בתחילת השנה דודו עוד האמין שזה פתיר. שלא ייתכן שדווקא בנהריה, ילדים עם אוטיזם ב"גני תקשורת" לא יקבלו הארכת יום, בניגוד לפסיקות בג"צ ולחוזרי מנכ"ל משרד החינוך שמחייבים את העירייה לספק לילדים סייעות החל מ-14:30 ועד 16:45. "הרי לא ייתכן שהעירייה תפקיר דווקא את אלה שהכי זקוקים לעזרתה, נכון?" , הוא חשב והמשיך להאמין שזו בעיה זמנית.

"אולי בחנוכה", אמר לעצמו כשבכירי העירייה כינסו את ההורים לילדים הלומדים בשלושת גני התקשורת בעיר לקראת סוכות, והודיעו להם שהילדים יסיימו את הגן ב-14:30. אבל עוד חופשה עברה, והנה, גם בקיץ הזה הבן של דודו וכל הילדים עם אוטיזם בעיר מסיימים את יומם בגן ב-14:30 ולא ב-16:45.

כך נחתך גם יום העבודה של ההורים וחוזרת על עצמה המציאות המוכרת היטב לקרוביהם של אנשים עם מוגבלות: ההוצאות גדלו – ההכנסות קטנו.

ברוכים הבאים אל התהום הפעורה בין ישראל המחוקקת הליברלית והמתקדמת, לישראל שאיננה מצליחה ליישם את מה שהחליטה.

הרי על הנייר, כל זה לא אמור היה להתרחש: על פי ההסכם בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, שנחתם ב-2015 בעקבות פסיקות בג"צ וגובה מאז בחוזרים של מנכ"ל משרד החינוך, בגני התקשורת תופעל "הארכת יום" גם בחופשות סוכות, חנוכה, פסח והחופש הגדול, עד 15.8, כך שהילדים ישהו בגן עד 16:45.

ההסכם גם מגדיר את חלוקת האחריות בין הרשות הממשלתית למקומית: משרד החינוך מספק את הצוות עד השעה 14:30 וממנה ועד 16:45 – הרשות המקומית היא האחראית לספק את הסייעות.

כשמדובר בחינוך מיוחד, הסייעות האלה גם צריכות היכרות מוקדמת עם הילדים הרגישים לשינויים, והן גם צריכות להיות בעלות הכשרה מתאימה.

אלא שפלא פלאים: נשים לא ששות לעבוד בעבודה קשה בשביל שכר מינימום, ובישראל קיים מחסור אדיר בסייעות בכלל, ובאלה של החינוך המיוחד – במיוחד.

כמובן שאיש לא מתכוון להעלות את שכרן של הסייעות ולהפוך את המקצוע לאטרקטיבי יותר, אז מה עושים? מתעלמים מהנהלים.

הדחקות ותירוצים

כשבדקנו מדוע יש רשויות מקומיות שלא מקיימות את חובת הארכת היום נתקלנו בכאלה שמכחישות את קיומו, וכאלה שמדחיקות אותו בתירוץ "אין סייעות". אבל העילה השכיחה ביותר היא פשוט בורות. הרשויות לא מכירות את ההסכם, לא מכירות את חוזרי המנכ"ל ואין להן מושג מה הן אמורות לעשות.

נחזור למקרה של נהריה:

"בתחילת השנה אמרו לנו בעירייה ששוקלים לבטל את הארכת היום בחופשות", מספרת לימור, אמא של ילד באחד מגני התקשורת בעיר. "לפני סוכות קיבלנו מכתב מהעירייה שבחופשת החג לא תתבצע הארכת יום.

"זה היה בדקה התשעים, יומיים לפני החופשה. קבעו לנו את זה כעובדה. התעצבנתי. אמרו לנו שכרגע אין צוות שיכול לתפעל את הגן ומי שמגיע בין 14:30 ל 16:45 הוא צוות לא מיומן והגננות חוששות. אמרו לנו שעד פסח זה יסתדר"

לימור: "בכיתי בפגישה הזו את החיים שלי. אמרתי שם שהחברים בגן זה החברים היחידים של הבן שלי. אף אחד לא רוצה לשחק איתו, הוא לא יכול ללכת לגן משחקים כי לא מקבלים אותו, ולא לג'ימבורי כי הרעש מטריף אותו"

דודו: "לפני פסח הם אמרו: 'אתם רוצים שנביא סייעות מבחוץ שלא מוכשרות לילדים עם צרכים מיוחדים ולא ידעו איך להתנהג? אתם לוקחים על זה אחריות?

"ראש העיר התערב: 'אני מגיע ממערכת הביטחון ובטיחות אצלי זה ערך עליון ואני לא אסכים לזה'. רוכבים על נושא הבטיחות כדי להפחיד את ההורים.

"וזה עבד – ההורים באמת פחדו ונרתעו מלדרוש את מה שמגיע לילדים. הרי גם ההורים לא יודעים מה בעצם העירייה חייבת לספק להם".

לימור: "בכיתי בפגישה הזו את החיים שלי. אמרתי שם שהחברים בגן זה החברים היחידים של הבן שלי. אף אחד לא רוצה לשחק איתו, הוא לא יכול ללכת לגן משחקים כי לא מקבלים אותו בחברה, ולא לג'ימבורי כי הרעש מטריף אותו.

"אמרו לי מאוד יפה שהם מבינים את המצב ושנורא כואב להם, אבל אין מה לעשות. לפני חופשת הקיץ, בעניין אחר נכנסתי לדוברות העירייה והתחלנו לדבר גם על הקייטנות. כשהתלוננתי, הם ביקשו ממני להגיד תודה על זה שהעירייה מסבסדת את הטיפולים הפרה-רפואיים ולא – ההורים ישלמו מהכיס שלהם".

"זה לא רק הפחד, זו העייפות"

משיחות עם גורמים בעירייה, עולה הרושם שבנהריה לא פעלו מתוך זדון, אלא מתוך אי הבנה של המתחייב מהם. "אני חדשה בתפקיד", הסבירה לי ענת אזרזר, שמנהלת את מדור הגנים באגף החינוך של עיריית נהריה, "אני מוכנה ללמוד את העניין. אבל אם נהגנו לא בסדר, איך זה שמשרד החינוך גיבה אותנו בכל צעד?".

באמת איך?

"כי גם עובדי משרד החינוך לא תמיד בקיאים בהנחיות שהנהלת המשרד מוציאה", אומרת עוה"ד הדס ארנון-שרעבי מאגף זכויות באלו"ט, "והבעיה חוזרת על עצמה שוב ושוב. נהריה היא לא מקרה יחיד, יש לנו לפחות עשרה כאלה".

ואכן, מצבים דומים קיימים גם בעפולה, רחובות, בני ברק, ירושלים ורשויות נוספות. "חוזרי המנכ"ל של משרד החינוך מאפשרים לרשויות המקומיות להיות במצב של בורות נוחה", מסבירה עוה"ד ארנון-שרעבי.

"חוזרי המנכ"ל מנוסחים בדרך לא ברורה, רב בהם הנסתר על הגלוי ולפעמים גם אנחנו המשפטניות שוברות את הראש בניסיון להבין אותם. גם במקרה הזה, משרד החינוך לא רוצה חקיקה אלא הנחיות בחוזרי מנכ"ל, כי החוזק הנורמטיבי של חוזר מנכ"ל קטן משל חוק וכך הם פחות מחויבים ליישם אותו".

הדס מאמינה שמקרים נוספים עדיין לא הובאו לידיעתה בגלל חשש של ההורים:
"יש גם הורים שמפחדים להתלונן מהפחד שהמערכת תתנכל להם. הרי ההורים האלה צריכים את המערכת יותר ממה שהיא צריכה אותם. הנה, בנהריה אמרו להם כשדרשו את זכויותיהם 'אוקי, אז ניקח מכם זכויות אחרות'".

"זה לא רק הפחד, זו העייפות", מספרת לי שירי מיוקנעם, אמא לילד אוטיסט שלחמה ברשות המקומית ורק לאחרונה שכנעה אותה להאריך את יום הלימודים.

"יש גם הורים שמפחדים להתלונן מהפחד שהמערכת תתנכל להם. הרי ההורים האלה צריכים את המערכת יותר ממה שהיא צריכה אותם. הנה, בנהריה אמרו להם כשדרשו את זכויותיהם 'אוקי, אז ניקח מכם זכויות אחרות'"

"אנחנו פשוט הורים עייפים. זו התמודדות מאוד קשה, יומיומית. בשורה התחתונה זה פשוט קשה לנו. אני החלטתי כן להלחם על הדבר הזה, לא לקבל לא כתשובה, אבל יש הורים שקצרה ידם מלהושיע.

"שילמתי מחיר: בשבועיים האחרונים לא עבדתי, רק נלחמתי, אבל אני עצמאית ועובדת מהבית אז יכולתי. עשיתי בלגן, דפקתי על שולחנות וככה הצלחנו.

"ראש העיר באמת רצה לעזור לנו, יאמר לזכותו, הוא פשוט לא ידע מה הנהלים, כי המפקחת והאחראית ממשרד החינוך לא עדכנו את העירייה. מרגע שראש העיר ידע הוא עבד בזה ועוד באותו יום מצא פתרון".

תגובות

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אנו פועלים, בשיתוף פעולה מלא עם העירייה, כדי לסייע לה לאתר את כוח האדם החסר וכדי להפעיל את מסגרות החינוך באופן מלא, לשביעות רצון ההורים והתלמידים".

מעיריית נהריה נמסר: "אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא ובתיאום עם משרד החינוך למציאת פתרון שישמור על ביטחונם של ילדינו ויעניק מענה מקצועי מיטבי במסגרת גני התקשורת הפועלים בעיר".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון המקומי רואה במתן פתרון כולל לילדים אוטיסטים בחופשות דבר חשוב והכרחי בדיוק כפי הנהוג במהלך שנה"ל. על כן, בשיתוף משרד החינוך גובש מודל יום לימודים ארוך בימי החופשות. הרוב המכריע של הרשויות אימץ את המודל ונערך בהתאם. אנו קוראים לרשויות הבודדות שטרם עשו כן לנהוג באופן דומה בהקדם".