המהומה האחרונה בעקבות דברי שר החינוך רפי פרץ על טיפולי המרה להומוסקסואלים, היא עוד פרק בסדרה הארוכה והמשונה: מזדעזעים בתשלומים. עם ישראל אוהב הכל בתשלומים ולא חלילה במכה אחת.

אז מופע הזעזוע וההלם האחרון נפתח באמירה של פרץ בזכות המרת הומואים –  ימים ספורים בלבד אחרי הפרק הקודם, שבו הסביר הרב ושר החינוך שאהבה בין שני בני אדם ללא מחיצות עשויות מדת, גזע או לאום, היא שואה.

רוב הציבור מתקשה עדיין לראות את התורה כולה וממשיך להגיב לכל פרק ממנה בהתפרצות רגעית וקצרת מועד של הלם. כל מרכיב בתורה מגיע כאילו משום מקום ומתקבל פעם אחר פעם בהפתעה גמורה:

"מצעד בהמות" כלפי להט"ב, האמונה שאהבה ללא מחסומי דגל (דג"ל: דת, גזע, לאום) היא שואה שניה, הדרת נשים במרחב הציבורי, הדתה בחינוך לחילונים, השאיפה המעשית לבנות מקדש לשחיטה פולחנית יומיומית של בעלי חיים על חורבות מסגד, ראיית הומוסקסואליות כמחלה שיש לה טיפול וריפוי, התכניות לכבוש מחדש את רצועת עזה, להוסיף שם התנחלויות, לספח את מיליוני הגויים החיים בין הים לירדן, להותיר אותם חסרי זכויות פוליטיות לצמיתות ולמסד משטר הפרדה בחוק, הכמיהה והשאיפה המעשית להחזיר את החברה והמדינה לערכים של ממלכות תקופת הברונזה ולגזור משם בין השאר את מעמד האישה, ההומו, הכופר והגוי, המשך העדר נישואים אזרחיים במאה ה-21, המשך העוצר התחבורתי בסופי שבוע, והרשימה ארוכה.

כל אלה הם חלק מהחזון הפוליטי הפונדמנטליסטי המבוסס על האמונה שהמיתולוגיה הישנה היא הבסיס למציאות החדשה, ושערכים שכבר היו ישנים בימי הביניים הם המצפן לניהול חברה מודרנית.

תכנית המיתולוגיה הפוליטית – להחזיר את החברה לימי דוד המלך, כדברי סמוטריץ' – מחייבת את כל המוטרדים ממנה, המעדיפים דמוקרטיה מהמאה ה-21, להכיר היטב את הציוויים הארכאים שמנסים להחיות היום

ולא פחות חשוב, להכיר את המפעל עצום המימדים ועתיר התקציבים, והחופש הפוליטי שמפיץ ומקדם ערכים אנטי פלורליסטיים אלה, בסיוע נדיב ובלתי פוסק של הממשלה, מכספי ציבור.

עם כל הזעם שמעוררים הערכים של פרץ, סמוטריץ' ושות', יש להודות שכל החבורה הפונדמנטליסטית הזאת של האחים היהודים הרבה יותר מתונה מהציוויים המקוריים מעידן הברונזה המיוחסים לאל.

מהי קצת אפלייה כלפי הומואים לעומת 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם'? כמה כבר נורא עוצר תחבורתי ומסחרי בכל סופ"ש וחג, לעומת 'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת'?

במקום להוציא להורג הומואים או להענישם בדרך אלימה אחרת – האחים היהודים הנאורים מהמאה ה-21 מוכנים להסתפק בריפויים ובטיפולי המרה שיצילו את נשמותיהם המקולקלות מהתועבה.

ובמקום דין מוות לצובע ביתו בשבת – כולה קצת חינוך מחדש לילדי החילונים המסכנים שנשבו מלידה באוירה פלורליסטית כופרת וחופשית ולכן יש להציל בדחיפות את נשמותיהם לקירוב הגאולה. הדתה/שמדתה.

העדינות המקסימה הזאת של הפונדמנטליסטים שמורה אך ורק ליהודים כמובן, כלפי גויי הארץ אין סיבה לגלות התחשבות כזאת.

בתכנית הסיפוח של מיליוני גויים – שישארו ללא זכויות פוליטיות לצמיתות – לא יכללו טיפולי המרה רגישים. לפלסטינים לא יוצעו טיפולים שימירו את נטיותיהם הסוטות לעצמאות – ברצון להישלט לעד על ידי העם שנבחר על ידי האל לשלוט בהם כל עוד הם כאן ודורכים על סלעי קיומם.

בהיותם גויים, ניתן לכפות עליהם את הרצון היהודי בכוח. ככתוב 'לֹא תִקֹּום וְלֹא תִטֹּור אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. כל מי שלמד בישיבות של האחים היהודים יודע שלא נוקמים ברֵעיךָ, בְּנֵי עַמֶּךָ הנאמנים לחוקי האל. נקמה היא ערך יהודי חשוב כלפי נכרים ועכו"ם (תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וכו').

האחים היהודים מאמינים שהמיתולוגיה הארכאית מלפני אלפי שנים מחייבת אותם במאה ה-21 להתקדם לשלב המשיחי השני. השלב הראשון, שבו החילונים הקימו וביססו מדינה, מיצה את עצמו.

עכשיו העת להמרה הגדולה לקראת מדינה יהודית פונדמנטליסטית. מרכיב מרכזי בטיפול ההמרה הגדול שימיר דמוקרטיה לתיאוקרטיה, הוא החלת הריבונות היהודית על כל גויי הארץ מהים לנהר.

זאת תהיה מדינה אחת אבל לא דו-לאומית כי יש בה רק לאום אחד. שאר המיליונים אינם עם ואינם לאום, הם אמנם ערבים אבל לא פלסטינים כי אין דבר כזה. הם סתם ערבים, ערבים גנריים.

אבל האמת היא ששאלת ה'כן עם – לא עם' לא ממש מעניינת את האחים היהודים. הרי האל כבר הורה לכבוש ולסלק מכאן עמים – גרגשים, עמלקים, פריזים ושאר עמים פיקטיביים מהמיתולוגיה.

אז עוד אחד לסלק, הפעם עם אנשים אמיתיים. גורלם כבר נגזר מזמן על ידי האל לכליה או הגליה או שיעבוד או שילוב יצירתי של כולם, בהתאם לנסיבות וליכולת.

תזכורת: פרץ, סמוטריץ' ושות' לא תפסו את חלקם בשילטון בכוח, לא פרצו באשמורת הלילה למשרדי ממשלה והחליפו מנעולים. הם שם כי הם "השותפים הטבעיים" של השליט והנאמנים לו ביותר.

השליט רחוק מלהיות פונדמנטליסט משיחי בעצמו, הוא בוודאי איננו אחד מהאחים היהודים ואין רחוק ממנו מהדת הזאת על פי אורח חייו.

אבל השילטון הנוכחי בנוי על ברית איתנה, ברית בין כנופיות. כנופיית השחיתות והנצחת השילטון בראשות השליט – מעין 'עלי ביבי ושלושים השודדים שלו פלוס מינוס' – מעוניינת בהנצחת שילטונה ובמילוט השליט החשוד/נאשם מאימת הדין, בכל מחיר.

הכנופיה הפונדמנטליסטית משיחית מעוניינת בהבאת שלב הגאולה הבא במקום המשטר הקיים מאז 1948. כל כנופיה מעניקה בנדיבות לרעותה את מבוקשה וביחד עם הצלע השלישית – נציגי הכתות 'גור' ואחרות –  מעמידים על שלוש רגליים שילטון עם סדרי עדיפויות של מיעוטים.

החרדים הם מיעוט, הפונדמנטליסטים המשיחיים הם מיעוט, חובבי הטייקונים ומנעמי השחיתות השילטונית הם מיעוט, אבל כאשר שלושת המיעוטים נשבעים אמונים זה לזה ולזה, פירוק הכנוניה ושחרור החברה ממנה יכולים לקחת לא מעט זמן.

כי השליט אמנם איננו פונדמנטליסט אבל הוא מושחת. ובמסע ההימלטות מהצדק ומהמסלול הישיר למעשיהו מוכן לתת לאחים היהודים הנאמנים לו הכל. חסינות תמורת משיחיות זאת תמצית הדיל.

כל עוד חזון הסיפוח והקמת בית הקורבנות בירושלים מתקרב, כל עוד מוסדות המשטר דמוקרטי מכורסמים ומוחלשים, לאחים היהודים אין שום בעיה עם כל היקף של שחיתות והשחתת המידות ושום דילמה מוסרית. ארץ ישראל נקנית במושחתין אם צריך.

לכן, המאבק הוא פוליטי והגיע הזמן שהרוב יתעורר לקראתו כי עד עכשיו הוא התנהל במעמד צד אחד, הפונדמנטליסטי, שלא נתקל בהתנגדות של ממש אלא להיפך, ברוח גבית ובתמיכה שילטונית נדיבה מאוד.

ובעיקר, הגיע הזמן שהרוב יראה את התמונה המלאה ואת הזירה בשלמותה. כל עוד הרוב ימשיך להזדעזע רק מטקס שבו הורדה נערה מהבמה כדי שלא תשיר ובמקביל ימשיך לנמנם באדישות מול תכניות הסיפוח של מיליוני נתינים חסרי זכויות, הכל אבוד.

כל עוד רק אמירות נפשעות כלפי להט"ב ייחשבו פשע חמור ואילו תכניות ממשיות לריסוק המשטר הדמוקרטי והחלפתו בתיאוקרטיית אפרטהייד* ירדימו את הקהל, הכל אבוד.

* שם זמני להמחשה בלבד, נא לא להגיד אפרטהייד. יהיה למשטר שם עברי.

חיוני שהציבור הרחב יבין סוף סוף שלא מדובר באוסף אקראי של תקלות ופגיעות, פעם נגד נשים, פעם נגד להט"ב, פעם נגד חילונים, תמיד נגד ערבים גנריים ושאר גויים לא נבחרים. אל תחכו להזדמנות להיעלב באופן אישי כדי לצאת מהאדישות.

גילוי נאות: אני לא אישה, לא הומו, לא ערבי גנרי, לא פליט או מבקש מקלט, לא גוי מיותר בארץ יהוה ולא לוקה בסוג נפוץ אחר של טומאה על אדמה קדושה.

ולמרות זאת, לא מחכה שמישהו יאיים באופן אישי ונקודתי על החרויות שלי כדי להואיל בטובי להתחיל להבין לאן כל החורבן הזה הולך. הגיע הזמן להתעורר ולראות תמונה שלמה של מציאות אפשרית שאותה חייבים לעצור ולמנוע, על כל חלקיה.

שלדון אדלסון אמר שלא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה כי זה לא כתוב בתנ"ך. בגלל זה מתאים לו להיות אחד הספונסורים הנדיבים של השליט החשוד.

אדלסון מממן את הפראבדה שלו במאות מיליונים, במאמץ בלתי פוסק להנציח את שלטון ברית הכנופיות, שחושבות שממש לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה.

הגיע הזמן להתעורר ולהפסיק באמצע את טיפול ההמרה של מדינת ישראל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה. זה טיפול ההמרה הגדול, העמוק והחמור ביותר ואותו יש לעצור.

דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים

מדוע בלבנון נראה שהמכות הצבאיות הביאו את חזבאללה להסכים להפסקת אש ואילו ברצועת עזה, שחטפה מכה הרבה יותר קשה, חמאס כמעט שלא זז מעמדותיו?

יש לכך הרבה סיבות, אך המעניינת שבהן היא הצורך של ארגוני טרור, כמו חזבאללה וחמאס, לשמור על מינימום לגיטימציה ציבורית שמתחתיה לא יוכל עוד הארגון להתקיים, ולא משנה עד כמה דכאני ומפחיד הוא. הלגיטימציה הציבורית של ארגוני טרור תלויה בין היתר בברירות העומדות בפני האוכלוסייה שבקרבה הם פועלים ובאופן בו נתפס הצד השני – כמרושע או רק קשוח.

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל התכניות בארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל.

הנשיא יצחק הרצוג אמנם נבחר בתמיכת בנימין נתניהו, אך אין בכך חובה פוליטית או מוסרית לכסות על מעשיו. הנשיא, המייצג את טובה הציבור כולו, חייב לפעול ולגשר בין רבדי האוכלוסייה השונים.

עם תחילת המחאה נגד ההפיכה המשפטית של הקואליציה הקיצונית ביותר שקמה אי פעם בישראל, הנשיא הרצוג נרתם למשימה העליונה מכל, אחדות העם ושמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה וערכי מגילת העצמאות. אך מאז הוא נרדם ומסתפק בהכרזות חסרות נחישות.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

"אם אני אבקש ממך לקחת משפט שמתחיל במילה 'טעיתי', במה טעית?", פונה רוני קובן לאבישי בן חיים. מפיץ תיאוריית "ישראל הראשונה והשנייה" בוהה בנקודה לא ברורה בחלל, נאלם לשניות ארוכות, ואז משיב בחיוך מאולץ ומאוס: "לא רוצה לענות לך על זה".

זה רגע מדהים שבו קובן חשף את הבלוף של בן חיים והביא נוקאאוט לאיש שללא ספק החריף את הקרע בעם עם תיאוריה רדודה, משסעת ובלתי מבוססת בעליל. תיאוריה שגם אם יש בה גרעין של אמת – אכן היה פה קיפוח לאורך שנים – נוצלה על ידו כדי להעניק חסינות לאריה דרעי, בנימין נתניהו ושות', האחראיים הראשיים להנצחת הדיכוי ולאי השוויון בחברה.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).