכלו למנוע מהם. אלא אם כן המשטרה תשתמש באש חיה

לפי נתוני המשטרה, בשנת 2019 שירתו במשטרה כ-32,095 גברים ונשים. בהפגנת קיץ ממוצעת, מספר המפגינים הוא קרוב לזה. כמובן שלא כל הסד"כ של משטרת ישראל מוקצה להפגנות בירושלים, ולכן כוחם של המפגינים הוא עצום. אנחנו הרוב.

משבוע לשבוע אנו רואים עוד ועוד כוחות שמובאים ממחוזות אחרים, למשל אמש – פניתי לשוטר בשאלה מדוע מוצב מחסום משטרתי מטר אחד לפני כניסה לחניון ברחוב אחד העם, חניון שיכול לשמש את המפגינים, ולא מטר אחד אחרי הכניסה. תשובתו?

"אני לא מכאן אחי הביאו אותנו מהדרום אני רק ממלא פקודות".

אם מר אייל נאור ירשה לי לעשות פרפראזה על דבריו (שקיבלו בפרופיל שלי למעלה מ-2000 לייקים, 500 שיתופים ו-40 אלף צפיות), שוטרים הם לא חיילים. תפקידם הוא לא למלא פקודות, אלא לאכוף את החוק. כאשר שוטר מקבל פקודה שעומדת בסתירה לחוק, החוק חייב לנצח. חובתו של השוטר/ת לסרב לפקודה הזו.

תגבור הכוחות לא נועד כדי להקל על המפגינים להגיע להפגנה, וכפי שראיתי במו עיניי – הוא גם לא נועד לשמור עליהם מכהניסטים אלימים שמסתערים עליהם. השוטרים שוב ושוב עומדים בצד ולא באים לעזרת המפגינים במקרים שאלימות מופנית כלפי מפגינים נגד המשטר, אלימות שמגיעה מתומכי נתניהו.

בפרפראזה על דברי אייל נאור, שוטרים הם לא חיילים. תפקידם הוא לא למלא פקודות, אלא לאכוף את החוק. כאשר שוטר מקבל פקודה שעומדת בסתירה לחוק, החוק חייב לנצח. חובתו של השוטר/ת לסרב לפקודה הזו

ממש לא מפתיע אותי ששלט "שמאלנים בוגדים" מתנוסס בגאון ללא הפרעה של המשטרה, אבל פסל של מפגין מוסר בשעה 4 בבוקר שבין שישי לשבת קודש. ממש דוקטרינת אריה קינג – פיקוח דמוקרטיה דוחה שבת.

ממש לא מפתיע אותי שצוללות גומי מפונצ'רות באלימות על ידי שוטרים ששולפים לדרמן מהכיס. ממש לא מפתיע אותי כשסדי בן שטרית וגונן בן יצחק נעצרים מעצרי שווא. סמליות היא הכוח מאחורי כל מחאה. המשטרה הבינה שבכוח פיזי הם לא ידכאו אותנו, אז עכשיו היא עברה לדיכוי הנפש.

אלימות מחלחלת. זה מתחיל באלימות מינית כאשר מקבלים את פניהם של נערים בני 17 שחזרו אחרי מקרה מזעזע בקפריסין – עם שמפניות ובלונים. זה ממשיך עם אלימות צה"לית כאשר טובי בננו מתגייסים לצבא ומוצנחים לסיטואציה בלתי אפשרית. וזה ממשיך באלימות משטרתית כשהחיילים משתחררים ומתגייסים למשטרה, וגם שם מוצנחים לסיטואציה בלתי אפשרית. וזה ממשיך באלימות במשפחה, כשהשוטר חוזר הביתה אחרי עבודה, וכל הסיטואציות הבלתי אפשריות האלה חוזרות בהבזקים. כרסום יסודות הדמוקרטיה מעולם לא היה מוחשי יותר. תהליכים ברורים.

המגפון שלי, הפסל של המפגין, השכיבה של גונן מתחת למכתזית, הסוס הטרויאני, המצור על בלפור, ועוד – כל אלו חשובים וקריטיים ל"סטייט אוף מיינד" שלנו כבני אדם שחיים בקהילה. האקטיביזם הזה, הסמלים הללו, עוזרים לנו כחברה לשמר את הרצון להיות מעורבים, לשפר את חיינו, ובעיקר את העתיד של ילדינו.

שאננות זו מחלה ממאירה ומסוכנת. איבוד האוטונומיה על העצמי מהווה סכנה ברורה ומיידית, ובעזרת סמלים והזדהות אנו מרגישים שוב כאילו השליטה בידנו. אנחנו לוקחים אחריות על גורלנו.

אני רוצה לסיים במסר לשוטרים במשטרת ישראל – אם נניח שבפעילות המבצעית של המשטרה בהפגנות לוקחים חלק כ-1000 שוטרים, ואחד מהם מתנהג באלימות, אבל שאר 999 השוטרים שלא נהגו באלימות – לא מוקיעים אותו, מגישים נגדו תלונה, קוראים לפיטוריו – אז יש 1000 שוטרים אלימים בהפגנות. זה פשוט מאוד.

לא מפתיע שצוללות גומי מפונצ'רות בלדרמן ע"י שוטרים, או שסדי בן שטרית וגונן בן יצחק נעצרים מעצרי שווא. סמליות היא הכוח מאחורי המחאה. המשטרה הבינה שבכוח פיזי ידכאו אותנו, אז עברה לדיכוי הנפש

אני מכיר אישית שוטרים ושוטרות "טובים", שתחושת השליחות והמחויבות לשמירה על חוקי המדינה ואזרחיה – הם מה שמניע אותם ואותן. אני קורא לכם ולכן, שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, שלא מסכימים ומסכימות עם ההתנהגות הפושעת של חלק מהשוטרים והשוטרות – פשטו את המדים, ובואו להפגין.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אתה באמת חושב שכיון שיש יותר מפגינים משוטרים אז לגיטימי להפר את החוק. השוטרים הרי לא יכולים לירות בכם. זו ערכה של הדמוקרטיה ושילטון החוק בעיניך. עכשיו, כאשר גם לך ברור שאין שום קשר בין ... המשך קריאה

אתה באמת חושב שכיון שיש יותר מפגינים משוטרים אז לגיטימי להפר את החוק. השוטרים הרי לא יכולים לירות בכם. זו ערכה של הדמוקרטיה ושילטון החוק בעיניך. עכשיו, כאשר גם לך ברור שאין שום קשר בין שילטון חוק ושחיתות לבין ההפגנות שלך אז מסע הצביעות יכול להפסק.

עוד 973 מילים ו-1 תגובות

זהירות, תעמולה לפניך

״האשם את הצד השני במה שאתה אשם בו״.
״התקשורת היא כמו מקלדת גדולה בה הממשלה יכולה לשחק״.
״שקר שנאמר פעם אחת נשאר שקר, אבל שקר שנאמר אלף פעמים הופך לאמת״ (יוזף גבלס).

מר בנימין נתניהו שוב חוזר לשיטתו הקלאסית, וחברים שלי לצערי שוב נופלים בפח. בדיוק כמו במקרה אמיר השכל: קורה משהו לא טוב לבלפור, בלפור רצים לחפש סרטונים שיכולים לשמש להכפשת מפגינים בולטים. בלפור שולחים את הסחריר לאחד השופרים, לכאורה, והופ – בלפור סחררו את השיח למקום הנוח להם.

במקרה של מר השכל, עמית סגל (בבקשה אל תתבע אותי) מקבל סרטון שצולם על ידי התיעוד המבצעי של המשטרה, סרטון בן כמה חודשים, בו נראה ונשמע תת אלוף במיל׳ מר השכל אומר לשוטרת ממוצא אתיופי ״אני העלתי את ההורים שלך״, לאחר שזו נוהגת כלפיו בגסות ובאלימות שלא כחוק.

התוצאה? במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים והאם האמירה של מר השכל לגיטימית והאם צריך לגנות אותה והאם והאם והאם. המשימה הושלמה, השיח הוסת, האשמה הוטלה על ה"יריב".

במקום שנדבר על הגזענות הממסדית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה במשך למעלה מ-10 שנות שלטון רצופות של הליכוד בראשות נתניהו, ו-40 שנים כמעט ברצף של הליכוד, עברנו לדבר על סרטון בן כמה חודשים

עוד חוזר הניגון. לפני כמה ימים יצא סרטון של תומכי נתניהו עומדים מחוץ לבית פרטי בקיסריה, ביתה של משפחת פרקש. משפחה שכולה, משפחה פרטית שאין בה אנשי ציבור.

בסרטון נראים תומכי נתניהו, ביניהם הגברת אורלי לב – שהוזמנה בעבר לבלפור לפגישה עם הנאשם ואף השר לבטחון פנים אמיר אוחנה פינה בשבילה מקום בלו"ז  – שמחים על כך שתם פרקש ז"ל נהרג במלחמת לבנון 2. כל זאת רק בגלל שמשפחתו מאפשרת למפגינים בקיסריה לעשות שימוש בביתה. איך אמר מר נתן אשל, ידיד המשפחה?

"הם שונאים הכול. הצלחנו להטריף את ה… השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו".

לאחר פרסום הסרטון של תומכי ראש הממשלה מחוץ לביתה של משפחת פרקש – הגינוי מראש הממשלה (משפחת נתניהו היא משפחה שכולה להזכירכם) מבושש לבוא. הוא לא התנער מזה מיד, אלא רק אחרי ביקורת קשה נגדו, וגם כשהתנער, עשה זאת בעמוד של ״ראש ממשלת ישראל״ שיש לו הרבה פחות עוקבים מאשר בעמוד ״בנימין נתניהו״, ובלשון רפה, שמטילה אשמה על שני הצדדים.

ופתאום, משום מקום – יוצא סרטון של מפגין בולט, סדי בן שטרית, בו הוא נשמע קורא טקסט מטלפון נייד המשווה בין ישראל של היום לגרמניה של פעם. מה עושה ה״מחנה״ ״שלי״? מגנה את אמירתו של מר בן שטרית.

במקרה לחלוטין 2, שוב מר סגל (בבקשה אל תתבע אותי 2) לוקח חלק בתעמולה הזו, כאשר הוא מפיץ למאות אלפי עוקביו בטלגרם (30.7 אלף איש ראו את זה) ציוץ של אדם בשם יניב תורג׳מן (לצייצנים מעורים – תואם יגאל מלכה), צייצן שזוכה לשיתופים רבים מצד הפרזיט בן הכמעט 30, שחי על חשבוננו ומציע לסרסר באקסיות שלו כדי לסגור חובות.

בציוץ מנסה מר תורג'מן לייצר סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד מתוך מאות אלפי מפגינים. תורג'מן מציין את ציפייתו שזה יפתח את מהדורות החדשות למחרת ומהמר שזה לא יקרה (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). אבל זה כן פותח.

בציוץ מייצר תורג'מן סימטריה מזוייפת בין הסתה ממוסדת לאמירה של מפגין אחד ומציין שזה לא יפתח את מהדורות החדשות למחרת (אנחנו כבר אמורים לדעת למה). זה כן פותח

הסיפור הזה, פעיל מחאה בודד, ללא שום תפקיד ציבורי, ניהולי או שלטוני, וגם לא ממשפחת השליט, שמשווה להיטלר, דוקא כן פתח את רוב המהדורות והמבזקים למחרת, גרר ראיונות רדיו וטלויזיה באינספור תכניות האקטואליה, הניב תגובות חריפות מכל הקשת הפוליטית, והיה שיחת היום ברשתות החברתיות.

אז אם כבר עוסקים בהשוואות, וכשכולם מגנים את ההשוואות של מפגין בודד, שווה להציץ בהשוואות שעושה בנו של ראש הממשלה עצמו, מהאנשים הקרובים אליו ביותר.

השם גבלס מופיע כאן לא מעט. אגב, לא תמיד בהקשרים ההיסטוריים הנכונים. האוסף הזה כידוע לא פתח שום מהדורה או מבזק ולא זכה לשום גינוי רשמי. והיה, כזכור, גם הסרטון בו אותו יאיר נתניהו מלמד אותנו פרק דמיוני נוסף בהיסטוריה של העת האחרונה, ומשווה בין הקיבוצים שהוקמו בארץ לבין הנסיון שלא צלח "להקים חברת מופת" בגרמניה הנאצית. מה כבר קרה? משווים לשואה. משווים לנאצים, משווים לגבלס, משווים לגרמניה הנאצית. ההשוואות האלה בסך הכל יצאו מבית ראש הממשלה, לא מאיזה מפגין בודד.

אם ליאיר נתניהו מותר, אז אפשר גם כאן לחזור לרגע להשוואה שביצע סדי בן שטרית. מן הראוי להזכיר שבין "חוק ההסמכה" לבין "הפתרון הסופי" היו עוד כמה תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את מר נתניהו לצורר הנאצי היטלר ימח שמו (גילוי נאות – שניסה ולא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית במחנות השמדה.

אבל אני בהחלט מאשים אותו בתהליכים כמו: פילוג, שיסוי, הסתה, לקיחת סמכויות מהרשות המחוקקת, חיזוק סמכותה של הרשות המבצעת בטענה של "מצב חירום", שימוש במשטרה למטרות פוליטיות, ועוד שיטות רודניות כאלה ואחרות.

בין "חוק ההסמכה" ל"פתרון הסופי" היו תהליכים בדרך. כמובן שלא ניתן להשוות את נתניהו לצורר הנאצי ימח שמו (גילוי נאות: לא הצליח לחסל את סבא שלי באושוויץ) בהקשר של השמדת עם שיטתית. אבל בתהליכים – כן

מאוד חבל לי ששוב ושוב אנשים טובים וחכמים נופלים בפח הקלאסי הזה שמר נתניהו טומן, ומגיע במקרה יומיים אחרי שידור תוכנית "המקור" (נקודת אור קטנה בתקשורת המסחרית) המצוינת של רביב דרוקר. תכנית שבה שודרו  ההקלטות המזעזעות של ראש הממשלה הנאשם וגברת נתניהו העבריינית המורשעת. מר נתניהו אלוף בעיצוב נרטיב. הוא עושה את זה בלי שרובנו נשים לב, לוקח את השיח למקום שנוח לו ומסובב אותו על הצד השני. למשל ככה:

נניח שאתה מכנה את המפגינים נגדך ״אנרכיסטים״.
נניח שאתה מייצר אוירה מסיתה ואלימה.
נניח שתומכיך שומעים את הדברים ומחליטים לפעול.
נניח שנזרקת אבן על מכונית של מפגינים נגד המשטר.
נניח שלמחרת ראש הממשלה מתראיין ברדיו/טלוויזיה.
נניח שהמראיין/ת שואל/ת אותו על זריקת האבן על ידי תומכיו.
תשובתו הסחרירית תהיה ״אני מגנה כל סוג של אלימות, במיוחד כזו המופנית כלפיי וכלפי בני משפחתי בכל מוצאי שבת בהפגנות השמאל״.

גינוי אלימות – צ׳ק
התקרבנות – צ׳ק
יצירת תחושת הזדהות – צ׳ק
האשמת הצד השני במה שאתה אשם בו – צ׳ק
סחריר – צ'ק

איך אמר גבלס, בלי שום קשר?

״תחשבו על התקשורת כמקלדת בה הממשלה יכולה לשחק״.

לצערי, זה בדיוק המצב בתקשורת המסחרית של מר תשובה ומר בלווטניק בישראל. מגישים ותיקים שראו ושמעו הכל מראש הממשלה, ממשיכים לאפשר לו לשקר בראיונות, ומתרכזים בכתבות על צלילה ופויקה עם זמר. על רקע כתבות בענין טיסות חסך והשתלות שיער. כל זאת בזמן שלאנשים אין מה לאכול. אופיום להמונים, כסף למפרסמים.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו. אנחנו מחזיקים כפית, ואנחנו צריכים להחליט – להשתמש בכפית כדי לתת לילד החולה שלנו סירופ לשיעול, או להזניח את הילד ולהשתמש בכפית כדי לחמם הרואין ולברוח מהמציאות.

זה ממש לא חייב להיות ככה. אחרי סוף שבוע שלם בו חלקנו צפה בסיקור של CNN בבחירות בארה"ב, הבנו איך זה אמור להיראות. שקרים? חותכים אותך. ויש לי חדשות (אהבתם?) בשבילכם – זה בידיים שלנו

ככה פשוט. אנחנו צריכים לבחור – להתעסק בהשתלות שיער או בשחיתות של הקיסר. בקורס מ"כים, אחד הדברים הראשונים שמלמדים אותך הוא "הגדרת המטרה". אז בואו, חבריי למאבק ולדרך – קודם נשלים את המשימה החשובה ביותר – להעלים את משפחת נתניהו ושופריה מהנוף הפוליטי, אחר כך נתחיל בוויכוחים החשובים על דמותה של האלטרנטיבה.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס? אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך... אולי סטלין? אולי גבלס? תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן. תחזירו א... המשך קריאה

סלח לי סולומון, ומה אתה עושה אם לא גבלס?
אתה מצביע על הימין, אצבע אחת מופנית כלפים, 3 חוזרות אלך, ואחת לאלוהים שלך… אולי סטלין? אולי גבלס?
תפסיקו כבר גם להתבהם וגם להתקרבן.
תחזירו את מורי הדרך ההיסטוריים שלכם לארון, לנין, סטלין, היטלר, גבלס, מאו דצה דונג, הו צ'י מין, פידל קסטרו. נשבר כבר לאנושות מהנצנצים-הסוציאליזמוסים. תחליפו דיסקט. תשימו אותם בארון, תנעלו את הדלת ותזרקו את המפתח. תפסיקו לשחק במקלדת, בה כל זב חוטם משחק, וכל מפליץ דבר שקר ושיטנה זוכה לתשואות ולהוקרה.

עוד 1,148 מילים ו-1 תגובות

אשדודי בגשם

כאשדודי, אני מעניק את ״חווית התושב״ שלי ולא דעה מקצועית. אני אמנם גר ברובע הכי חדיש בעיר, אבל גדלתי עד גיל 16 ברובע הכי ותיק באשדוד – רובע א׳. בבניין שלי היה: רצח, קזינו לא חוקי, נרקומנים בכניסה, ועבריינים מוכרים למשטרה. לא בדיוק המקום בו הייתי רוצה לגדל ילדים.

כאשדודי, אני מעניק את ״חווית התושב״ שלי ולא דעה מקצועית. אני אמנם גר ברובע החדיש בעיר, אבל גדלתי עד גיל 16 ברובע הכי ותיק באשדוד – רובע א׳. בבניין שלי היה: רצח, קזינו לא חוקי, נרקומנים בכניסה, ועבריינים מוכרים למשטרה

אני עצמי חוויתי התעמרות מצד השוטרים באשדוד בגיל מאוד צעיר, למרות שהייתי ״ילד טוב״ מה שנקרא, לא מסתבך בשטויות ומתרחק כמו מאש ממצבים שעלולים לסכן אותי. רק בגלל שגרתי בשכונה הזו תויגתי כמשהו שאני לא. משהו שכנראה עורר חשד של שוטרים מסוימים, שלא ממש מיהרו לברר את האמת ורק עסקו בהפחדת אזרחים תמימים.

אבא שלי מוותיקי אשדוד, תושב מאז 1964, ואמא שלי מ-1963. אמא שלי אפילו התגוררה ב״רחוב אילת״ המיתולוגי, שידוע בקרב אשדודים כשכונה קשת יום של מפוני מעברות.

אמא שלי, המרוקאית שנולדה בשכונת התקווה לאמא שעלתה מקזבלנקה היישר למעברת שדרות, עברה לאחר כמה שנים לרובע ו׳, לרחוב ״יהודה המכבי״, ממש בשכנות לאבא שלי – שעלה מרומניה יחד עם שני הוריו שהיו ניצולי שואה. שניהם קיבלו את אותו יחס מהשלטון, שניהם בנו לעצמם חיים בכוחות עצמם, ללא רגשות קיפוח או בכיינות.

כואב לי לראות את המצב בשכונות בהן גדלו הוריי ובהמשך גם אני. ברור שזו תמונת מראה לפריפריה הישראלית, המוזנחת והנחשלת. כמה ימי גשם, ואנחנו כבר קוראים שוב את אותן ידיעות על "צוללנים הוזעקו לחפש דרי רחוב במרתף שהוצף באתר תמ"א באשדוד. גבר ואישה חולצו במצב קל ממכונית. הצפות גם ביבנה. המשטרה חסמה כבישים".

עוד יותר כואב לי, שדווקא בשכונות האלה בהן המצב לא השתנה כבר עשרות שונים, עוד לפני ה״מהפך״ ב-1977 שעשה בגין, ואף הורע מאז קשות עם הזנחה פושעת של התשתיות והחינוך בשכונות אלו – התושבים בהן עדיין ממשיכים להצביע ל״גוש הימין״ שאיכזב אותם קשות. בכל חורף הרחוב מוצף, אבל אין בעיה, אם צריך – אשחה כדי להצביע לגוש הימין. כמעט בכל קיץ יורים עליי ויש אזעקה – אלבש שכפ״צ וקסדה ואצביע לגוש הימין.

ראש העירייה, ד״ר יחיאל לסרי, מכהן כראש עיריית אשדוד מאז נובמבר 2008. יו״ר הליכוד בנימין נתניהו מכהן כראש הממשלה מאז מרץ 2009. בשיר ״רק פה״ של ״הדג נחש״, שנכתב בשנת 2004, יש שורה:

״מפליג כמו בוונציה בחורף בדרום תל אביב״.

בדיוק כמו בדרום תל אביב, גם באשדוד האוכלוסיה ברובה בוחרת ב״גוש הימין״. בבחירות האחרונות, הליכוד הגדילה משמעותית את כוחה וקיבלה באשדוד 43,072 קולות, שהם 36.6%. מדובר בתוספת של קרוב ל-7,000 קולות לעומת בחירות ספטמבר. ש"ס – 14.5% מהקולות שהם 16,700 מצביעים. יהדות התורה והשבת – 12% מהקולות שהם 13,640 מצביעים.

כואב לי שלמרות ההזנחה הפושעת בשכונות אלו – התושבים עדיין ממשיכים להצביע ל״גוש הימין״ שאיכזב אותם קשות. בכל חורף הרחוב מוצף, אבל אם צריך – אשחה להצביע לגוש הימין. בקיץ יורים עליי – אז אלבש שכפ״צ וקסדה ואצביע לגוש הימין

בתקופתי בבית הספר הייתי די חריג בנוף. הסביבה לידי מאוד אהבה מוזיקת פופ ודיכאון ים תיכונית, ״מזרחית״ בלשון העם, ואני גדלתי אצל אבא עם אוסף תקליטים שלא היה מבייש את יואב קוטנר. אז אהבתי יותר רוק׳נ׳רול, היפ-הופ, ראפ, בלוז וג׳אז. אני הכרתי טקסטים של ג׳ון לנון, אריק איינשטיין, בוב דילן, אביב גפן וטופאק שאקור בגיל מאוד צעיר. בהתחשב בזה, היה לי מאוד קשה להתחבר לרעיונות ולדעות ששמעתי מסביבי, שייצגו לטעמי תפיסה מיושנת ודי חסרת ביטחון, שקצת חוששת מהלא נודע במקום לחקור אותו.

שמעתי חלק לא מבוטל מהחברים שמסביבי מדברים על החלומות שלהם. לא היו שם חלומות כמו להיות עורך דין, כבאי, שוטר, טייס, אסטרונאוט, רופא, ראש עיר, ראש ממשלה. את זה לא שמעתי. מה כן שמעתי, מכולם? ״אני רוצה לעבוד בנמל אשדוד״.

אני יודע שזה אולי ישמע דרמטי, אבל לדעתי זה מסוכן לחברה האנושית. המחשבה הזו אצל ילד שהדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות לעצמו היא להשיג עבודה בחברה ממשלתית שמבטיחה תנאים סוציאלים מפליגים, ״בית קברות לחלומות״ כמו שאני מכנה את זה, פשוט הפחידה אותי. אני זוכר את זה עוד מגיל צעיר. לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שהשאיפה הכי גדולה של בני נוער היא ״לעבוד בנמל, להתחתן ולעשות ילדים״. ואכן כך – חלק נכבד מאוד (מצטער שאין לי בדיוק באחוזים) מחבריי אכן היום נשואים עם ילדים ועובדים בנמל/רכבת ישראל.

ואני חושב שזה די מסביר את טענת היסוד שלי כאן – שאננות. גם מצד נבחרי הציבור וגם מצד מי שבוחר בהם. אשדוד עיר מדהימה. שוכנת על חוף הים התיכון, יש לה טיילת נהדרת לאורך החוף, יש בה שמש עשרה חודשים בשנה, יש בה בתי מלון, יש בה מסעדות נהדרות. למרות כל הקשיים, צעירי העיר מרימים בה עסקים מרשימים שזוכים להצלחה והכרה ארצית.

זו עיר עם נשמה ענקית, תרבות עשירה, שכנות טובה ונתינה לזולת. בכל שנה כאשר חל ״יום המעשים הטובים״, עשרות אלפי אנשים רחבי העיר נרתמים ומתנדבים לעשרות פרויקטים שונים.

כואב לי שבשם ״אצבע בעין״ למחנה שכבר לא קיים ועשה דברים בחלקם לא טובים לפני 70 שנים, תושבי אשדוד, הותיקים בעיקר, מוכנים פשוט להתעלם מהמציאות ולהמשיך לעשות בדיוק את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה.

שמעתי חלק לא מבוטל מהחברים סביבי מדברים על החלומות שלהם. לא היו שם חלומות להיות עורך דין, כבאי, שוטר, טייס, אסטרונאוט, רופא, ראש עיר, ראש ממשלה. את זה לא שמעתי. מה כן שמעתי, מכולם? ״אני רוצה לעבוד בנמל אשדוד״

כואב לי שיש מפלגות מסוימות שמרוויחות מכך שהאוכלוסיה שבוחרת בהן תישאר עניה ולא משכילה. לטעמי מה שאני אומר כאן נכון לכל עיר בפריפריה הישראלית, דרום, מרכז, צפון – קומו. התעוררו. הפסיקו לשפוט הכל בתבנית ״ימין/שמאל״ והתחילו לבחון נתונים, עובדות. תדרשו חינוך טוב יותר ותשתיות טובות יותר.

גיל סולומון הוא עצמאי בן 31. צלם, יועץ פוליטי, יזם, ערכיסט ואקטיביסט. מתעניין בפוליטיקה, ותקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 876 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה