JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דני סיטרינוביץ: מו"מ הגרעין – על ישראל להחליט אם היא קואופרטיבית או קונספירטיבית | זמן ישראל

מו"מ הגרעין - על ישראל להחליט אם היא קואופרטיבית או קונספירטיבית  

ארכיון: בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר יוסי כהן, 8 בדצמבר 2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
ארכיון: בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר יוסי כהן, 8 בדצמבר 2015

במסגרת השימוע לאישורו לתפקיד מזכיר המדינה הבא של ארצות הברית, ציין אנתוני בלינקן כי ארה"ב מתכוונת להתייעץ עם בעלות בריתה, כולל ישראל, לפני חידוש המו"מ מול איראן. במקביל דווח על הקמת צוות ישראלי לשיחות עם הממשל, שאמור להעביר את העמדות הישראליות לאנשי הממשל החדש בטרם יחודשו השיחות בין איראן והמעצמות, ועל הכוונה לשלוח את ראש המוסד, יוסי כהן לפגישות עם בכירים בוושינגטון כדי להבהיר את "דרישות" ישראל במסגרת המו"מ.

במסגרת השימוע לאישורו לתפקיד מזכיר המדינה הבא של ארה"ב, ציין אנתוני בלינקן כי ארה"ב מתכוונת להתייעץ עם בעלות בריתה, כולל ישראל, לפני חידוש המו"מ מול איראן

לכאורה, הקמתו של צוות זה, ביקור כהן בוושינגטון, לצד הנכונות האמריקנית להפגש עימו – אמורים לסייע לישראל להשפיע על גיבוש עמדות הממשל ולהשפיע על תוכנו של ההסכם העתידי מול איראן. יחד עם זאת, עצם קיומם של המגעים לא אומר דבר באשר לנכונותה של ישראל לסייע לארה"ב בניהול המו"מ, והרבה תלוי בעמדות אותן תציג ישראל לבכירי הממשל.

בטרם תעשה כן, ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית – האם להיות קואופרטיבית ולסייע לממשל החדש להגיע להסכם טוב יותר או קונספירטיבית קרי לעשות ככל שביכולתה למנוע הסכם שכזה.

במידה שישראל תבקש להיות קואופרטיבית, אזי היא צריכה להתעקש במו"מ על ארבעה פרמטרים מרכזיים (שהם אינם היחידים אבל אין בלתם בכל הסכם אפקטיבי):

1

הארכה משמעותית (של עשרות שנים) של הסכם הגרעין.

2

עצירת / האטה משמעותית של המחקר והפיתוח הגרעיני באיראן.

3

שימורו / הידוקו של משטר הפיקוח מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

4

ופירוקו (בפועל) של המתקן התת קרקעי בפורדו.

ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית – האם להיות קואופרטיבית ולסייע לממשל החדש להגיע להסכם טוב יותר או קונספירטיבית, קרי לעשות ככל שביכולתה למנוע הסכם שכזה

ארבעת המרכיבים הללו הינם קריטיים לקיומו של הסכם גרעין אפקטיבי ותרומה ישראלית לחיזוקם / שיפורם תהווה תרומה למו"מ וסביר שתתקבל בברכה על-ידי הממשל החדש. בנוסף, ישראל יכולה לסייע לצד לאמריקני לזהות אפשרויות למרחבי פשרה מצד טהרן ובכך להגדיל את הסבירות להגעה להסכם.

במידה שישראל תבחר לעשות כן, הפרס הגדול מבחינתה יהיה מקום בלתי נראה במו"מ עם האיראנים ויכולת להשפיע בצורה מיטבית על כל הסכם עתידי ובכך להבטיח שלפחות (בחלקו) הוא עונה על אינטרסיה. מנגד, מוכנות זו עלולה לפגוע במעמדה של ישראל "כמתריעה בשער" בפני הסכנה האיראנית, ולהפוך את ישראל לשותפה להליך הסרת הסנקציות ולחיזוקו בפועל של המשטר באיראן.

יחד עם זאת, בדומה לסבבי המו"מ הקודמים בין איראן לארה"ב, ישראל יכולה לנקוט עמדה קונספירטיבית, כזו שכל מטרתה להכשיל את המו"מ מראש. במסגרת זו, סביר שישראל תתעקש על תנאים בלתי אפשריים במציאות הנוכחית כגון פירוק כל תשתיות הגרעין האיראניות, המשך הלחץ הכלכלי על איראן בכל תרחיש (גם לאחר ההסכם), ותביעה שכל הסכם יפרק את תוכנית הטילים האיראנים ויפסיק את פעילותה באיזור (כאשר ברור לכולם כי אף הסכם לא יוכל לענות על דרישות אלו).

במידה שישראל תבחר לעשות כן, היא אמנם תזכה לשמר את היותה "סמן ימני" בכל הנוגע לאיום האיראני, אבל ארה"ב הלכה למעשה תנתק אותה מהמו"מ עם איראן ובכך ישראל תאבד כל יכולת השפעה על הנעשה בתוך חדר השיחות עם האיראנים. בכך היא תסתכן בהסכם רע, שפוגע בבטחון הישראלי, אבל מבלי שיש לישראל באמת אמצעי לשנותו.

במקביל ישראל יכולה "לשדר את חוסר שביעות רצונה" מההתרחשויות בשדה המדיני באמצעות תמרונים אוויריים ואחרים, הגברת התקיפות בסוריה על נכסים איראנים וכדומה. אך בעשותה כן, ישראל עלולה למצוא את עצמה בעימות ישיר עם הממשל האמריקני החדש, וההשפעה של מהלכים אלו על מהלך המו"מ הינה מוגבלת.

אם ישראל תבחר בהכשלת המו"מ היא תשאר "סמן ימני" בנוגע לאיום האיראני, אבל ארה"ב תנתק אותה מהמו"מ עם איראן, וישראל תאבד השפעה על השיחות ותסתכן בהסכם רע, שפוגע בבטחון הישראלי, ללא כלים לשנותו

בשורה התחתונה, למרות השת"פ המסתמן לכאורה בין ישראל וארה"ב בסוגיה האיראנית, והנכונות האמריקנית לשמוע "מה יש לישראל לומר" לפני תחילת המו"מ, הרבה מאוד תלוי בעמדה הישראלית בהגעה לאותן התייעצויות עם וושינגטון.

רק אם ישראל תקבל החלטה אסטרטגית שהיא רוצה לתמוך במאמצים האמריקנים להגעה להסכם גרעין, היא תוכל להשפיע על המו"מ. במידה וישראל תבקש להציב תנאים בלתי אפשריים במטרה למנוע כל הסכם עתידי, סביר להניח שהיא תגיע להתנגשות עם הממשל החדש ולא תוכל להשפיע על כל הסכם עתידי. אם ישראל לא רוצה לחזור לטעות של  2015 ולחיות עם הסכם שההשפעה עליו היתה אפסית, עליה לבחור באפשרות הראשונה.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 644 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.