הנורמליזציה בין ישראל למרוקו יוצרת מבוכה ומשבר פנימי בתנועת "האחים המוסלמים", השוללת את קיומה של מדינת ישראל. חמאס תוקפת בחריפות את מפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמית במרוקו התומכת בנורמליזציה. יש חשיבות גדולה להמשיך בתהליך כדי להרגיל את האסלאם הקיצוני כי ישראל היא עובדה קיימת שיש להשלים עמה.

תהליך הנורמליזציה בין ישראל למרוקו מתקדם במלוא הקצב. משלחת מרוקאית הגיעה לפני כמה ימים לישראל כדי לדון בהמשך ההתקרבות ביחסים בין שתי המדינות ולפתוח את משרדי הקישור בשתי המדינות.

תהליך הנורמליזציה בין ישראל למרוקו מתקדם במלוא הקצב. משלחת מרוקאית הגיעה לפני כמה ימים לישראל כדי לדון בהמשך ההתקרבות ביחסים בין שתי המדינות ולפתוח את משרדי הקישור בשתי המדינות

ראש הממשלה נתניהו שוחח בסוף השבוע שעבר בטלפון עם מלך מרוקו והזמין אותו לביקור בישראל.

נראה שתהליך הנורמליזציה בין ישראל לארבע מדינות ערביות:איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו מצליח להביך את את העולם המוסלמי ובמיוחד את תנועת "האחים המוסלמים" שמוגדרת במצרים ובחלק ממדינות המפרץ כ"תנועת טרור".

זו סיבה נוספת לחשיבותו של התהליך: להרגיל את העולם האסלאמי הקיצוני לכך שישראל היא עובדה קיימת, והיא נמצאת במזרח התיכון כדי להישאר. אי אפשר להשמידה ויש להשלים עם קיומה.

תנועת חמאס, שגינתה את הנורמלזיציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, פירסמה הודעה ב-26 בדצמבר בה תקפה את מפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמית, שמובילה את הממשלה במרוקו, על  כך שחתמה על הסכם נורמליזציה עם ישראל.

בהודעתה נאמר:

"עמידת ראש המפלגה האסלאמית לצד פושע מלחמה שידיו מגואלות בדם פלסטיני (הכוונה לראש המל"ל מאיר בן שבת) היא אירוע מעציב וכואב. חתימת ראש ממשלת מרוקו על הצהרת הנורמליזציה ותמיכת מפלגת 'הצדק והפיתוח' בה היא סטייה מעקרונות המפלגה".

ובהמשך ההודעה נאמר:

"החתימה היא שבירה של עמדת הזרם האסלאמי, לפיה יש קונסנזוס על דחיית הנורמליזציה עם ישראל. העקרונות אינם ניתנים לחלוקה. אינטרסים מיידים ורווחים פוליטיים אינם יכולים להיות על חשבון המטרה הראשונה של האומה (האסלאמית)".

נראה שתהליך הנורמליזציה בין ישראל ל-4 המדינות הערביות: איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – מצליח להביך את העולם המוסלמי ובמיוחד את "האחים המוסלמים", שמוגדרת במצרים ובחלק ממדינות המפרץ כ"תנועת טרור"

מלך מרוקו מנהל היטב את הממלכה ויודע לרתום גם את הכוחות האסלאמיים השותפים בממשלה לתהליך הנורמליזציה. הודעת הגינוי של חמאס, וההתייצבות מפלגת "הצדק והפיתוח" לצד מזכ"ל המפלגה וראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אלעות'מאני בנושא התמיכה בנורמליזציה עם ישראל – מעוררים ויכוח בקרב תנועת "האחים המוסלמים" במזה"ת. התנועה, שמתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, נמצאת בדיוק באמצע הקמפיין שלה נגד איחוד האמירויות ובחריין שחתמו על ההסכמים עם ישראל.

התמיכה של מפלגת "הצדק והפיתוח" במרוקו בהסכם הנורמליזציה עם ישראל נתפסת כ"דקירה בגבה של תנועת 'האחים המוסלמים'" וכ"בגידה", ויוצרת משבר פנימי.

התמונות שהופצו בעולם הערבי מטקס החתימה ברבאט בין המשלחת הישראלית-אמריקנית לממשלה מרוקו לפני שבועיים מרתיחות את הארגונים האסלאמים הקיצונים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי.

בכיר חמאס באסם נעים אמר בסוף השבוע שעבר:

"מה שמצער הוא שראש ממשלת מרוקו אלעות'מאני, הנחשב כשייך לזרם האסלאמי, חותם על הסכם עם מאיר בן שבת שאחראי על הרס בתים פלסטינים במהלך המלחמה ב-2014 ברצועת עזה (מבצע 'צוק איתן')".

ואילו בכיר אחר בתנועת חמאס, מחמוד א-זהאר, אמר כי מה שעשתה מפלגת "הצדק והפיתוח" מנוגד לדוקטרינה האסלאמית ומפר את הכללים של האסלאם שאסור לוותר עליהם.

"ראשי המפלגה צריכים לשאול את עצמם מה יענו לאללה כשישאל אותם על  ההפרה של כללי האסלאם  ומה יגיד לאלוהים בזמן שיונחו בקברותיהם", הוסיף א-זהאר.

עבד אלרזאק מקרי, ראש מפלגת "חמס" במרוקו האשים את מפלגת "הצדק והפיתוח" במדינה כי היא "ציונית" וקרא לראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אלעות'מאני במילה "בוגד" בגלל תמיכתם בנורמליזציה עם ישראל.

התמונות שהופצו בעולם הערבי מטקס החתימה ברבאט בין המשלחת הישראלית-אמריקנית לממשלה מרוקו לפני שבועיים מרתיחות את הארגונים האסלאמים הקיצונים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי

גם בתוניסיה התעוררה תנועת "אלנהדה", המזוהה עם "האחים המוסלמים", ופירסמה הודעה פומבית שבה היא דחתה את הנורמליזציה עם ישראל, אבל מבלי להתייחס למפלגת "הצדק והפיתוח" במרוקו. היא נזהרת מלתקוף אותה, במיוחד לאור העובדה שעד היום היא מסרבת לחוקק חוק בפרלמנט התוניסאי שמגדיר את הנורמליזציה עם ישראל כ"פשע".

מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית והיותה בת ברית של ארה"ב במזרח התיכון הן עובדות, שגם תנועת "האחים המוסלמים" איננה יכולה להתעלם מהן. הדבר מחלחל לחלקים ממנה, שמוכנים לגלות פרגמטיות ולהתאים את עצמם למציאות החדשה במזרח התיכון.

דוגמה לכך ניתן לראות בסוף השבוע שעבר בדבריו של נשיא טורקיה ארדואן, אחד ממנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" העולמית וראש מפלגת "הצדק והפיתוח" בארצו. בסוף השבוע הוא דיבר על יחסי טורקיה עם ישראל והסביר כי היחסים עמה, מבחינת טורקיה, אינם מתקדמים לעבר יחסים טובים יותר בגלל המחלוקות בנושא הפלסטיני בין שתי המדינות.

"הקשרים שלנו עם ישראל בתחום המודיעיני נמשכים ולא נפסקו אך יש לנו כמה קשיים עם אישים בראש הפירמידה", אמר ארדואן בשיחה עם עיתונאים לאחר תפילת יום השישי, "המדיניות הישראלית בנושא פלסטין איננה מקובלת עלינו".

על פי גורמים אמריקנים, ממשלו של ג'ו ביידן יתמוך בהמשך תהליך הנורמליזציה. זוהי בשורה חשובה לישראל ולמדינות שמעוניינות בנורמליזציה עמה ונמצאות בעמדת המתנה.

מעמד ישראל כמעצמה אזורית ובת ברית של ארה"ב במזה"ת הן עובדות, שגם "האחים המוסלמים" איננה יכולה להתעלם מהן. הדבר מחלחל לחלקים ממנה, שמוכנים לגלות פרגמטיות ולהתאים את עצמם למציאות החדשה במזה"ת

זו גם אחת הסיבות שטורקיה מחפשת כעת להתקרב מחדש לישראל כדי שתסייע לה מול הממשל האמריקני החדש. חשוב מאוד שממשלת ישראל תעשה מאמץ אדיר לשמור על המומנטום של תהליך הנורמליזציה ולצרף אליו כמה שיותר מדינות ערביות ומוסלמיות.

לא רק בגלל החשיבות של הקמת ברית צבאית מול הסכנה האיראנית, אלא בגלל ההשפעה הפסיכולוגית הגדולה על האסלאם הקיצוני. יש בו חלקים שמוכנים לגלות פרגמטיות ולמתן את הגישה האנטי ישראלית והאנטישמית מסיבות אינטרסנטיות, חזוהי מגמה שצריך לעודד אותה כדי לשנות גם את השיח הבין-דתי לשיח יותר סובלני.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan