כעת, כששוב נלך לבחירות, יש לי בקשה ממצביעי ישראל, המנוסים אך גם מבולבלים: הצביעו בלי חוכמות עבור המועמד שאתם באמת מעדיפים, ולא עבור מי "שיכול".

ישראלים רבים חושבים או מעט מדי או יותר מדי בבואם לבחור, וזו בעיה בהתחשב בתדירות המעמד – ארבע מערכות תוך שנתיים. עם קצת הגיון וגם טיפת מזל, אולי הפעם נצליח יותר.

כעת, כששוב נלך לבחירות, יש לי בקשה ממצביעי ישראל, המנוסים אך גם מבולבלים: הצביעו בלי חוכמות עבור המועמד שאתם באמת מעדיפים, ולא עבור מי "שיכול"

במה הדברים אמורים?

החושבים מעט מדי הם אלה שמצביעים אוטומטית למפלגה מסוימת מבלי להתחשב בתוצאות.

בתיאוריה זה קורה בכל הצדדים, אבל האמת היא שזה ממש מגפה בימין: המוני מצביעי ימין אינם רוצים מדינה דו-לאומית ובכל זאת רק פיצוץ גרעיני יזיזם מהמקום. הם רואים את עצמם כסוג של אוהדי כדורגל: נאמנים תמיד לקבוצה, גם אם ההנהלה כולה טיפשים והשחקנים אינם מוצאים את הכדור.

שמעתי כאלה, המודים בפה מלא שהליכוד פוגע באינטרסים שלהם, ואין הדבר משפיע על הצבעתם. הסברים לא חסר: במדינה במצור הלאומנות תמיד פורחת; מלחמת התרבות משתלטת על השכל; די-די-טי; הכל עגום, מיותר ומדכדך. זו בעיקר הסיבה שהליכוד והפרוקסי שלו ש"ס עדיין מקבלים כ-30% בסקרים ויהי מה.

זאת למרות שסירובו של בנימין נתניהו להעביר את תקציב שנת 2020 (על המגפה והמשבר הכלכלי העמוק שפקדו אותה)  מביא אותנו לשנת 2021 (שצרכיה הכלכליים קיצוניים ודחופים והוצאותיה הכבירות לא מתוקצבות) עם תקציב שהוקפא בשנת 2019, ושרמתו נקבעה בכלל בשנת 2018 והיתה רלוונטית לאותם ימים. הוא עשה זאת כדי להשאיר פתח להתחמקות מהרוטציה עם בני גנץ, ועל אף הנוכלות והפגיעה בכלכלה ובעניים הדבר כמעט לא נזקף לחובתו.

המחשבה העודפת באה לרוב לידי ביטוי בהצבעה טקטית מוגזמת.

היסטורית, הצבעה טקטית נטתה להעביר את המצביעים בין מפלגות באותו הגוש.

כך הצביעו אנשים שליבם עם מרץ עבור כחול לבן, מפלגה שבסופו של דבר בגדה בהם בהצטרפותה לנתניהו. הם הצביעו כך כדי ליצור מפלגה גדולה, המאזנת את הליכוד. לגודל המפלגה אין משמעות רבה בשיטה הישראלית בה הגוש קובע – אבל תמיד יש רושם שבכל זאת גודל יביא גם מומנטום פוליטי ולגיטימיות ציבורית. כחול לבן קרסה למרות הניצחון בבחירות האחרונות בגלל חולשה וחישוב מוטעה, ולכן היא נעלמת כרגע בסקרים. הצבעה טקטית יכולה להניב תוצאה כזו.

הצבעה טקטית גרמה לחילופין גם לאנשי מרכז להצביע למרץ, מפלגה שחלקם החשיבו כנאיבית מדינית וסוציאליסטית יתר על המידה. הם תמכו בה כדי למנוע את ירידתה מתחת לאחוז החסימה, דבר שהיה מבזבז קולות לגוש ופוגע אנושות בגנץ.

הצבעה טקטית גרמה לחילופין גם לאנשי מרכז להצביע למרץ, שחלקם החשיבו כנאיבית מדינית וסוציאליסטית מדי. הם תמכו בה כדי למנוע את ירידתה מתחת לאחוז החסימה, מה שהיה מבזבז קולות לגוש ופוגע אנושות בגנץ

כך וודאי גם אנשי ימין שאינם קיצוניים הצביעו למפלגות קטנות של הימין הקיצוני.

לקראת הבחירות הקרובות, עם זאת, הסקרים מנבאים וריאציה פרועה של הצבעה טקטית, מיותרת לחלוטין וממש ולא נבונה: התמיכה הניכרת בסקר ערוץ 12, שפורסם ביום פיזור הכנסת, של מצביעי מרכז-שמאל לשעבר עבור נפתלי בנט מימינה ומורד הליכוד גדעון סער עם חבורתו החדשה-ישנה.

בבחירות מרץ 2020 קיבלו מפלגות המתנגדות לנתניהו 62 מתוך 120 מנדטים. הרוב נגד נתניהו לא ירד מהארץ. אבל כ-15 מנדטים כאלה עוברים, על פי הסקרים לפחות, לסער ולבנט, פחות או יותר.

אפשר לקוות שסקרים כאלה, בהם היו מספר גבוה של לא-משיבים, הם מוקדמים מידי ובכלל לא מייצגים – ושכאשר הדברים במרכז-שמאל יתבהרו הכל ייראה אחרת. אבל אם לא, אפשר יהיה לומר שני דברים:

1. אנו עשויים לקבל את הכנסת הלאומנית ביותר בתולדות ישראל.
2. כנסת זו עשוייה להדיח את נתניהו סוף סוף, מכיוון שיש מרד בימין עצמו נגד השחיתות וסמכותנות שלו.

שני הדברים גם יחד עשויים לקרות בעצם. ישראל עשויה להיפטר מנתניהו המפוקפק ובמקביל לקבל ממשלה נקיית כפיים ומטורפת לגמרי, הנחושה להגדיל את פרויקט ההתיישבות האובדני בגדה המערבית. זה יהיה נכון במיוחד אם הליכוד ידיח בעצמו את נתניהו לאחר הפסד מסתמן. סער יתאחד איתם מיד בתור ראש ממשלה ואף יצפה להכרת תודה מטעם השמאל על כך שסילק להם את הדמון הנורא.

ישראל עשויה להיפטר מנתניהו המפוקפק ובמקביל לקבל ממשלה נקיית כפיים ומטורפת לגמרי, הנחושה להגדיל את פרויקט ההתיישבות האובדני בגדה המערבית

האם זה מספיק טוב? מדוע שבוחר מרכז-שמאל אחד יתמוך בסער במקום באדם ליברלי, חילוני ופרגמטי כמו יאיר לפיד?

מדובר בכשלי השכל והרוח.

• סיבה אחת היא חוסר היכולת לאזן בין נרטיבים סותרים ומורכבים. סער טוב כי הוא מסכן את נתניהו – אז האם הוא יכול להיות גם רע?
• ישנה גם אנטיפתיה מזוכיסטית ולא הגיונית למועמדים שנראים כלא מיועדים לניצחון. בכל העולם אנשים שהצד שלהם מפגר בסקרים לא מצביעים, דבר שיוצר אפקט כדור שלג ומבטיח את ההפסד. זה לעיתים גם מובנה בסקרים – נבואה שמגשימה את עצמה.
• הסיבה השלישית – קשורה לשניה אך עוד יותר מעוררת רחמים – היא אינסטינקט העדר לתמיכה ב"ווינרים", אף שיהיו נבלים. הפסד זה יותר מייאש מטיפשות, כך נראה.
• לאחר מכן מגיעה אי ההבנה של מערכת פוליטית מטורפת שנראית עוד יותר גרוע בגין הבלקניזציה של החברה. אף אחד כבר לא מבין מה קורה כאן.

עם כל ההבנה לטבע הדפוק שלנו, טוב יעשו הבוחרים אם לא יתבלבלו: סער יועיל מאד להפלת נתניהו גם ללא תמיכת אנשי שמאל. די בכך שהוא מוריד קולות מהליכוד ומקיים את הבטחתו שלא להצטרף שוב לנתניהו. שיואיל להצטרף ללפיד ולחולדאי אם ירוץ – ואפילו, כן כן, גם לערבים. אם בנט המתנדנד ייצמד לאותה עמדה, זה גם יהיה שימושי. לא עוד יוכל הנאשם מספר אחד לבחוש במערכת שלטון החוק ולנסות לבטל את משפטו.

ההחלטה הלא נבונה של גנץ להצטרף לנתניהו בגלל שבזמן קורונה לא מחליפים סוסים (או שאי אפשר לרצות איכשהו את הנדל והאוזר) אינה סיבה לשלול מהמרכז-שמאל את הרוב שהיה צריך להפעיל ללא רחמים לפני חודשים.

עם כל ההבנה לטבע הדפוק שלנו, טוב יעשו הבוחרים אם לא יתבלבלו: סער יועיל מאד להפלת נתניהו גם ללא תמיכת אנשי שמאל. די בכך שהוא מוריד קולות מהליכוד ומקיים את הבטחתו שלא להצטרף שוב לנתניהו

להצביע עבור סער או בנט מבלי שבאמת מעדיפים אותם זה מקרה נדיר של לחשוב מעט מדי ויותר מדי בעת ובעונה אחת. זה מקעקע את יסודות הגיון הדמוקרטיה. וזה יחזק את אלה שכבר מסיקים שהאנושות איננה מסוגלת לעמוד במשימה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.