לאחרונה דווח במעריב כי הוועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין פנתה ליועמ"ש מנדלבליט בדרישה להחיל בישראל את השינוי בהצהרת הלסינקי המתייחס לניסויים בבעלי חיים, להוביל את החקיקה הנובעת ממנו ולדאוג לאכיפתה.

על פי הפרסום, לשכת עורכי הדין טוענת שישראל מתעלמת בעקביות, מזה 20 שנה, מהשינוי בוועדת הלסינקי, לפיו הניסויים בבעלי חיים ייערכו רק במידת הצורך. במילים אחרות, הניסויים בבעלי חיים אינם אמורים יותר להיות תנאי אוטומטי לביצוע ניסויים בבני אדם, מה שעשוי לצמצם משמעותית את היקף הניסויים המיותרים בבעלי חיים, את ההתעללות בהם ואת ייסוריהם.

על פי הפרסום, לשכת עוה"ד טוענת שישראל מתעלמת בעקביות, מזה 20 שנה, מהשינוי בוועדת הלסינקי, לפיו הניסויים בבע"ח ייערכו רק במידת הצורך, מה שאמור היה לצמצם את היקף הסבל המיותר

הידיעה במעריב מביאה אותי לי לחשוב עד כמה עצובה ועגומה איכות השלטון בישראל. זה קורה בתחומים רבים, אבל לעיני זה בולט דוקא בתחומים הפחות מדווחים בעיתונות. תחומים בהם מעורבים ה"שקופים", ובהם השקופים מכל, בעלי חיים.

בתעשיית הניסויים בבעלי חיים בוחשים כוחות רבי השפעה וממון כמו ענקיות תרופות, ספקים ו"אנשי מדע". כאלה שפרנסתם ועושרם אולי תלויים בכמות הניסויים בבעלי חיים, שאולי מזרזים את הליכי האישור, לצורך או שלא לצורך. יתכן שאותם מדענים נזקקים לניסויים הללו כדי לפרסם מאמרים ולזכות במלגות ובמענקים.

כמה עצוב שהדברים אינם מתנהלים כראוי וכפי שצריך. כמה עצוב שוועדה לניסויים בבעלי חיים מתפקדת כחותמת גומי, כי רוב אנשיה נתונים בניגוד עניינים בהיותם מתוך התעשייה עצמה. כמה עצוב שאין מי שמפקח ברצינות בשטח כדי למנוע את ההתנהלות הזו. כמה עצוב שרק לעיתים נדירות, אם בכלל, נדחית בקשה לניסוי מסוים, ושהמצב בארץ רחוק מאד מהמצב עליו כתוב באמנת הלסינקי.

מעבר לכל אלה, ארגונים, עמותות, אנשים פרטיים וגורמים התנדבותיים צריכים להיאבק ולבקש ממנדלבליט ומגורמי שלטון אחרים להיאבק כדי לגרום לדברים להיות תקינים ולהיעשות ראוי כראוי.

אבל למה בכלל צריך להיאבק כדי שדברים יתנהלו בצורה תקינה?

מדוע מלכתחילה הם אינם מתנהלים כראוי? מה תפקידם של הממונים על הפיקוח בתחומים הללו אם כך? בשביל מה אנו זקוקים להם, אם הם עצמם אינם פועלים וחותרים למניעת הסבל המיותר? מה הם בעצם עושים אם לא לפקח כראוי? האם יתכן שהם פועלים לפי הנוחות או לפי אינטרסים שונים?

האם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, אכן יפעל לשנות את העוולה הנוראה הממושכת שנגרמת כבר שנים רבות בתחום הזה?

הידיעה במעריב מביאה אותי לי לחשוב עד כמה עצובה ועגומה איכות השלטון בישראל. לעיני זה בולט דוקא בתחומים הפחות מדווחים בעיתונות. תחומים בהם מעורבים ה"שקופים", ובהם השקופים מכל, בע"ח

האם יעמוד לו כוחו מול האינטרסים הפועלים בתחום  ומתנגדים לשינויים הנדרשים? בעלי החיים מעונים במעבדות, ועינוייהם שקופים בעיני רבים. זעקתם אינה נשמעת באוזני מי שאינו רוצה לשמוע, ונראה כי מי שמרוויח מסבלם אינו רוצה לשמוע ואינו רוצה לתקן את דרכיו.

האם מנדלבליט ישמע את הזעקה הזו ואת מחאות האזרחים שאינם מסוגלים להשלים עם העוולה בתחום?

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.

מספרים על אחד מגופי התקשורת, שהיה לו מנהל שניהל את ממלכתו ביד רמה ובזרוע נטויה. היה המוציא והמביא, השותל והעוקר, הבוחש והמשליך מטעמו, ומטעמם של שולחיו. אפילו עד חצרו של ראש הממשלה הגיע.

כמובן שפוזיציה שכזו דרשה כישורים ברמה גבוהה. בכל זאת, חצרו של ראש הממשלה, מוציא ומביא, שותל ועוקר וכיוצא בזה. לא ממש הבנתי לאיזה סוג של כישורים נדרשו, אך אין ספק שנדרש להיות מה שלימים כונה "ליגה אחרת".

בתכונה אחת, בה היה כרוך תפקידו, אין עוררין שניחן, על פי הפרסומים: סבלנות. סבלנות היתה לו בהחלט. לא פעם ולא פעמים נאלץ לגייס את חדוות העשיה והביצוע שלו ולהמתין למועד הנכון. גם אם סבר שעיכוב עלול לפגוע בטובת העניין, במערכת כולה, חלילה בראש הממשלה או משפחתו, גם כשגמלה בליבו ההחלטה שעל אדם זה או אחר לסיים את תפקידו לאלתר. גם אז התאזר בכל הסבלנות שהצליח לשים עליה את ידו וחיכה עד ליום ההולדת של אותו אדם, ורק אז זימן אותו למשרדו כעומד לשפותו במתנה או ברכה לבבית, רק כדי להודיע לו את שידע משכבר.

לעתים גייס את חדוות העשיה והביצוע והמתין למועד הנכון. גם כשגמלה בליבו ההחלטה לפטר אדם כזה או אחר. חיכה ליום הולדתו של האיש, ורק אז זימנו, כעומד לכבדו במתנה או ברכה לבבית, ובישר על פיטוריו

בימים אלה עוזב את חיינו מפטר גחמני ידוע. דונלד טראמפ הגיח לעולמנו בסדרת הריאליטי "המתמחה", מצויד במשפט שהפך מזוהה איתו, איתו נפרד מהמתחרים בלווית ניפנוף אצבע מבטל: "אתה מפוטר".

עדות מעניינת נוספת חושפת עוד טפח מהתנהלות ירון דקל בגל"צ, וגם את השיטה שבה פיטר שלושה עובדים: ביום ההולדת שלהם, עם שוקולד
https://t.co/uGsyu1hRp2

— Nati Tucker נתי טוקר (@nati_tucker) June 14, 2019

נדמה שהקריירה החדשה שלו לא סיפקה לו את הריגוש שחווה בטלוויזיה. עם כניסתו לתפקיד, שכר הנשיא ה-45 שחקן שחור כדי שיגלם את קודמו, הנשיא ברק אובמה. השחקן התיצב בחדר הסגלגל למשחק תפקידים שכלל טקס פיטורין שצולם לשימוש אישי.

!some weird shit indeed

מנהיגי העולם החופשי הם לא כל אחד. לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותם.
אבל אנחנו עדיין יכולים לבחור. אמנם מלאכת היישום הופכת קשה מיום ליום. אך עדיין עומדת לנו הזכות לסלוד מן המפטרים ברינה, ולהנות מאנחה קטנה של הקלה כשמדי פעם הסדר הישן והטוב קורץ לנו מעל ראשיהם של רשעים ובועט להם בתחת.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב