JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של לינוי בר-גפן | זמן ישראל
לינוי בר-גפן
הזמן של
לינוי בר-גפן

עיתונאית ופעילה חברתית

הזמן של
לינוי בר-גפן

מזה חצי שנה פועלת בישראל מערכת מהפכנית לטיפול בנפגעי שבץ הכוללת אלגוריתם חדשני שפיתח אחד ממומחי הנוירוטכנולוגיה הבולטים בעולם ● במשך כמה חודשים בדקו את המערכת לינוי בר-גפן ובן זוגה, פגוע מוח מזה 5 שנים ● החדשות הטובות: זה עובד ● החדשות הרעות: זה לא זול או פשוט

לכתבה המלאה עוד 2,004 מילים ו-1 תגובות

ארץ האפשרויות המוגבלות דרוש כפר שלם כדי לטפל בחולה סיעודי

לפני חצי שנה גיל יצא לשחיית בוקר שגרתית, ולקה באירוע מוחי בבריכה ● גרעין קשה של עשרה חברות וחברים שלו פנו אל לינוי בר-גפן, כדי לנסות לסייע לו עם יציאתו מבית החולים ● בקרוב מאוד הם יבינו עד כמה זה קשה - אבל אפשרי

לכתבה המלאה עוד 1,396 מילים ו-2 תגובות

טור פרידה החמלה של ליבת

"אני כבר לא אהיה כאן", צחקקה הפעילה החברתית ליבת קמחי כשניסיתי לתאם איתה פגישה ● לפני שבוע הלכה לעולמה, אחרי שנים של התמודדות בלתי פוסקת עם הכאב האדיר שגורמת מחלת אהרלס דנלוס ● היא לא צעקה ולא בכתה, היא ידעה בדיוק איך יבוא הסוף

"האם עלינו לקבל את הכאב ולהשתכנע שלא כואב, או שהכאב טוב ומשמח? לא. להשלים עם הכאב משמעו לקבל את הכאב בכל כאבו ולקבל את עצמנו, כפי שאנו: פגיעים, חסרי אונים, ארעיים, חומלים כלפי עצמנו והזולת.

"כשאנו מקבלים את המציאות, אין זו הרמת ידיים. קבלה אינה חשיבה שלילית שתחליש אותנו. להיפך. זהו בוחן מציאות תקף, מפוכח וחומל כלפי עצמנו. דווקא באובדן השליטה על נסיבות חיינו יש אפשרות להתפכחות גדולה, כי מעולם לא היתה לנו שליטה עליהן מלכתחילה".

את המילים האלה כתבה הנזירה הבודהיסטית טובטן צ'וקי, או כמו שאני הכרתי אותה: ליבת קמחי. ואלוהים אדירים, כמה כאב לה. שנותיה האחרונות של קמחי היו התמודדות בלתי פוסקת עם הכאב האדיר שגורמת מחלת אהרלס דנלוס, שלקחה את קמחי למחוזות בלתי נסבלים של סבל וחמלה, עד לסיום חייה ביום חמישי האחרון.

מה הוביל ישראלית רגישה וחכמה, שעבדה כדיילת וחלמה ללמוד רפואה ופסיכולוגיה, להפוך להיות הנזירה הבודהיסטית הישראלית הראשונה? זה כנראה סיפור מרתק, אבל נעסוק בו בהזדמנות אחרת, כי מה שחשוב הפעם הוא הדרך שבה חייה של קמחי הסתיימו ומה היא רצתה שיקרה אחר כך.

היא לא צעקה ולא בכתה, היא ידעה בדיוק איך עומד להיראות הסוף ובכל זאת אני התעקשתי להדחיק. בכל פעם שדיברתי איתה על פעולות עתידיות שנבצע כדי לממש את התכניות שלה להקמת מתחם מגורים חדשני לאנשים עם מוגבלות, היא הזכירה לי שהעתיד לא שייך לה.

"אני כבר לא אהיה כאן", היא צחקקה שוב ושוב כשניסיתי לתאם עוד פגישה לעוד כמה שבועות, אחרי שנבחן את התכניות שכתבה עם שותפה ל"העמותה לדיור מושלם", דוד מנצור. שלושה ימים לפני שהשתחררה סופית מהכאב ומהבלי העולם הזה, הבאתי אליה את בני כדי שתבחן אם יש לו סימפטומים דומים לאלה שלה היו כשאובחנה כחולה באהרלס דנלוס. לא הבנתי שהוא האדם האחרון שעיניה החכמות יסרקו.

ליבת קמחי (צילום: מגד גוזני, באדיבות
ליבת קמחי (צילום: מגד גוזני, באדיבות "הארץ")

"הטעות הגדולה ביותר של האדם היא להאמין שיש לו עוד זמן", אמר בודהא. אני משתמשת במשפט הזה בהרצאות על הפיכתו של בן זוגי לנכה, אבל גם אני נפלתי בפח האשליה שלליבת יש עוד זמן, כשלא היה לה. היא, מנגד, לא חיה באשליה הזו. "יש מיילים שהיא תזמנה שיישלחו לאנשים במוצאי שבת, יומיים לאחר מותה", סיפר לי מנצור, "כי היא ידעה בדיוק מתי תמות".

אהרלס דנלוס, המחלה שחיסלה את ליבת לאורך שנים ארוכות וכואבות, היא קבוצה של תסמונות גנטיות שפוגעות ביצור הקולגן, החלבון המרכזי ברקמות החיבור של הגוף. פגיעה קשה ברקמות החיבור האלה למעשה גורמת לגוף – אין מילים מדויקות יותר – להתפרק.

יש רופאה אחת באיכילוב שמטפלת בחולי אהרלס דנלוס, אבל היא פועלת רק 3 שעות בשבוע. לפני כמה חודשים, כשרציתי לקבוע תור, גיליתי שאיאלץ לחכות לו למעלה משנה. וגם אם הייתי מצליחה לעמוד בזמן ההמתנה הממושך – למחלה הזו אין תרופה

זה לא יקרה לכל מי שמפגין תסמיני אהרלס דנלוס, שמתבטאים בגמישות יתר, פריקות איברים, מחלות עור, עצבים ועיכול. אבל חלק מ-13 התסמונות, שרובן ככולן כרוכות בכאב כרוני, יובילו לנכות ובמקרים מסויימים גם למוות.

הסיבה שכנראה רובכם לא שמעתם עד היום על המחלה היא שקשה מאוד לאבחן אותה. זמן האבחון הממוצע הוא 21 שנים, שבמהלכן יעבור החולה שלל אבחונים שגויים, שרק יוסיפו על הכאב הפיזי גם את טעמו של כאב הקיטלוג השגוי.

נשים שחלו באהרלס דנלוס נאלצו לחוות אינספור רופאים שהאשימו אותן בהיסטריה ובעיות רגשיות נוספות. "למעשה", אמרה לי ליבת, "אין בישראל באמת מושג איך לאבחן את זה. את רוצה לדעת אם הבן שלך סתם סובל מ'כאבי גדילה' או באמת חולה? סעי לקליניקה בלונדון".

בישראל אובחנו כמה מאות נשים כסובלות מהמחלה, אך ההערכה היא שזהו אבחון חסר והכמות גדולה בהרבה, כנראה מספר דו ספרתי של אלפים.

יש רופאה אחת באיכילוב שמטפלת בחולי אהרלס דנלוס, אבל היא פועלת רק 3 שעות בשבוע. לפני כמה חודשים, כשרציתי לקבוע תור, גיליתי שאיאלץ לחכות לו למעלה משנה. וגם אם הייתי מצליחה לעמוד בזמן ההמתנה הממושך – למחלה הזו אין תרופה. יש רק דרכי עיכוב או הקלה מסוימות: סוג מסוים של פיזיותרפיה, שאין כמעט איש בישראל שיודע לתרגל, והמון משככי כאבים.

ובזמן שגופה מתפרק בכאב גדול, ליבת המשיכה לחקור את עולם המוגבלות ולנסות למצוא לאנשים שבתוכו פתרונות שמשלבים את החמלה הבודהיסטית לצד גישה מאוד ישראלית-פרגמטית.

כך נולדה "העמותה לדיור מושלם".

במצגת מפורטת ומושקעת שקמחי ומנצור חלקו עם אדריכלים, יזמים, פוליטיקאים ועיתונאים הם מסבירים ראשית את הנתונים: אלפי נכים צעירים חיים כיום בישראל בבתי אבות סיעודיים לכל ימי חייהם, חלקם מסיבות סוציו-אקונומיות ולא רפואיות בלבד. הקושי שבכך כפול: נגרם נזק כבד לפרט ועלות האשפוז המוסדי גבוהה. למעשה, אשפוז מוסדי מהווה עול כלכלי על כולנו.

עלות האשפוז היא כ-25,000 שקל לחודש ואין אלטרנטיבה בנמצא. אין לאדם הנכה או הזקן אפשרות לקבל את הכסף המיועד למוסד המאשפז ולהשתמש בו באופן מושכל בעצמו, כדי לנהל את חייו בקהילה. אין לצעירים עם נכות גופנית דיור מוגן, הוסטלים או דירות נגישות. בדיור הציבורי הדירות ברובן אינן נגישות, רשימות ההמתנה ארוכות והקריטריונים לא פשוטים.

לפי חוק זכויות אנשים עם מוגבלויות מ-1998 ולפי אמנת האו"ם בנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שישראל אישררה ב-2012, יש לכל אחד ואחת מאתנו גישה שווה לחברה, לימודים, עבודה, תחבורה, מרחב ציבורי ודיור; אך הפער בין החוק למציאות יוצר מצב אבסורדי שבו צעירים נכים שיכולים לתרום רבות לחברה אינם יכולים לשרוד בה, ואם נזכה להזדקן נהיה עלולים לאבד שלא לצורך את האוטונומיה שהיתה לנו כל חיינו".

אלפי נכים צעירים חיים כיום בישראל בבתי אבות סיעודיים לכל ימי חייהם, חלקם מסיבות סוציו-אקונומיות ולא רפואיות בלבד. הקושי שבכך כפול: נגרם נזק כבד לפרט ועלות האשפוז המוסדי גבוהה

הפתרון לפי העמותה הוא בניית מתחם מגורים יעודי לאנשים עם מוגבלות:
"אגף דירות קטנות (2.5 חדרים ומעלה) ונגישות לנכים לפי התקן ולמעלה מכך, מותאמות וברות-השגה במפרט גבוה להשקעה ושכירות ארוכת-טווח בתמחור דיפירנציאלי.

"אגף חדרי מלון ייעודיים, כולל חדרים נגישים לתיירים וצליינים נכים וזקנים, משרדים ושטחי מסחר להשכרה, מכון כושר ובריכה נגישים לשימוש הדיירים ואורחי המלון; מרכז מסחרי מגוון, אזורי בילוי, תרבות ופנאי, אולמות להרצאות, סרטים ומופעים.

"כל שוכר יוכל לנהל את חייו באוטונומיה מלאה וכבוד אדם על פי ערכיו ובחירותיו האישיים, לצרוך בו שירותים ולהיות חלק מהחברה. המקום יספק אפשרויות לדיור, עבודה ופרנסה לכל שוכר על פי כושר השתכרותו ויכולתו הגופנית, רצונו וכישוריו.

"לדיור יתווסף סל שירותי יום-יום מגוון המבוסס על פעולות היום-יום המקדמות כפי שהגדירן המוסד לביטוח הלאומי ב-2014: קניית מזון ובישול, הפעלת מכשירים בבית, אחזקת בית (כביסה וניקיון), סידורים וקניות מחוץ לבית, סידורים מוסדיים וכספיים.

אני לא מבקשת מכם לתמוך ביוזמה כי ליבת מתה וזוהי צוואתה. אני מבקשת מכם לסייע לקדם אותו כי היא חקרה היטב את הפתרונות הקיימים והגיעה להצעה הזו אחרי בדיקה יסודית. תתמכו ברעיון כי הוא נכון

"סל שירותים עשיר הכולל פעולות אלו ורבות אחרות יוצע לשוכרים בפרויקט, לעובדי המתחם ולדיירי השכונה שסביב הפרויקט בתמחור דיפרנציאלי.

"המבנה על ריבוי שימושיו קל לתנועה וידידותי למשתמשים בו. בהתחשב בקצב הזדקנות האוכלוסיה המהיר מטרתנו משולשת: חיסכון בכסף, משאבים ואנרגיה, מתן אלטרנטיבה לאישפוז המוסדי על מנת לצמצם מוגבלות אוכלוסיות אלו ומתן שירות לכלל הציבור באמצעות משיכת לקוחות למתחם עסקי תוסס, קרוב לבית, בעל שימושים מגוונים לתועלת כל הצדדים: היזם, המשקיע, הדיירים, בעלי העסקים והאורחים ודיירי השכונה שסביב הפרויקט".

התכנית אולי נשמעת אוטופית, אבל קמחי וליבת ישבו על פרטי התכנית העסקית והגיעו למסקנה שלמעשה עלויות התפעול זולות בהרבה מהאשפוז המוסדי הנהוג כיום. אם משקללים פנימה גם את הכסף שמפסידים כיום קרוביהם של אנשים עם מוגבלות, שנדרשים לטפל בהם – למעשה אנחנו מגיעים לפתרון יעיל כלכלית בהרבה מהקיים.

אני לא מבקשת מכם לתמוך ביוזמה כי ליבת מתה וזוהי צוואתה. אני מבקשת מכם לסייע לקדם אותו כי היא חקרה היטב את הפתרונות הקיימים והגיעה להצעה הזו אחרי בדיקה יסודית. תתמכו ברעיון כי הוא נכון.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מדהים. זה אכן נראה אוטופי משהו בארצנו המטורפת ושלטון חסר חמלה ומעוף. השאלה היא איך היוזמה כר מקודמת כך שיהיה ניתן לסייע ולתמוך בקידומה. אישית זאת הפעם הראשונה שפוגש את הסיפור והמחלה. יש... המשך קריאה

מדהים. זה אכן נראה אוטופי משהו בארצנו המטורפת ושלטון חסר חמלה ומעוף.
השאלה היא איך היוזמה כר מקודמת כך שיהיה ניתן לסייע ולתמוך בקידומה. אישית זאת הפעם הראשונה שפוגש את הסיפור והמחלה. יש לי חשד שגם חברה שלי חולה במחלה. כרגע היא מאובחנת כחולת פיברומיאלגיה ועוד בלגנים.

עוד 1,146 מילים ו-2 תגובות

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

לכתבה המלאה עוד 1,045 מילים

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ'י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם... המשך קריאה

עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם זאת אוסיף שכאשר למדתי את שני התארים (בשתי אוניברסטאות שונות) קיבלתי את מלוא ההתאמות וההנגשה לאורך כל שנות לימודי התארים ללא כל עלות. כמו כן, איני יודעת מהו הסטטוס של הסטודנטים בפוסט הנ"ל מבחינת זכויותיהם בביטוח לאומי, אבל מניסיון אישי אני יודעת שמי שזכאי לתכנית שיקום בביטוח לאומי, זוכה למימון לימודיו (לרוב קורסי לימודי תעודה או תואר ראשון, אך לא מעבר) ובמסגרת תכנית השיקום מקבל מימון שלם לשירותי תמיכה והנגשה. שוב, עצוב ומתסכל לקרוא שאלו הם פני הדברים, ואסור שכך יהיו, כל שכן כאשר מדובר ברכישת השכלה.

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים – או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה".
עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו.

הערה קטנה – המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר – האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.

עוד 948 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 22 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ארה"ב חתמה על הסכם גרעין המאפשר לערב הסעודית להעשיר אורניום

איראן מאיימת: נעצור את זרימת הנפט במפרץ אם ארה"ב תממש את איומיה; בכיר איראני: משוואת המלחמה הנוכחית ברורה – "או הכול או כלום" ● דיווח: ארה"ב עדכנה את ישראל כי תתקוף באיראן באמצעות מפציצים כבדים ● דיווח: ראש המוסד החדש גופמן נפגש עם ראש ה-CIA לפני כשבועיים בוושינגטון בעניין איראן ● משרד החוץ הבריטי עדכן את אזהרת המסע ל-13 מדינות במזרח התיכון, בהן ישראל ● חיים יבין הלך לעולמו בגיל 93

רויטרס
רויטרס, 00:33 עריכה

ארצות הברית וערב הסעודית חתמו על הסכם בנושא אנרגיה גרעינית אזרחית, כך הודיע הלילה משרד האנרגיה האמריקאי. ההסכם מאפשר לממלכה לבנות כורים גרעיניים תוך שימוש בטכנולוגיה אמריקאית, וכן להעשיר אורניום.

הסכם גרעין אזרחי מול ערב הסעודית נמצא בעבודה כבר שנים, הן במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ והן בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.

בניגוד לתוכניתו של ביידן, ההסכם הנוכחי אינו כולל את מה שמכונה "הפרוטוקול הנוסף", המאפשר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) לבצע בדיקות פתע.

בנוסף, ההסכם יאפשר לערב הסעודית להעשיר אורניום ולעבד מחדש פסולת גרעינית – שני תהליכים המהווים נתיבים פוטנציאליים לפיתוח נשק גרעיני

בנוסף, ההסכם יאפשר לערב הסעודית להעשיר אורניום ולעבד מחדש פסולת גרעינית – שני תהליכים המהווים נתיבים פוטנציאליים לפיתוח נשק גרעיני. איחוד האמירויות הסכימה לוותר על שניהם כאשר חתמה על הסכם דומה עם ארה"ב בשנת 2009.

שר האנרגיה האמריקני כריס רייט ועמיתו, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן, חתמו על ההסכם, המוכר כ"הסכם 123", לצד הסכם אמצעי הגנה בילטרלי, כך מסר משרד האנרגיה האמריקאי בהודעתו.

הממשל ציין כי ההסכם עומד גם בהסכמי אי-הפצת נשק גרעיני המעוגנים בחוק האנרגיה האטומית האמריקאי, הנחשבים למחמירים בעולם. ערב הסעודית טענה במשך זמן רב כי אם לא תשתף פעולה עם ארה"ב, היא עשויה לחבור לסין או לרוסיה, להן יש תקני אי-הפצה שונים.

משרד האנרגיה מסר כי ההסכם עובר כעת לקונגרס. אלא אם הקונגרס יגייס את הקולות הנדרשים כדי להתנגד להסכם בתוך 90 ימי דיונים, ההסכם ייכנס לתוקף. עם זאת, יידרש רוב של שני שלישים כדי לעקוף וטו נשיאותי.

מספר מחוקקים דמוקרטים הביעו חשש כי ההסכם עלול לעורר מרוץ חימוש במזרח התיכון. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אמר שוב ושוב כי אינו מעוניין שהממלכה תפתח נשק גרעיני, אך היא תעשה זאת אם איראן תעשה כן.

"הם מאפשרים לערב הסעודית, אומה לוחמנית וסמכותנית, לפתח טכנולוגיות לנשק גרעיני, תוך פתיחת מלחמה עם איראן במסווה של מניעת פצצת גרעין איראנית", אמר הסנאטור הדמוקרט אדוארד מרקי. "ההסכם הזה יהפוך את כולנו לפחות בטוחים".

משרד החוץ הבריטי עדכן את אזהרת המסע ל-13 מדינות במזרח התיכון, בהן ישראל, ירדן, טורקיה, קפריסין, קטאר וסעודיה.

בהודעה צויין כי אזרחים בריטים השוהים במזרח התיכון או מתכננים להגיע אליו נקראים להיות ערוכים לשינויים פתאומיים, סגירה זמנית של המרחב האווירי, עיכובים וביטולי טיסות. 

רויטרס
רויטרס, 22:26 עריכה

הפיקוד הצבאי העליון באיראן מזהיר כי אם ארצות הברית תממש את איומיה, טהרן תעצור לחלוטין את זרימת הנפט במפרץ.

לפי דיווח בתקשורת הממלכתית במדינה, במקרה של פעולה אמריקאית, הכוחות האיראניים יתקפו תשתיות נפט, גז וחשמל, וכן יעדים כלכליים ברחבי האזור.

עוד נמסר כי האיומים החוזרים ונשנים מצד הנשיא האמריקאי יובילו רק להרחבת המלחמה באזור ומחוצה לו.

כוחות צה"ל עצרו הלילה 14 פלסטינים מרצועת עזה בעיר קלקיליה שבגדה המערבית.

מהצבא נמסר כי העזתים נכנסו לישראל לפני מתקפת ה-7 באוקטובר עם היתרי עבודה בתוקף. עם זאת, לאחר ה-7 באוקטובר ביטלה ישראל את כל היתרי הכניסה של עזתים וסגרה את מעברי הגבול. 14 העצורים צפויים להיות מגורשים בחזרה לרצועה.

עזתים רבים שהו בישראל בזמן שחמאס פתח במתקפה, אך רבים מהם הוחזרו מאז לרצועת עזה. חלקם עברו לגדה המערבית, בדומה ל-14 שנעצרו הלילה.

בצה"ל מציינים כי הם פועלים לאתר עזתים נוספים ששוהים בגדה המערבית, כדי לגרש גם אותם חזרה לרצועה.

רויטרס
רויטרס, 21:40 עריכה

מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה מוסאווי איים כי איראן תנתק את החשמל לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור, אם יותקפו גשרים או תחנות כוח בשטחה. האיום דווח בסוכנות הידיעות האיראנית תסנים.

במקביל, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הזהיר כי "כל תוקפנות נגד איראן תגרור תגובה עוצמתית ונחרצת".

בהודעה שפרסם ברשת הטוויטר, הוסיף עראקצ'י כי "כל גורם שיסייע לתוקפנות שכזו ייחשב גם הוא למטרה לגיטימית".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכל העדכונים עוד 47 עדכונים

פירמידת ההרס של מדינה

ההרס הישראלי הוא פירמידלי. יש חשיבות מיוחדת להראות שהוא פירמידלי ומהו התהליך המתרחש. ישנו אצלנו גן קטלני, שאם יוסיף להתנהל "כסדרו", אין מנוס מכך שיביא להרס המדינה היהודית. אפשר לדבר על פירמידות-הרס גם בארצות וזמנים אחרים, אבל זה לא יהיה דומה לשום דבר מן השנים האחרונות אצלנו, הרס פנימי וחיצוני כאחד.

האיש שבשפיץ

בחוד הפירמידה נמצא כבר זמן רב ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא "איש-השפיץ". הוא עוסק בהרס מדינה שיטתי על כל גווניו, ואין אצלו "מחוץ לתחום": סכסוך החברה על רבדיה וקבוצותיה השונים, בטירוף שלא היינו עדים לו בעבר; תשלום גדול ורב לכל הגורמים שמסייעים לו ולממשלו לשרוד, שמתוכו חלק ניכר לחרדים; הורדת הנחיות כיצד לטפל בסוגיית המשפט והחוק כדי להחליש את כוחם ואת כוחה של הדמוקרטיה, לפרקם ולפוררם עד דק; טיפוח ערוצי רעל מדממים ללא הרף; ובעיקר מזימות מכשילות הפועלות לכל הכיוונים.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
ד״ר פרנק, בארבע השנים האחרונות נכתבו אלפי מאמרים על השיטה שבה שולט ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו במדינת ישראל. המאמר שלך,... המשך קריאה

ד"ר פרנק, בארבע השנים האחרונות נכתבו אלפי מאמרים על השיטה שבה שולט ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו במדינת ישראל. המאמר שלך, כמו גם אלפי אחרים, לא מעלה ולא מוריד משום שהוא מתאר שוב ושוב את הבעיה, אבל אין בו אפילו רמז לפתרון. ביבים שקרניהו לא יירד מכס השלטון בישראל עד יום מותו, כי הוא יודע שברגע שהוא יורד מכס השלטון בישראל, הוא נכנס לכלא. הוא עושה את מה שהוא עושה רק כדי שגורלו האישי לא יהיה זהה לזה של קודמו בתפקיד (4 בינואר 2006 עד 1 באפריל 2009, לא מצחיק, עובדה) אהוד אולמרט. אין פתרון לבעיית ביבים שקרניהו, משום שהחברה היהודית בישראל חלשה מדי כדי לפתור את הבעיה, רוב היהודים בישראל לא רואים בכך בעיה, אלא הזדמנות שלטונית שלא תהיה כמותה. זה לא גזעני, אבל הערבים, כ-21 אחוזים מתושבי, לא משתתפים בפתרון משום שרובם לא רוצים להשתתף בפתרון הבעיה. תאר לך שהערבים יצביעו בבחירות הבאות (אני ממש לא משוכנע שיתקיימו בחירות) ב-90 אחוזי הצבעה, וש-90 אחוז מהקולות הללו יילכו למפלגות ערביות. כך יהיו למפלגות הערביות בין 19 ל-20 מנדטים כפול ממה שיש להם היום. כלומר עוגת המנדטים היהודית שמונה בכנסת הנוכחית 110 מנדטים תקטן באחת ל-100 מנדטים. האם במצב של עוגת 100 הפוליטיקאים היהודים ימשיכו לשחק את המשחק באופן הרגיל כמו בעשרות השנים האחרונות? אני ממש לא בטוח בכך.

לפוסט המלא עוד 933 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

עושים קופה (אמריקה)

כיום יש שתי ארגנטינות של כדורגל ● עם הראשונה, המקצועית והאהודה, נמנים מסי האגדי, המאמן סקאלוני ושורה של שחקנים ואנשי צוות מסורים ● בשנייה, המסואבת והרקובה, פועלים מנהלים מפוקפקים, חברות תיווך, ארגוני פשע ופוליטיקאים ● כמה מהם עומדים במרכזה של פרשת שחיתות גדולה, הנחקרת בימים אלה בידי ה־FBI ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 922 מילים

בית המקדש – סכנה למערת פריצים

כ-55% מהישראלים תומכים בהקמת בית המקדש – כך עולה מסקר של מכון "דיירקט פולס", שבחן את עמדות הציבור ביחס להר הבית ולמקדש. המדגם כלל 1,010 נשאלים בגילי 18 ומעלה.

תוצאות הסקר מצביעות על שינוי הולך וגדל בדעת הקהל, ועל התרחבות המגמה המשיחית. נתונים רשמיים של משטרת ישראל מגבים מגמה זו ומצביעים על שנת שיא במספר היהודים שעלו להר הבית: בשנת 2025 ביקרו במקום 62,851 יהודים – עלייה של כ-37% לעומת שנת 2023.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 723 מילים ו-2 תגובות
זירת הדמוקרטיה
כל מה שצריך לדעת כדי לשמור על ישראל ליברלית

הינה בא עוד גל גדול של פלסטיק

כבר לפני שבע שנים עיריות התחילו להכריז על "חוף נקי מפלסטיק", אבל בפועל מעט השתנה, אין אכיפה והים מלא חד"פים ● אם בתחילה החסמים היו משפטיים ובירוקרטיים, עכשיו מתברר שראשי הערים פשוט לא מתלהבים להתעמת עם הציבור ומעדיפים להסתפק בהסברה ● "צלול": "אם לצד הגזר לא יהיה מקל, דברים לא ישתנו"

לכתבה המלאה עוד 1,361 מילים

למקרה שפיספסת

רק עוד פרומפט אחד - השימוש ב-AI הוא ההתמכרות הפרודוקטיבית בעולם

פעם היא מבריקה, פעם מאכזבת, ותמיד נדמה שהתשובה הבאה תהיה טובה יותר. השימוש בבינה מלאכותית מפעיל אצלנו מנגנונים פסיכולוגיים שמוכרים מהימורים, ממשחקים ומרשתות חברתיות.

* * *

זה מתחיל במשימה קטנה. מייל ללקוח, פסקה במצגת, כותרת למסמך. משהו שאפשר לסיים לבד בכמה דקות. אתם פותחים את הצ'אט רק כדי לחסוך זמן, לקבל כיוון, אולי למצוא ניסוח קצת יותר חד.

ליאור בורק היא מובילת חדשנות בינה מלאכותית ואנליסטית מודיעין עסקי. מתמחה ביישום כלי AI מתקדמים בעבודת המודיעין והמחקר, ומפתחת תהליכי איסוף וניתוח מידע מבוססי בינה מלאכותית. שירתה כחוקרת בחטיבת המחקר במודיעין (2014-2017).

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כרגע אני לא מצליח להבין מה הם מרוויחים (פרט לזה שאנחנו מוכרים את עצמנו ללא תמורה לתאגיד) מזה שאנחנו נשארים מחוברים: הרי כל פעם 'האם תרצה...' או 'תרצה ש...' משאירות אותנו מחוברים, וכמו ש... המשך קריאה

כרגע אני לא מצליח להבין מה הם מרוויחים (פרט לזה שאנחנו מוכרים את עצמנו ללא תמורה לתאגיד) מזה שאנחנו נשארים מחוברים: הרי כל פעם 'האם תרצה…' או 'תרצה ש…' משאירות אותנו מחוברים, וכמו שאנחנו יודעים, כרגע זה עולה להם הרבה כסף והרבה אנרגיה חשמלית.

אבל, וזה אבל גדול, לקלוד יש את האפשרות להגדיר איך רוצים שהוא יענה. אני למשל הגדרתי לו: בלי שאלות המשך, בלי התחנפויות, בלי 'התלהבות' מהשאלות, ועדיף דיוק על פני מהירות. וזה עובד. ממש. עד כדי כך שלפעמים התשובה היא: 'כן'. ככה, במילה אחת קצרה. כדאי לכם לנסות.

לפוסט המלא עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלך הצפון מגיע ללונדון

אחרי שקיר סטארמר הקפיא את הלייבור ואיבד את אמון הציבור, בריטניה מקבלת ראש ממשלה מזן אחר לחלוטין ● אנדי ברנהאם, ראש עיריית מנצ'סטר לשעבר, מביא אל הנהגת המדינה אינטליגנציה רגשית, אהדה שרופה לאברטון, ואת מהפכת ה"מנצ'סטריזם" שנועדה להעיר את בריטניה מתרדמת החורף שלה

לכתבה המלאה עוד 1,953 מילים

ההנהגה החרדית נלחמת על עצם ההסתגרות של הקהילה ומתייחסת למדינה בבוז מוחלט ● עבורם זוהי מלחמת קיום המשתקפת מנאום ה"רוצחים" של הרב לנדו ועד לצעדת האדמו"ר מגור אל הכלא הצבאי ● נתניהו נאלץ להתרחק ודורש דממה תקשורתית עד הבחירות אבל הקרע מול הציונות הדתית הופך לבלתי ניתן לאיחוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 785 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

נמלטים ממוות בגדה, חיים בשוליים בישראל

מחקר חדש מתעד רדיפה משפחתית וממסדית של להט"בים בגדה המערבית, לצד החמרה במדיניות היתרי השהייה בישראל מאז 7 באוקטובר ● רבים מהם נותרים ללא מעמד, ללא זכויות בסיסיות וכמעט ללא אפשרות לעבור למדינה שלישית ● "החיים כאן קשים, אבל זה עדיין עדיף מלהיהרג"

לכתבה המלאה עוד 2,456 מילים ו-1 תגובות

החובות האבודים של הפוליטיקה הישראלית

ארבע שנים ללא בחירות הפחיתו את חובות המפלגות לכנסת מכ־200 מיליון שקלים ל־59 מיליון, אך יותר ממחצית הסכום רשומה על מפלגות שכבר אינן מתמודדות ● בנט, הנדל ואחרים הקימו מסגרות חדשות במקום לפרוע חובות ישנים, ובמקביל המפלגות נשענות על מימון ציבורי נדיב ועל ערבויות גדולות מקבוצה מצומצמת של בעלי הון

לכתבה המלאה עוד 1,092 מילים

סקרי זמן ישראל

הדמוקרטים בחרו בהתבגרות פוליטית

מתפקדי הדמוקרטים העדיפו ניסיון פרלמנטרי, פעילות ציבורית והמשכיות על פני מחנאות וחשבונות פנימיים ● לצד 112 אלף מתפקדים, פריימריז דיגיטליים שהתנהלו ביעילות ויאיר גולן ממושמע וזהיר יותר, התוצאות מעניקות למפלגה תשתית ארגונית ופוליטית משמעותית לקראת הבחירות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 740 מילים ו-4 תגובות

במשך כמעט שנתיים ניסתה בהרב־מיארה להגיע להבנות שירסנו את התערבות בן גביר בעבודת המשטרה ● רק לאחר שהמאמצים כשלו וההפרות נמשכו, היא הודיעה לבג"ץ שאין מנוס מפסק דין, אך עדיין נמנעה מלומר במפורש את המסקנה המתבקשת: יש להעביר את בן גביר מכהונתו ● החשש שפסק הדין ישרת את קמפיין הבחירות שלו אינו יכול לשמש שכפ"ץ לשר שפוגע בעצמאות המשטרה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 821 מילים ו-1 תגובות

בן גביר וסילמן מציגים: ישראל חוזרת לימי הביניים

התנינים לא אוכלים בחורף, התחזוקה תעלה הון והיועצים המשפטיים קבעו שתוכנית כלא התנינים של סילמן ובן גביר אינה חוקית ● אבל כל הבעיות האלה מתגמדות לעומת העובדה שמדובר ברעיון שמשליך את ישראל לימי הדיקטטורה של אידי אמין ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,136 מילים ו-1 תגובות

תחקיר בגיבוי בן גביר, שב"ס מסווג בחשאי אסירים פליליים כמחבלים

סנגורים ציבוריים מביעים דאגה עמוקה מהעלייה במספר האסירים הערבים המועברים לאגפים ביטחוניים בתנאים קשים שבהם הם מוחזקים לצד אסירי טרור ● המהלך מתבצע לעיתים קרובות על סמך טענות מפוקפקות להתנהגות בלתי הולמת וללא שקיפות בסיסית מול עורכי הדין ומשפחות הכלואים

לכתבה המלאה עוד 2,673 מילים ו-1 תגובות

כל הסלמה יזומה תעמוד מעתה במבחן משפטי

עם פתיחת תקופת הבחירות, הממשלה מוסיפה להחזיק בכל סמכויותיה, אך נדרשת להימנע ממינויים קבועים וממהלכים בלתי הפיכים שאינם דחופים ● בעוד שבתחום המינויים הגבולות ברורים יחסית, בזירה המדינית־ביטחונית יידרשו היועצת המשפטית לממשלה ובג״ץ לבחון כל פעולה בהתאם לנסיבות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 853 מילים

ניצחון קטן של שפיות

בזמן שאלופת העולם היוצאת ניסתה להפוך את משחק הגמר להתגוששות אלימה, ונשיא ארה"ב יחד עם נשיא פיפ"א הפכו את הטורניר למופע שיווקי וולגרי, ספרד הזכירה לעולם איך נראה כדורגל אמיתי ● שאול אדר מסכם טורניר מדכדך שנגמר באנחת רווחה גלובלית ועם גביע מוצדק לחבורה נטולת אגו

לכתבה המלאה עוד 1,282 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.