פיטר ברקוביץ' מעולם לא תכנן להפוך ליועץ הבכיר לענייני מדיניות של מחלקת המדינה. מדען המדינה השמרן תכנן לעזוב את מכון הוּבר באוניברסיטת סטנפורד למשך שנה כדי להתרכז במדיניות כלפי ישראל תחת מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו, ואז לחזור.
כמעט שלוש שנים לאחר מכן, בכלל זאת שנה וחצי כמנהל צוות תכנון המדיניות במחלקת המדינה, ברקוביץ' חזר סוף סוף אל מגדל השן, לאחר שלמד שמומחי מדיניות עושים תוכניות ואלוהים צוחק.
החל מתוכניות הקריירה שלו עצמו, דרך ההבנה שמחלקת המדינה לא תוביל את תהליך השלום במזרח התיכון ועד התוצאות הלא מכוונות של נסיגתה של וושינגטון מהסכם הגרעין האיראני ואי ההבנות בנוגע לעמדתו של הנשיא טראמפ בנוגע לגדה המערבית – ברקוביץ' יודע שלא הכול צריך ללכת לפי התוכנית כדי שהיא תעבוד.
אף על פי שהוא נותר תומך אדוק של המדיניות של ממשל טראמפ, ברקוביץ' מאמין שמורשתו של הנשיא הקודם דונלד טראמפ הוכתמה לעד על ידי אירועי 6 בינואר 2021, כאשר המון של תומכי טראמפ, אשר קיבלו עידוד מהנשיא עצמו, הסתער על בניין הקפיטול האמריקאי.
"ה-6 בינואר, יום המתקפה על הקונגרס, מייצג יום נורא עבור ארצות הברית של אמריקה", אמר ברקוביץ' לזמן ישראל דרך הזום, בריאיון הראשון שלו מאז תום כהונת ממשל טראמפ, 48 שעות בלבד לאחר השבעתו של הנשיא החדש ג'ו ביידן.
ברקוביץ' ציין כי לטראמפ הייתה זכות לקרוא תיגר על תוצאות הבחירות, אך מרגע שהמדינות אישרו את התוצאות באמצע דצמבר, העניין היה גמור, והיה עליו לחדול ממחאותיו ולשנות כיוון.
"הוא היה יכול לומר, תראו מה השגנו, למשל, כשפיתחנו חיסונים בתוך תשעה חודשים. במקום זאת, הוא שלהב את התומכים המסורים שלו באמצעות השפה שנקט, והוא עזר להביא סוג של אסון על המפלגה שלו, על עצמו ועל המדינה. הוא הרס את המורשת שלו, ללא ספק", אמר ברקוביץ'.
ואולם הוא הוסיף הסתייגות, ואמר כי אף על פי שטראמפ השתמש ב"רטוריקה משלהבת", הוא גם ביקש מתומכיו להישאר רגועים. ברקוביץ' דוחה את הרעיון שטראמפ השתמש בשפה כפולה כדי להסית את תומכיו הפחות מהוגנים, בעודו שומר לעצמו את האפשרות להתנער מהם, בדומה לדבריו בעקבות העצרת הניאו-נאצית בשרלוטסוויל, שלפיהם היא כללה "אנשים טובים מאוד משני הצדדים".
"בעיניי, אופן הדיווח על דבריו של הנשיא ביחס לשרלוטסוויל היה שגוי", אומר ברקוביץ'. "ברור מהתמלול שהוא לא אמר ש'הנאצים הם אנשים טובים', אלא שהוא בפירוש הוקיע את הנאצים, ואמר שבקהל היו גם אנשים טובים".
ברקוביץ', 62, הוא מרצה למשפטים לשעבר, וכעת משמש עמית בכיר על שם טד ודיאן טאוב במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, לשם חזר לאחרונה אף על פי שהוא מגורר בוושינגטון הבירה מזה עשרים שנה (בשל המגפה, כל השיעורים והמחקר מתקיימים אונליין בכל מקרה).
הרזומה האקדמי שלו כולל תואר ראשון בספרות אנגלית ממכללת סווארת'מור, תואר שני בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושני תוארי דוקטור, במשפטים ובמדע המדינה, מאוניברסיטת ייל.
לפני שהצטרף לממשל טראמפ, הוא שימש כדיקן הסטודנטים של תוכנית האינטרס הציבורי, שמציעה מענקים לאינטלקטואלים שמרנים בתחום מדע המדינה, ולימד בקרן תקווה, שמקדמת רעיונות יהודיים שמרניים ומממנת יוזמות ימניות כגון אתר החדשות "מידה", פורום קהלת והמכון לאסטרטגיה ציונית.
ברקוביץ' הוזמן להצטרף לצוות תכנון המדיניות של מחלקת המדינה בסתיו 2018, והגיע לשם לשנה אחת, במטרה ספציפית: לייעץ לפומפאו בעניינים הקשורים בישראל. אבל כשבעה חודשים לאחר שהחל את עבודתו שם, קירון סקינר נאלצה לעזוב את תפקידה כמנהלת המחלקה לתכנון מדיניות בשל סגנון הניהול המחוספס שלה, וברקוביץ' התבקש למלא את מקומה.
לדבריו, הוא שקל ברצינות לסרב להצעה.
"היו לי בראש הרבה קולות שאמרו, 'יש לך דברים אחרים לעשות. האם אתה רוצה להיות המנהל? זו אחריות עצומה. הגעת לכאן כדי להתמקד בנושא אחד. אתה חוזר, ויש לך הרבה משימות ותחומי אחריות במכון הובר בסטנפורד'", הוא מספר. "אבל הקול האחד שיצא מהפה שלי אמר, 'יהיה לי לכבוד לשרת בתפקיד, אדוני'".
צוות תכנון המדיניות שהוא עמד בראשו במחלקת המדינה מתפקד כמעין יחידת משימות מיוחדת בשכונת פוגי בוטום בוושינגטון הבירה, שמדווחת ישירות למזכיר המדינה ומייעצת לו בענייני מדיניות לטווח ארוך.
כשהיית במחלקת המדינה, האם יכולת לעצב מדיניות לטווח ארוך בנוגע לישראל?
"האחריות הספציפית שלי הייתה ליידע את מזכיר המדינה בעניינים הנוגעים לישראל. אבל כפי שאת יודעת, הנשיא העביר כמעט מיד את תיק ישראל לבית הלבן, והפקיד אותו בידי צוות בהובלתו של ג'ארד קושנר; ג'ייסון גרינבלט היה בהתחלה חלק מהצוות הזה, והשגריר דיוויד פרידמן היה חלק מהצוות הזה. ומזכיר המדינה פומפאו היה חלק מהצוות הזה, אבל בשונה מרוב ענייני מדיניות החוץ, נושאים רציניים נוהלו מתוך הבית הלבן".
איך פומפאו הבין את הבחירות החוזרות ונשנות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? האם דנת איתו בנושא? בין סבב הבחירות הראשון לשני, טראמפ אמר שהוא חשב שנתניהו ניצח, ולא הבין שלא היו תוצאות סופיות מיידיות.
"מזכיר המדינה פומפאו הבין בצורה מפורטת וחדה את המערכת הפוליטית של ישראל ואת האתגרים שניצבים בפני בנימין נתניהו, ואת המשקל המשמעותי של סוגי האופוזיציה השונים נגדו. אגב, לא רק מצד המרכז-שמאל אלא גם מצד הימין.
"למעשה, הייתי בישראל במהלך אחד מסבבי הבחירות, ואני זוכר ששמעתי ברדיו ריאיון שעסק בתוכנית הסיפוח [בגדה המערבית], וחבר כנסת מהימין אמר: 'אני לא מרוצה בכלל מתוכנית הסיפוח. אני אפילו לא מבין למה ראש הממשלה מתכוון ב'סיפוח'. איך הוא מציע לספח משהו שכבר שייך לנו?'.
![בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/GPOABG_6377-640x400.jpg "בנימין נתניהו ומייק פומפאו במלון המלך דוד בירושלים, 19 בנובמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)")
"לצורך הדגשה, אני מאמין שהמזכיר פומפאו הבין בצורה מדויקת ומתוחכמת את המורכבויות האלה שנתניהו התמודד איתן. אבל באופן כללי, המתחים בפוליטיקה הישראלית, שבאו לידי ביטוי בבחירות, הובאו בחשבון בכל הערכה של סיכויי הצלחת תוכנית השלום של הבית הלבן. ההבנה הזאת של הפוליטיקה הפנימית בישראל הייתה מסוג הדברים שפומפאו היה מעוניין בהם, לצורך שיפוט מושכל של סיכויי התוכנית".
אחת המשימות שלך הייתה להתמקד במדיניות לטווח ארוך של ארצות הברית כלפי סין. אנחנו יודעים שפומפאו הפעיל לחץ על ישראל בנוגע ליחסיה עם סין בפגישה שלו עם ראש הממשלה. מה הוא אמר בשיחתו האישית עם נתניהו?
"אחד ההישגים הגדולים של המזכיר פומפאו בתקופתו במחלקת המדינה הייתה לעדכן את מדיניות החוץ של ארצות הברית סביב האתגר הסיני, כלומר לראות ברפובליקה העממית של סין, שנשלטת בידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, את האיום מספר אחת על החירות מסביב לעולם, על הסדר העולמי החופשי והפתוח, וגם על דמוקרטיות ליברליות.
"העיתונים בהחלט דיווחו באביב שעבר שמזכיר המדינה בא לישראל כדי לדבר על תוכנית השלום, כדי לדבר על איראן וכדי לדבר על סין, על נמל חיפה וכן הלאה. וכאן הנקודה שצריך להדגיש. זה לא נושא שקשור רק לישראל. היבט אחד במסמך הארוך שפרסם צוות תכנון המדיניות בנובמבר, 'מרכיבי האתגר הסיני', הוא שסין עושה ניסיונות לכפייה, השתלטות כלכלית בכל אזור בעולם.
"אז מה שמדאיג אותנו, מה שהדאיג אותנו בקשר לישראל, ושאני מקווה שממשל ביידן ימשיך להיות מודאג לגביו בקשר לישראל, הם עניינים שאנחנו מודאגים לגביהם בקשר לכל מקום אחר בעולם, באזור האינדו-פסיפי, במרכז אסיה, באירופה, באפריקה, בחצי הכדור המערבי ובארצות הברית".
אז מה הוא אמר לנתניהו? היו דיווחים שלפיהם הוא לא היה מרוצה מהוועדה הישראלית לבחינת השקעות סיניות בישראל.
"אני לא בעמדה לומר מה המזכיר פומפאו אמר לראש הממשלה נתניהו. אבל אני יכול לחזור על זה; בכל מקום שהמזכיר פומפאו הלך אליו, ורבים מיועציו הקרובים נושאים את אותו המסר, והמסר הוא: המפלגה הקומוניסטית הסינית, עם ההסכמים שלה, מייצגת משהו מאוד מסוכן. מפני שבניית תשתיות, או תחזוקת תשתיות במדינה שלך, יגבירו את היכולת שלה לבצע מעקבים ולוחמת סייבר, וזה ייצור בעיות לארצות הברית במונחים של חילופי מידע הדדיים בין מערכות, במונחים של יכולת לחלוק איתך מידע".
"לכל מדיניות יש מחיר"
במאי 2018, פומפאו הציג את 12 הנקודות שלו – 12 דרישות תקיפות מאיראן כתנאי לחידוש המשא ומתן להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. יש מי שסברו שהתנאים הנוקשים האלה היו בלתי אפשריים ליישום עבור איראן, ושכל מטרתם הייתה להצדיק סנקציות חדשות. האם הדרישות הנוקשות האלה השיגו את מטרתן?
"אנחנו נסוגנו מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית והפעלנו קמפיין לחץ מרבי, שמטרתו הייתה לשכנע או לדחוף את האיראנים לחזור אל שולחן המשא ומתן. אין ספק שבזכות הקמפיין הזה נמנעו מאיראן כספים רבים שהיו משמשים לייצוא טרור, לבניית טילים, להרחבת הצבא שלה.
"בנוסף, חיסלנו את קאסם סולימאני [מפקד משמרות המהפכה האסלאמיים]. וזה הישג חשוב עבור ממשל טראמפ – חיזקנו את יחסינו עם מדינות המפרץ. למעשה, זה היה חלק מהמדיניות כלפי איראן, חיזוק הקשרים עם מדינות המפרץ, שעזר להניח את היסודות להסכמי הנורמליזציה שנחתמו בקיץ. אז מנקודת המבט שלנו, המדיניות כלפי איראן הניבה כמה הצלחות משמעותיות, אבל בהחלט לא את המטרה הסופית שלנו, שהייתה הסכם טוב יותר עם האיראנים".
התוצאה השלילית של המדיניות שלכם היא שהאיראנים, שהפסיקו להעשיר אורניום בעקבות הסכם הגרעין מ-2015, חזרו עכשיו להעשיר אורניום, עד לרמה מסוכנת של 20%.
"כן, זו תוצאה שלילית. אם כי ניתן היה לצפות שהם יעשו את זה בחשאי גם תחת הסכם הגרעין, בגלל התנאים הלקויים שלו לניטור תוכנית הגרעין האיראנית".
לא היה לכם שום מודיעין שמעיד שהם עשו את זה בתקופת ההסכם?
"ובכן, אני לא יכול לדבר על שום מודיעין שאולי היה לנו".
מנקודת מבט של מדיניות, האם באמת היו לך ציפיות מדיקטטורה כמו איראן לשנות כיוון?
"תראי, לכל מדיניות יש מחיר. אם את מנסה ללכת בדרך פייסנית יותר, המדינות שאת מתעסקת איתן עלולות לפרש את זה כסימן לחולשה ולנצל את המאמצים שלך לפיוס. אם את בוחרת בדרך נוקשה יותר, ייתכן שאותן מדינות ירגישו שדוחקים אותן לפינה וישיבו מלחמה, או יגבירו את המאמצים שלהן, אותם מאמצים שניסית למנוע.
"אף פעם לא מספיק להתרכז רק ביתרונות של המדיניות שאת מעדיפה או רק במחירים של המדיניות שאת מתנגדת לה. את חייבת לבחון את המחירים ואת היתרונות של שתיהן, ואז לבחור בטובה יותר".
מה עומד לקרות לדעתך עם כניסתו של הממשל החדש ומזכיר המדינה הנכנס, אנתוני בלינקן?
"נראה לי שעכשיו מזכיר המדינה בלינקן צריך לא רק לעבד את המודיעין החדש על איראן, אלא גם לשלב אותו בהבנה שלו את ההתרחשויות בארבע השנים האחרונות. הוא תמך בהסכם הגרעין. הוא ככל הנראה התנגד להחלטה של ממשל טראמפ לצאת מההסכם. אבל הוא לא יורש את אותו עולם שהוא עזב [כיועץ לביטחון לאומי של ביידן] ב-2016.
"כפי הנראה, ממשל ביידן ינסה להשיג הסכם חדש עם איראן. איך הוא ייראה על רקע הנסיבות החדשות? נראה לי שיש שני מרכיבים בנסיבות האלה שמזכיר המדינה בלינקן ללא ספק יביא בחשבון. אחד הוא ההתקדמות שאיראן עשתה לקראת השגת נשק גרעיני, והשני הוא המציאות החדשה שנוצרה בעקבות נרמול היחסים בין ישראל לבחריין, איחוד האמירויות הערביות, סודאן ומרוקו והפוטנציאל לנרמול היחסים בין ישראל למדינות מפרציות נוספות.
"את יודעת, נראה לי שנרמול היחסים בכל זאת מציב כמה אילוצים. אני מאמין שזו התפתחות חיובית מאוד לקראת יציבות במזרח התיכון. אבל מה מקרב בין איחוד האמירויות, ישראל ובחריין ומה מקרב בין ישראל לסעודיה?
"אחד הגורמים שקירבו בין ישראל לבחריין ולאיחוד האמירויות היה הדאגה שלהן לנוכח האיום האיראני. נראה לי שההחלטה של ממשל ביידן לחדש בצורה כלשהי את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, לבטוח בצורה כלשהי באיראנים, להעלים עין מייצור הטילים שלהם ומהפצת הטרור, תקרב עוד יותר בין ישראל למדינות המפרץ הערביות. זה יחזק אצלן את התחושה שיש להן אחריות גוברת לדאוג לביטחון שלהן".
במחלקת המדינה, פעלת לשינוי המעמד החוקי של ההתנחלויות ולהקטנת הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית. האם מטרת המדיניות הייתה להוריד מהפרק את פתרון שתי המדינות עבור ממשל עתידי?
"חשוב מאוד להדגיש שתוכנית השלום של הבית הלבן כוללת הצעה לפתרון של שתי מדינות, אכן, פתרון של שתי מדינות שבו לפלסטינים תהיה שליטה על כ-70% משטחי הגדה המערבית. יש גם חילופי שטחים.
"צריך להיות מאוד זהירים לגבי המדיניות שמחלקת המדינה ולפיכך ממשל טראמפ אימצו ביחס להתנחלויות. היא תוארה פעמים רבות בצורה שגויה, אבל מזכיר המדינה פומפאו היה מאוד זהיר בשפה שהוא נקט. הוא לא אמר שההתנחלויות עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי, כפי שדווח פעמים רבות.
"הוא אמר, 'ההתנחלויות בגדה המערבית מעבר לקו הירוק אינן מנוגדות כשלעצמן לחוק הבינלאומי'. מה ההבדל בין שני הניסוחים האלה? יש הבדל עצום. הראשון אומר שכל מה שישראל בונה תואם את החוק הבינלאומי באופן אוטומטי. הניסוח השני, זה של פומפאו, אומר שלא כל מה שישראל בונה הוא בלתי חוקי במובהק. זה נתון לוויכוח, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו".
כאדם שאוהב את ישראל, שמבקר בה לעתים קרובות – לפעמים פעמיים או שלוש בשנה – האם אתה מודאג לנוכח אי היציבות הפוליטית שלנו והעובדה שאין לנו תקציב מדינה כבר שנתיים?
"כן, זה מטריד מאוד. זה מאוד דחוף. אני חושב ששתי המדינות, ארצות הברית וישראל, צריכות לעשות סדר בבית. אני חושב, האמת שזה מעניין – שאנחנו מתמודדים עם בעיות דומות. בארצות הברית, חלק גדול מהימין שונא את השמאל, וחלק גדול מהשמאל שונא את הימין. כל אחד מהצדדים חושב שהשני הוא לא אמריקאי והורס את המדינה.
"אפשר להגיד דבר דומה על ישראל, אף על פי שאני מבין שהימין והשמאל בישראל היטשטשו בשנים האחרונות. שום דמוקרטיה ליברלית לא יכולה לשגשג כשחלקים גדולים מהחברה משני צידי המפה הפוליטית בזים זה לזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו