השר רפי פרץ וטיפולי ההמרה סיפקו את המנה היומית שהציבור צורך. היכונו לביאת הזעזוע הבא. כל יום נולד אחד שמאחד את העם ומוליד פוסטים מאוד נזעמים (תראו אותי, מי בא לאמא..). התמכרנו.

אנחנו קמים בבוקר ומחפשים מנה במקלדת רוטטת, על מי נופלים היום? ממי נזדעזע? אבל יש זעזוע ויש זעזוע. תלוי במזועזע.

ביבי מזדעזע כמו ילד. צעירה נאנסה? הוא תובע מהשמאל לגנות, בכל זאת, החשוד פלסטיני. חייל יורה למחבל גוסס בראש? הוא מתקשר לאבי היורה ומחזק אותו. זה מרגש את העם.

יש סערות שיוציאו אותנו מהבית עם שלט יצירתי, הפגנות למען להט"בים, צעירים נגד סגירת מסיבות, סטודנטים נגד… אה, לא. הסטודנטים במבחן נצחי באזרחות. הם כל הזמן נכשלים בו.

הפגנות נגד גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, שזו הפגנה קבועה בחסות הגזען התורן. אם כי אליה וקוץ בה – מתברר שסגירת כבישים זה לא כיף לעם. 'הם איבדו אותי', התלונן העם. לא, כי קודם היית שם בשבילם.

יש הפגנות נגד גננות מתעללות בגלל גננת מראש העין. באחת מהן עלה מיצג-התעללות ובו הדגימו שתי מפגינות יצירתיות את ההתעללות בצליל ואומר, בהשראת סרטוני דאעש.

זו מושכת בשיער ומטלטלת וזו על הברכיים, צועקת ובוכה, וברקע מבארת המנחה את המיצג להמון הנסער. ראש הממשלה הבטיח מה שכבר הבטיח ושכח. הגננת תישכח מלב. פני הציבור לזעזוע הבא.

בחודש שעבר בוטל כתב אישום נגד מחמוד קטוסה, פלסטיני שהיה עצור חודשיים בחדש לאונס ילדה בת 7. נסו להיזכר. העיתונות העצימה את הזעזוע, פרטים מתסיסים נערמו והרשת נשטפה נאצות גזעניות ואיחולי מוות יצירתיים ל'מחבל הערבי'. נתניהו וארדן הזדעזעו פוליטית,

מה עוד חדש? בינתיים בוטל כתב האישום נגד קטוסה בקול ענות חלושה. ראש הממשלה דפדף את הזעזוע לקורבן הבא שישרת את מטרותיו. הסתה נגד מיעוט היא קלף מנצח בחירות. חזקת החפות שמורה רק לחשוד מורם מעם ששמו נתניהו.

מעשי אונס והטרדה מינית נמשכים, אבל אם החשודים לא מושכים קהל מזועזע, הקורבנות יישארו כיתה אלמונית. בתוך זה יש צביעות גדולה ביחס הציבור למעשי נבלה, זו שוכנת גם בנו, התקשורת רק משקפת אותה, ויש 'מדרג' זעזוע שקובע את ההתייחסות לעבירה.

זה תלוי. העיקרון פשוט ויש לו השלכות. הזעזוע הציבורי, שלא פעם נשלט מלמעלה, משפיע גם על בית המשפט. בתוך עמו הוא יושב. תלוי מי חזק יותר, זה שלמעלה או זה שלמטה. על אותה עבירה מושתים עונשים שונים. לעתים הפער ביניהם עצום. תלוי בתהודת הזעזוע. ולא לכולנו יש מנדלבליט.

כאשר מדובר ב'סתם' פושע אלמוני וחסר יחוד, כמו גזע, בולטות תקשורתית או מעמד כלכלי, הוא יישאר אלמוני ויישפט הרחק מהעין הציבורית, כל הלוחמות\ים החברתיות\ים הגדולות\ים יזדעזעו בשקט בבית.

ילדות נאנסות בסתר אם האנס הוא סתם מורה יהודי מצפת. שרפה היא סתם שרפה אם אין חשוד ערבי, שאז יכריזו נתניהו והשר ארדן על טרור הצתות. אם עץ נשרף ביער – יהיה זעזוע אם החשוד לא ערבי?

תקרית עם שוטרים באום אל חירן תהפוך לפיגוע דריסה, שיחזיר את המופע המצליח של נתניהו וארדן, אבוט וקוסטלו של הפוליטיקה.

אם שוטר נדרס בפינוי – יהיה זעזוע אם הדורס לא ערבי? ואם הערבי לא דרס אבל מת, האם חייו שווים משהו? והאם ראש הממשלה והשר לביטחון פנים יתנצלו? והאם הצחקתם אותם.

מצד שני, וזה וואחד צד שני, המון המפגינים יישאר בבית בהפגנות פוליטיות. למה לו פוליטיקה עכשיו? וחלאס עם הפגנות נגד נתניהו, אנחנו בדיוק מסתכלים לצד השני. ראש ממשלה חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים זה לא מזעזע, זה משעמם, תביאו זעזוע מאחד.

מדובר בכלים שלובים, הפוליטי, החברתי והעדתי. הא בהא תליא. אנחנו מתבוססים בביצה צינית עלובה. כשהיא רועדת יש לה שיקולים משלה והיא עובדת כמו שעון, רוקדת לצלילי חליל ציני מתוזמר. תראו, הנה רפי פרץ. שמעתם מה אמר? מזעזע.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

על בני גנץ, המשת"פ וחומת המגן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא ניתן לסמוך. לפני כל תחקיר גנץ טען שהחייל שהרג את יובל דורון קסטלמן עשה זאת בטעות. זהו עוד חלק מתהליך ההזדהות עם נתניהו שעובר על גנץ. לעומת זאת הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט קרא לחקירה מהירה ויסודית של ההריגה.

*  *  *

בני גנץ, שר בממשלת ישראל וחבר קבינט המלחמה, טעה טעות קשה, המוכיחה ששיקול דעתו לקוי, כאשר תיאר את רצח יובל קסטלמן כ"טעות". בטרם ביצוע כל חקירה, טען גנץ ש"אני בטוח שהחייל שירה ביובל עשה זאת בטעות". מבלי שנדע, נראה שגנץ, רמטכ"ל לשעבר, כבר ביצע תחקיר והסיק מסקנות.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

בתגובה לשיא חדש שנשבר בזחיחות ראש הממשלה בנימין נתניהו באומרו ש"אלה החיים" – עונה לו העם בקול גדול ש"אלה לא החיים": בסקר מנו גבע לערוץ 12 במחצית חודש נובמבר, ניתנו 75 מנדטים לגוש השינוי ורק 45 לממשלה הנוכחית; הליכוד יורד ל-17 מנדטים בלבד; בני גנץ מקבל אחוזים גבוהים בהרבה בהתאמה לראשות הממשלה מאשר נתניהו.

המגמה ברורה: הציבור שולח מסר לנתניהו, ומבהיר שאינו מתכוון להמשיך את טיסת הוורטיגו אל עבר התהום. ומאחר שאיננו בימים רגילים, והדעת לא סובלת לשאת עוד את הכחשת האשם הראשי, נתניהו, לאחריותו למחדל השביעי באוקטובר, עלינו להשתחרר מעולו בהקדם, ולהסיר מהגה השלטון את מי שהביא עלינו את המחדל והאסון החמורים ביותר שאירעו בתולדות מדינת ישראל. כל יום נוסף של האיש הזה בשלטון מסב לנו נזק מדיני, צבאי וחברתי אדיר.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.