הצבעה אסטרטגית היא איוולת. היא פגיעה ישירה בהליך הדמוקרטי, ולא תורמת אפילו גרם אחד לתוצאות שאותן המצביע האסטרטגי מבקש להשיג.

כך הצבעה של מצביעי נפתלי בנט עבור בצלאל סמוטריץ' (כמו שהמליץ פרופ' ישראל אומן), וכך גם הצבעה ליש עתיד של אוהדי מרב מיכאלי והעבודה. כך גם לגבי אלה שמזדהים עם העבודה ושוקלים להצביע למרצ, וכן הלאה.

הטענה המרכזית שלי – מניסיון של שלושים שנה – היא שהצבעה אסטרטגית לא תורמת (לאותם מצביעי אסטרטגיה) משום מספרם קטן. כשמדובר על 40 אלף מצביעים פר מנדט, והמצביעים האסטרטגים הם אלפים בודדים, זה חסר משמעות מצד אחד, ומצד שני מצמצם את מידת הייצוג של המפלגה עם אלה שמזדהים עם הרעיונות שהיא דוחפת.

כשמדובר על 40 אלף מצביעים פר מנדט, והמצביעים האסטרטגים הם אלפים בודדים, זה חסר משמעות מצד אחד, ומצד שני מצמצם את מידת הייצוג של המפלגה עם אלה שמזדהים עם הרעיונות שהיא דוחפת

מפלגה פוליטית היא פלטפורמה לדחיפת רעיונות ומייצגת את אלה שאוחזים בהם. הצבעה אסטרטגית מסרסת את המרכיב הייצוגי הזה, ולמעשה זו התחכמות מכוערת וגם אווילית – בעיקר כיום כשמפלגה בינונית מתחפשת בייאושה למפלגה גדולה, ומנסה לשתות את קולותיהם האסטרטגיים של אוהדיה של מפלגה אחרת בהכרזה מטופשת שאינה מתיישבת עם המציאות.

במקרה של היום, המפלגה שהיא לכאורה גדולה – יש עתיד – מנסה לשאוב אליה קולות מהעבודה, מרצ וכחול-לבן, ויש כאלה שנופלים בפח, שכן יש עתיד אינה מפלגה גדולה. היא פחות משני שלישים מהמפלגה הגדולה – הליכוד. היא בת 18 מנדטים בסך הכול, בעוד הליכוד בת 30 מנדטים.

גם אם יש עתיד רוצה להיות גדולה, היא לא תעבור את 21 המנדטים. אז מה הקשקוש הזה שהיא גדולה? היא לא ראש בראש עם הליכוד, יאיר לפיד איננו ראש בראש עם בנימין נתניהו – בדיוק כמו שניצן הורוביץ לא ראש בראש עם ראש הממשלה. כך גם לגבי כל מפלגה בגוש המבקש להחליף את נתניהו.

ב-2009 מפלגת קדימה בראשות ציפי לבני גברה על הליכוד במנדט אחד, אבל הגוש שהיא ייצגה היה קטן והשלטון עבר לידי נתניהו. מאז, כל הניסיונות לתצוגת "גדלות" נכשלו – ולא רק זאת, קיבלנו מסגרות פוליטיות שנולדו רק לצרכים אסטרטגיים, כמו כחול-לבן, כשהן ריקות ומיובשות, לא מציגות שום מסר, ואשר השמידו את האפשרות להציג רעננות פוליטית ותפיסות מתקדמות – שזה כל כך חשוב, ואולי הכי חשוב.

קיבלנו מסגרות פוליטיות שנולדו רק לצרכים אסטרטגיים, כמו כחול-לבן, כשהן ריקות ומיובשות, לא מציגות שום מסר, ואשר השמידו את האפשרות להציג רעננות פוליטית ותפיסות מתקדמות – שזה כל כך חשוב, אולי הכי חשוב

המזבח של "המפלגה הגדולה" לא קיים. מי שקונה את המילים הללו, שיתאפס: יש עתיד איננה מפלגה גדולה למרות שהיא נורא רוצה.

אחרי הכול, מה זאת איוולת? על פי ברברה טוכמן, פעולה אווילית היא פעולה שמביאה לתוצאה ההפוכה מהרצוי, למרות שהיא רציונלית ומתוכננת (להבדיל מפעולה מקרית ולא מכוונת) מצד המבצע.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב