מרצ, יש עתיד והכלכלית של ירון זליכה הן הרשימות הירוקות ביותר שמתמודדות בבחירות בעוד חמישה ימים (בהנחה שזליכה יתעקש לרוץ עד הסוף).

זו השורה התחתונה בדו"ח מפורט שמפרסמת התארגנות "לבחור ירוק", קבוצה גדולה של פעילי וארגוני סביבה שלקחו על עצמם את המשימה להעלות את נושאי הסביבה למקום בולט יותר בסדר היום הציבורי והפוליטי של בחירות לכנסת ה-24.

מדד המפלגות על פי "לבחור ירוק"

מדדים מהסוג הזה פורסמו גם בחלק ממערכות הבחירות הקודמות, אבל הפעם נראה שנעשתה עבודה יסודית במיוחד שגם הולידה כמה מסקנות מעניינות ואפילו מפתיעות.

"הכול התחיל כשמיקי חיימוביץ' הודיעה על פרישה", אומר ויקטור וייס, לשעבר מנכ"ל מרכז השל לקיימות ואחד היוזמים של "לבחור ירוק". "מאחר שהפעילות בכנסת בתחום היא מאוד פרסונלית ומבוססת על ח"כ פה וח"כ שם, שאלנו את עצמנו מי יכולים להיות השותפים שלנו בכנסת הבאה. אז החלטנו לבדוק את זה בצורה מסודרת".

מיקי חיימוביץ' (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מחברי המדד הירוק לא הסתפקו הפעם בסקירה המסורתית של מצעי המפלגות והרזומה החקיקתי שלהן. הם פנו אל המפלגות ואתגרו אותן עם כמה דרישות:

• למנות רפרנט סביבה מבין המועמדים לכנסת;
• לשלב את נושאי הסביבה בקמפיין באמצעות סרטונים ופרסומים ברשתות החברתיות;
• ולגייס את ראש הרשימה להצהרות בנושא – על מנת להעביר מסר שסוגיות הסביבה אינן נחלתם של הזוטרים מהספסלים האחוריים.

כמו בתחומים אחרים, גם כאן מרצ סובלת מהעובדה שהמחויבות שלה לנושא נתפסת כמובנת מאליה. המצע הסביבתי שלה מקיף, מנומק ומסגיר תפיסת עולם כוללת, ולפחות שלושה מהמועמדים ברשימה – ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ומוסי רז – מזוהים עם סוגיות הסביבה ועסקו בהן רבות בעבר. משום מה, בקמפיין של המפלגה, העובדה הזו לא זוכה להבלטה.

ויקטור וייס (צילום: מרכז השל לקיימות)

"כששאלנו את השמאל למה הם לא משווקים את עצמם כירוקים", אומר וייס, "התשובה הייתה שהם תמיד היו שם, זה מובן מאליו שהם כאלה והם לא צריכים לנפנף בזה". ניתן לומר שהמלכוד ההסברתי של השמאל בתחום הסביבה משקף את מצבו בתחומי עשייה נוספים.

מי שגילה רק לאחרונה את הסביבה ומשבר האקלים הוא יאיר לפיד.

לפיד פספס הזדמנות פז כשלא הציע למיקי חיימוביץ' מקום ברשימתו אחרי שפרשה מכחול-לבן. חיימוביץ' מוערכת מאוד על ידי קהל גדול של שוחרי סביבה ולו הייתה מצטרפת ליש עתיד, הייתה יכולה למשוך קולות של מצביעים שמתלבטים בין מפלגות המרכז-שמאל.

בחוגי הבית שהוא עורך ובמפגשים עם קהל, לפיד נתקל בתקופה האחרונה בשאלות רבות, בעיקר מצעירים, בנושאי אקלים וסביבה, ובכמה ציוצים הודה שעד כה החמיץ נושא חשוב שמעניין את קהל היעד שלו. לזכותו יאמר שהוא הגיב במהירות, מינה את יוראי להב-הרצנו לאחראי על התחום ביש עתיד והציג מצע מפורט ושאפתני.

בחוגי הבית שהוא עורך ובמפגשים עם קהל, לפיד נתקל בתקופה האחרונה בשאלות רבות, בעיקר מצעירים, בנושאי אקלים וסביבה, ובכמה ציוצים הודה שעד כה החמיץ נושא חשוב שמעניין את קהל היעד שלו

אחרי שלוש המובילות שקיבלו 5 נקודות מדד מתוך 6 אפשרויות, מדורגות העבודה, תקווה חדשה וימינה עם הציון 4. החידוש המרענן של מערכת הבחירות הנוכחית, אומר וייס, היא החדירה של הרוח הירוקה לשתיים ממפלגות הימין.

עמיחי שיקלי (צילום: פלאש90)

"בימינה מרכז את הנושא עמיחי שיקלי, שמפגין מחויבות גדולה, והמפלגה מציגה לראשונה מצע משמעותי", אומר וייס. "גדעון סער כינס מסיבת עיתונאים שהוקדשה לנושאי סביבה, הציג מצע והעלה כמה סרטונים".

גם ההצטרפות של שרן השכל, שפעלה בכנסת למען זכויות בעלי חיים, מוסיפה נקודות לרשימה של סער, מה שלא ניתן לומר על הקדנציה של זאב אלקין במשרד להגנת הסביבה.

במבט סוציולוגי ותרבותי רחב יותר על התמורות בחברה הישראלית, ניתן לראות את חלחול התפיסות הסביבתיות אל הימין הליברלי כחלק מההתבססות של רעיונות כמו שוויון לנשים והכרה בזכויות להט"בים. בנוסף, כולם רוצים לקרוץ לקהל צעיר – והישראלים הצעירים, הרבה יותר מהמבוגרים, מחוברים לשיח העדכני בנושאי סביבה ואקלים.

בהמשך הדירוג ממוקמות עם הציון 3 כחול-לבן (וגם זה בעיקר בזכות מיקי חיימוביץ' שכבר לא שם), הליכוד (בזכות כמה מהלכים חיוביים של גילה גמליאל במשרד להגנת הסביבה) והמשותפת; את הציון 2 מקבלות הציונות הדתית, ישראל ביתנו וש"ס.

סוגרות את הרשימה, עם הציון המינימלי 1, רע"מ ויהדות התורה. למרבה הצער, בישראל 2021 סביבה והמפלגות הדתיות – בין אם יהודיות או מוסלמיות – עדיין לא הולכות ביחד.

מדד "לבחור ירוק"

ירוק=טוב מאוד. צהוב=בינוני. אדום=גרוע.