בזה אחר זה הם צעדו באולם המבואה הפנימי של בניין הקפיטול, ירדו במדרגות ויצאו אל הרחבה המוגבהת, שעליה מתקיים כל ארבע שנים טקס השבעתו של נשיא ארצות הברית.
בדרך כלל, בטקסים האלה ניצבים מול המרפסת הזו מאות אלפי בני אדם, קהל עצום ורב, המתרגש לשמוע את התזמורת הכאילו-צבאית ולצפות בטקס ההשבעה, על הפומפוזיות המוגזמת שלו וההתרגשות האותנטית, הכמעט ילדותית, של גיבוריו הניצבים על הבמה.
היום (רביעי) היה המרחב שומם מאדם. לכאורה בשל מגפת הקורונה, שמקבלת כעת סוף סוף את היחס הרציני הנדרש גם מצד הממשל האמריקאי, אך למעשה בשל שיקולים ביטחוניים נוכח האיום על סמלי הממשל, הטקס הזה נערך ללא קהל, מלבד אלפי אנשי המשמר הלאומי שאיבטחו את האזור. את המרחב תפסו עשרות אלפי דגלים, שהוצבו כדי להימנע מתמונת ואקום שתקלקל את החגיגה.
העובדה שטקס השבעתו של הנשיא ה-46 של ארה"ב, ג'ו ביידן, התקיים בסופו של דבר בחוג מצומצם של משתתפים, הדגישה את ההיבט הסוריאליסטי שלו. מאות מיליוני אמריקאים ועוד מיליארדים בעולם יכלו אמנם לצפות בטקס בטלוויזיה, אבל העובדה שבמקום היו רק כמה מאות אנשים – סנאטורים, חברי קונגרס, נשיאים לשעבר ובני משפחותיהם – הפכה את הטקס לכמעט מלאכותי.
הנה ליידי גאגא, בשמלה מצועצעת שמחייבת אותה להחזיק את שוליה בידיה, הנה ג'ניפר לופז בתלבושת שרק סלבס מרשים לעצמם לעטות, הנה מצעד הדגלים – הגירסה האמריקאית לרס"ר מטקס המשואות – הנה סגל א' של הפוליטיקה האמריקאית, והנשים שלובשות גוצ'י או דונה קארן.
והנה שופטת בית המשפט העליון האמריקאי סוניה סוטומאיור, ההיספאנית הראשונה על כס העליון בארה"ב, משביעה לתפקידה את קמלה האריס – האישה, השחורה והאסיאתית הראשונה בתפקיד סגנית הנשיא.
![קמלה האריס מושבעת לסגנית נשיא ארה"ב, 20 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/AP_21020639006666-640x400.jpg "קמלה האריס מושבעת לסגנית נשיא ארה"ב, 20 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)")
תוך כדי נאומו של הנשיא החדש ביידן, שהושבע דקות אחדות קודם לכן לתפקידו על ידי נשיא העליון ג'ון רוברטס, התרחש קסם: איש אחד בפאלם-ביץ', פלורידה, הפסיק להיות האיש החזק בעולם. והאיש שעמד ונאם, נאום מעט צפוי ומשמים, חיובי ומלא תקווה אבל בנאלי להחריד, לפתע התמלא כוח עצום. בעוד הוא מדבר, השעון צלצל 12 והאיש הפך לנשיא.
תוך כדי נאומו של הנשיא החדש ביידן, שהושבע דקות אחדות קודם לכן לתפקידו על ידי נשיא העליון ג'ון רוברטס, התרחש קסם: איש אחד בפאלם-ביץ', פלורידה, הפסיק להיות האיש החזק בעולם
הטקסים המשיכו, באופן הגובל בגיחוך, לאורך היום כולו. הוא התחיל באירוע הביזארי על המדשאה הדרומית בבית הלבן, שבו נתן דונלד טראמפ את הגירסה שלו להתרחשות האייקונית מלפני קרוב ל-50 שנה, אז צעד ריצ'רד ניקסון אל תוך המסוק הנשיאותי והמריא אל תהום הנשייה.
בשונה ממנו, טראמפ המשיך לשדה התעופה הצבאי אנדרוז, שם נתן נאום תודות כאילו קיבל הרגע אוסקר, והחמיא לתקופת נשיאותו במילים כה מופרכות, שפלא שכל הנוכחים – בעיקר בני משפחתו – לא פרצו בצחוק.
אחרי ההשבעה, המשיכו הצעידות הצבאיות ברחבי הקפיטול, עם הזוג הנשיאותי והזוג השני, הצדעה לכוחות הצבא וביקור בבית העלמין הצבאי, וכן הלאה – עד שבני הזוג ביידן הורשו לנסוע לביתם החדש, שם, בשל החלטתו של טראמפ לברוח, קיבל אותם ראש צוות המשרתים, לאחר שעות לחוצות של טיהור הבניין משאריות השלטון הקודם.
את העברת תפקיד הנשיאות מהנשיא היוצא לנשיא החדש, אפשר הרי היה לעשות באופן צנוע בהרבה, בחדר קטן, שתי לחיצות יד והשבעה על ספר תנ"ך מיניאטורי. נוכח כובד המשימות הניצבות בפני ביידן, זה גם עשוי היה להיחשב מתבקש בנסיבות הנוכחיות. ובכל זאת, ארה"ב קיימה את יום השבעתו של הנשיא החדש בטקס רב רושם. זה לא מקרי.
את העברת תפקיד הנשיאות מהנשיא היוצא לנשיא החדש, אפשר הרי היה לעשות באופן צנוע בהרבה, בחדר קטן. ובכל זאת, ארה"ב קיימה את יום השבעתו של הנשיא החדש בטקס רב רושם. זה לא מקרי
האתוסים, הטקסטים, הערכים, השבועות, הנחת היד על התנ"ך העובר חמישה דורות במשפחה, הזמרת השרה את ההמנון – הם מה שהופכים בסופו של דבר מדינה למדינה. התאגדות בני אדם בטריטוריה מסוימת, שהחליטו קולקטיבית לחיות לא לפי חוקי הג'ונגל אלא לפי מערכת חוקים מוגדרת – ליישות מדינית.
דווקא הטקסטים המוגזמים האלה הם חלק מהפסיכולוגיה החברתית הקולקטיבית. הם התרבות המכוננת מדינה.
הסיסטמה החברתית הזו, המתנהלת בחלק המרכזי של יבשת אמריקה הצפונית, הגיעה במהלך השנים לנקודות קיצון. לעתים עמד בסכנה עצם קיומה של המערכת החברתית הזו.
כך קרה גם לפני שבועיים, כשאספסוף מוסת הסתער על בניין הקפיטול מתוך רצון לנתץ. לא את הדלתות והחלונות, אלא את הכללים המניעים את היישות המדינית. את הסעיפים בחוקה הקובעים שאת המדינה הזו מנהל מי שנבחר ברוב קולות, לא מי שתופס שליטה בבנייני השלטון באמצעות רובים ואלות.
כך קרה גם לפני שבועיים, כשאספסוף מוסת הסתער על בניין הקפיטול מתוך רצון לנתץ. לא את הדלתות והחלונות, אלא את הכללים המניעים את היישות המדינית
כמה סמלי הוא, שבדיוק שבועיים לאחר מכן, הודיעה הרפובליקה לאלה שקמו עליה – אנחנו כאן, ואנחנו ננצח. המדינה, בסופו של דבר, חזקה יותר, מבוססת יותר, מאורגנת יותר, נתמכת על ידי מספר גדול יותר של בני אנוש מאשר הפורעים.
טקס ההשבעה של הנשיא ביידן סיים ארבע שנות שלטון אימים של נשיא, שנראה היה כי מעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה. וכשהכוח איים לחמוק מידיו, החליט שזה זמן ראוי להמשיך ולשמר אותו אצלו – בכוח.
גם במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות. על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו.
עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות. על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו
ביידן איננו מחולל השראה יוצא דופן, לא גאון הדור, לא עילוי פוליטי או להטוטן רטורי. הוא איש מבוגר וחביב, שוחר טוב, בחור הגון. בנקודה הנוכחית בחיי האומה האמריקאית, זה בדיוק מה שהיא זקוקה לו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושלטון טראמפ חושף נשיא שמשקר בקול לעומת נשיאים שהעמידו פאסון של נשיאים ממלכתיים ששיקרו במצח נחושה. ראו קלינטון. טראמפ הביא שלום עם מדינות שתמיד גינו את ישראל באו"מ והעמידו את העניין הפלשתיני במאכז כי אמריקה הצבועה עסקה בעניין הפלשתיני ופימפמה שלא יהיה שלום עם מדינות העולם בלי להכיר את העניין הפלשתיני וראו זה פלא. פתאום אין פחד להעמיד את האמת על השולחן כי יש נשיא שמאפשר את החירות הזו של מדינות שמתעסקות באינטרסים שלהן. נשיאים קודמים העמידו פאסון של שלום ווהביאו אסון. קרטר, קלינטון שהביאו שלום מדומה ופיגועים וראיים,אובמה שנתן חירות לגרעין האיראני להשתולל מתחת ל"שולחן". וקמלה האריס שכל יישותה זה שמאל רדיקלי,והתחברות למשטר הסיני הנורא שיבלע את ארה"ב.( תקראו את עברה, ואת עיסוקי בעלה).
טראמפ לא מושלם בכלל,אבל לפחות הכל על השולחן.