כעת, כששוב נלך לבחירות, יש לי בקשה ממצביעי ישראל, המנוסים אך גם מבולבלים: הצביעו בלי חוכמות עבור המועמד שאתם באמת מעדיפים, ולא עבור מי "שיכול".

ישראלים רבים חושבים או מעט מדי או יותר מדי בבואם לבחור, וזו בעיה בהתחשב בתדירות המעמד – ארבע מערכות תוך שנתיים. עם קצת הגיון וגם טיפת מזל, אולי הפעם נצליח יותר.

כעת, כששוב נלך לבחירות, יש לי בקשה ממצביעי ישראל, המנוסים אך גם מבולבלים: הצביעו בלי חוכמות עבור המועמד שאתם באמת מעדיפים, ולא עבור מי "שיכול"

במה הדברים אמורים?

החושבים מעט מדי הם אלה שמצביעים אוטומטית למפלגה מסוימת מבלי להתחשב בתוצאות.

בתיאוריה זה קורה בכל הצדדים, אבל האמת היא שזה ממש מגפה בימין: המוני מצביעי ימין אינם רוצים מדינה דו-לאומית ובכל זאת רק פיצוץ גרעיני יזיזם מהמקום. הם רואים את עצמם כסוג של אוהדי כדורגל: נאמנים תמיד לקבוצה, גם אם ההנהלה כולה טיפשים והשחקנים אינם מוצאים את הכדור.

שמעתי כאלה, המודים בפה מלא שהליכוד פוגע באינטרסים שלהם, ואין הדבר משפיע על הצבעתם. הסברים לא חסר: במדינה במצור הלאומנות תמיד פורחת; מלחמת התרבות משתלטת על השכל; די-די-טי; הכל עגום, מיותר ומדכדך. זו בעיקר הסיבה שהליכוד והפרוקסי שלו ש"ס עדיין מקבלים כ-30% בסקרים ויהי מה.

זאת למרות שסירובו של בנימין נתניהו להעביר את תקציב שנת 2020 (על המגפה והמשבר הכלכלי העמוק שפקדו אותה)  מביא אותנו לשנת 2021 (שצרכיה הכלכליים קיצוניים ודחופים והוצאותיה הכבירות לא מתוקצבות) עם תקציב שהוקפא בשנת 2019, ושרמתו נקבעה בכלל בשנת 2018 והיתה רלוונטית לאותם ימים. הוא עשה זאת כדי להשאיר פתח להתחמקות מהרוטציה עם בני גנץ, ועל אף הנוכלות והפגיעה בכלכלה ובעניים הדבר כמעט לא נזקף לחובתו.

המחשבה העודפת באה לרוב לידי ביטוי בהצבעה טקטית מוגזמת.

היסטורית, הצבעה טקטית נטתה להעביר את המצביעים בין מפלגות באותו הגוש.

כך הצביעו אנשים שליבם עם מרץ עבור כחול לבן, מפלגה שבסופו של דבר בגדה בהם בהצטרפותה לנתניהו. הם הצביעו כך כדי ליצור מפלגה גדולה, המאזנת את הליכוד. לגודל המפלגה אין משמעות רבה בשיטה הישראלית בה הגוש קובע – אבל תמיד יש רושם שבכל זאת גודל יביא גם מומנטום פוליטי ולגיטימיות ציבורית. כחול לבן קרסה למרות הניצחון בבחירות האחרונות בגלל חולשה וחישוב מוטעה, ולכן היא נעלמת כרגע בסקרים. הצבעה טקטית יכולה להניב תוצאה כזו.

הצבעה טקטית גרמה לחילופין גם לאנשי מרכז להצביע למרץ, מפלגה שחלקם החשיבו כנאיבית מדינית וסוציאליסטית יתר על המידה. הם תמכו בה כדי למנוע את ירידתה מתחת לאחוז החסימה, דבר שהיה מבזבז קולות לגוש ופוגע אנושות בגנץ.

הצבעה טקטית גרמה לחילופין גם לאנשי מרכז להצביע למרץ, שחלקם החשיבו כנאיבית מדינית וסוציאליסטית מדי. הם תמכו בה כדי למנוע את ירידתה מתחת לאחוז החסימה, מה שהיה מבזבז קולות לגוש ופוגע אנושות בגנץ

כך וודאי גם אנשי ימין שאינם קיצוניים הצביעו למפלגות קטנות של הימין הקיצוני.

לקראת הבחירות הקרובות, עם זאת, הסקרים מנבאים וריאציה פרועה של הצבעה טקטית, מיותרת לחלוטין וממש ולא נבונה: התמיכה הניכרת בסקר ערוץ 12, שפורסם ביום פיזור הכנסת, של מצביעי מרכז-שמאל לשעבר עבור נפתלי בנט מימינה ומורד הליכוד גדעון סער עם חבורתו החדשה-ישנה.

בבחירות מרץ 2020 קיבלו מפלגות המתנגדות לנתניהו 62 מתוך 120 מנדטים. הרוב נגד נתניהו לא ירד מהארץ. אבל כ-15 מנדטים כאלה עוברים, על פי הסקרים לפחות, לסער ולבנט, פחות או יותר.

אפשר לקוות שסקרים כאלה, בהם היו מספר גבוה של לא-משיבים, הם מוקדמים מידי ובכלל לא מייצגים – ושכאשר הדברים במרכז-שמאל יתבהרו הכל ייראה אחרת. אבל אם לא, אפשר יהיה לומר שני דברים:

1. אנו עשויים לקבל את הכנסת הלאומנית ביותר בתולדות ישראל.
2. כנסת זו עשוייה להדיח את נתניהו סוף סוף, מכיוון שיש מרד בימין עצמו נגד השחיתות וסמכותנות שלו.

שני הדברים גם יחד עשויים לקרות בעצם. ישראל עשויה להיפטר מנתניהו המפוקפק ובמקביל לקבל ממשלה נקיית כפיים ומטורפת לגמרי, הנחושה להגדיל את פרויקט ההתיישבות האובדני בגדה המערבית. זה יהיה נכון במיוחד אם הליכוד ידיח בעצמו את נתניהו לאחר הפסד מסתמן. סער יתאחד איתם מיד בתור ראש ממשלה ואף יצפה להכרת תודה מטעם השמאל על כך שסילק להם את הדמון הנורא.

ישראל עשויה להיפטר מנתניהו המפוקפק ובמקביל לקבל ממשלה נקיית כפיים ומטורפת לגמרי, הנחושה להגדיל את פרויקט ההתיישבות האובדני בגדה המערבית

האם זה מספיק טוב? מדוע שבוחר מרכז-שמאל אחד יתמוך בסער במקום באדם ליברלי, חילוני ופרגמטי כמו יאיר לפיד?

מדובר בכשלי השכל והרוח.

• סיבה אחת היא חוסר היכולת לאזן בין נרטיבים סותרים ומורכבים. סער טוב כי הוא מסכן את נתניהו – אז האם הוא יכול להיות גם רע?
• ישנה גם אנטיפתיה מזוכיסטית ולא הגיונית למועמדים שנראים כלא מיועדים לניצחון. בכל העולם אנשים שהצד שלהם מפגר בסקרים לא מצביעים, דבר שיוצר אפקט כדור שלג ומבטיח את ההפסד. זה לעיתים גם מובנה בסקרים – נבואה שמגשימה את עצמה.
• הסיבה השלישית – קשורה לשניה אך עוד יותר מעוררת רחמים – היא אינסטינקט העדר לתמיכה ב"ווינרים", אף שיהיו נבלים. הפסד זה יותר מייאש מטיפשות, כך נראה.
• לאחר מכן מגיעה אי ההבנה של מערכת פוליטית מטורפת שנראית עוד יותר גרוע בגין הבלקניזציה של החברה. אף אחד כבר לא מבין מה קורה כאן.

עם כל ההבנה לטבע הדפוק שלנו, טוב יעשו הבוחרים אם לא יתבלבלו: סער יועיל מאד להפלת נתניהו גם ללא תמיכת אנשי שמאל. די בכך שהוא מוריד קולות מהליכוד ומקיים את הבטחתו שלא להצטרף שוב לנתניהו. שיואיל להצטרף ללפיד ולחולדאי אם ירוץ – ואפילו, כן כן, גם לערבים. אם בנט המתנדנד ייצמד לאותה עמדה, זה גם יהיה שימושי. לא עוד יוכל הנאשם מספר אחד לבחוש במערכת שלטון החוק ולנסות לבטל את משפטו.

ההחלטה הלא נבונה של גנץ להצטרף לנתניהו בגלל שבזמן קורונה לא מחליפים סוסים (או שאי אפשר לרצות איכשהו את הנדל והאוזר) אינה סיבה לשלול מהמרכז-שמאל את הרוב שהיה צריך להפעיל ללא רחמים לפני חודשים.

עם כל ההבנה לטבע הדפוק שלנו, טוב יעשו הבוחרים אם לא יתבלבלו: סער יועיל מאד להפלת נתניהו גם ללא תמיכת אנשי שמאל. די בכך שהוא מוריד קולות מהליכוד ומקיים את הבטחתו שלא להצטרף שוב לנתניהו

להצביע עבור סער או בנט מבלי שבאמת מעדיפים אותם זה מקרה נדיר של לחשוב מעט מדי ויותר מדי בעת ובעונה אחת. זה מקעקע את יסודות הגיון הדמוקרטיה. וזה יחזק את אלה שכבר מסיקים שהאנושות איננה מסוגלת לעמוד במשימה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan