עמותת גרינפיס ישראל דורשת הבהרות ממשרד האנרגיה סביב הקשר הנסתר והבלתי תקין לכאורה בין פרויקט פצלי השמן של שותפות רא"מ במישור רותם לבין כיל רותם השייכת לתאגיד כימיקלים לישראל של עידן עופר.

"לאור פרטים חדשים שנחשפו לאחרונה אודות הפרויקט, נדרשת הבהרה דחופה לגבי טיב היחסים בין כיל רותם לרא"מ ולוודא כי הם פועלים בהתאם להמלצות ועדת הריכוזיות לא לאפשר לכיל רותם לכרות פצלי שמן ברותם", כתב מנכ"ל גרינפיס, ד"ר יונתן אייקנבאום, לשר האנרגיה, יובל שטייניץ.

אייקנבאום טוען כי עולה חשד שמדובר בסוג של פסאדה, במסגרתה "כימיקלים לישראל עומדת מאחורי הפרויקט להפקת פצלי שמן".

הקשר בין שתי החברות נחשף בתחקיר זמן ישראל וכולל הצהרות סותרות של נציגי שתי החברות אודות אפשרות לשיתוף פעולה עתידי בין המיזם החדש לכריית נפט מזוהם באמצעות פצלי שמן באיזור ים המלח, לבין ענק המחצבים שנאסר עליו לכרות פצלי שמן, כחלק מכוונת הרגולטור למנוע ריכוזיות יתר. שיתוף פעולה עתידי בין שתי החברות בתהליכי כריה מהווה לכאורה התעלמות מכוונות הרגולטור.

אזור ים המלח (צילום: אליעד איבס, גרינפיס)

פרויקט פצלי השמן של שותפות רא"מ מנוגד למדיניות האנרגיה והסביבה הרשמית של מדינת ישראל, הקובעת כי לא ינתנו עוד רשיונות להפקת נפט מפצלי שמן, מכיוון שמדובר בהפקת אנרגיה מזוהמת בשיטות מיושנות שמרבית העולם המערבי כבר התנער מהם, בגלל הפגיעה החמורה באוויר, בקרקע ובמים באיזורי הכרייה.

באסטוניה, ארץ המוצא של הטכנולוגיה של רא"מ, הצטבר תיעוד רב על התרומה הנצחית לזיהום האוויר באיזורי הכרייה, ועל הפגיעה באיכות החיים של התושבים, בחקלאות ובמי השתיה.

באסטוניה, ארץ המוצא של הטכנולוגיה של רא"מ, הצטבר תיעוד רב על התרומה הנצחית לזיהום האוויר באיזורי הכרייה, ועל הפגיעה באיכות החיים, בחקלאות ובמי השתיה

למרות כל אלה, ובתהליך שעורר תימהון רב בקרב גורמי הסביבה והבריאות בישראל, ממשיכים לקדם את סוגיית הרישיון שקיבל היזם האוסטרלי ג'ו קאסלה, אשר הקים את שותפות רא"מ, וכעת נמצא בתהליכי הכנת תסקיר סביבה. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לפרויקט בתוקף וקבע מספר פעמים כי מדובר בשיטה מזוהמת. גם משרד הבריאות מתנגד בתוקף לאישור הפרויקט.

נחל שזוהם באסטוניה. "דוח של האו"ם קבע: "השילוב של כריית פצלי שמן ועיבודם הפחית את מאגרי מי התהום של מחוז אידה-וירו (בשטחו המפעל) ופגם באיכות הקרקע ומאגרי המים העיליים" (צילום: K_Jarve גרינפיס)

דלתות מסתובבות בין החברות

לטענת גרינפיס, מאחורי הקשר החמקמק עומדת תוכנית גדולה של תאגיד עופר להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה, ובהם בתי הזיקוק (בז"ן) לאיזור ים המלח ולעשות שימוש לצורך כך באנרגיה שתופק מפצלי שמן – שיטה מזוהמת ומיושנת, המנוגדת רשמית למדיניות האנרגיה והסביבה של ישראל.

בגרינפיס תובעים הבהרות לגבי עמדת משרד האנרגיה באשר לתוכנית העתקת בתי הזיקוק מחיפה למישור רותם, ותוהים מדוע עמדת המשרד בעניין זה מוסתרת מהציבור. כמו כן דורשים בגרינפיס הבהרות לגבי הסתירה במדיניות השר, אשר הכריז ב-2019 כי לא יונפקו רשיונות להפקת נפט מפצלי שמן, אך ממשיך לקדם את פרויקט פצלי השמן במישור רותם.

עוד מזכירים בגרינפיס כי "כפי שהתפרסם בתחקיר המקיף בזמן ישראל, שורה של דמויות הקשורות לכי"ל או לחברה לישראל (שכי"ל היא חלק ממנה) השתלבו בשותפות רא"מ".

במסגרת הדלת המסתובבת הזאת עבר מנכ"ל בז"ן לשעבר להנהלת שותפות פצלי השמן רא"מ, סמנכ"לית לשעבר בחברת דלק השייכת לקבוצת עופר הפכה לחברת דירקטוריון ברא"מ, וחברי הנהלה נוספים ברא"מ היו בכירים בכימיקלים לישראל.

יובל שטייניץ (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"מינויים אלה גם אם לכאורה אינם פסולים כשלעצמם, מעלים סימני שאלה כבדים בנוגע להתנהלותה של חברת כיל רותם בהפקה של פצלי שמן, ובין השאר מעלים את החשד כי כיל עומדת מאחורי המיזם להפקת נפט מפצלי שמן במישור רותם", טוען אייקנבאום במכתבו לשטייניץ.

מתחקיר זמן ישראל עולה כי ב-2016 פירסמה ועדת הריכוזיות חוות דעת שקבעה כי יש לשלול מכיל רותם את הרשיון להמשיך בהפקת פצלי השמן במישור רותם. ההחלטה באה בעקבות בקשה של החברה להגדיל משמעותית את שטח הכרייה של פצלי השמן, ולאפשר לה לכרות אותם על פני שטח של 3,000 דונם.

בצירוף מקרים מדהים, שנה בלבד לאחר מכן נכנסה שותפות רא"מ לתמונה, והגישה בעצמה בקשה לקבלת רישיון כרייה על שטח בהיקף מפתיע של 3,000 דונם.

שיכבת פצלי השמן נמצאת מעל שכבת הפוספטים, אותה מפיקה כיל רותם, ובין שתי החברות נחתם מזכר הבנות לכרייה משותפת. כך, הלכה למעשה, רא"מ נטלה את הרישיון שחברת כיל רותם של האחים עופר לא יכלה לקחת, ויצאה בבשורה: היא תשתף פעולה באופן הדוק עם החברה של עידן עופר, כדי לנצל את המשאבים יחדיו, לרווחת הציבור.

יעקב מימרן, יו"ר הדירקטוריון ומנהל רגולציה ברא"מ (צילום: מתוך אתר החברה)

שיתוף הפעולה הזה הוצהר בדבריו של יו"ר רא"מ יעקב מימרן, במהלך הדיון בוועדת התכנון של מחוז דרום, במאי השנה.

"הניצול האופטימלי של אוצרות הטבע במכרה פתוח כזה הוא ניצול שבא על ידי תיאום גם לוגיסטי וגם כלכלי של שתי החברות בעלות הזיכיון – החברה בעלת הזיכיון לכריית הפוספטים וחברת רא"מ שהיא בעלת הזיכיון לכרייה של פצלי השמן. התיאום בין רא"מ לבין חברת הפוספטים הוא תיאום אופטימלי".

במילים אחרות: הרגולציה יכולה לקבוע מה שהיא רוצה לגבי הפרדת כוחות, אבל בשטח נאחד אותם מחדש.

אולם מיד לאחר הצהרתו של מימרן נבהלה כיל רותם והעבירה דרך מתכנן המחוז הכחשה נמרצת לועדה על הקשר הפסול: "בדקתי מול כיל רותם, ולטענתם אין למפעל הזה כל סינרגיה עם מפעלם, ואין כל קשר בין הפקת פצלי השמן לבין כריית הפוספט שהם עושים".

"הניצול האופטימלי של אוצרות הטבע במכרה פתוח כזה הוא ניצול שבא על ידי תיאום גם לוגיסטי וגם כלכלי של שתי החברות בעלות הזיכיון. התיאום בין רא"מ לבין חברת הפוספטים הוא תיאום אופטימלי"

מזכר ההבנות אינו בתוקף

האם נציגי אחת החברות נתפסה באי אמירת אמת לועדת התיכנון? ראש עיריית ערד, ניסן בן-חמו שהצביע נגד התוכנית, טען בדיוק את זה בשיחה עם זמן ישראל:

"אני לא יודע מי מהחברות שיקרה בדיון. אני לא בית משפט ואני לא אכריע מי דובר אמת. אני חבר ועדת תכנון במדינת ישראל, שאמורה לאשר פרויקט מאוד משמעותי לאזור שבו חיים התושבים שלי, ובשבילי זה רמזור אדום. ברגע שאני מגיע לדיון בוועדה המחוזית, ועולה שלפחות אחד הצדדים משקר, מבחינתי זה מעיד על חוסר בשלות של התוכנית".

תגובת החברות לקשר כפי שנחשף בתחקיר, רק הוסיפה על העמימות. ברא"מ ממשיכים לדבר על "כריה משותפת" בעוד בכיל רותם מבהירים כי "מזכר ההבנות אינו בתוקף".

תגובת רא"מ: "פצלי השמן, המהווים פסולת מכריית פוספטים, בה נשתמש במהלך התהליך, נכרים גם כך במכרה פתוח במישור רותם באזור ייעודי לכרייה. באזור זה מבוצעת כרייה בפועל של מחצבים מזה עשרות שנים, והפרויקט ייתן מענה לבעיה הסביבתית של השארת פסולת הכרייה בשטח וימנע תופעות בעירה עצמית. הכרייה תהיה משולבת, וזאת בהתאם לדרישות הרגולציה הקובעת את סדרי הכרייה בין החברות".

תגובת כיל רותם: "לכיל רותם זיכיון לכריית פוספטים ברותם מזרח. מאחר שבשטח מצויים פצלי שמן מעל שכבת הפוספט, לחברת רא"מ האפשרות לכרות את פצלי השמן וכך לאפשר לכיל רותם לכרות את הפוספט. נכון להיום, מזכר ההבנות בין רא"מ לכיל רותם אינו בתוקף ואין קשר בין בקשתה של רותם בעבר לכריית פצלי שמן (שאינה רלוונטית היום) לבקשתה הנוכחית של רא"מ".

ממשרד האנרגיה טרם נמסרה התייחסות למכתב.