טירת הכרמל הפכה השבוע לחלוצה עולמית בשדה האנרגיה הנקייה. כך לפחות משוכנע עמיעד לפידות, פעיל סביבה ותושב העיר, שחנך למרגלות הבניין שבו הוא מתגורר את מתקן הביוגז הראשון בעולם שפועל בבית דירות משותף. גם אם יש ברחבי הכדור כמה בניינים שלפידות לא שמע עליהם, אין ספק שמדובר בתקדים ישראלי.

מתקן ביוגז הופך את שאריות המזון הביתיות לגז בישול. מדובר במיכל אטום שבתוכו נזרע מצע של בקטריות. הדיירים משליכים לתוכו את שאריות המזון (בשונה מקומפוסט ניתן להשליך גם שאריות בשר ומזון מהחי), ובתנאים האנאירוביים של המיכל האטום החיידקים מסתערים על המזון, מעכלים אותו והופכים אותו לגז. הגז מוזרם בצינור לכיריים קטנים מיוחדים שמוצבים במטבח, וכך נסגר מעגל סביבתי של שימוש חוזר והפיכת הפסולת מנטל לנכס.

מתקנים כאלה כבר קיימים בבתים פרטיים צמודי קרקע בישראל, בעיקר ביישובים כפריים, אבל המתקן המדובר הוא כאמור הראשון בבית דירות משותף. "בבלוק יש 24 משפחות", מספר לפידות, "אבל כרגע אנחנו מתחילים עם פיילוט של שתי דירות כי לחלק מהשכנים יש בעיה עם זה שצריך להציב כיריים נוספים. הדירות פה מאוד קטנות וזה מקשה. הדירה שלנו היא 80 מ"ר, והמטבח בקושי 10 מ"ר".

עמיעד לפידות וכיריים הפועלים על ביוגז (צילום: אביב לביא)

בשלב הראשון, אומר לפידות, הגז שיוזרם מהמתקן אמור להוות רק השלמה לגז הבישול הרגיל: "מקילו פסולת אורגנית המיכל אמור להפיק כ-45 דקות של להבה בינונית. המתקן שהצבנו יוכל לקלוט עד 6 קילו פסולת, כלומר כ-4 שעות בישול. מכיוון שזה מתחלק בין דירות, ומכיוון שהשכנים פה מבשלים הרבה, זה לא יכול כרגע להחליף את מערכת הגז הרגילה אלא רק להשלים אותה".

"בבלוק יש 24 משפחות, אבל כרגע אנחנו מתחילים עם פיילוט של שתי דירות כי לחלק מהשכנים יש בעיה עם זה שצריך להציב כיריים נוספים. הדירות פה מאוד קטנות וזה מקשה"

זכית כבר לבשל על גז מהמערכת החדשה?
"עדיין לא. הכנסנו את השאריות הראשונות רק לפני כמה ימים, וזה לוקח לחיידקים בערך שבועיים עד שהם מתחילים לייצר את הגז".

הפחתת חשבונות הגז

מתקן הביוגז בבניין של לפידות הוא למעשה פיילוט שאמור לבחון את ההיתכנות הכלכלית של השימוש במתקנים כאלה בקנה מידה רחב: המימון מגיע מאיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, והמתקן הוצב על ידי 'הום ביוגז', חברה ישראלית שפיתחה את המיכל וכבר מספר שנים משווקת אותו.

החברה מספקת את כל המעטפת – זריעת הבקטריות, חיבור הצנרת למטבח הביתי והצבת הכיריים. לפי המודל שייבחן בפיילוט, השימוש במיכלי ביוגז יחסוך לרשות המקומית הוצאות רבות על פינוי אשפה ועל תשלום ההיטל לאתרי הטמנת פסולת (שמחייבים לפי משקל), שכן שאריות המזון מהוות כמחצית ממשקל הפסולת של משק בית ישראלי ממוצע.

באמצעות החיסכון, העירייה תשלם ליזם שיתקין את המיכלים בבתי התושבים, ואלה מצידם ירוויחו מהפחתה בחשבונות גז הבישול שלהם. וכמובן, הסביבה תרוויח בגדול.

מתקן ביוגז הופך את שאריות המזון הביתיות לגז בישול (צילום: עמיעד לפידות)

לפידות הוא פורץ דרך סדרתי בתחום הסביבה והטיפול בפסולת. בתחילת שנות האלפיים, אחרי שהשתחרר משירות קבע כקצין בחיל הים, הוא בנה את ביתו על נחלה משפחתית במושב כרם מהר"ל ממכולה ישנה של צים ועם שלל פיתוחים ירוקים יצירתיים. בחצר הבית הוא התחיל לעשות קומפוסט, ובהמשך הפיץ את בשורת הפרדת האשפה ויצירת הקומפוסט בכרם מהר"ל, ואחר כך ביישובים רבים באזור.

מה שהתחיל כיוזמה פרטית שלו התפשט במהירות וכעבור כמה שנים הפך לפרויקט לאומי בהובלת המשרד להגנת הסביבה של השר דאז, גלעד ארדן. מסיבות שונות הפרדת האשפה לא צלחה בערים, אבל ביישובים כפריים רבים רוב מכריע של משקי הבית התרגלו להפריד את האשפה האורגנית ולייצר ממנה דשן.

לפי המודל שייבחן בפיילוט, השימוש במיכלי ביוגז יחסוך לרשות המקומית הוצאות רבות על פינוי אשפה ועל תשלום ההיטל לאתרי הטמנת פסולת , שכן שאריות המזון מהוות כמחצית ממשקל הפסולת של משק בית ישראלי ממוצע

ללפידות, כיום רכז תחום הפסולת ב'אדם, טבע ודין', נמאס לשמוע שאורח חיים סביבתי הוא פריבילגיה של פריבילגים. לפני כשלוש שנים הוא עזב את הבית המיוחד בכרם מהר"ל ועבר לגור עם משפחתו בדירת שיכון ישנה בטירת הכרמל כדי להמשיך את העשייה הסביבתית בתוך הקהילה.

"האנשים פה נהדרים", הוא אומר, "אבל המודעות הסביבתית מאוד נמוכה. אתה רואה אנשים זורקים שקיות אשפה מהחלון, הולכים ברחוב ושובל של פסולת נשאר אחריהם. התחלנו לעשות פה עבודה מדלת לדלת, הקמנו גינה קהילתית, שיקמנו את חדר המדרגות, שיפרנו את הנראות של הבניין, השכנים מפרידים את האשפה ומביאים לי את השאריות כדי שאעשה קומפוסט. בבית בכרם מהר"ל יש כבר 7 שנים מתקן ביוגז שעובד מצוין, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בטירת הכרמל ובכל מקום אחר".

מתקן הביוגז שהותקן בבניין דירות יוכל לקלוט עד 6 קילו פסולת, ולספק כ-4 שעות בישול (צילום: עמיעד לפידות)