אנחנו בדרך למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, ואולי גם לא. אבל גם הפעם ההחלטה תקום ותיפול על הצרכים והרצונות של ראש הממשלה. ומנגד? מחנה רק לא ביבי, המהווה רוב בכנסת, להזכירכם, משחק שוב לידיים של ביבי. ככה זה כשהמאבק חסר כל אידאולוגיה.

לאחרונה ניראה כי מנהיגי מחנה המרכז-שמאל עסוקים בחזרות למחזמר המבוסס על מזמור ליל הסדר השנתי "חד גדיא". אישים בעלי שם וניסיון, פוליטי וצבאי כאחד, שמאחוריהם עומדים מצביעים פוטנציאלים רבים, בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי מהקשים שידעה המדינה – מרשים לעצמם לשחק במשחקי חתול ועכבר ובכיפופי ידיים, במקום להתמקד במטרה – החלפת השלטון. 

מנהיגי השמאל-מרכז, בעלי שם וניסיון פוליטי וצבאי, בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי מהקשים שידעה המדינה – מרשים לעצמם לשחק בכיפופי ידיים במקום להתמקד בהחלפת השלטון

להלן תמונת המצב הנכונה לעכשיו: גנץ, שרואה כיצד שותפיו ניסנקורן ואשכנזי לא סופרים אותו מזה זמן, לא מוכן להתחבר מחדש ללפיד, שמצידו דורש הפעם את הנהגת המחנה.

האחרון, כאילו השנה האחרונה לא הייתה מספיק קשה עבורו, מגלה דרך ראיון שבוגי יעלון – פוליטיקאי אפור עם כריזמה של  טוסטר – מודיע שהוא רואה דווקא בעצמו את ראש המחנה, והיחיד שמסוגל לקחת קולות ממחנה הימין. הוא אף מנסה (ללא הצלחה) לסנדל את השם החם של מערכת הבחירות הנוכחית – גדי אייזנקוט, שעדיין שומר את הקלפים קרוב לחזה.

וכמובן שכל אלה אינם כוללים את רון חולדאי, ציפי לבני, עופר שלח (עד לא מזמן מראשי 'יש עתיד', אשר מאז שהעז לקורא תיגר על ראש מפלגתו – מודר מישיבות סיעה וקבוצות וואטסאפ פנימיות), יאיר גולן, ומה שנותר ממפלגת העבודה.

מדובר, להזכירכם, בראשי מפלגות החברות הן בקואליציה – אם עדיין ניתן לכנות אותה כך, והן באופוזיציה. כאלה שהיוו חלק מרכזי  בפוליטיקה בעבר, בהווה, והיו מסומנים ככאלה גם לעתיד, שמזוהים באופן עקבי כמתנגדים לראש הממשלה וסביבתו. כאלה שהשקיעו מיליונים רבים, בעזרת מיטב היועצים, על מנת לייצר בתודעה הציבורית את התחושה שהם אלה אשר באו לשנות, להחליף, לתקן ולשמש בעצם, איך קוראים לזה, אלטרנטיבה.

למזלו של נתניהו, הגוש הנגדי שלו, קרי גוש "רק לא ביבי", מתנגש לעיתים רבות חזיתית עם גוש "לא יושבים עם ערבים". ישנם כאלה המזוהים עם שני הגושים, כמו ליברמן ו'ישראל ביתנו' וכן חברי סיעת 'דרך ארץ' האוזר והנדל. בנוסף לאלו ישנם גם חברי כנסת, בהם חלקים רבים ב'כחול לבן' וב'יש עתיד' שלא רואים אפשרות להקים קואליציה עם חברי הרשימה המשותפת, אך ישמחו "להישען על תמיכתם מבחוץ".

כך יצא שאומנם מחנה "רק לא ביבי" מנה 62 חברי כנסת, אך בהפחתת הגוש, השני הצטמצם המחנה לחמישים ותשעה חברים, מה שסלל בסופו של דבר, ובתירוץ של משבר הקורונה, את דרכם של בני גנץ וחבריו לממשלת אחדות ולפירוקה של מפלגת כחול לבן המקורית. היחידה שהצליחה להוות מתחרה לנתניהו והליכוד בעשור האחרון. 

הושע- נא

מדובר בכאלה שהשקיעו מיליונים רבים, בעזרת מיטב היועצים, על מנת לייצר בתודעה הציבורית את התחושה שהם אלה אשר באו לשנות, להחליף, לתקן ולשמש, בעצם, איך קוראים לזה, אלטרנטיבה

הבעיה המרכזית של מחנה המרכז שמאל כיום נטועה בהיעדר ההבנה של מהי בעצם אלטרנטיבה שלטונית. חובבי היסטוריה ואקטואליה מקומית ובינלאומית ידעו לספר, שמהפכים פוליטיים התרחשו רק כשהצד השני הציע דרך שונה, בדגש על תפיסת עולם אחרת, אך לא פחות חשוב – מגובשת.

כשחיים יבין הודיע בדרמטיות על המהפך הראשון, ידעו כולם שהממשלה שתקום תתנהל באופן שונה כמעט מהיסוד ממשלות המערך ומפא"י. כך גם רבין בבחירות 92', ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 96', ברק, שרון וכן הלאה. זה לא שלא היו אז חילוקי דעות וויכוחים מרים ואף אלימים, אבל הם נבעו,  ברובם, מתפיסות עולם מנוגדות, ממחלוקות אידאולוגיות ומהסתכלות שונה על האופן בו צריכה להתנהל מדינת ישראל.

אם כך, ובהתבוננות על אופן ניהול משבר הקורונה על ידי ראש הממשלה – תחילה בממשלת המעבר ואז בממשלה "האחדות" – לא היה זמן טוב יותר לגוש המרכז-שמאל להגיע לעמדת זינוק יוצאת דופן בדרך, אולי, למהפך דרמטי. האבטלה הגואה, העדר תקציב מדינה, כשלון מניעת הגל השני והשלישי ותנועות המחאה בכל רחבי הארץ, הן סיבות טובות מספיק כדי לגרום לכיסאו של ראש הממשלה להתנדנד.

אך המציאות (תראו מופתעים) מראה נתונים אחרים לגמרי. ע"פ כל סקר שנערך עולה כי נכון לעכשיו היחידים המהווים נכון להיום איום על המשך שלטונו של ביבי, הליכוד וגוש הימין, משתייכים, ובכן, לגוש הימין. זה הזמן לציין שהן נפתלי בנט והן גדעון סער אוחזים במשנה מדינית ימנית ברורה ועקבית אף יותר מזאת של נתניהו.

ועל כן עולה השאלה מה גורם למצביעים שהזדהו כמצביעי 'יש עתיד', 'העבודה' ו'כחול לבן' לראות בנפתלי בנט הקפיטליסט, תומך הסיפוח ופסקת ההתגברות ככזה שיכול להרכיב ממשלה אם יהיו בחירות?

התשובה, מסתבר, פשוטה מאוד. נפתלי בנט ניצל היטב את חצי השנה האחרונה כחבר באופוזיציה כדי לפמפם מידי יום ולכל מי שדורש הצעות קונקרטיות לטיפול במשבר הקורונה. הקמת קבינט ציבורי, סיורים בבתי חולים ובעסקים הקורסים ובעיקר פנייה לציבור הרחב ברשתות החברתיות. פעולות מסוג אלה התקבלו באהדה ע"י חלקים רבים בציבור שראו בבנט את המבוגר האחראי ואת היריב הגדול של ראש הממשלה, היחיד שמסוגל לנהל את המשבר באופן מיטבי יותר, ולא משנה מה דעותיו בנושאים האחרים.

הבעיה המרכזית של מחנה המרכז-שמאל כיום נטועה בהיעדר הבנה של מהי בעצם אלטרנטיבה שלטונית. חובבי היסטוריה ואקטואליה מקומית ובינלאומית ידעו לספר, שמהפכים פוליטיים התרחשו רק כשהצד השני הציע דרך שונה

ובזמן שבנט היווה אלטרנטיבה, העדיפו אנשי מחנה המרכז-שמאל לתקוף את כחול לבן, להזכיר את קצה גבול היכולת של יאיר לפיד, לצקצק בלשון כשדובר על מפלגת העבודה, ולהדגיש את המרחק האידאולוגי בינם לבין המשותפת ואפילו יאיר גולן. מבינים? התעסקות בטפל על חשבון העיקר, שמחה לאיד וירי בנגמ"ש במקום הצבת יעד וחתירה אליו.

ככה זה שהגורם המרכזי הוא האגו. אותו אגו מקולל שמוביל למאבקי כוח בלתי נגמרים, היוצרים בתודעה הציבורית הבנה שאין על מי לסמוך ואין למי לפנות.

אולי כדאי שראשי המחנה ינצלו את ימי החנוכה, בהם מודגש ניצחון הרוח, כדי להבין איך קרה ששלוש המפלגות המובילות בבחירות הקרוב יהיו מפלגות ימין, בזמן שבמחנה הנגדי מחכים למושיע התורן שאף אחד לא באמת יודע מה הוא חושב ובמה הוא מאמין.

אידאולוגיה איננה מילה גסה. להפך, היא מאפשרת לכולנו לבדוק את עצמנו ביחס לאופציות המוצעות. מחנה חפץ חיים ובעיקר החפץ בשלטון צריך לדייק ולזקק היטב את עמדותיו ולבחור אך ורק לפיהם את המנהיגים שלו. רק כך מייצרים אלטרנטיבה, רק כך מייצרים הזדהות, ורק כך, בסופו של דבר, מנצחים.

מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

בשעה טובה הרשתות החברתיות וענקיות האינטרנט נוקטות בצעדים אקטיביים על מנת לעצור את הטירוף שתודלק באמצעותן. חסימת חשבונותיו של טראמפ ברשתות החברתיות, לצד הפסקת שירותי אחסון הענן על ידי אמזון לפרלר שנסגרה כתוצאה מכך, הם בשורה מצוינת. פרלר שימשה כרשת חברתית נטולת צנזורה בה גזעניים, אנשטישמיים ומכורי קונספירציות משתמשים וחולקים את אידיאולוגיית השנאה שלהם.

חסימת טראמפ ברשתות, והפסקת שירותי אחסון הענן של אמזון לפרלר, שנסגרה כתוצאה מכך, הם בשורה מצוינת. פרלר שימשה כרשת חברתית נטולת צנזורה בה גזעניים, אנטישמים ומכורי קונספירציות חלקו אידיאולוגיית שנאה

אבל פרלר איננה הפלטפורמה היחידה בה משמשים כל אותם אנשים, ולמרות שנסגרה והמנכ"ל שלה הודיע כי ייקח יותר זמן מהצפוי להשיב אותה חזרה לפעילות (אם בכלל), ישנן עוד מספיק אלטרנטיבות אחרות.

צמתי השנאה ברחבי הרשת

gab היא רשת חברתית דמויית טוויטר (ללא הגבלת תווים וללא צנזורה) האהודה במיוחד על אותן קבוצות שהוזכרו. הרשת מתקיימת בזכות מימון של חבריה, ובדומה לאתרים שמציעים מוצרים לא חוקיים, אמצעי התשלום הקיימים שם הינם ביטקוין, צ'ק אלקטרוני ושליחת צ'ק בדואר.

העובדה כי ל-gab אין יכולת לעבד תשלומי כרטיסי אשראי, שאין אפשרות לשלם דרך ארנקים דיגיטליים (דוגמת PayPal או Skrill) או לקבל תשלום דרך העברה בנקאית, מעידה על רמת המפוקפקות שלה. אתרים שלא משתמשים באמצעי תשלום לגיטימיים ומסתמכים על אמצעי תשלום אנלוגיים או על ביטקוין, לרוב עושים זאת כיוון שאינם רוצים שחברות האשראי או הארנקים הדיגיטליים יקפיאו את נכסיהם.

אינני מעורה בתזרים התשלומים של gab, אך לא נראה לי מופרך להניח, לנוכח הבחירה באמצעי התשלום, שבעלי gab לא מדווחים על הכנסותיהם ולא משלמים מיסים. דבר שאיננו מעיד על אזרחות טובה, למרות שרבים ממשתמשי הרשת מכריזים על עצמם כ"פטריוטים".

מלבד gab, ישנן עוד פלטפורמות רבות בהן מהודהדים מסרי השנאה וההסתה. לדוגמה, פורום mymilitia שמטרתו לחבר בין חברי המיליציות העצמאיות בארה"ב וליצור שיתופי פעולה ותיאום "בכדי להגן על המדינה". פורום נוסף הידוע לשמצה – 8kun, המוכר יותר כ-4chan ו-8chan בגלגוליו הקודמים. בעבר הפורום נסגר, אך כל פעם שב וקם מחדש עם שם אחר ואוחסן בשרתים אחרים. הפורום הוא כר פורה לחסידי Qanon וניתן למצוא שם תכנים קיצוניים וגזעניים לצד תמונות עירום קשות וסרטוני deepfake. למרות שנסגר בעבר, 8kun ממשיך לפעול וסביר להניח שבדומה ל8kun, זה עניין של זמן עד שמנהלי פרלר ימצאו שירות אחסון ענן אחר ויפעילו את הרשת שלהם בחזרה.

בנוסף לפלטפורמות הללו, קיימים עוד מאות ערוצי טלגרם המחולקים לפי נושאי אידיאולוגיה ושנאה שונים – ערוצים שונאי שחורים, ערוצים לאנטישמיים וניאו נאציים, לחסידי Qanon, Proud Boys (ארגון הימין הפשיסטי-שובינסטי הקיצוני) ועוד כאלה ואחרים שמתאגדים סביב נושא שנאה מרכזי.

קיימים עוד מאות ערוצי טלגרם המחולקים לפי נושאי אידיאולוגיה ושנאה שונים – ערוצים שונאי שחורים, ערוצים לאנטישמיים וניאו נאציים, לחסידי Qanon, Proud Boys (ארגון הימין הפשיסטי-שובינסטי הקיצוני) ועוד

עם זאת, אותם ערוצים מתואמים וניתן למצוא תכנים זהים המשותפים בהם. כל תיאוריית קונספירציה וכל פייק ניוז שברצונם להפיץ (ואמור לעזור לטראמפ) מופץ עם טקסט כמעט זהה ובשעות כמעט חופפות.

רמת תיאום גבוהה

התפיסה שהייתה בעבר כלפי אותן קבוצות היא, כי אמנם הם מציפים את הרשתות החברתיות והאינטרנט בתכני שנאה ושטנה, אך היכולת שלהם להתארגן יחד ולתאם פעולה רחבת היקף, נמוכה עד לא קיימת. האירועים בקפיטול הוכיחו אחרת. ניתן למצוא ראיות רבות להתארגנות המקדימה ולכך שחברי פורומים מובילים נכחו שם בעצמם. מרגע שהחלה הפריצה לקפיטול, בתיאום נרחב בפלטפורמות ובקבוצות השונות, פומפמו נרטיבים שקריים לגבי האירועים. נטען כי תומכי טראמפ הפגינו בשלווה ובשלום מחוץ לקפיטול, ומי שפרצו פנימה הם פעילי אנטיפה ותנועת BLM  בהוראת ננסי פלוסי ומייק פנס, שחיפשו תירוץ להדחת טראמפ.

האירועים בקפיטול, טראומתיים ככל שיהיו, משמשים כנורה אזהרה למה שכל אותם חסידי טראמפ ו-Qanon מסוגלים לעשות. ישנם כמה נרטיביים מסוכנים שמופצים ומתודלקים בקרב Qanon. באחד, נטען כי העולם נמצא בשליטת סינדיקטות פשע חוצות דורות וכתות מוות שהתאחדו כדי לכונן ממשלה עולמית אחת, שתמחה 90% מאוכלוסיית העולם, ואילו באחר נטען כי הסינים משתלטים על העולם וכי ישנם 70,000 חיילים סינים בוונקובר שמחכים לפקודה לפלוש לארה"ב מצפון.

אותם נרטיבים, הזויים ככל שיהיו, מצליחים לעורר זעם בקרב אוכלוסיה זאת. גם אם קיימים חורים וסתירות רבות בתכנים המופצים, הם יותר ממספיקים בשביל ששנאת ההמון תתורגם לפעולות מעשיות מחוץ למרחב הוירטואלי.

התפיסה הרווחת בעבר כלפי אותן קבוצות היא, כי אמנם הם מציפים את הרשתות החברתיות והאינטרנט בתכני שנאה ושטנה, אך יכולתם להתארגן יחד ולתאם פעולה רחבת היקף, נמוכה עד לא קיימת. האירועים בקפיטול הוכיחו אחרת

עד לא מזמן העולם סבל מארגון הטרור הרצחני דאע"ש. דאע"ש הצליח ליצור לעצמו שם, לגייס פעילים ולהוציא לפועל מתקפות ברחבי העולם בזכות האינטרנט, רשתות חברתיות ופורומים שונים. מימדי ההרס והאימה זכורים לכל, אך ניכר שהלקח עוד טרם נלמד ויושם. עתה העולם מבין כי לא רק פנאטים דתיים מנצלים את האינטרנט לרעה, אלא גם אזרחי המעצמה הגדולה בעולם.

צעדים מגבילים

ברור לכל אדם שפוי שצריכה להיות הגבלה וצנזורה על התכנים המופצים באינטרנט. זאת משום שהם מובילים לפעולות אלימות ומסוכנות המביאות למוות של אנשים ומערערות את יציבות החברה.

המהלכים האחרונים של ענקיות האינטרנט אכן חשובים, אך נדרשים עוד צעדים מרחיקי לכת. על חברות הטכנולוגיה וענקיות האינטרנט להתאחד, להביא לסגירת כל הערוצים, הקבוצות השונות, האתרים והפורומים בהם משתמשים אותם קיצוניים ולהביאם לעלטה דיגיטלית. פירוק אותן פלטפורמות לא ישים קץ לתופעה אך יביא לדילול בכמות האנשים אליהם מופצים תכנים אלה, לפגיעה אנושה בתיאום, ויגרום לבזבוז משאבים אדיר של אותן קבוצות בכדי להקים פלטפורומות חלופיות.

בימים האחרונים הרשתות החברתיות חוסמות עוד ועוד תומכי טראמפ ו-Qanon, ולצד זה גובר הדיון אודות גבולות חופש הביטוי. לרוב, אותם דיונים מגיעים להתנצחות ללא סוף, בה מחפשים סימטריה בין החופש להגבלות, בין הקבוצה בחברה שנפגעת לבין הקבוצה המוגבלת.

הניסיונות למצוא סימטריה לא מעלים חרס, והאירועים בגבעת הקפיטול, אחד מהסמלים הגדולים ביותר של הדמוקרטיה האמריקאית, הם הדוגמה המוחשית ביותר למה שקורה כשלא מגבילים ונותנים לכל אדם להתבטא כרצונו. כשחופש הביטוי הופך להיות הערך העליון, לתהליך כזה יש רק תוצאה אחת בסוף והיא הרס הדמוקרטיה.

נדרשים עוד צעדים מרחיקי לכת. על חברות הטכנולוגיה וענקיות האינטרנט להתאחד, להביא לסגירת כל הערוצים, הקבוצות השונות, האתרים והפורומים בהם משתמשים אותם קיצוניים, ולהביאם לעלטה דיגיטלית

חברות אנושיות וקהילות ברחבי העולם לא התקיימו ושגשגו בזכות חופש הדיבור אלא בזכות רצון לשתף פעולה, התחשבות בצרכי האחר והכרה בגורל החיים המשותפים וחיזוק האמצעים המאפשרים זאת. הרשתות החברתיות הביאו הרבה טוב לעולם, אך הגיע השלב בו יש לקבוע גבולות ולהבטיח שלא נראה עוד אירועים כאלה המערערים על המשך קיום חברה דמוקרטית.

גיא רוה הוא אנליסט לאיתור הלבנות כספים באינטרנט, קצין במיל', סטודנט לתואר שני במדע המדינה, מתעניין וחוקר יחסים בינלאומיים ואת הקשר בין ספורט לפוליטיקה בפרט. לולא הקורונה היה אמור להתחתן בעוד כמה חודשים, אבל החתונה נדחתה לשנה הבאה.