נתניהו התראיין בימים האחרונים אצל אברי גלעד, וזה פתח בשאלה לגבי האופי התחרותי של  נתניהו, והאם הוא עוזר לו או עוצר אותו בחיים. התשובה של נתניהו היתה שזה נותן לו "דרייב לא נורמלי, זה מנוע טורבו", "חייב לנצח בשבילכם".

בהמשך תיאר נתניהו לאברי גלעד איך הוא "מחוייב באובססיביות שאני לא יכול לתאר לך" ל"שליחות הגדולה" שלו בשם אביו, סבו ומשפחתו. נתניהו מדבר על "המדינה שלי","האזרחים שלי" ועל כך שהוא חייב להשלים את "השליחות שלי".

השימוש במילים "האזרחים שלי", "המדינה שלי", ו"השליחות שלי" מזכירים את המשפט שמיוחס למלך הצרפתי לואי ה-14: "המדינה זה אני". מהי השליחות, לפי נתניהו? מלחמת גוג ומגוג מיותרת עם איראן תוך כדי עימות מדיני עם הממשל האמריקאי החדש?

גלעד שואל אותו מה יקרה אם לא תהיה לו ממשלת ימין חזקה, ונתניהו קוטע אותו בזלזול וחורץ: "תהיה". גלעד שואל שוב: "ואם לא?", ונתניהו עונה: "אין אם לא".

גלעד שואל את נתניהו מה יקרה אם לא תהיה לו ממשלת ימין חזקה. נתניהו קוטע אותו בזלזול וחורץ: "תהיה". גלעד שואל שוב: "ואם לא?", ונתניהו עונה: "אין אם לא"

מבחינתו אין אפשרות אחרת מלבד ישיבה בשלטון. מבחינתו הוא ינצח ויהי מה. הוא חוזר ומדבר בכפייתיות על האובססיה שלו ועל כך שהוא צריך להשלים את שליחותו. ומה אם לא ייבחר? איך ישלים את השליחות שלו במצב כזה?

למעשה, זה לא רחוק כל כך ממה שקרה במערכת הבחירות האחרונה. רוב העם הצביע למפלגות שהבטיחו במפורש להחליף את השלטון, והוא לא קיבל את רצון רוב העם, ריסק את כחול לבן וצירף אותם לממשלה בראשותו על אפם ועל חמתם של רוב הבוחרים.

גלעד שואל את נתניהו מה כל כך גרוע בלפיד ומדוע הוא מזלזל בו? נתניהו משיב שהוא לא "פוליטיקלי קורקט" אלא "קורקט". הוא עושה את הדברים האמיתיים.

לקראת סיום נתניהו אומר:

"יש לי תוכניות מטורפות. אני גאה בעם שלי. אני אובסססיבי לגבי העם שלי".

נתניהו אובססיבי, מרוכז בעצמו, אני עשיתי, אני הצעתי, אני ואני ואני. מה המשמעות  של בחירת המלים שלו בהקשר הזה של "יש לי תוכניות מטורפות"? האם ליברמן צודק לגבי הסכנה לארוע מהסוג של גבעת הקפיטול בישראל?

פרקליטו הצמוד ואיש סודו המנוח של נתניהו, עו"ד יעקב וינרוט, טען שלפעמים הוא נקרא לנתניהו על תקן "חצי פסיכיאטר" כשהזוג נזקק ל"טכניקות של הרגעה", אבל סייג: "אני לא פסיכואנליטיקן, וגם פסיכואנליטיקן צריך כדורים ותרופות וטיפול". וינרוט אומר שיש דברים שהוא יודע שלא ידבר עליהם לעולם, ושנתניהו ידע זאת כשדיבר איתו. על מה וינרוט חיפה? מה הם אותם סודות שלקח עמו אל הקבר?

מבחינת נתניהו אין אפשרות אחרת. הוא ינצח ויהי מה. הוא מדבר בכפייתיות על האובססיה שלו ועל כך שעליו להשלים את שליחותו. ומה אם לא ייבחר? האם ליברמן צודק לגבי הסכנה לארוע מהסוג של גבעת הקפיטול בישראל?

ועל כך השיר:

"קיצונים פנאטים, תמימים או קנאים
משיחי שקר, נסיכים מעמידי פנים
השקר לא ינצח, בסוף נחשוף את הרעים
לא ניתן לקחת את הטוב את העתיד
צריך לקום להצביע, צריך להיות נחושים
המהפך מגיע, נמאסתם מושחתים
השקר לא ינצח, בסוף נחשוף את הרעים
לא ניתן לקחת את הטוב את העתיד"

עכשיו הזמן להצביע, כל קול חשוב, המהפך מגיע!

תודה רב לדניאל דבורסקי שהפיק את השיר והוסיף גיטרה מובילה.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.

"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.

דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.

 מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל

אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.

ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.