בואו נדבר רגע על נתניהו וננסה לא לרעוד מרוב מנת-יתר מהנוכל שעסוק רק בהישרדות אישית וכבר לא טורח להסתיר זאת.

מנוסתו מאימת הדין מתאפשרת בגלל אדישות הרוב ובעיקר מכך שהאיש הכי חזק כאן חולש על מרחב תקשורתי-פוליטי שכולל הרבה יותר מעיתון-בית חינמי שמתקבל בטבעיות סובייטית.

המשפט הכי שחוק שנאמר עליו שואל מי יחליף אותו. ובכן, אם סבתא שלי היתה חיה היה על מה לדבר. תראו מי מדברר אותו, הילד והחברים מהגן.

נתניהו הפך מזמן לסוג של רובוט שעוד מוכתר כקוסם מתוך הרגל, וזה כל כך עובד עד שלא שמנו לב שהבלון התפוצץ והקסם פג ומה שנותר מעורר רצון לרשום לו כדור ורוד.

התרגלנו למניפולציות, התרגלנו שהודיני נחלץ מכל מלכודת על כנפי תקשורת סוגדת לכוח ובתמיכת עכברי כנסת, דתיים מושחתים שואבי-תקציבים ומנדלבליט אחד. המדינה כבולה בתוך קפסולה בעומק הים.

ה'קוסם' מכריז על עצמו שתמיד השיג מה שרצה ושוכח חגורת עיתונאי-חצר הכותשים את מתחריו בגלוי. ביבי נותר אייטם תקשורתי גם כשהוא הולך ונטרף לעינינו עם סרטונים מוזרים בסגנון מחתרתי של מוחרם בתקשורת. זו, מצידה, משבצת כל סרטון כאייטם פותח מהדורות כאילו זו ידיעה חדשותית ולא פראנויה שדורשת טיפול של איש מקצוע.

"ראש ממשלה שקוע עד צוואר בחקירות" זה משפט של הקוסם על אולמרט, אבל מענה לחשדות נגדו לא ידרשו ממנו, לא נעים, הוא נעלב בקלות, ציפורני העיתונות נשלפות רק מול יריביו, ועל זוטות.

רק סירובו העיקש להתראיין מתקבל כמו הסירוב של עומר אדם. זה מעצים את המסתורין שלהם ועוזר לאחד מהם לשיר ולשני לזייף. מוחמד לא בא אל ההר אז ההר עובד בשביל מוחמד, מפנה לו את ראש המהדורה למסיבת עיתונאים בלי שאלות.

ההר גם מקריא תגובות שנוסחו ע"י הילד וחבר'שלו יונתן אוריך, וכשאתה קורא אותן אתה מבין שהמדינה בידיים של בימבה. המבוגר האחראי זה שרה, הילד וחבר'שלו שבא לישונ'צלו.

נתניהו חושש עד מוות מראיונות או מסיבות עיתונאים. הספיקה לו היתקלות אחת יותר מדי עם קרן מרציאנו שלא נפלה לרגליו וחשפה אותו ערומקו. הודיני התגלה כקוסם מסיבות יומולדת ולא ידע את נפשו. אבל זה לא מפריע לקולגות לראות בו נפוליון ולדלג בהכנעה מעל תיקי החקירה שלו ומעל העובדה הברורה שראש הממשלה שיעבד מדינה לצרכיו.

היושרה העיתונאית נזרקה לפח והדוגמאות נערמות: ראש הממשלה נועץ בצלם התחתונים נתן אשל, אבל ברק הוא זה שנדרש לענות למה עבד עם פדופיל ולמה נכנס לבית שיצאו ממנו בחורות. לא נשמע כדבר הזה, הוא בטח פדופיל. הייתי מציעה גם שודד בנק, למה הוא כיסה את הפנים? אני לא רוצה להעליל אבל עברה לידו זקנה והוא לא העביר אותה כביש.

נתניהו חשוד בקומבינות על חשבון הכיס הציבורי לאורך קדנציות שלמות, צוללות עברו מאחוריו, עסקת 'בזק' לפניו ו'קומבינה עם ידיעות' מתחתיו, אבל יותר קריטי לברר לעומק עם גנץ (שמתראיין באומץ) אם חשף את איבר מינו בפני ילדה לפני 40 שנה.

נתניהו הבטיח למילצ'ן טיסה במסוק צה"לי, אבל בוגי יעלון נדרש לתת הסבר על טיסה במסוק כשהפיק סרטים בהוליבוד.. סליחה, כשכיהן כשר ביטחון. נתניהו מצייד את החמאס במזוודות של כסף אבל השמאל יתן להם את המדינה.

שקר רודף שקר, בעיתונות מקפידים להקריא כל תגובה שמנסח וייזתא, יורש העצר התמהוני. ראש הממשלה עסוק בעצמו מבוקר עד ערב, מצלם סרטון מחתרתי אחרי סרטון מהבונקר בהבעה של נרדף, ובינתיים מקורבים פחדנים מגלים שהמדינה בידיים של הילד ואמו הגבולית, לכאורה, כמו שרמז וינרוט שלקח אתו לקבר את הסוד הכי גלוי בממלכה.

מה עם הקוסם? תודה ששאלתם, אידיוטים. הקוסם ממשיך להריץ מכירת חיסול ובו בזמן גם עושה לביתו על חשבוננו באין מנדלבליט, תקשורת נושכת ופוליטיקאים ישרים. הוא כבר מותש וחסר חיים אבל הוא ממשיך לרוץ על הגלגל בעזרתם כאילו אין כאן מדינה מפוררת ומובסת.

זה הקסם הכי גדול שלו אבל הבעיה כולה שלנו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.

אז הנה:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.