איך לטפל במשבר הכלכלי בעקבות הקורונה

מריאנה מזוקאטו, צילום מסך מהרצאה של טד
מריאנה מזוקאטו, צילום מסך מהרצאה של טד

משבר הקורונה חשף מספר פגמים מהותיים באופן שבו אנחנו מיישבים קפיטליזם, טוענת פרופ' מריאנה מזוקאטו, פרופסור לכלכלה, העומדת בראש "המכון לחדשנות ולמטרה ציבורית" של אוניברסיטת UCL בלונדון, ומהכלכלנים החשובים והמשפיעים כיום בעולם.

בסדרת מאמרים שפרסמה מזוקאטו מאז פרוץ משבר הקורונה, ב'ניו יורק טיימס', ב'טיים', ב'פיננשל טיימס', ב'גארדיין' ב'פרויקט סינדיקט', ב'פוריין אפרס' ובעיתונים ובאתרים נוספים, היא מציינת בין הפגמים בכלכלה את עליית "כלכלת החלטורה", אי-היציבות הגוברת של העבודה, הידרדרות כוח המיקוח של העובדים, עבודה ביתית שאינה אפשרות ריאלית עבור מרבית העובדים, ועצמאיים שמוצאים עצמם ללא סיוע אמיתי ונותרים לחסדי המשבר הכלכלי.
לדבריה, המשבר הפיננסי של 2008 לימד בדרך הקשה מה קורה כשממשלות מציפות את הכלכלה בכספים, במקום להניח בסיס ליציאה בת-קיימא וכוללת מהמשבר. כעת, במשבר חמור יותר, אסור לחזור על הטעות.

מזוקאטו מציינת בין הפגמים בכלכלה את עליית "כלכלת החלטורה", אי-היציבות הגוברת של העבודה, הידרדרות כוח המיקוח של העובדים, עבודה ביתית שאינה ריאלית למרבית העובדים, ועצמאיים שמוצאים עצמם ללא סיוע אמיתי

מזוקאטו התבטאה וכתבה מספר פעמים מאז תחילת משבר הקורונה והמשבר הכלכלי בעקבותיה, על הצורך בשינוי תפיסתי שיביא את ממשלות המדינות העשירות לנצל את המצב שנוצר כדי לשפר את איכות השירותים הציבוריים ולממן מעבר להתבססות על אנרגיה מתחדשת. לדעתה חובה על ממשלות הנותנות את כספי המיסים לתכנן מדיניות לכיוון של צמיחה שוויונית, ירוקה, ובת קיימא שמעדיפה ומכלילה את כל בעלי העניין, וליישם אסטרטגיות שעונות ופותרות את האתגרים החברתיים הגדולים ביותר שלנו: טיפול בשינויי האקלים, צמצום הפער הדיגיטלי וחיזוק מערכות הבריאות.

לאחרונה, ב-13 לנובמבר, הודיע ארגון הבריאות העולמי על הקמת "מועצה לכלכלת בריאות לכולם", הרואה בהשקעה במערכות בריאות מקומיות ועולמיות השקעה בעתיד, שתהפוך את הכלכלות ליותר בריאות, יותר מכילות ויותר בנות-קיימא. בראש המועצה תעמוד מריאנה מזוקאטו, הרואה שיש לממשלות תפקיד מרכזי ביציאה מהמשבר.

עם ההודעה על הקמת המועצה אמרה מזוקאטו:

"אנו נמצאים היום במספר משברים: כלכלי, אקלימי ובריאותי. אם נמשיך להטליא טלאים, ל'סתום חורים' במערכת בכל פעם, תמיד נהיה צעד אחד מאחור. אני שמחה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר טדרוס [מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי] על סדר יום כלכלי פרו-אקטיבי של בריאות לכל, לעצב את הכלכלות שלנו כך שהרווחה וההכלה יהיו במרכז הדרך בה אנו יוצרים ערך, מודדים אותו ומפיצים אותו".

על העולם אחרי הקורונה

לפי מזוקאטו, הקפיטליזם מתמודד עם שלושה משברים גדולים לפחות. משבר בריאות שנוצר על ידי מגפת הקורונה, והצית במהירות משבר כלכלי עם השלכות שעדיין לא ידועות על היציבות הפיננסית, וכל זה על רקע משבר אקלים שאי אפשר להתמודד עמו באמצעות "עסקים כרגיל". את כולם יש לפתור במקביל להתמודדות עם מצב החירום הבריאותי המיידי. אחרת נפתור בעיות במקום אחד תוך יצירת בעיות במקומות אחרים.

הקפיטליזם מתמודד עם 3 משברים גדולים לפחות. משבר בריאות שנוצר במגפת הקורונה, והצית במהירות משבר כלכלי עם השלכות עתידיות על היציבות הפיננסית, וכל זה על רקע משבר אקלים שאינו ניתן להתמודדות ב"עסקים כרגיל"

מזוקאטו מתארת את הרקע למשבר הנוכחי. בעשור האחרון מדינות רבות נקטו במדיניות של צנע austerity. התוצאה הייתה שחיקת אותם מוסדות במגזר הציבורי שאנו זקוקים להם בכדי להתגבר על משברים כמו מגפת הקורונה. בנוסף, עשרות שנים של הפרטה, מיקור חוץ וקיצוץ בתקציב בשם התייעלות פגעו באפשרויות של תגובות הממשלה למשבר הקורונה. הסתמכות יתר על חברות ייעוץ הביאה להרס הידע והיכולות הממשלתיות, ולתלות מלאה בגורמים הפרטיים החיצוניים.

היא מציעה גם חשיבה מחדש על שותפויות ציבוריות-פרטיות. לעתים קרובות מדי, סידורים אלה הם יותר טפיליים מאשר סימביוטיים. המאמץ לפתח חיסון לקורונה יכול להפוך לעוד מערכת יחסים חד-כיוונית שבה תאגידים גורפים רווחים עצומים על ידי מכירה לציבור של מוצר, שנולד ממחקר במימון משלם המסים. ואכן, למרות ההשקעה הציבורית המשמעותית בפיתוח חיסונים, שר הבריאות והשירותים של ארה"ב הודה לאחרונה, כי ייתכן שטיפולים או חיסונים לקורונה שפותחו לאחרונה לא יהיו בהישג יד לכל האמריקנים.

לפי מזוקאטו, המגפה חשפה מספר נקודות תורפה קריטיות: עובדים חיוניים המקבלים שכר נמוך, מגזר פיננסי לא מוסדר, ותאגידים גדולים שהזניחו השקעות לטובת מחירי מניות גבוהים יותר, במקום לקדם צמיחה ארוכת טווח על ידי השקעה במחקר ופיתוח, שכר, והכשרת עובדים. במקביל, הקורונה חידדה מאוד את הצורך להתמקד במה שחשוב באמת. מסתבר שהאזרחים החשובים ביותר, שאין להם תחליף, הם אלה שעובדים בתחום הבריאות והעבודה הסוציאלית, חינוך, תחבורה ציבורית, סופרמרקטים ושירותי משלוח.

היא מביאה כדוגמה את 'תור הזהב' של הקפיטליזם – התקופה לאחר 1945, שבה מדינות המערב כיוונו את הכספים לעבר החלקים הנכונים של הכלכלה, ומציעה להשתמש במצב החירום הנוכחי ובתהליך ההתאוששות ממגפת הקורונה לבניית כלכלה מכלילה ובת קיימא יותר. מדיניות כלכלית-חברתית חדשה שמטרתה הסטת המערכת הכלכלית לעולם חדש שהוא ירוק יותר, מכליל יותר אנשים, ובר קיימא יותר. הרעיון הוא לא לעכב או לחסום את התמיכה הממשלתית, אלא לבנות אותה כראוי.

שותפויות ציבוריות-פרטיות הן לרוב יותר טפיליות מסימביוטיות. המאמץ לפתח חיסון לקורונה יכול להפוך לעוד מערכת יחסים חד-כיוונית, בה תאגידים גורפים רווחי ענק ממכירת מוצר, שנולד ממחקר במימון משלם המסים

לדבריה, עכשיו, כשהמדינה חזרה לשחק תפקיד מוביל, עליה לחשוב ולפעול כגיבור ולא כאהבל נאיבי שאפשר לנצל אותו. פירוש הדבר לספק פתרונות מיידיים, אך לתכנן אותם באופן שישרת את האינטרס הציבורי לטווח הארוך, לעולם של צמיחה כלכלית חכמה המונע על ידי חדשנות.

חילוצים צריכים לגרום לתאגידים הגדולים, לעסקים, ליצור ערך במקום למצות ערך קיים, להניח את הבסיס להתאוששות חזקה ומכלילה יותר, ולהשקעות בצמיחה בת-קיימא וטביעת רגל פחמנית מופחתת.

אמצעי החילוץ חייבים לבוא עם תנאים. יש להציב תנאים לתמיכה ממשלתית בעסקים. דרישה שכספי החילוצים הממשלתיים של התאגידים הגדולים יהיו מותנים בשמירה על שכר העבודה, הבטחת שכר מינימום, הפסקת רכישות בחזרה של מניות share buybacks על ידי החברות עצמן, הפסקת תשלומי שכר ובונוסים מופקעים, תשלומי מס נאותים והפסקת שימוש במקלטי מס, איסור על פעילות במגזר הפיננסי שאינה משרתת מטרה ציבורית ברורה, הבטחת ייצוג עובדים בדירקטוריונים להתאמת יעדי החברה ליעדי העובדים והציבור, ובאסדרה ותנאים חדשים נועזים בתחום הקניין הרוחני.

יש לדרוש מתאגידים המקבלים תמיכות אלו להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם ולהבטיח כי לאחר סיום המשבר הן ישקיעו בהכשרת עובדים ובשיפור תנאי העבודה. כמו בדנמרק, לדוגמה, הממשלה צריכה לתמוך בעסקים במטרה שימשיכו לשלם שכר גם כאשר העובדים אינם עובדים – ובמקביל לסייע למשקי הבית לשמור על הכנסותיהם, ולהקל על עסקים לחדש את הייצור לאחר שהמשבר יחלוף.

מזוקאטו מציעה תוכנית שתאפשר לקובעי המדיניות לנצל את המשבר לביסוס כלכלה ברת-קיימא ומכלילה:

  • הזרמת טריליוני דולרים לכלכלה לצורך התאוששות, חייבת להיות למטרות שיענו לאתגרים החברתיים הגדולים ביותר שלנו: יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם והסכמי פריס. חיזוק מערכות הבריאות, חשיבה מחדש בתחום ניידות העובדים העתידית, וצמצום הפער הדיגיטלי.
  • מעבר מתפיסה של סבסוד לזו של פתרון בעיות. הצבת תנאים לסיוע הממשלתי, כך שהוא יגן על האינטרס הציבורי.
  • הקמת בנקי תשתית בבעלות ממשלתית. בנקי השקעות ציבוריים יספקו מימון ארוך טווח לגורמים שיטפלו בבעיות בתחומים שיזוהו בידי מדיניות הממשלה, כמו המעבר לאנרגיה ירוקה.
  • מדיניות שתבטיח שפיתוחים שהם תוצאה של השקעה ציבורית, ישמשו ליצירת ערך ציבורי. זה נכון במיוחד כשמדובר בפיתוח, ייצור והפצה של חיסון במהלך מגיפה.
  • להקפיא את תשלומי החובות של משקי בית עד לפתרון המשבר הכלכלי המיידי, לכוון את תשלומי תמיכות המזומנים הישירות למשקי בית הזקוקים ביותר, ולבחון בנוסף להלוואות, את האפשרות להקלה בחובות, במיוחד בהתחשב ברמות החוב הפרטי הגבוהות כיום.
  • מתן ערבויות ממשלתיות לתאגידים ועסקים במצוקה, כדי לשלם 80-100% מחשבונות השכר של תאגידים אלו, כפי שעשו בריטניה ומדינות רבות באיחוד האירופי ובאסיה.

עכשיו, כשהמדינה חזרה לשחק תפקיד מוביל, עליה לחשוב ולפעול כגיבור ולא כאהבל נאיבי שאפשר לנצל אותו. פירוש הדבר לספק פתרונות מיידיים, אך לתכנן אותם באופן שישרת את האינטרס הציבורי לטווח הארוך

מגפת הקורונה חשפה חולשות גדולות בכלכלות הקפיטליסטיות המערביות. כעת, כאשר הממשלות נמצאות במצב של 'מלחמה' בקורונה, יש לנו הזדמנות לתקן את המערכת. אם לא נעשה זאת, לא יהיה לנו שום סיכוי בהתמודדות נגד המשבר הגדול השלישי – התחממות כדור הארץ וכל המשברים הקטנים יותר שיגיעו איתו בשנים ובעשורים הבאים.

אנו זקוקים ליותר השקעות בחדשנות, מבינה מלאכותית, לבריאות הציבור ועד לאנרגיה מתחדשת. אך כפי שמזכיר לנו משבר זה, אנו זקוקים גם לממשלות ולמדינות שיודעות להנהיג ולנהל משא ומתן, כך שהיתרונות של השקעה ציבורית יחזרו לציבור.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,205 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

כן, "רק לא ביבי"

אחת המגמות שאני מזהה היום היא לחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, או להצטרף למפלג/ות ולרוץ במסגרתן, או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה הזאת מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי", כלומר ההאשמה שלמוחים אין אף אג'נדה מלבד סילוקו של הנאשם.

הלחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, להצטרף למפלג/ות או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי" – האשמה שלמוחים אין אג'נדה מלבד סילוק הנאשם

שותפים להאשמה קולות מימין, שתומכים בנאשם בשוחד ומרמה מסיבותיהם שלהם, או כי הם חושבים שהוא אפוד המגן מפני מו"מ מדיני שיסתיים בנסיגות ופינוי יישובים. שותפים נוספים ללעג הזה קולות ותיקים משמאל, שמפריע להם כי למחאה אין דרישה חד משמעית משותפת לסיום הכיבוש, לצדק חברתי, להפרדת דת ממדינה. מפריע להם שהשפה של מפגיני בלפור היא לא השפה הפוליטית שהם התרגלו אליה.

אני שמאלני "ישן". אני בא מהעולם של ה"איזמים" הישנים בעצמי. אני סוציאליסט, ובקונפליקט עם קפיטליסטים. אני מאמין בשיוויון אזרחי, בהפרדת דת ממדינה. אני מאמין שהכיבוש כבר הפך מזמן לאפרטהייד דה-פקטו. אני מאמין במפלגות ובחלוקה ברורה למחנות. אני משוכנע ששראל זקוקה לחוקה חילונית ורפובליקאית היום. אתמול.

שוחחתי עם הפעילים. אין ספק: שפתי אינה שפתם. כשהם מזלזלים, למשל, בחלוקה לימין ושמאל – אני חייב להתאפק לא לצעוק ולדפוק על השולחן (עוד מנהג של הדור הישן). אבל אני מכיר בכך שיש להם שפה אחרת ופרספקטיבה אחרת ויש להן מקום ולגיטימיות. עצם המעורבות הפוליטית הממושכת שלהם היא מבורכת. בתנאים הקשים שבהם הם פועלים, הנחישות שלהם מעוררת הערצה.

צריך להבין: לצד מחאת היחידים ו"חוזה חדש" ("קריים מיניסטר"), רוב גופי המחאה הוקמו בחודשים האחרונים והרוב המוחלט והמוחץ בהם הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה. לטוב ולרע, זאת שפה שונה.

המרחב הדמוקרטי כולל מחאה לא מפלגתית לצד מפלגות, לא המצאנו פה את הגלגל. כמו שהפוליטיקה באיגודים המקצועיים, או ברשויות המקומיות, מתנהלת לפי חוקים אחרים מהקשת המפלגתית שמיוצגת בכנסת. גוש אמונים שלום עכשיו, התנועה לאיכות השלטון – כולן לא מפלגתיות. לכולן יש מקום של כבוד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.

הרוב המוחץ במחאה הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה, לטוב ולרע

אם נרחיק למקומות וזמנים אחרים – המחאה נגד מלחמת וייטנאם היתה ברובה על-מפגתית. הפוליטיקה הסביבתית היא לא פעם על-מפלגתית (גם אם מחנה פוליטי חד מזוהה עם פוליטיקה סביבתית הרבה יותר). המחאות שצמחו נגד המשטרים במזרח אירופה לא היו מפלגתיות. גם התנועה נגד מרוץ החימוש הגרעיני. ועוד ועוד.

לגבי הדרישה להדחת נתניהו ומקומה המרכזי, כבר היה בישראל קמפיין כזה: "מספיק ודי בשלטון מפא"י". אג'נדה לגיטימית לגמרי. גם טוהר המידות זו אג'נדה נורמלית לגמרי להתאחד סביבה, בלי הסכמה על דברים אחרים. טוהר המידות או מלחמה בשחיתות זאת אג'נדה שמקובלת מאוד בתנועות חוץ פרלמנטריות, ולפעמים גם מתגבש מחנה פוליטי סביבה.

הדחתו של ראש מדינה שמסרב לפרוש חרף מחאה ציבורית והליך משפטי על עבירות חמורות זה מכנה משותף סביר בהחלט. נכון שבישראל, שמתחזקת כיבוש 53 שנים, שחלוקת העושר בה בלתי שיוויונית באופן קיצוני, שהמבנה החוקתי שלה הוא שאין חוקה ויש ממסד דתי ששולט בנישואין, בגירושין ובמעמד האזרחי של מהגרים ובני מהגרים – זה נראה מוזר, להעמיד את השחיתות והדחתו של אדם אחד בראש סדר העדיפויות הפוליטי.

אבל השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-1996 נתניהו היה סתם ראש ממשלה ימני מהליכוד. לא כך המצב ב-2021. נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו למשהו שהוא יותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת. כל תזוזה, כל שינוי, כל רפורמה מותנים עכשיו בהדחתו ובפירוק המשטר שהתעצב סביב אישיותו וסביב מקורביו.

השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-2021, נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו ליותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת

אז כן. "רק לא ביבי". האיש חייב לעמוד לדין, וכך גם לא מעט מהמקורבים והדמויות הבכירות במשטר שהתעצב פה. בכל מקרה, אסור להם להישאר בשלטון. אין בכך התנכרות לכ-4.5 מיליון נכבשים, או התעלמות מהחצי-תיאוקרטיה, או אדישות לאי-שיוויון חברתי. להפך. זה תנאי מוקדם הכרחי כדי להתקדם בכל שאר החזיתות.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה