ספורטאים וגזענות: חלוציות ונחישות

קולין קאפרניק כורע ברך בזמן נגינת ההמנון במחאה נגד אלימות שוטרים נגד שחורים (צילום: AP Photo/Chris Carlson, File)
AP Photo/Chris Carlson, File
קולין קאפרניק כורע ברך בזמן נגינת ההמנון במחאה נגד אלימות שוטרים נגד שחורים

בשנה האחרונה לנשיאותו של ברק אובמה, שנת 2016, רבו מקרי הריגתם של שחורים בידי שוטרים ברחבי ארה"ב. לאחר שני מקרים בולטים של הריגת/רצח חף מפשע, אחד מהם בקרבת מיניאפוליס, מינסוטה, יזמה שריל ריב, המאמנת של קבוצת הכדורסל מינסוטה לינקס, אלופת ה-WNBA (ליגת הנשים הבכירה) צעד הפגנתי כמחאה נגד אלימות המשטרה כלפי שחורים בארה"ב.

לאחר 2 מקרים בולטים של הריגת/רצח חף מפשע, יזמה שריל ריב, מאמנת קבוצת הכדורסל מינסוטה לינקס, אלופת ליגת הנשים הבכירה, צעד הפגנתי כמחאה נגד אלימות המשטרה כלפי שחורים בארה"ב

ב-9 ביולי, שחקניות הקבוצה, ובתוכן מאיה מור, ניצבו לפני פתיחתן המשחק כשבחזית חולצותיהן מתנוססות המילים "שינוי מתחיל בנו: צדק ואחריות" ועל גבן סיסמת התנועה "חיי שחורים הם משמעותיים", שמות שניים מן ההרוגים ה"טריים", וסמלה של משטרת דאלאס, שחמישה משוטריה נרצחו יומיים קודם לכן.

כוחן של הכדורסלניות היה באחדותן. כאשר צעד דומה למחאת שחקניות הלינקס בוצע בידי ארבע קבוצות נוספות, הוא נענה בהטלת קנס על המשתתפות, אך המאבק המשותף הביא לביטול העונש. מאז, כדורסלניות מכל קבוצות הליגה התגבשו לכוח פעיל, שמביע עמדותיו בגלוי, וממשיך בהתמדה בפעילות מחאה מגוונת באולמות המשחק ובדרכים ובמקומות אחרים.

באותם הימים החליט גם שחקן הפוטבול האמריקני, קולין קאפרניק, לעשות מעשה. בעת נגינת ההמנונים לפני כל משחק, כמקובל בארה"ב, הוא בחר לכרוע ברך במקום לעמוד בדום כשכף ידו על לוח לבו, כצעד מחאה נגד אלימות המשטרה כלפי שחורים.

המיוחד במעשהו של קאפרניק, שהעלה אותו לדרגת גיבור-על בתולדות הספורט והחברה האמריקניים, היה עמידתו כיחיד, לא רק בהתרסה נגד המשטרה ומעשיה, כי אם גם בקריאת-תיגר על בעלי קבוצות, ראשי ענף הפוטבול ושחקנים לבנים בעלי מעמד והשפעה, שכמעט כולם רפובליקנים ימנים, ורבים מתוכם אוהדי טראמפ ואף מעריציו.

גודל הסיכון שקאפרניק לקח על עצמו הסתבר במהרה; כריעת הברך שמה קץ לקריירה המקצועית שלו: לקראת עונת 2017, זמן-מה לאחר כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן, קאפרניק התיר את חוזהו, וקרטל של בעלי הקבוצות תיאם עמדות כדי למנוע שיתופו בקבוצה כלשהי.

המיוחד במעשהו של קאפרניק, שהעלה אותו לדרגת גיבור-על בתולדות הספורט והחברה האמריקניים, היה עמידתו כיחיד, לא רק בהתרסה נגד המשטרה ומעשיה, כי אם גם בקריאת-תיגר על בעלי קבוצות וראשי הענף

לקאפרניק היו שותפים בודדים בענף הספורט שלו, שהצטרפו פה ושם למחוות כריעת הברך בזמן השמעת ההמנון. צעדי האחווה המשמעותיים ביותר הגיעו ממגדר ומענפי ספורט אחרים. ככלל, ספורטאיות התגלו בשנים ההן כאמיצות יותר וכנכונות לסכן את מעמדן ושכרן, במחאה פעילה שיוצרת עימותים עם בעלי קבוצות וחוגי אוהדים ואל מול דעת הקהל. ימים אחדים לאחר שקאפרניק כרע ברך לראשונה, הצטרפו שחקניות WNBA למחווה, ומייד אחריהן עשתה כן מגאן ראפינו, כוכבת-העל של ענף הכדורגל בארה"ב.

בדומה לקאפרניק, ראפינו היתה בודדה במערכה בשנים הראשונות לפעילותה. זאת, משום שבעוד שבצמרת כדורסל הנשים 80% הן שחורות, והשחקניות הלבנות בענף זה מפגינות הזדהות עם היעדים הפוליטיים-חברתיים שהשחורות מציבות, כדורגל הנשים הוא "לבן". זהו ענף הספורט הנשי הפופולרי ביותר בבתי-הספר בארה"ב, ורוב השחקניות והסובבים ענף זה הם לבנים מכל גוני הקשת הרעיונית-פוליטית, כך שדעות חריגות אינן מתקבלות מיידית באהדה.

בספר זכרונותיה, שיצא לאור לפני שבועות ספורים, ראפינו מציינת כי היא לא צפתה מראש את עוצמת תגובת-הנגד לצעדה ההפגנתי ("הבנתי שטעיתי בהערכתי"), ומוסיפה:

"קיים סוג מיוחד של זעם מתסכל, השמור אצל בני-אדם לבנים עבור לבנים אחרים, שנראים בעיניהם כ'בוגדים' בגזעם".

לא זאת בלבד שראפינו ספגה גילויי עוינות, אלא שהיא גם לא זומנה עוד לסגל נבחרת ארה"ב במשך שנים אחדות. משהושבה לנבחרת, לקראת משחקי הגביע העולמי, 2019, פרסמה התאחדות הכדורגל האמריקנית קוד התנהגות, האוסר על השחקניות לכרוע ברך או לנקוט מחאה אחרת בעת נגינת ההמנונים.

הקיטוב הגובר בארה"ב בימי נשיאותו של דונלד טראמפ, שנכנס לתפקידו חודשים ספורים לאחר מכן, בינואר 2017, זרה אור מיוחד על פעולות המחאה של ספורטאים וספורטאיות. זאת במיוחד לנוכח התגובות של הנשיא והעימותים שנוצרו בין המוחים לבין הבית הלבן ותומכיו בציבור.

הקיטוב הגובר בארה"ב בימי נשיאותו של טראמפ, זרה אור מיוחד על פעולות המחאה של ספורטאים וספורטאיות. במיוחד לנוכח התגובות של הנשיא והעימותים שנוצרו בין המוחים לבין הבית הלבן ותומכיו בציבור

ראפינו היתה לקול מרכזי ומתמיד בנושאים פוליטיים-חברתיים אחרים, ובראשם השוואת השכר בין שחקניות הכדורגל לזה של הכדורגלנים, בהבטחת השוויון ללהט"בים באשר הם, ובמאבק  להפלת הנשיא דונלד טראמפ. לאחר זכייתה של ארה"ב בגביע העולמי, ב-2019, ובחירתה של ראפינו למצטיינת בטורניר, היא היתה לאחת התומכות הבולטות בסנטורית אליזבת' וורן ובעמדותיה, כשזו ניסתה לזכות במועמדות לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית.

החשיבות שהחברה והתרבות האמריקניות מקנות לפעילותם של ספורטאים מחוץ לשדה המשחק, באה לביטוי בהענקת התואר "ספורטאי השנה 2020" מטעם השבועון TIME ללברון ג'יימס. הוא קיבל תואר זה לא רק בשל הישגיו במגרש, אלא גם בזכות פעילותו הפוליטית-חברתית העניפה. אולם יש לזכור, כי בענף הכדורסל (ואולי בספורט האמריקני בכלל), שחקניות WNBA הפכו ל"קטר" שגרר את כוכבי ה-NBA לפעילות ציבורית בנושאי השוויון וזכויות המיעוטים.

אחדות מן השחקניות אף העדיפו להקריב שנים מקריירת המשחק כדי לפעול למען הנחשלים והמדוכאים. ראשונה לעשות כן היתה מאיה מור, אחת השחקניות המעוטרות ביותר בתולדות הליגה, שוויתרה על שתי עונות משחקים (2019 ו-2020), כדי ללחום על חפותו של אסיר שחור, ג'ונתן איירונס, שהורשע בידי חבר מושבעים לבן במיזורי, ונידון ב-1997 ל-50 שנות מאסר. היא אכן הצליחה במשימתה, שהסתיימה ב"הפי אנד מהסרטים" – איירונס זוכה, שוחרר מן הכלא, והשניים הודיעו כי נישאו זו לזה וכי ימשיכו במאבק משותף לעשיית צדק בארצם.

שנת 2020, השנה האחרונה לתקופת הכהונה הראשונה (והיחידה) של הנשיא טראמפ, דמתה לשנה האחרונה לכהונתו של הנשיא אובמה – הרג לא מבוקר של שחורים בידי אנשי חוק, כאשר היום כאז ארוע אחד במינאפוליס גרם לשינוי רב-משמעות בארה"ב, והפעם גם ברחבי תבל.

זה היה גם רגע שהפך את מחאת הספורטאים למרכיב מהותי בתנועות החברתיות בארה"ב. היה זה אופן מותו של ג'ורג' פלויד תחת רגלי שוטר, שדרכו על צווארו וגבו במשך קרוב לתשע דקות בטרם נפח נשמתו, ב-25 במאי 2020. הארוע תועד במצלמות ושודר במלואו או בחלקים ממנו בתחנות טלוויזיה, וחשוב מכך – ברשתות החברתיות.

השידורים וההתייחסות אליהם הפיחו את רוח המחאה, הגבירו את קולה של תנועת "חיי שחורים הם משמעותיים – BLACK LIVES MATTER", והפכו את כריעת הברך לסמל הזדהות במאבק הקורא "הקץ לגזענות", והדורש שוויון זכויות למיעוטים באשר הם, בארה"ב ובעולם כולו.

מאיה מור, אחת השחקניות המעוטרות ביותר בתולדות הליגה, וויתרה על שתי עונות משחקים כדי ללחום על חפות אסיר שחור שהורשע בידי חבר מושבעים לבן במיזורי, ונידון ל-50 שנות מאסר. הוא זוכה ושוחרר ושניהם נישאו וממשיכים במאבק ביחד

המחאה החברתית, המאבק נגד אלימות המשטרה, והדרישה לשוויון מלא ואמיתי, הפכו לנושאים מרכזיים בשנת הבחירות 2020. וספורטאים רבים עמדו בראש המאבק וכתומכים במועמדים של המפלגה הדמוקרטית לתפקידי ציבור שונים. לא פעם הם העמידו עצמם, מעמדם ויוקרתם במבחן, כאשר ניצבו אל מול בעלי קבוצות, מנהלי ליגות ואוהדים שתמכו בנשיא טראמפ ובמועמדים שזכו בברכתו.

הפעילות פשטה בקרב ספורטאים ידועים יותר וידועים פחות, עברה למדינות וליבשות אחרות, ובאה לביטוי בתחומים שונים. בכך הפכה שנת 2020 לציון-דרך בפעילותם של ספורטאים מחוץ לזירה ולמגרש, למען קידומם של רעיונות הומניסטיים בקהילותיהם ובעולם כולו.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,045 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

לנוכח עדות צור, פוליטיקאי הגון בדמוקרטיה סבירה היה מתפטר

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 233 מילים ו-1 תגובות

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

למקרה שפיספסת

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אדרבא, שעניין ההפלות יהיה פוליטי

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים

בנט: נשכבתי על הגדר עבור עם ישראל, פוחד שנאבד את המדינה

בנט אמר כי טרם החליט אם לרוץ בבחירות הבאות ● ליברמן אמר כי לא יתמוך בנתניהו בשום מצב וכי הוא ״ממליץ לימינה להפסיק עם תסמונת האישה המוכה״ ● ח״כ אלי כהן: מעריך שנשיג יותר מ-61 מנדטים ● האיחוד האירופי: שיחות הגרעין בין איראן למערב יתחדשו בימים הקרובים ● גורם בארה״ב: מוכנים לחזור ליישום מלא של ההסכם מ-2015 ● מחר תושבת התחבורה הציבורית לשלוש שעות

עוד 10 עדכונים

לראשונה מאז הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקבל השבוע באנקרה בכבוד מלכים ● לבנון: אחרי הבחירות, לפני הסערה ● ראש הממשלה המצרי במסר לבני עמו: אם אין לחם, "תתנהלו בחוכמה" ● והשבוע לפני 19 שנים, ארה"ב בנתה בעיראק צבא חדש ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 985 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול

הכאוס הפוליטי תוקע את הצעת החוק שנועדה להקטין את הקנס השערורייתי שניתן למי שלא מתקף את הרב-קו ● המשרד להגנת הסביבה חסר אונים מול כי"ל והפגיעה בצאלים ● תושבי הקטמונים הצילו עץ ארז עתיק ● "הווה" של דרור בורשטיין עושה חשק ללכת קצת לאיבוד בטבע ● והאכיפה כלפי רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים חייבת להתחיל מסימון ברור של כיווני הנסיעה

עוד 1,541 מילים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה