בהתאם להצהרתה, הודיעה איראן לסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי היא חוזרת להעשיר אורניום לרמה של כ-20% באתר התת-קרקעי בפורדו שליד העיר קום.

החלטה זו של איראן לא הגיעה כלאחר יד, ולמרות שהיא נעשתה לכאורה כתגובה ישירה לחיסולו של מדען הגרעין מחסן פח'ריזאדה, הלכה למעשה החלטה זו הינה חלק מתוכנית מוסדרת של המשטר האיראני אשר נועדה להגביר את הלחץ על הקהילה הבינ"ל לחזור לשולחן המו"מ ולהבנות של הסכם הגרעין (ה-JCPOA) מ-2015.

החלטת איראן לחזור להעשרת אורניום לרמה של כ-20% היא חלק מתוכנית מוסדרת של המשטר האיראני להגברת הלחץ על הקהילה הבינ"ל לחזור לשולחן המו"מ ולהבנות של הסכם הגרעין (ה-JCPOA) מ-2015

זאת ועוד, איראן מבקשת לאותת באמצעות מהלך זה, כי היא לא תהסס להרחיב משמעותית את תוכניתה הגרעינית אם המציאות ההסדרית בינה ובין המעצמות שמושתת על הסכם הגרעין לא תחזור לתוקף. מנגד, האיראנים, אשר רואים בהחלטה להעלות את רמת ההעשרה גם קלף משמעותי בכל מו"מ עתידי, הצהירו, באמצעות שר החוץ ט'ריף, כי מדובר בהחלטה שניתן לגלגלה לאחור ובתנאי שאיראן תחזור להנות מפירות הסכם הגרעין.

*  *  *

כזכור, איראן, אשר העשירה עד לרמה של כ-20% עד ההגעה להסכם הגרעין ב-2015 (ונזהרה שלא להעלות את רמת ההעשרה מעבר לכך), שבה והזהירה את הקהילה הבינ"ל כי ליציאת ארצות הברית מההסכם והחזרה למדיניות של "לחץ מקסימלי" יהיו השלכות משמעותיות.

תחילה, הסתפקה איראן בהפרות קטנות של ההסכם (רמת העשרה עלתה במקצת וגם כמות החומר המועשר שנמצא באיראן ברמה נמוכה), אך ככל שמדיניות הלחץ המקסימלי התארכה איימה איראן כי היא לא תשקוט על שמריה ותרחיב את תוכנית הגרעין הרבה מעבר למה הסכם הגרעין מאפשר לה. כך חזרה איראן להעשרה במתקן בפורדו (אשר ההעשרת אורניום הפסיקה בו בעקבות הסכם הגרעין) וכיום היא מעשירה בו אורניום לרמה של כ-20%, והיא אף מאיימת בהעלאה נוספת של רמת ההעשרה.

התנהלות זו של ההנהגה האיראנית משקפת גם את נקודות ההסכמה וגם את הפערים בין הגורמים המתונים יותר במשטר (רוחאני וט'ריף) לבין הגורמים הקיצוניים יותר, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי. שני הצדדים הסכימו לגבי הצורך לאותת לממשל האמריקני כי יש מחיר להתנהלותו, אך הפער היה בנוגע לקצב של ההפרות עצמן. בעוד שרוחאני ניסה לעכב עד כמה שניתן את ההפרות "המשמעותיות" דחפו אותם גורמים שמרניים להאצה משמעותית של הפרות אלו תוך כדי הבעת ספק באשר ליכולת לחזור להסכם הגרעין.

תחילה, הסתפקה איראן בהפרות קטנות של ההסכם, אך ככל שמדיניות הלחץ המקסימלי התארכה איימה איראן כי היא לא תשקוט על שמריה ותרחיב את תוכנית הגרעין הרבה מעבר למה הסכם הגרעין מאפשר לה

נראה כי חיסולו של פח'ריזאדה חייב את המשטר האיראני, כולל את המתנגדים, בהחרפה משמעותית בהפרות ההסכם (הגם שאם התגובה האיראנית לחיסולו של פח'ריזאדה תסתפק בהעלאת רמת העשרה, אותם גורמים באיראן, שחששו מתגובה חריפה שתפגע בסיכויים לחזור לשולחן המו"מ, יכולים לנשום לרווחה), אך עדיין אין המשמעות שנסגרה הדלת בפני חידוש המו"מ בין איראן והמעצמות. אמנם, מהלכיה האחרונים של איראן לא התקבלו בסבר פנים יפות בקרב המעצמות, ונראה כי משימתו של ג'ו ביידן, נשיאה הנבחר של ארצות הברית לחזור לשולחן המו"מ לא הופכת להיות קלה יותר לאחר ההחלטה האיראנית, אך נראה שלכלל הצדדים ברור כעת כי חזרה לשולחן המו"מ הינה בלתי נמנעת ורק חזרה לתנאי ההסכם הקודם תאפשר את בלימתה של תוכנית הגרעין האיראנית.

חשוב להדגיש כי העלאת רמת העשרה איראן איננה מעידה דבר באשר לכוונותיה של איראן בתחום הגרעין הצבאי. איראן כרגע משתמשת בקלף זה במסגרת קלפי המיקוח שלה לקראת קיומו של מו"מ בינה ובין המעצמות. נראה כי אין כרגע סטייה מאסטרטגיית הגרעין הנוכחית שלה, אשר בבסיסה הרחבה משמעותית של מתקני ההעשרה ותוכניות המחקר והפיתוח בעיקר בתחום הצנטריפוגות, תוך נכונות לקבל פיקוח חודרני במתקניה ולהגביר משמעותית את רמת ההעשרה וכמות החומר המועשר הנמצא באיראן בתמורה להסרה מוחלטת של הסנקציות המוטלות עליה.

זאת ועוד, חוסר היכולת של המעצמות וישראל להתמודד באופן מיטבי עם הפרה זו והקלות של איראן להעשיר לרמה זו מלמדים עד כמה היכולת להגביל את תוכניתה הגרעינית של איראן שלא באמצעות הסכם נמוכה ביותר. אם אחרי כל מה שאיראן התמודדה עימו בתוכניתה הגרעינית (מתקיפות סייבר, דרך פיצוצים עלולים ועד חיסולים), היא עדיין יכולה "בלחיצת כפתור" להעשיר לרמה גבוהה אזי הדבר מעיד על יכולותיה בתחום הגרעין, יכולות שיהיה קשה מאוד לשלול ממנה בכל תרחיש.

חוסר היכולת של המעצמות וישראל להתמודד באופן מיטבי עם הפרה זו, והקלות בה איראן מעשירה לרמה זו, מלמדים עד כמה היכולת להגביל את תוכניתה הגרעינית של איראן שלא באמצעות הסכם נמוכה

מהלכיה של איראן הינם גם תגובה להערכה כי ניתן לקיים את המשך הלחץ המקסימלי מבלי לשלם מחיר של ממש בתחום הגרעין. חוסר יכולת להגיע להסכם מחודש, ביחד עם המשך הלחץ הכלכלי המוטל עליה, יובילו את איראן לפעולות נוספות בתחום הגרעין "ולהעלות את ההימור" כדי לאלץ את הקהילה הבינ"ל לחזור "למציאות הסכמית". המצב שבו איראן לא נהנית מפירות ההסכם אבל נשארת מחויבת לתנאי הסכם הגרעין כבר לא יחזור.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).