לינוי בר-גפן
הזמן של
לינוי בר-גפן

עיתונאית ופעילה חברתית

מזה חצי שנה פועלת בישראל מערכת מהפכנית לטיפול בנפגעי שבץ הכוללת אלגוריתם חדשני שפיתח אחד ממומחי הנוירוטכנולוגיה הבולטים בעולם ● במשך כמה חודשים בדקו את המערכת לינוי בר-גפן ובן זוגה, פגוע מוח מזה 5 שנים ● החדשות הטובות: זה עובד ● החדשות הרעות: זה לא זול או פשוט

עוד 2,004 מילים ו-1 תגובות

ארץ האפשרויות המוגבלות דרוש כפר שלם כדי לטפל בחולה סיעודי

לפני חצי שנה גיל יצא לשחיית בוקר שגרתית, ולקה באירוע מוחי בבריכה ● גרעין קשה של עשרה חברות וחברים שלו פנו אל לינוי בר-גפן, כדי לנסות לסייע לו עם יציאתו מבית החולים ● בקרוב מאוד הם יבינו עד כמה זה קשה - אבל אפשרי

עוד 1,396 מילים ו-2 תגובות

טור פרידה החמלה של ליבת

"אני כבר לא אהיה כאן", צחקקה הפעילה החברתית ליבת קמחי כשניסיתי לתאם איתה פגישה ● לפני שבוע הלכה לעולמה, אחרי שנים של התמודדות בלתי פוסקת עם הכאב האדיר שגורמת מחלת אהרלס דנלוס ● היא לא צעקה ולא בכתה, היא ידעה בדיוק איך יבוא הסוף

"האם עלינו לקבל את הכאב ולהשתכנע שלא כואב, או שהכאב טוב ומשמח? לא. להשלים עם הכאב משמעו לקבל את הכאב בכל כאבו ולקבל את עצמנו, כפי שאנו: פגיעים, חסרי אונים, ארעיים, חומלים כלפי עצמנו והזולת.

"כשאנו מקבלים את המציאות, אין זו הרמת ידיים. קבלה אינה חשיבה שלילית שתחליש אותנו. להיפך. זהו בוחן מציאות תקף, מפוכח וחומל כלפי עצמנו. דווקא באובדן השליטה על נסיבות חיינו יש אפשרות להתפכחות גדולה, כי מעולם לא היתה לנו שליטה עליהן מלכתחילה".

את המילים האלה כתבה הנזירה הבודהיסטית טובטן צ'וקי, או כמו שאני הכרתי אותה: ליבת קמחי. ואלוהים אדירים, כמה כאב לה. שנותיה האחרונות של קמחי היו התמודדות בלתי פוסקת עם הכאב האדיר שגורמת מחלת אהרלס דנלוס, שלקחה את קמחי למחוזות בלתי נסבלים של סבל וחמלה, עד לסיום חייה ביום חמישי האחרון.

מה הוביל ישראלית רגישה וחכמה, שעבדה כדיילת וחלמה ללמוד רפואה ופסיכולוגיה, להפוך להיות הנזירה הבודהיסטית הישראלית הראשונה? זה כנראה סיפור מרתק, אבל נעסוק בו בהזדמנות אחרת, כי מה שחשוב הפעם הוא הדרך שבה חייה של קמחי הסתיימו ומה היא רצתה שיקרה אחר כך.

היא לא צעקה ולא בכתה, היא ידעה בדיוק איך עומד להיראות הסוף ובכל זאת אני התעקשתי להדחיק. בכל פעם שדיברתי איתה על פעולות עתידיות שנבצע כדי לממש את התכניות שלה להקמת מתחם מגורים חדשני לאנשים עם מוגבלות, היא הזכירה לי שהעתיד לא שייך לה.

"אני כבר לא אהיה כאן", היא צחקקה שוב ושוב כשניסיתי לתאם עוד פגישה לעוד כמה שבועות, אחרי שנבחן את התכניות שכתבה עם שותפה ל"העמותה לדיור מושלם", דוד מנצור. שלושה ימים לפני שהשתחררה סופית מהכאב ומהבלי העולם הזה, הבאתי אליה את בני כדי שתבחן אם יש לו סימפטומים דומים לאלה שלה היו כשאובחנה כחולה באהרלס דנלוס. לא הבנתי שהוא האדם האחרון שעיניה החכמות יסרקו.

ליבת קמחי (צילום: מגד גוזני, באדיבות
ליבת קמחי (צילום: מגד גוזני, באדיבות "הארץ")

"הטעות הגדולה ביותר של האדם היא להאמין שיש לו עוד זמן", אמר בודהא. אני משתמשת במשפט הזה בהרצאות על הפיכתו של בן זוגי לנכה, אבל גם אני נפלתי בפח האשליה שלליבת יש עוד זמן, כשלא היה לה. היא, מנגד, לא חיה באשליה הזו. "יש מיילים שהיא תזמנה שיישלחו לאנשים במוצאי שבת, יומיים לאחר מותה", סיפר לי מנצור, "כי היא ידעה בדיוק מתי תמות".

אהרלס דנלוס, המחלה שחיסלה את ליבת לאורך שנים ארוכות וכואבות, היא קבוצה של תסמונות גנטיות שפוגעות ביצור הקולגן, החלבון המרכזי ברקמות החיבור של הגוף. פגיעה קשה ברקמות החיבור האלה למעשה גורמת לגוף – אין מילים מדויקות יותר – להתפרק.

יש רופאה אחת באיכילוב שמטפלת בחולי אהרלס דנלוס, אבל היא פועלת רק 3 שעות בשבוע. לפני כמה חודשים, כשרציתי לקבוע תור, גיליתי שאיאלץ לחכות לו למעלה משנה. וגם אם הייתי מצליחה לעמוד בזמן ההמתנה הממושך – למחלה הזו אין תרופה

זה לא יקרה לכל מי שמפגין תסמיני אהרלס דנלוס, שמתבטאים בגמישות יתר, פריקות איברים, מחלות עור, עצבים ועיכול. אבל חלק מ-13 התסמונות, שרובן ככולן כרוכות בכאב כרוני, יובילו לנכות ובמקרים מסויימים גם למוות.

הסיבה שכנראה רובכם לא שמעתם עד היום על המחלה היא שקשה מאוד לאבחן אותה. זמן האבחון הממוצע הוא 21 שנים, שבמהלכן יעבור החולה שלל אבחונים שגויים, שרק יוסיפו על הכאב הפיזי גם את טעמו של כאב הקיטלוג השגוי.

נשים שחלו באהרלס דנלוס נאלצו לחוות אינספור רופאים שהאשימו אותן בהיסטריה ובעיות רגשיות נוספות. "למעשה", אמרה לי ליבת, "אין בישראל באמת מושג איך לאבחן את זה. את רוצה לדעת אם הבן שלך סתם סובל מ'כאבי גדילה' או באמת חולה? סעי לקליניקה בלונדון".

בישראל אובחנו כמה מאות נשים כסובלות מהמחלה, אך ההערכה היא שזהו אבחון חסר והכמות גדולה בהרבה, כנראה מספר דו ספרתי של אלפים.

יש רופאה אחת באיכילוב שמטפלת בחולי אהרלס דנלוס, אבל היא פועלת רק 3 שעות בשבוע. לפני כמה חודשים, כשרציתי לקבוע תור, גיליתי שאיאלץ לחכות לו למעלה משנה. וגם אם הייתי מצליחה לעמוד בזמן ההמתנה הממושך – למחלה הזו אין תרופה. יש רק דרכי עיכוב או הקלה מסוימות: סוג מסוים של פיזיותרפיה, שאין כמעט איש בישראל שיודע לתרגל, והמון משככי כאבים.

ובזמן שגופה מתפרק בכאב גדול, ליבת המשיכה לחקור את עולם המוגבלות ולנסות למצוא לאנשים שבתוכו פתרונות שמשלבים את החמלה הבודהיסטית לצד גישה מאוד ישראלית-פרגמטית.

כך נולדה "העמותה לדיור מושלם".

במצגת מפורטת ומושקעת שקמחי ומנצור חלקו עם אדריכלים, יזמים, פוליטיקאים ועיתונאים הם מסבירים ראשית את הנתונים: אלפי נכים צעירים חיים כיום בישראל בבתי אבות סיעודיים לכל ימי חייהם, חלקם מסיבות סוציו-אקונומיות ולא רפואיות בלבד. הקושי שבכך כפול: נגרם נזק כבד לפרט ועלות האשפוז המוסדי גבוהה. למעשה, אשפוז מוסדי מהווה עול כלכלי על כולנו.

עלות האשפוז היא כ-25,000 שקל לחודש ואין אלטרנטיבה בנמצא. אין לאדם הנכה או הזקן אפשרות לקבל את הכסף המיועד למוסד המאשפז ולהשתמש בו באופן מושכל בעצמו, כדי לנהל את חייו בקהילה. אין לצעירים עם נכות גופנית דיור מוגן, הוסטלים או דירות נגישות. בדיור הציבורי הדירות ברובן אינן נגישות, רשימות ההמתנה ארוכות והקריטריונים לא פשוטים.

לפי חוק זכויות אנשים עם מוגבלויות מ-1998 ולפי אמנת האו"ם בנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שישראל אישררה ב-2012, יש לכל אחד ואחת מאתנו גישה שווה לחברה, לימודים, עבודה, תחבורה, מרחב ציבורי ודיור; אך הפער בין החוק למציאות יוצר מצב אבסורדי שבו צעירים נכים שיכולים לתרום רבות לחברה אינם יכולים לשרוד בה, ואם נזכה להזדקן נהיה עלולים לאבד שלא לצורך את האוטונומיה שהיתה לנו כל חיינו".

אלפי נכים צעירים חיים כיום בישראל בבתי אבות סיעודיים לכל ימי חייהם, חלקם מסיבות סוציו-אקונומיות ולא רפואיות בלבד. הקושי שבכך כפול: נגרם נזק כבד לפרט ועלות האשפוז המוסדי גבוהה

הפתרון לפי העמותה הוא בניית מתחם מגורים יעודי לאנשים עם מוגבלות:
"אגף דירות קטנות (2.5 חדרים ומעלה) ונגישות לנכים לפי התקן ולמעלה מכך, מותאמות וברות-השגה במפרט גבוה להשקעה ושכירות ארוכת-טווח בתמחור דיפירנציאלי.

"אגף חדרי מלון ייעודיים, כולל חדרים נגישים לתיירים וצליינים נכים וזקנים, משרדים ושטחי מסחר להשכרה, מכון כושר ובריכה נגישים לשימוש הדיירים ואורחי המלון; מרכז מסחרי מגוון, אזורי בילוי, תרבות ופנאי, אולמות להרצאות, סרטים ומופעים.

"כל שוכר יוכל לנהל את חייו באוטונומיה מלאה וכבוד אדם על פי ערכיו ובחירותיו האישיים, לצרוך בו שירותים ולהיות חלק מהחברה. המקום יספק אפשרויות לדיור, עבודה ופרנסה לכל שוכר על פי כושר השתכרותו ויכולתו הגופנית, רצונו וכישוריו.

"לדיור יתווסף סל שירותי יום-יום מגוון המבוסס על פעולות היום-יום המקדמות כפי שהגדירן המוסד לביטוח הלאומי ב-2014: קניית מזון ובישול, הפעלת מכשירים בבית, אחזקת בית (כביסה וניקיון), סידורים וקניות מחוץ לבית, סידורים מוסדיים וכספיים.

אני לא מבקשת מכם לתמוך ביוזמה כי ליבת מתה וזוהי צוואתה. אני מבקשת מכם לסייע לקדם אותו כי היא חקרה היטב את הפתרונות הקיימים והגיעה להצעה הזו אחרי בדיקה יסודית. תתמכו ברעיון כי הוא נכון

"סל שירותים עשיר הכולל פעולות אלו ורבות אחרות יוצע לשוכרים בפרויקט, לעובדי המתחם ולדיירי השכונה שסביב הפרויקט בתמחור דיפרנציאלי.

"המבנה על ריבוי שימושיו קל לתנועה וידידותי למשתמשים בו. בהתחשב בקצב הזדקנות האוכלוסיה המהיר מטרתנו משולשת: חיסכון בכסף, משאבים ואנרגיה, מתן אלטרנטיבה לאישפוז המוסדי על מנת לצמצם מוגבלות אוכלוסיות אלו ומתן שירות לכלל הציבור באמצעות משיכת לקוחות למתחם עסקי תוסס, קרוב לבית, בעל שימושים מגוונים לתועלת כל הצדדים: היזם, המשקיע, הדיירים, בעלי העסקים והאורחים ודיירי השכונה שסביב הפרויקט".

התכנית אולי נשמעת אוטופית, אבל קמחי וליבת ישבו על פרטי התכנית העסקית והגיעו למסקנה שלמעשה עלויות התפעול זולות בהרבה מהאשפוז המוסדי הנהוג כיום. אם משקללים פנימה גם את הכסף שמפסידים כיום קרוביהם של אנשים עם מוגבלות, שנדרשים לטפל בהם – למעשה אנחנו מגיעים לפתרון יעיל כלכלית בהרבה מהקיים.

אני לא מבקשת מכם לתמוך ביוזמה כי ליבת מתה וזוהי צוואתה. אני מבקשת מכם לסייע לקדם אותו כי היא חקרה היטב את הפתרונות הקיימים והגיעה להצעה הזו אחרי בדיקה יסודית. תתמכו ברעיון כי הוא נכון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מדהים. זה אכן נראה אוטופי משהו בארצנו המטורפת ושלטון חסר חמלה ומעוף. השאלה היא איך היוזמה כר מקודמת כך שיהיה ניתן לסייע ולתמוך בקידומה. אישית זאת הפעם הראשונה שפוגש את הסיפור והמחלה. יש... המשך קריאה

מדהים. זה אכן נראה אוטופי משהו בארצנו המטורפת ושלטון חסר חמלה ומעוף.
השאלה היא איך היוזמה כר מקודמת כך שיהיה ניתן לסייע ולתמוך בקידומה. אישית זאת הפעם הראשונה שפוגש את הסיפור והמחלה. יש לי חשד שגם חברה שלי חולה במחלה. כרגע היא מאובחנת כחולת פיברומיאלגיה ועוד בלגנים.

עוד 1,146 מילים ו-2 תגובות

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ'י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם... המשך קריאה

עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם זאת אוסיף שכאשר למדתי את שני התארים (בשתי אוניברסטאות שונות) קיבלתי את מלוא ההתאמות וההנגשה לאורך כל שנות לימודי התארים ללא כל עלות. כמו כן, איני יודעת מהו הסטטוס של הסטודנטים בפוסט הנ"ל מבחינת זכויותיהם בביטוח לאומי, אבל מניסיון אישי אני יודעת שמי שזכאי לתכנית שיקום בביטוח לאומי, זוכה למימון לימודיו (לרוב קורסי לימודי תעודה או תואר ראשון, אך לא מעבר) ובמסגרת תכנית השיקום מקבל מימון שלם לשירותי תמיכה והנגשה. שוב, עצוב ומתסכל לקרוא שאלו הם פני הדברים, ואסור שכך יהיו, כל שכן כאשר מדובר ברכישת השכלה.

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים – או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה".
עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו.

הערה קטנה – המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר – האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.

עוד 948 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 10 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־65 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

הפלסטינים: לפחות 10 הרוגים בהפצצה בחאן יונס

חילופי אש בין כוחות ישראליים למבוקשים בטובאס שבשומרון ● משחתת צרפתית יירטה שני כטב"מים של החות׳ים מול חופי תימן ● נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה הודיעה על התפטרותה ● מצה״ל נמסר כי כ-800 חנוכיות מקושטות במסרים מחזקים מהעורף הגיעו לחיילים ברצועה ● ישראל כ״ץ: חייבים לתת לצה"ל את כל הזמן הנדרש - בסוף תהיה נקודת שבירה וסיכוי לשחרור החטופים

עוד 6 עדכונים

שכחו מה זה להיות מחנכים

אז גם זה קרה: הנשיאות של הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT, מוסדות עילית למהדרין, הופיעו בפני הקונגרס האמריקאי וסירבו להצהיר שקריאות לרצח-עם נגד יהודים הן הפרה של כללי האתיקה.

אחת אמרה שזה עניין של הקשר; אחרת מילמלה משהו על כך שמילים צריכות להפוך למעשים לפני שניתן לפעול. נכון לשעה זו, נשיאת פנסילבניה התפטרה תחת מכבש לחצים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 910 מילים

תגובות אחרונות

המלחמה בחמאס מטלטלת את מפלגות השמאל באירופה

המלחמה בחמאס היא תפוח אדמה פוליטי לוהט שחורך את ידיהם של פרוגרסיבים בכל היבשת, ומעצים מחלוקות הנוגעות לנושאי הגירה ואסלאם ● המלחמה והדרישה להפסקת האש לא רק מפלגות את השמאל – אלא גם מחזקות את הימין, שמנצל את הגמגום הרפה של יריביו כדי להצטייר כמי שראוי לכהן בשלטון

עוד 1,068 מילים

איך צפייה באלימות משפיעה עלינו

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,398 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

לעצור, לחסל או לגרש? מה הפתרון היעיל נגד ראשי חמאס

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,391 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים
היום ה־64 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דיווח: סינוואר נמלט מעזה לחאן יונס בשיירה הומניטרית

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט ● דיווח: נתניהו אמר לביידן בסוף השבוע כי הלחימה בחאן יונס תימשך כחודש ● פורסם תיעוד של פלסטינים נכנעים, הרמטכ"ל: סימן להתפרקות במערכת ● החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות בג׳באליה

עוד 47 עדכונים

לכל איש יש שם

בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא ● אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד. חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים שמציעים פתרון ראליסטי . יותר מדי מתארי בעיות. מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו. איך מעיפים את הפשיזם... המשך קריאה

כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?

עוד 788 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"

ליאורה האריס

תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן

עוד 1,988 מילים

יריב לוין שוב ממסמס את הוועדה לבחירת שופטים - ובג"ץ מעלים עין

על רקע התנהלותו של לוין, לא ברור מדוע שופטי בג"ץ מיהרו להסיר מעל שולחנם את העתירות שדרשו להורות לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● שלוש שנים וחצי מאז תחילת משפטו של נתניהו, אפשר לקבוע שהשופטים מאטים - אולי במכוון - את ההליך הפלילי נגד נתניהו ● והאמירה החמורה של השופט אלרון בפסק דין שניתן לאחרונה חושפת את תפיסתו החוקתית ומידת שליטתו בחומר ● פרשנות

עוד 1,117 מילים ו-3 תגובות

מרב מיכאלי שמה קץ לסבל, באיחור של שנה

מאז הבחירות לפני שנה, הפכה יו"ר מפלגת העבודה מטרה להאשמות שהטיחו בה מכל עבר, בכל מקום שאליו הגיעה ● הדברים הגיעו לידי כך שחבר ועידה אסף מספיק חתימות לטובת כינוס וועידת המפלגה כדי להצביע על הדחתה ● מיכאלי העדיפה למנוע את הביזיון ואתמול הודיעה על פרישה הדרגתית מהפוליטיקה ● כעת נותר לראות לאן מועדות פניה של המפלגה - ושל מחנה המרכז-שמאל בכלל ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
היום ה־63 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

שני חיילים נפצעו קשה במבצע לשחרור חטופים - שלא נמצאו

ארה״ב הטילה וטו ומנעה החלטה של מועצת הביטחון של האו״ם לקרוא לישראל להפסקת אש מיידית ● גלנט: רואים סימני שבירה בחמאס ● צה״ל הודיע היום על נפילתם של 4 חיילים ● דיווח: ארה״ב דורשת מישראל לסיים את המלחמה עד סוף השנה ● איתן לוי מבת ים שנחטף לעזה נרצח בשבי ● אלפים הגיעו להלווית בנו של גדי איזנקוט שספד: "נעשה הכל כדי שההקרבה לא תהיה לשווא"

עוד 59 עדכונים

תנועת "הצדק החברתי" היא סוס טרויאני של אנטישמיות

ג'ייק ווליס סימונס אומר בריאיון לזמן ישראל כי טבח חמאס חשף את הפרצוף האמיתי והאנטישמי של אנשי השמאל בעולם: "התמיכה בפלסטינים אינה אלא תמיכה גלויה ברצח ובחילול היהודים" ● בספרו החדש, "ישראלופוביה", הוא טוען כי המוסר הכפול הטבוע באנטישמיות יוצר עבור ישראל רף אתי בלתי אפשרי: "שימוש בטיעונים מוסרניים לכאורה תורם לניסיון להשמיד את ישראל"

עוד 1,478 מילים

הפלסטינים וחלק מהמומחים בישראל מזהירים שהצפת המנהרות בעזה תגרום להרס סופי של מי התהום ברצועה ולקריסת אזורים שלמים ● מנגד, מומחים ישראלים סבורים שהאקוויפר העזתי ממילא אבוד ורואים בהצפה פתרון אפקטיבי לאיום המנהרות ● ד"ר יוסי לנגוצקי: "מי התהום כל כך מלוחים שכבר אי אפשר להזיק להם"

עוד 1,250 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה