בס"ד

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ספר זכריה, פרק ח', פסוק טז'

פסוקים אלו, שנמצאו החודש על שרידי קלף מימי מרד בר כוכבא, מבטאים יותר מכל את זעקת לבנו.

ילד פלא גידלנו. ילד של אמת ואהבה. ילד של אמונה כבירה, נער של הגשמה האוהב את ארצנו ומקדיש לה את חייו. ילד שהיה מחובר למולדתו, והאמין שממנה יבוא אור עולם. נער שמח, שהאמין בחדוות הנעורים וייחל לעולם מלא ביצירה חופשית ומשוחררת.

ילד פלא גידלנו. ילד של אמת ואהבה. ילד של אמונה כבירה, נער של הגשמה האוהב את ארצנו ומקדיש לה את חייו. ילד שהיה מחובר למולדתו, והאמין שממנה יבוא אור עולם. נער שמח, שהאמין בחדוות הנעורים

נער שחייו שידרו לכולנו קריאה: האמינו בעצמכם כעם, אהבו את עצמכם, התחברו לגדולה הפנימית הלאומית והאישית וממשו אותה. אל נא נפחד לפתוח את עצמנו, להתמסר למעמקי החיים שבתוכנו, ללא עבדות לחיצוניות, להיות נכון לשאול ולצמוח.

יש המכנים אותם "נערי גבעות", כאילו לא היו ילדים של הוריהם, אחים לאחיותיהם, נכדים לסבים ולסבתות –  מלאי תשוקה לחיים, לאהבת המקום.  נערים ונערות המבקשים לסלול דרך בעצמם, מחפשים תשובה, שואלים שאלות בנתיב ההתבגרות ועיצוב האישיות של כל אחד ואחת מהם.

.אברהם ואיילת סנדק, הוריו של אהוביה סנדק ז"ל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אהוביה, בננו הבכור, מצא את מותו בסיכול ממוקד שבוצע בו ובחבריו במהלך מרדף משטרתי מיותר, מנוגד לנוהלים, רווי שנאה ותאוות נקם. בננו נוגח בידי רכב משטרתי בתום מרדף שנמשך 40 שניות, במעלה כביש צר שסופו בכניסה לבסיס צבאי סגור.

הימים חולפים. מאז נהרג אהוביה אף גורם רשמי לא בא אל ביתנו על מנת למסור גרסה לאירועים או לעשות מעט מן המעט ולהודיע לנו כיצד באמת נהרג אהוביה ז"ל. נפשנו המיוסרת מחפשת אחר האמת.

מדוע לא נסרק השטח? כיצד הופקר אהוביה למותו בזמן שהשוטרים שהיו במקום, שנגחו ברכב, שהביאו למותו של אהוביה עסוקים בלאזוק את הנערים במקום לסרוק אחר נפגעים, להושיט יד לטיפול ואולי, כן אולי, להציל גם את אהוביה.

כיצד נמצא מזור לנפשנו כאשר עדי ראיה שהיו במקום מתארים כיצד ניגחה ניידת המשטרה את הרכב וצפתה בו מתהפך פעם ועוד פעם לצד הכביש. כאשר אותם שוטרים ממש מנעו מפרמדיקים צבאיים שהגיע למקום באוטובוס שהוביל חיילים אל הבסיס מלהעניק טיפול לנפגעים. כאשר במקום להציל ולפעול למען החיים עסקו באותה שעה ב"סידור" הזירה ובתאום עדויות על מנת שהאמת תטויח ותקבר תרתי משמע בו במקום. אלו הם אותם שוטרים שהגישו את "עדותם" רק כ-4 שעות אחרי אירוע בו מצא נער את מותו באלימות קשה כל כך.

הימים חולפים. מאז נהרג אהוביה אף גורם רשמי לא בא אל ביתנו על מנת למסור גרסה לאירועים או לעשות מעט מן המעט ולהודיע לנו כיצד באמת נהרג אהוביה ז"ל. נפשנו המיוסרת מחפשת אחר האמת

אנו קוראים למערכת המשפט "אמת ומשפט שלום שיפטו בשעריכם". תפקיד המערכת היא להיות נאמנה לערכי האמת והשלום. אין תפקיד המערכת לשמור על עצמה. ככל שהיא תהיה נאמנת לערכים שמחזיקים היא תתבסס בבסיס האיתן הקיומי שלה, וזה אשר ייתן את אמון הציבור בה.

סיפור חייו של אהוביה, כמו גם האירועים שהובילו להריגתו, משקף את הנגע ואת העבדות העמוקה בה שבויה הנפש הישראלית מזה זמן רב. אנחנו שבויים בעולם של דימויים ומחליפים את המציאות הפרטנית באוסף קלישאות סטריאוטיפיות.  זה נכון כאשר בוחנים אירועים קשים בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה, בפעולות התגמול והאלימות כנגד החברה החרדית וכן, גם בהתנהלות המשטרה כלפי המפגינים בבלפור.

דווקא מי שממונים על אכיפת החוק, הפכו לעבדים הנרצעים החמורים ביותר של גישה זו.  נעלמו האדם, הפרט, היחיד והנפש ואיתם הגיעה הזרות, הניכור, האלימות הקשה ואובדן החמלה.

הבחירה האנושית הבסיסית אינה זו שמגיעה לעיתים תכופות כל כך אל הקלפיות, אלא הברירה הקיומיות שבין טוב לרע.

בפסח הזה אנחנו שואלים כל כך הרבה שאלות ולנפש שלנו אין מרגוע.

לצד כיסאו של אליהו הנביא הזכור לטוב, ייוותר גם כסאו הריק של אהוביה. ילד הפלא שלנו, בעל הפנים העגולות והגדולות, העיניים הסקרניות, שערו המתולתל והפרוע והחיוך שנותר חקוק עמוק עמוק בליבנו. בנפשנו פעורה תהום של געגוע.

למען זכרו, למעננו ולמען החברה הישראלית כולה, שנדע לצאת מן העבדות התודעתית שבה אנחנו שבויים. שנצא לחירות המחשבה והלב ונחזור לאהבת האדם שנברא בצלם.

אנחנו מחליפים את המציאות הפרטנית באוסף קלישאות סטריאוטיפיות. זה נכון כשבוחנים אירועים קשים בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה, בפעולות התגמול נגד החברה החרדית, וכן, גם בהתנהלות המשטרה כלפי המפגינים בבלפור

נשמע את ההדים ממערות המדבר שלפני אלפי שנים:

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם".

ונתמסר כולנו, כחברה ישראלית, לעצמותנו, לגדולתנו, למרחבי החיים שבתוכנו, שנפתח את ליבנו זה לזה באהבת אחדות עמוקה וטהורה.

חג שמח.

הוריו של אהוביה סנדק ז"ל