כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים. לפי התרחישים מבוססי המדע, המשבר שם את עתידנו כאן בסכנה. הוכחות לקיומו קיימות כבר בשטח, ואם לא ייעשה דבר למניעתו, הסוף הגרוע ידוע מראש. העשור הקרוב הוא קריטי לפעולה.
כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים
טראמפ היה "מכחישן אקלים" ידוע. באחד מציוציו המפורסמים בנושא, הוא כתב שהכל הונאה של הסינים. במפגש בקליפורניה בשיא השריפות בקיץ האחרון, תגובתו בעניין הקשר בין השריפות וההתחממות הגלובלית היתה – אל תדאגו, עוד מעט יתקרר פה.
טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז – ההסכם הבינלאומי למאבק במשבר האקלים – והתייחסותו המזלזלת לכל מה שקשור במדע, ובפרט בתחום האקלים, היתה מזעזעת. לפעולתו של טראמפ היה אפקט מצנן על מדינות רבות אחרות, וכל זאת בתקופה שבה היה צורך בפעולה הרבה יותר משמעותית ונחושה להגברת המאבק במשבר האקלים.
ביידן לעומתו, היה נחרץ ביותר – הרבה יותר מכל מועמד קודם לנשיאות ארה"ב – במחוייבותו למאבק זה. הוא היה חד וברור גם בהבנת חשיבות המשבר וגם בנחישות בה הבטיח לטפל בו. בתכנית המעבר שפורסמה על ידי ביידן והאריס, משבר האקלים הוא אחד מ-4 נושאים בעדיפות עליונה, יחד עם משבר הקורונה, הכלכלה, ושוויון בין גזעי.
המחוייבויות שמופיעות תחת תת הסעיף משבר האקלים הן מרחיקות לכת בהחלט – להביא את ייצור החשמל להיות נקי מפליטות פחמן עד 2035, ולהביא תחבורה ציבורית זמינה ונקייה מפליטות לכל האמריקאים. מינוי של ג'ון קרי לממונה על משבר האקלים בממשל ביידן מצביעה על החשיבות האדירה שמיוחסת לו.
את הצהרותיו מרחיקות הלכת של ביידן בהיבט הסביבתי והאקלימי אפשר לפרש גם מכיוון פוליטי. בהיסטוריה של בחירות לנשיאות ארצות הברית, הפסדיהם של אל גור והילארי קלינטון ב-2000 וב-2016 היתה קשורה להתמודדות של מועמדים אחרים, ובעיקר מועמדי מפלגת הירוקים האמריקאית.
הבחירות של שנת 2000 היו הדרמטיות והצמודות ביותר אי פעם. אל גור (סגן הנשיא של ביל קלינטון) הפסיד לג'ורג' וו. בוש, על חודם של 537 קולות בפלורידה. בהקשר של משבר האקלים, היתה לבחירות אלה השפעה מכרעת. גור הפך בהמשך ל"גורו" בנושא האקלים ואף זכה בפרסי נובל ואוסקר על סרטו "אמת מטרידה", סרט שקידם באופן חסר תקדים את המודעות למשבר האקלים.
הפסדו של גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, אשר זכה בכמעט 3 מיליון קולות (2.7% מהקולות הכלליים), מהם כ-100,000 בפלורידה. אין ספק שפרישתו של ניידר מהמרוץ היתה סוללת את דרכו של גור לבית הלבן. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום.
הפסד גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, שזכה בכמעט 3 מיליון קולות. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום
גם בבחירות 2016, התמודדה ראש מפלגת הירוקים אז, ג'יל סטיין, לנשיאות. היא גרפה למעלה מ-1,600,000 קולות בארה"ב כולה. להזכירכם, ב-2016 הבחירות הוכרעו על חודם של עשרות אלפי קולות בודדים במדינות מפתח כמו פלורידה, וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. מספר הקולות שגרפה סטיין במדינות אלה היה גדול מהפער בין קלינטון וטראמפ. אולם לא בטוח שאותם קולות היו באמת מגיעים לקלינטון ולכן זה לא ברור באופן מובהק שהיתה זוכה בנשיאות אם סטיין לא היתה מתמודדת.
בסופו של דבר, ההבנה כי המפלגה הדמוקרטית חייבת להתייחס באופן רציני יותר למשבר הסביבתי הגיעה לבחירות 2020 ופגשה זרם פרוגרסיבי חזק בתוך המפלגה. ברני סנדרס, אלכסנדרה אוקסיו קורטז ותומכיהם הרבים הביאו לכך שנושא כמו משבר האקלים תפס מקום מרכזי בסדר היום של המפלגה הדמוקרטית.
עתה נותר לקוות לשינוי אמיתי במאבק במשבר האקלים. עד כמה מהר ייצא ביידן להוביל את יישום הבטחות בחירות אלו – על זאת יצטרך להשיב במעשים.
יעל כהן פארן היתה ח"כ בכנסת ה-20 מטעם "המחנה הציוני" כנציגת "התנועה הירוקה". הובילה בכנסת את נושאי הסביבה והקיימות. כיום מנכ"לית התנועה הירוקה, לשעבר מנכ"לית "מגמה ירוקה" ו"הפורום הישראלי לאנרגיה". השתתפה כמעט בכל וועידות האקלים של האו"ם בעשר השנים האחרונות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ רם שפע אמר בפתח ישיבת הוועדה שהתכנסה לדיון בתקנות הקורונה: "המטרה העיקרית שלנו להגדיר את מערכת החינוך כמפעל חיוני כדי שתישאר פתוחה גם אם יוחלט על סגר נוסף. ישנם מספר נושאים הדורשים התייחסות בתקנות הנוכחיות, כגון חזרה מהירה של כיתות ז', ח' ו-ט' ללימודים בבתי הספר והוצאתם מהזום; פתיחת המסגרות הבלתי פורמליות; שינוי המגבלה על לימודים רק בשתי קפסולות בתיכון שמקשות מאוד על מנהלי בתי הספר לגבש מערכת שעות מיטבית, ובנוסף הכנסת מפעילים חיצוניים לבתי ספר תחת מגבלות והנחיות".
עוד אמר כי יש לסייע ככל האפשר לרשויות האדומות כדי שיוכלו ללמד מרחוק כמו שצריך.
אורית גור אריה, מארגון מנהלי בתי הספר, התייחסה לחזרה ההדרגתית לבתי הספר. לדבריה, התקנות הנוכחיות נותנות מענה מעולה מבחינה חברתית, אך הן לא יסגרו את הפערים הפדגוגים שנוצרו. היא התריעה כי "אם למישהו נדמה שאנחנו מצליחים לייצר סגירת פערים זה לא יקרה. חייבים לחשוב מחדש על בחינות הבגרות כי הילדים לא יהיו מוכנים".
ד"ר אפרת אפללו מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות במשרד הבריאות התייחסה לנאמר בישיבה: "אנחנו עובדים כדי להחזיר את התלמידים לבית ספר בדרך שונה מהאחד בספטמבר. אנחנו לא מסכימים למעבר של יותר משתי קבוצות בתיכונים ואנחנו שומעים ממורים ומנהלים שיש דרכים ופתרונות יצירתיים. לגבי מפעילים חיצוניים, הנושא בבדיקה ואנחנו גם בדיונים בנושא תנועות וארגוני הנוער לגבי חזרה לפעילות". היא קראה למורים ולתלמידים להיבדק על מנת לצמצם את ההדבקות והתחלואה״.
אינה זלצמן, המנהל הפדגוגי במשרד החינוך התייחסה לבחינות הבגרות ואמרה כי החומר לבגרויות צומצם. "עשינו מיקוד לחומר וצמצמנו אותו. המיקוד נמצא אצל המנהלים והמורים, וגם נמצא פתוח באתר של משרד החינוך -"לומדים בביטחון".
צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית בירכה על החזרת הילדים למוסדות החינוך ועל ההבנה שהחינוך הוא בראש סדר העדיפויות. היא קראה להחריג את המורים לאנגלית מהקפסולות כפי שנעשה עם המורים לחינוך גופני זאת משום שיש מחסור במורים לאנגלית. עוד קראה למשרד החינוך לדרוש מבתי הספר ללמד בשטחים הפתוחים בנוסף לכיתות, וכן לצמצם את החומר לבגרויות בתיכון.
בדיון השתתפו חניכים בצופים שמחו מחוץ לכנסת. הם קראו לפתיחת תנועות וארגוני הנוער. "המסר המרכזי שלנו", אמרו החניכים, "הוא כשהחינוך הבלתי פורמלי נשאר סגור בני הנוער נמצאים ברחובות עם אלכוהול וסיגריות וסמים. אנחנו לא הבעיה אלא הפתרון. ננהג באחריות עם החניכים שלנו ונשמור על כל כללי הבריאות". הם ביקשו למסור לחניכים שלהם שהם לא שכחו אותם.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדיון בנושא היערכות והצטיידות רשויות המדינה בחיסון לנגיף הקורונה. בדיון אמר אחראי החיסונים במשרד הבריאות כי התהליך ליצירת חיסון בד"כ אורך שנים רבות, אך הפעם הוא באופן מואץ תוך ניהול סיכונים כאשר שלבים מסוימים מתחילים לפני ששלבים קודמים הסתיימו.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״קיבלנו בדיון הוועדה תמונה די מקיפה לסוגיית החיסונים שתעסיק אותנו מאוד בתקופה הקרובה. ברור שכיום קיימת אי ודאות גדולה בכל העולם. התפיסה ההתחלתית שבה הלכנו על זה בכוח מלא ובכל הכיוונים הייתה נכונה, אבל בשלב מסוים יצטרך להיות תכנון ותיעדוף. תכנון צריך להיות במספר מישורים: הסברה נכונה וקמפיין רציני – החל מהסברים על תיעדוף של אוכלוסייה מסוימת, ועד מאבק ב'פייק ניוז' שילווה אותנו.
דבר נוסף חשוב הוא סוגיית כוח האדם: צריך להניח שבנקודת זמן מסוימת נזדקק לכוח אדם ומבצעי חירום ויש להתכונן לכך מראש. כמו כן, יש לטפל בדחיפות בנושא של בדיקות סורלוגיות שמטריד אותי ואת חברי הוועדה. אם נדע כמה אנשים אפשר שלא לחסן, תהיה לזה משמעות גדולה בהמשך וזו עוד סיבה להשתמש בבדיקות הסרולוגיות שנמצאות בידי משרד הבריאות״.
מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בדיון, "החיסון הרוסי הוא ברמת ביצוע של החברות האחרות. ניתן כבר ל-40 אלף איש ואין כל תופעת לוואי מידיות. עדיין אין אישור ע"כ ממשרד הבריאות . לא קיבלתי כל תשובה. ייתכן שהסיבה פוליטית ומקום הייצור מעכב את האישורים. משעשע שבסוף זה יועבר לרשות הפלשתינית ומי שבתוך הקו לא יקבל חיסון".
שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר שאין מניעה למנות את פרקליט המדינה הנבחר עמית איסמן, למרות התבטאויות לא הולמות שאמר בעבר לנשים שעבדו עמו בפרקליטות. ניסנקורן הודיע כי יגיש את מינויו של איסמן לאישור הממשלה בישיבה המתוכננת ליום ראשון הקרוב.
בתום דיון סוער – צו החלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים אושר כעת בוועדת הכלכלה כמעט פה אחד. בעד הצו הצביעו היו"ר מרגי וחברות וחברי הכנסת קרן ברק, אתי חוה עטייה, הילה שי וזאן, עידן רול, תמר זנדברג, אימאן חטיב יאסין ואנטאנס שחאדה. ח"כ יצחק פינדרוס נמנע. הצו יכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021.
יו"ר ימינה, נפתלי בנט, הציע ליו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון להשתלב במקום השני ברשימתו בבחירות הבאות. בוואלה מדווחים כי על פי גורמים המעורים בפרטים "בנט הציע לשאשא ביטון עולם ומלואו, מה שתרצה, בתמורה לחבירה אליו״. מימינה נמסר ״לא היו דברים מעולם״.
גדעון סער חושב שמדשדשים בירושלים:
כל הכבוד למטולה ולראש המועצה המצוין שלה,דוד אזולאי, שתקיים בדיקות כלליות לקורונה לתושבי הרשות בשעות הקרובות. יש להניח שכל עוד נמשך הדשדוש בירושלים יהיו יוזמות נוספות כאלה ויש לעודדן!
— גדעון סער (@gidonsaar) December 1, 2020
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קרא לבני גנץ, לתמוך בהצעתו לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. "אני קורא מכאן לבני גנץ, בוא נשלים את מה שהתחלנו ונוציא את נתניהו מבלפור. יש לנו אפשרות מחר להיכנס למליאה, להצביע על פיזור הכנסת – ולהתחיל את הדרך שתוציא את נתניהו מבלפור", אמר באולפן ynet.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה היום ישיבה במצב בני הנוער בסיכון בתקופת הקורונה, אשר מצבו הקשה הוכפל בתקופה זו ומלבד המשבר הכלכלי שפוקד את סביבתו, הנוער בסיכון נמצא בעקבות המגבלות יותר בבית ופחות במסגרות הנדרשות לו. בוועדה אמר מנהל בעמותת על"ם לטיפול בנוער בסיכון כי "המדינה החליטה להישאר מאחור, איתור הנוער ברשת נעשה רק ע"י העמותות".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "קיבלנו תמונה מאוד ברורה – לא הרבה השתנה לטובה מאז שפורסם דו״ח המבקר ב2019 בנושא. בעקבות משבר הקורונה, מטבע הדברים הצרכים רק הולכים וגוברים והתשובות הולכות ומצטמצמות. נושא רוחב כמו נוער בסיכון שנופל בין משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, חייב להתכנס סביב שולחן אחד שמתכלל את הטיפול. אם לא תהיה הבנה שהרשויות במצב סוציואקונומי נמוך לא יכולות לממן 25% מהתקציב, העלות של המדינה אח"כ תהיה גבוהה יותר. בזמן הזה אין ספק שעם כל הבעיות של אישורי תקציב והתקופה הבעייתית שאנחנו עומדים להיכנס אליה, חייב להיות טיפול מערכתי כולל. על המדינה והממשלה לפתור את הנושא כדי להציל את אותם בני נוער״.
נתניהו ביקר במנהלת אכיפת הקורונה בת״א וקרא לגנץ להצביע נגד פיזור הכנסת.
אנחנו נצביע מחר נגד בחירות ובעד אחדות. אני קורא לבני גנץ לעשות את אותו הדבר. מדינת ישראל לא צריכה בחירות עכשיו.
יש לנו מאמץ אמיתי להוריד את התחלואה, להביא חיסונים לכל אזרחי ישראל ולהביא עוד סיוע כלכלי לעסקים ולאזרחים.
צריך לעשות את כל זה ביחד. pic.twitter.com/YcYEzydDnn
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) December 1, 2020
על רקע מינוי פרקליט מדינה אמר ראש הממשלה: "כחול לבן שמדברת על הפרת ההסכם – מפרה את ההסכם בענין המינויים. זה מצער ונדון בזה בנפרד".
בנוגע לאפשרות של הטלת סגר נוסף, אמר נתניהו כי "סגר לא מעיד על כישלון או על הצלחה", וסגרים הם "לפעמים כורח המציאות".
ח״כ עודד פורר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי פתח דיון של הוועדה הבוקר (ג') בהתייחסות לדבר מותו הטראגי של יונתן היילו: "זה אחד המקרים שלכולנו, המחוקקים, הרווחה ובתי המשפט יש מה ללמוד ממנו. הוא מחייב אותנו לבחון את עצמנו שוב ושוב. אין סיבה שבמדינת ישראל יקרו מקרים כאלה וצר לי על מותו. זה אירוע נוראי". ח"כ מירב מיכאלי: "לכל אורך הדרך אפשר היה לעשות דברים שימנעו את האירוע הטראגי הזה. ח"כ מיכל קוטלר-וונש סיכמה: "לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם".
אתמול שמענו שנמצאה גופתו של יונתן היילו.
מדובר בטרגדיה ארוכה וכואבת שהסתיימה אתמול באופן עצוב.
זה אחד המקרים שלכולנו ואני מדבר על כלל המערכות, יש מה ללמוד מהמקרה המצער הזה! pic.twitter.com/uAiJeVFSqk
— oded forer עודד פורר (@oded_forer) December 1, 2020
עמית סגל מפרסם כי רע״ם שוקלת לא לתמוך מחר בפיזור הכנסת. לאופוזיציה יהיו עדיין 62 קולות בלעדיהם.
ח"כ ווליד טאהא מספר 2 של הרשימה האיסלמית, כלומר השני אחרי ח״כ מנסור עבאס, בהתלבטות לגבי פיזור הכנסת.
כפי שתרגמו לי את התוכן:
״כל צעד וכל החלטה פוליטית של נציג או מפלגה ערבית בכנסת חייבים להתבסס על האינטרסים של הציבור הערבי שלנו ועל הנושאים הבוערים העיקריים והדחופים שלו״
>> pic.twitter.com/x9mCJA27ZU— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) December 1, 2020
אביגדור ליברמן חושב שכבר הובטחו דברים:
ברור שרע"מ בשירות נתניהו.
השאלה היא מה נתניהו עושה מאחורי הקלעים בשירות רע"מ? pic.twitter.com/xHT0g7vTct— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) December 1, 2020
בוואלה מפרסמים כי בש"ס וביהדות התורה ידרשו מראש הממשלה לכלול את חוקי הגיור והגיוס בכל פשרה פוליטית שתושג עם כחול לבן להמשך קיום הממשלה.
משפט נתניהו: ההגנה מבקשת מסמך הנוגע לתיק 4000, המדינה מסרבת.
משפט נתניהו | בביהמ"ש המחוזי בירושלים דנים בעתירות לגילוי ראיות חסויות: נציגו של רה"מ מבקש בנוגע לתיק 4,000 מזכר שיחה בין אילן ישועה לבין חוקרי הרשות לניירות ערך. נציגת המדינה טענה שמכיוון שבמפגש נכח גורם משטרה יש חשש שיעשה קישור לשיטת הפעלה שאינה נחשפת גם בתיקים אחרים@amotzsh pic.twitter.com/hwVU2MZW3P
— כאן חדשות (@kann_news) December 1, 2020
יו״ר נעמת לאבי ניסנקורן: "אין למנות את עו"ד איסמן לתפקיד פרקליט המדינה בטרם תיערך בדיקה מקיפה באשר להתנהגותו לנשים – ישנן טענות שהתלונות נגדו לא נבדקו באופן יסודי".
ב-N12 מדווחים כי פיקוד העורף ומגן דוד אדום נערכו למבצע בדיקות במפעלי תעשייה והייטק, אלא שברגע האחרון החליטו במשרד הבריאות לבטל את התוכנית בשל החשש שתוצאות הבדיקות יורידו את שיעור נתוני התחלואה הארציים.
גורם המעורה בפרטים אמר "מתחילת המגפה המפעלים עובדים בקפסולות ולא נרשמו עדיין אירועי התפרצות. במשרד הבריאות חששו שאם יבדקו במפעלים זה עלול להוריד את הממוצע הארצי – וכך להוביל לשינוי בגישה של מקבלי ההחלטות שילכו לכיוון של עוד הקלות".
מבצע הדיגום אמור היה לכלול כ-1,500 בדיקות יומיות שיוקדשו לעובדי מפעלים כמו חברת החשמל והתעשייה האווירית, וכן לעובדי חברות כמו סודה-סטרים ונביעות.
השר פרץ משאיר פתח קטן:
השר @amirperetz לא שולל אצל @RinoZror הצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית בלבד: "אם המהלך יביא לכך שיהיו רוטציה ותקציב 2021 – ודאי שאין טעם ללכת לבחירות"
(צילום: תומר נויברג, פלאש90) pic.twitter.com/P4IjF84azX— גלצ (@GLZRadio) December 1, 2020
נתוני הקורונה מראים כי מספר המאומתים היומי היה הגבוה ביותר זה חודש וחצי – והפרויקטור החדש מזהיר כי ישראל "במצב חירום". פרופ' נחמן אש הוסיף "נתכנס לחשוב מה הצעדים המיידיים שצריך לעשות כהמלצה לקבינט. בינתיים נמשיך את הצעדים האינטנסיביים סביב החקירות, הבדיקות והבידודים".
הקורונה בישראל: 1,227 מאומתים חדשים אובחנו אתמול, שיעור הבדיקות החיוביות – 2.2%@NivYagur pic.twitter.com/mnAe1KZKR4
— גלצ (@GLZRadio) December 1, 2020
השר צחי הנגבי אמר בגלי צה״ל שהדרישה שלהם מכחול לבן היא להמשיך לקיים את הממשלה והוא מאשים את כחול לבן בפירוק האפשרי. לדבריו ״הירייה הראשונה היה כששר המשפטים קיים ועדה לבחירת פרקליט המדינה והםפ לא כוננו ועדת בכירים. הם החליטו שהם לא מקימים ועדת בכירים. ההסכם אומר שאנחנו מוותרים ב-200 נושאים והם יוותרו באחד״.
הנגבי אמר ״התפלאתי שראש הממשלה הסכים לרוטציה. הסקרים היו אופטימיים מבחינתנו וגם עכשיו יש לימין רוב מוצק – מקסימום נחליף את גנץ בבנט״.
איתן גינצבורג על נסיונות החקיקה של כחול לבן: ״כשנכסנו לממשלה שמנו המון דברים שחשובים לנו בצד, הגיע הזמן לממשם. אין סימטריה בין הצדדים". יו״ר ועדת הכנסת אמר שכנראה יהיה צורך לפזר את הכנסת. ״אין שום סיבה מדוע אנחנו לא ניצבים כעת בדיוני תקציב – חוץ מהשיקולים האישים של נתניהו", אמר.
יו״ר הקואליציה מיקי זוהר ברשת ב׳: נעשה כל שביכולתנו למנוע את פיזור הכנסת. הייתי קורא לראש הממשלה לנסות לעשות משא ומתן עם כחול לבן.
מיקי זוהר אמר גם כי לא מתאפשר כעת להעביר תקציב דו שנתי.
גילה גמליאל בהודעה סביבתית:
לפני כחודש קבעתי כי חוק הפיקדון יחול על בקבוקי 1.5 ליטר ומעלה. היום בוועדת הכלכלה נאשר את מועד החלת החוק ונעשה את מה שנכון לציבור, לסביבה ולכלכלה!
— גילה גמליאל (@GilaGamliel) December 1, 2020
פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל מגנה על מועמדותו של עמית אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה.
"עו"ד איסמן התנצל, נקבע לו עונש של נזיפה. הייתה שיחה עם המתלוננות, שסלחו לו" – השופטת בדימוס עדנה ארבל, ל-@JacobEilon, על סוגיית התלונות נגד עו"ד איסמן, שוועדת האיתור המליצה עליו לפרקליט המדינה הבא#כנסתהבוקר pic.twitter.com/920mD1JWdY
— ערוץ כנסת (@KnessetT) December 1, 2020
המנכ״לית אמי פלמור:
עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים ועורכת השימוע לאיסמן, אצל @IshayShnerb: "מציעה לציבור לא להפוך כל דבר להטרדה מינית. זו התנהגות שלא הולמת עובד מדינה, אך אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה קבע שלא מדובר בעבירה"
— גלצ (@GLZRadio) December 1, 2020
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ב-103FM: "עוד מוקדם לדבר על סגר נוסף, אבל אם נלך לעוד סגר, זה יקרה בסוף ינואר, עם קבלת החיסונים הראשונים".
בגלי צה״ל מדווחים כי בכירים בממשלה מבטיחים שגם אם יוטל סגר – מערכת החינוך תישאר פתוחה.
עפר של ב-103fm: אם לא יהיו פריימריז ביש עתיד אשקול צעדי הפוליטיים.
איציק שמולי ברשת ב׳ על האפשרות ששרי העבודה יתפטרו במקום לפזר את הכנסת: ״אין סיכוי שנתפטר – אנחנו קו ההגנה האחרון ונישאר תקועים לנתניהו בגרון עד הרגע האחרון. הוא ינסה לעצור את המשפט שלו ואת הדמוקרטיה. בחירות היו ונותרו חלופה איומה ונוראה, אבל ראש הממשלה מושך לשם. אני במשימת חיי״.
שמולי הזכיר את סגירת בתי המשפט לפני הקמת הממשלה הפריטטית.
על דרכה של מפלגת העבודה אמר: לא יודע אם נרוץ לבד. יש לנו תשתית מצוינת לצאת איתה לדרך. מאמין שאנשים יחזרו הביתה.
על הפריימריז שבוטלו אמר: אתה מסתכל על מפלגות אחרות שנמצאות לצידנו, הן לא דמוקרטיות ויש להן רשימות מצוינות. לצאת עם 3 מקומות במסע פריימריז זה לא קשור למציאות. קולם של המתפקדים חשוב – אבל זו מערכת בחירות רביעית – אף מפלגה לא עושה את זה.
שמולי ציין: אני קיבלתי את התוצאה הכי גבוהה אי פעם בפריימריז.
שמולי סיכם: ההחלטה שלא ללכת לבחירות בזמנו, ההחלטה לנסות לתת מענה הייתה החלטה אחראית ונכונה למרות שלא הוכיחה את עצמה פוליטית.
חבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד אמר בערוץ הכנסת שיתמכו בחוקים שכחול לבן מנסה להעביר ללא אישור הליכוד.
השר אלי כהן: כחול לבן בהתאבדות פוליטית.
שר המודיעין @elicoh1: בחודש האחרון אנחנו עסוקים בקורונה ובחיסונים וכחול לבן עסוקים בקמפיין בחירות. זה לא סוד שיש חריקות בממשלה ממועד הקמתה. אני לא בטוח שגנץ רוצה בחירות כי מבחינתם זו התאבדות פוליטית אבל השאלה אם הוא יכול להשתלט על הסיעה שלו@golan_aryeh #הבוקרהזה
— כאן חדשות (@kann_news) December 1, 2020
השר חילי טרופר אמר בגל״צ כי כפי שנראה כרגע אנחנו בדרך לבחירות.
יואב קיש: שברנו את שיא המאומתים.
סגן שר הבריאות @YoavKisch אצל @efitriger: שברנו את שיא המאומתים היומי של התקופה האחרונה. אובחנו אתמול 1,227 חולים חדשים ואני צופה עלייה
(צילום: יונתן זינדל, פלאש90) pic.twitter.com/pW1Kj9rcoZ— גלצ (@GLZRadio) December 1, 2020
אביגדור ליברמן אמר בכאן רשת ב׳: ״אני רוצה להתייחס קודם כל להקלטת סיעת הליכוד – עצם העובדה שאנשים מקליטים אחד את השני ומעבירים לתקשורת – זה אומר על איכות הסיעה. וזה עידן נתניהו – מה שהוא השאיר שם״.
על בני גנץ אמר: ״הוא מתלבט ומתייסר במקום להחליט. אי אפשר להתייסר צריך להחליט״.
ליברמן אמר ״מה שכרגע ברור שהממשלה לא מתפקדת, משגעים את הציבור – אנחנו בדרך לסגר שלישי – סגר זו הודאה בכשלון. אפשר להביא תקציב אבל נתניהו משעבד את ענייני המדינה לאיטרסים שלו, בני גנץ עושה שרירים כי הוא דואג לרוטציה. אנשים שהסבירו שהקימו את הממשלה המוזרה הזו הסבירו שהם עושים את זה בגלל גודל השעה בסופו של דבר הם דואגים רק לאינטרסים אישיים״.
לדברי ליברמן: ״גוש נתניהו אין לו קשר לימין. הוא פרסונלי לא אידיאולוגי. הסקרים טוב לקרוא, ברוב המקרים אין קשר לתוצאה״.
מה עכשיו? ליברמן חושב שעדיף להקים קואליציה אחרת במקום לפזר את הכנסת. ״השם לא משנה״, הוא אומר, ״כל מה שאפשר להסכים. צריך להחליף את שלטון נתניהו. זו המטרה המרכזית. כל שם שמסוגל להביא 61 ח״כים גם אנחנו נצטרף״.
בכאן רשת ב׳ מדווחים שיו״ר הכנסת יריב לוין אמר אתמול בישיבת סיעת הליכוד שהוא יעשה הכל כדי לסכל את החקיקה של כחול לבן כולל להשתמש בתפקידו.
שלמה קרעי הציע לנעול את המליאה.
"פשוט לנעול את המליאה": חברי הליכוד דחקו ביו"ר הכנסת לסכל את חקיקת חוק השוויון של כחול לבן | האזינו להקלטות@yaara_shapira https://t.co/6Gw4LIxGV1
— כאן חדשות (@kann_news) December 1, 2020
שרי העבודה עמיר פרץ ואיציק שמולי יתמכו מחר בהצעה לפיזור הכנסת בטרומית.
2/2 דווקא באחד המשברים הקשים שהיו כאן, תקציב המדינה נלקח בשבי ע״י ראש הממשלה בגלל ענייניו האישיים.
אנחנו עושים הכל בכדי לשרת את אזרחי ישראל, שזקוקים היום יותר מתמיד ליצירת מקומות עבודה, להנעה של המשק ולפריסת רשת ביטחון חברתית אמיתית שלא אפשריים בהיעדר תקציב.
— עמיר פרץ (@amirperetz) December 1, 2020
גם מול התחלואה הגואה והכלכלה שעל הרצפה, רהמ מציב שיקולים אישיים ומניעים זרים בראש ודוחף הכל לתהום ולסכנה. הזוי שמדינה שלמה במלחמה ונתניהו מחפש לעצמו נק׳ בריחה. מראש זו לא ממשלת חלומות, אך נאותנו להקימה כדי לתת מענה לאחד מהמשברים החמורים שהיו כאן. ככה אין טעם להמשיך. נצביע מחר בעד
— איציק שמולי (@ishmuli) December 1, 2020
שרי העבודה יצביעו בעד חוק פיזור הכנסת מחר.
אזרחי ישראל זקוקים לרשת ביטחון חברתית וכלכלית, בלי תקציב זה לא יקרה. לכן שרי העבודה לא ימשיכו להיות חלק מממשלה לא יציבה שלא מקדמת ערכים אלא מניעים אישיים.— מפלגת העבודה (@HavodaParty) December 1, 2020
למקרה שפיספסת
מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.
לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.
תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים מעוניינים ינסו להחיות את הסכם הגרעין: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבורם היה ההסכם להישג הגדול של כהונתם
לאורה רוזן, עיתונאית העוסקת רבות בתחום הסכם הגרעין, פרסה בפלטפורמה האינטרנטית הליברלית Just Security קריאה לארה"ב להצטרף במהרה להסכם, לפני הבחירות באיראן. לא ברור עד כמה הדברים הללו מוצאים אוזן קשבת אצל הצוות החדש של ביידן, אך קשה להעלות על הדעת פוזיציה גרועה יותר לארה"ב מההמלצות שהובאו במאמר של רוזן. חזרה מהירה להסכם בחודשים הקרובים תוך ביטול הסנקציות, שבעקבותיה השתלטות של השמרנים הרדיקליים באיראן על הנשיאות יכולה להוביל ליציאה מדורגת או מהירה של האיראנים מההסכם. איראן עלולה לחזור למדיניות מתגרה גם בתחום הגרעין, רק שהפעם ללא המחיר שייגבה ממנה בזירה הפנימית ובלחץ הכלכלי החונק, כפי שהיה עם מדיניות הלחץ המקסימלי.
Trust @lrozen to have what I think is the best distillation I've seen of how the Biden camp is likely approaching JCPOA reentry. https://t.co/lLFIaaW0uI
— Esfandyar Batmanghelidj (@yarbatman) November 22, 2020
אך על אף הרצון הניכר של הצדדים, הדרך חזרה להסכם לא תהיה פשוטה כלל. איראן דורשת פיצויים והגבלה של הסמכויות האמריקאיות רק בשביל לחזור להסכם מ-2015, בעוד האמריקאים באופן עקרוני מעוניינים בהסכם רחב יותר שיתייחס לסוגיות נוספות שלא טופלו בהסכם המקורי.
שגריר סעודיה באו"ם עבדאללה אלמעלמי אמר השבוע:
"הסכם הגרעין הוכח ככישלון לעולם כולו. אני לא חושב שמישהו יהיה נאיבי כל כך שיחזור לאותו הסכם".
הדברים מהווים רמיזה סעודית מנומסת לממשל הנכנס. ייתכן שהדברים אינם יותר ממשאלת לב, אך נראה דווקא שמדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן גם עושות זאת בתיאום זו עם זו: ביום ראשון האחרון התבטא בנושא גם רה"מ נתניהו ואמר כי יש להימנע מלחזור להסכם הקודם.
שגריר סעודיה באו"ם התבטא נגד חזרה להסכם הגרעין, ונראה כי מדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן מתואמות בענין: גם נתניהו התבטא כך בשבוע שעבר
החותם האזורי של טראמפ במזה"ת
ניתן לומר דברים רבים על מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, אך הטענה שאין חשיבה או היגיון מסדר מאחוריה היא תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר, באמצעות פעילות עקבית וברורה: שימוש ב"פרוקסי" של בעלות ברית כחלק מהשאיפה לצמצום הנוכחות האמריקנית בשטח, תוך חיזוק בנות הברית והעצמתן.
במקביל, שימוש בלחץ כלכלי כמנוף מרכזי אל מול גורמים בעיתיים בזירה – המשטר הסורי, גורמים לבנונים וכמובן האיראנים. כתוצאה ממדיניות זו התעצבה הברית בין ישראל למדינות המפרץ, במה שכנראה יהיה החותם המשמעותי ביותר של מורשת טראמפ וממשלו באזור.
בניגוד לאמירות חסרות בסיס שנאמרו בתקשורת הישראלית, ההסכמים האזוריים אינם בדרך להתפורר בתקופת ביידן. נהפוך הוא – הם יועדו לרגע הזה. לא בכדי ייתכן שהבחירה בביידן תגיש לטראמפ את ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ שלו – הסכם כינון יחסים בין ישראל לסעודיה.
הסעודים מודאגים מהאמירות שנזרקות לכיוונם מביידן ואנשיו. הרגישות המופגנת של הנשיא הנבחר ויועציו לסוגיות זכויות אדם בסעודיה מעוררת חשש כבד בריאד, בוודאי כשמוסיפים לכך את הנכונות המוצהרת של הממשל החדש לפשרות מול משטר האייתולות. מאז השלום עם מצרים יודעים מנהיגי ערב כי הדרך לייצוב וחיזוק הקשרים עם וושינגטון עוברת בירושלים. הדור הצעיר בהנהגה הסעודית – קרי מחמד בן סלמאן – מבין את הצורך ביחסים עם ישראל על מנת לשמר את מעמדם ולמזער נזקים אפשריים מצד ממשל ביידן, לצד ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של יחסים אלו.
![אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/בלינקן-640x400.jpg "אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)")
לכל זה יש משמעות רבה גם ביחס להסכם הגרעין. אם ההתנגדות להסכם ב-2015 הייתה קולנית וקשה, מה שצפוי ב-2021 יהיה על אחת כמה וכמה – ברית מדינות המפרץ וישראל הן אופוזיציה חזקה מאוד להסכם שאף ממשל אמריקאי לא יכול להקל בה ראש.
הטענה שאין חשיבה או היגיון מאחורי התנהגות טראמפ במזה"ת תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר בפעילות עקבית: "פרוקסי" של בעלות ברית לצמצום הנוכחות האמריקאית והעצמתן. ולחץ כלכלי כמנוף
פופוליזם מהפכני שרחוק מכל ערך שמרני
בזמן שבכירי ממשלו, כדוגמת מזכיר המדינה פומפאו, מנסים לשמר את הישגיהם בשנים האחרונות ואולי בכך סוללים את דרכם לקמפיין 2024, דונלד טראמפ ממשיך לקרוא תיגר על המוסדות הדמוקרטיים והליך הבחירות.
אירוני שנשיא שעמד לאורך הקיץ וביקש להגן על הסמלים והמוסדות הלאומיים כמו המשטרה, הדגל וההיסטוריה האמריקאית פועל כעת כאחרון האנרכיסטים ומסרב להכיר בתוצאות, ללא שום עילה רצינית נראית לעין. כדי להפוך את התוצאות, טראמפ צריך להוכיח קונספירציה בקנה מידה שלא היה כדוגמתו; ובעוד עתירותיו נדחות אחת אחרי השנייה, הוא ממשיך לשחוק את האמון בהליך הדמוקרטי.
הפופוליזם המהפכני הזה רחוק מכל ערך שמרני ועשוי להוות סכנה ממשית לאמון הציבור במוסדות המדינה. הוא גם מעיד על תהליך עמוק הרבה יותר שעובר על המפלגה הרפובליקאית וציבור תומכיה, תהליך שאינו זר גם לימין הישראלי. שמרנות אינה יכולה להתבטא ביצר מהפכנות אגרסיבי נגד "דיפ סטייט" קיים או מומצא.
המועמד הבא של המפלגה הרפובליקאית יצטרך לייצג את העקרון השמרני בדבר המידה הטובה קצת יותר מהנשיא היוצא. עם זאת, נראה שגם הפעם המערכת האמריקאית יציבה מהאוחזים ברסן השלטון: מנהלת ה-GSA האמונה על תהליך העברת השלטון עדכנה הבוקר (24.11) כי הרשות תחל בתהליך העברת הסמכויות לממשל הנכנס. עד ה-20 בינואר, בסופו של דבר, תתבצע העברה שלווה של השלטון לממשל ביידן.
יחס הציבור הערבי בישראל ויחס נבחריו לשינויים האזוריים
לסיום, קשה להתעלם מיחסם של נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים המתחוללים באזור. סביר להניח שמרבית הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים בהיבטים רבים, אך נבחרי הציבור שלו ממשיכים להישמע כדוברים של משמרות המהפכה.
קשה להתעלם מיחס נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים באזור. סביר שרוב הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים, אך נבחריו ממשיכים להישמע כדוברי משמרות המהפכה
חברת הכנסת עאידה תומא סלמאן הוציאה הודעה בעקבות הפגישה החשאית של נתניהו עם בן-סלמאן ובה האשימה אותם ואת טראמפ בחרחור מלחמה ובדרדור האזור להסלמה, שבא לידי ביטוי בהפצצות האחרונות בסוריה. הנחרצות בה מגינה תומא-סלימאן על שלוחי הטרור האיראנים ומגנה את פריחת השלום האזורית בעודה יושבת בכנסת ישראל, מבהירה פעם נוספת שלא נס ליחו של הסלוגן שתבע ג'ורג' אורוול בספרו 1984:
war is peace, freedom is slavery, ignorance is strength
נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.
תגובות אחרונות
לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.
אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.
נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.
הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.
הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה
הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.
אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.
כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.
הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.
אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.
יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה
במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.
ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם