הויכוח על הצורך בסגר חוצה מגזרים וקבוצות בישראל. לכל אחד מאתנו דעה רפואית  מנומקת בעד או נגד הסגר וכמה ישפיע, אם בכלל, על מצב התחלואה. אבל רובנו מפספסים נקודה קריטית לא פחות – המגפה הכלכלית והחל"ת המחודש שבא בעקבותיה יישארו כאן גם אחרי שהקורונה תלך, והם עלולים לפגוע ביותר ישראלים.

ערב חנוכה תשפ"א, מדינת ישראל והעולם כולו מציינים שנה בדיוק להופעת נגיף הקורונה בחיינו. אך אם ציפינו שבשלב זה הממשלה תיעזר בניסיון שצברה בחודשים שחלפו כדי לנהל את המשבר הבריאותי והכלכלי באופן שונה מהדרך בה התנהלו הדברים עד עכשיו ותבצע הפקת לקחים – אנו (שוב) צפויים להתאכזב.

ערב חנוכה תשפ"א, ישראל והעולם יציינו שנה לקורונה. אך אם ציפינו שהניסיון שנצבר יסייע לממשלה לנהל בשלב זה את המשבר הבריאותי והכלכלי אחרת מכפי שהדברים נוהלו עד כה, אני שוב צפויים להתאכזב

אנחנו מצויים בפתחו של גל שלישי שלא באמת מפתיע אף אחד, רק שהפעם אנו מצויים גם בתחילת עונת החורף, והגל העולה יצטרף לנגיף השפעת המבקר קבוע באזורנו בין החודשים דצמבר ומרץ ומעמיס בכל שנה מחדש על מערכת הבריאות הרזה והרעבה גם ככה.

יותר מכל, הגל השלישי בפרט וההיערכות לקראתו בכלל מצד קבינט הקורונה והממשלה, מעיד יותר מכל על כישלונם של אלה בטיפול בכל הקשור למגיפה. מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עשה את ההבדל כמצופה, והיחס כלפי תוכנית הרמזור ידוע. לכל זה תוסיפו את העובדה שממשלת ישראל, על שני ראשי הממשלה שלה, לא השכילה בחצי שנה האחרונה ליצור רשת ביטחון כלכלית יציבה ומתפקדת, שתגן עלינו ותעניק לנו – השכירים והעצמאים כאחד – חומת הגנה כלכלית. ועכשיו, כאילו כל זה לא הספיק לנו – אנחנו בדרך, כאמור, לסוג של סגר נוסף.

על מקבלי ההחלטות להבין כי הסגרים הקודמים המיטו חורבן כלכלי על אלפי עסקים, גדולים בינוניים וקטנים, וגרמה לסגירת רבים מהם. קברניטי המדינה חייבים להבין ששימוש חוזר במודל החל"ת הבעייתי, עד לבואם של החיסונים בעוד ארבעה חודשים במקרה הטוב, יכניס בכל כורחם מאות אלפי ישראלים נוספים למעגל האבטלה.

כדי לצאת ממנו יידרש פרק זמן ארוך ומייאש. עליהם להבין גם כי סגר בכל צורה שהיא, ללא טיפול כירורגי ומקיף במערכת הבריאות הגוססת, לא יועיל כנראה אלא עלול לעשות את הפעולה ההפוכה – להביא הלכה למעשה את המערכת למצב של אי ספיקה ואי יכולת להאבק במגיפה. 

קחו את כל אלה, ערבבו יחד, והנה לכם מתכון בטוח לוועדת חקירה ממלכתית.

עד כה רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל מתחת לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד, בניגוד למדיניות בה נהגו מרבית הממשלות בעולם. המסקנה מהסגר הראשון (והשני) ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית. לקראת הבחירות המסתמנות בקרוב עלינו לדרוש מכל מפלגה ומתמודד: מה שהיה לא יהיה.

רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד ביחס למרבית ממשלות העולם. המסקנה מהסגרים ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית

מודל החל"ת out מודל השתתפות בשכר – in

כפי שראינו כבר בגלים הקודמים, רעיון החל"ת לא הוכיח את עצמו ורק חיזק את חוסר הוודאות של המעסיקים  והעובדים, שלמעלה מחצי מיליון מהם עדיין מצויים בחל"ת של למלעלה משמונה חודשים. מה שמכעיס יותר מכל הוא שהממשלה ("ממשלת קורונה" להזכירכם) עודדה את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת במקום למצוא פתרון הוגן והגיוני יותר ולמנוע ממאות אלפי אזרחים להגיע למצב בו הם בעצם מפוטרים באופן מעשי, ואין להם לאן לחזור. 

את המצב האבסורדי הזה צריך להפסיק, ועכשיו. במקום להוציא שוב עובדות ועובדים לחל"ת, על המדינה ליצור שיתופי פעולה עם ארגוני העסקים ולעודד עסקים להנהיג מדיניות של השתתפות בשכר. המשוואה פשוטה: המעסיקים מתאימים את היקף משרות העובדים לשעות ולתפוקה הנדרשת מהם בתקופה זאת, גם אם זה מצריך התאמה של העסק לעבודה מהבית. בתמורה, המדינה תיקח על עצמה לשלם את הפרש השכר שהעובדים הפסידו.

במצב כזה גם נרוויח את המשך פעילות המשק ללא פגיעה בעובדים מחד, ומאידך המדינה תחסוך תשלומי דמי אבטלה (מביכים ולא מספיקים) למאות אלפי אנשים, כשבתווך אותם עובדים ירוויחו שכר גבוה יותר מאותם דמי חל"ת. וכל זה מבלי לפגוע בבעלי העסקים, ועם מתן תנופה אדירה לגלגלי המשק הישראלי המקרטע ומתן מוטיבציה אדירה לציבור העובדים בישראל.

מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.