המונחים יהודית ודמוקרטית, אינם סותרים זה את זה, הא בהא תליא. אין קיום למדינה יהודית שאיננה דמוקרטית, ותכניה של דמוקרטיה שלובים בערכיה של היהדות.

על פי ערכי היהדות, כל בני האדם נבראו בצלם, ולכן חייבים לכבד כל אדם באשר הוא אדם. המונח "עם סגולה" שרבים אצלנו מתהדרים בו, אין פירושו זכויות יתר על כל העמים, אלא ההפך מכך – מוטלת עלינו אחריות גדולה מאוד לשמש בהתנהגותנו האישית והחברתית דוגמה ומופת לעמים אחרים.

על פי ערכי היהדות, כל בני האדם נבראו בצלם, ולכן חייבים לכבד כל אדם באשר הוא אדם. המונח "עם סגולה" שרבים אצלנו מתהדרים בו, אין פירושו זכויות יתר על כל העמים, אלא ההפך מכך – מוטלת עלינו אחריות גדולה

זו המשמעות של "להיות אור לגויים". זה הפירוש היחיד. לא כפי שמפרשים אותו הטוענים שהם "מחזיקי התורה", המרשים לעצמם להתנהל מול אזרחי המדינה שאינם יהודים, קל וחומר מול תושבי השטחים, באופן מחפיר הסותר את ערכי היהדות הבסיסיים ביותר.

ההומניזם, הסוציאליזם ושוויון זכויות וחובות אזרחיות לכל יושבי הארץ (יהודים, גרים, ושאינם יהודים) ומערכת משפט היררכית הוגנת לכול, המהווים מרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי וליברלי נאור, באו לעולם ע"י היהדות. מספיק לקרוא את פרשת קדושים בספר ויקרא על מנת להיווכח בכך.

בהינתן שערכי היהדות אינם סותרים את ערכי הדמוקרטיה הליברלית הנאורה, אלא שלובים זה בזה, עולה השאלה: מדוע במדינות המערביות הדמוקרטיות הנאורות מתקיימים יחסים תקינים בין דת ומדינה, ואילו אצלנו קיים קונפליקט רציני ביותר בין היהדות לדמוקרטיה, עד כדי סיכון המשך קיומה של המדינה?

התשובה לכך היא פשוטה – יש כאן סילוף גם של הדמוקרטיה וגם של היהדות, ע"י:

1. המגזר החרדי.
2. החלק המשיחי-לאומני במגזר הדתי-לאומי.
3. הממשלות לדורותיהן (ובעשור האחרון ביתר שאת), הנותנות לגופים האלה כל אתנן נדרש, על חשבון משאבי המדינה, זכויות שאר האזרחים ותוך פגיעה חמורה בדמוקרטיה, על מנת לשמר את השלטון בידם.

ההומניזם, הסוציאליזם ושוויון זכויות וחובות אזרחיות לכל יושבי הארץ (יהודים, גרים, ושאינם יהודים) ומערכת משפט היררכית הוגנת לכול, המהווים מרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי וליברלי נאור, באו לעולם ע"י היהדות

הציונות הדתית בראשית דרכה, כאשר מנהיגיה היו בורג, המר, שפירא, ורהפטיג, חזני ואחרים, הייתה תנועה מתונה ומכילה, שלקחה חלק בהקמת המדינה וחינכה על פי ערכי היהדות. ברבות הימים היא שינתה את פניה לבלי הכר, ובימים אלה אף אימצה לתוכה את הכהניזם.

הציונות הדתית דהיום הפכה ברובה לתנועה לאומנית משיחית הנתונה למרותם של רבנים קיצוניים.

• היא זנחה את הערכים וקידשה את הפולחן והטרשים.
• היא חיה בשלום עם היותנו עם כובש ומתעמר בעם אחר.
• היא חיה בשלום עם גזל האדמות.
• היא חיה בשלום עם שריפת כנסיות ומסגדים.
• היא חיה בשלום עם אינדוקטרינציה משיחית לתלמידיהם בישיבות.
• היא חיה בשלום עם השתלחות בערכאות המשפטיות ופעילות מכוונת להשתלט עליהן.
• היא חיה בשלום עם גזענות.
• היא חיה בשלום עם רבניהם שפסקו דין רודף על ראש ממשלה, שבן עוולה שגדל בערוגותיהם הוציא לפועל.
• והחמור מכל – עם אי הבעת חרטה וחשבון נפש נוקב, ואף עם טשטוש העניין.  פתאום גילו שבמסורת יום פטירתה של רחל אימנו חל ביום הזיכרון ליצחק רבין, אז באותה הזדמנות מזכירים גם את יצחק רבין. כפי שהם צמים בצום גדליה, ביום הזיכרון ליצחק רבין הם צריכים לנקוט קל וחומר ולקרוא ליום לזיכרון וחרטה, ולא לנסות לטשטש אותו.

הציונות הדתית המשיחית לאומנית גוררת אותנו למדינה דו לאומית בין הירדן לים, שתהיה במקרה הפחות גרוע מדינה עם רוב ערבי, ובמקרה הגרוע יותר מדינת אפרטהייד שתוביל לסופה של הציונות.

הציונות הדתית בראשית דרכה הייתה תנועה מתונה ומכילה, שלקחה חלק בהקמת המדינה וחינכה על פי ערכי היהדות. ברבות הימים היא שינתה את פניה לבלי הכר, ובימים אלה אף אימצה לתוכה את הכהניזם

מדובר במיעוט שמנסה להשתלט על כלל מוקדי הכוח במדינה, ולהכתיב לרוב העם את דרכו. המשיחיות-הלאומנית במקרה הטוב היא פשוט עבודת אלילים. היתה להם אפשרות ללמוד מההיסטוריה שלנו שאותה קנאות דתית ו"צדיקות" יתרה, היא שהביאה לחורבן בית שני:

"אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו [=עשו] לפנים משורת הדין" (תלמוד בבלי, בבא מציעא דף ל' עמוד ב').

הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהבין ללא ספק בתורה ובהלכה לא פחות מהכת המשיחית לאומנית הזו, הציג על נושא השטחים תמורת שלום את עמדתו המתונה שדגלה בדרכי שלום:

"אם ראשי ומפקדי הצבא יחד עם חברי הממשלה יקבעו שיש פיקוח נפש בדבר, שאם לא יוחזרו שטחים מארץ ישראל קיימת סכנת מלחמה מיידית מצד השכנים הערבים, ואם יוחזרו להם השטחים תורחק מעלינו סכנת המלחמה ויש סיכויים לשלום בר קיימא, נראה שלכל הדעות מותר להחזיר שטחים מארץ ישראל למען השגת מטרה זו, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש". (מתוך כתבה של רועי מנדל בידיעות מתאריך – 11/10/2001).

כמו כן, על רקע המגעים והלחץ האמריקני של נשיא ארה"ב ביל קלינטון לכנס ועידת שלום, שלח הרב יוסף לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מכתב בו הוא מחזק אותו במגעים לקראת הסכם השלום אפשרי:

"לכבוד ידידי היקר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הי"ו שלום וברכה וישע רב.
הריני בא לחזק את ידיך בעניין תהליך השלום, כי זה עתה שמעתי מנציגנו דיווח על פעלך ועל התכניות של הממשלה בנושא הפעימה השנייה (הפעימה השנייה היא הכינוי למסירת 13% משטחי C והפיכתם לשטחי A בשליטת הרשות הפלסטינית. מה שהוסכם בהסכם חברון, ואחר כך אושרר בהסכמי וואי שנה לאחר מכן), לדעתי הדבר חשוב מאוד להעמיק את השלום ולהתקדם הלאה".

את המכתב חותם הרב עובדיה במילים:

"ואני מברך אותך שתמשיך בדרך הזאת ולא תירתע מפני הקשיים מבית ומחוץ הכרוכים בכך. ואני מתפלל שבקרוב נתבשר על חתימת ההסכם, וה' יברך את עמו בשלום". (מתוך אתר סרוגים – כתבה של צבי שיימן מתאריך 1/2/2016 – בכתב ידו: הרב עובדיה יוסף תמך במסירת שטחים).

לאלה בציונות הדתית הטוענים שהרב עובדיה הבין בהלכה, אבל מה לו ולאסטרטגיה ביטחונית, כדאי לקרוא את דבריהם של החברים ב"מפקדים למען ביטחון ישראל". נמצאים שם מאות גנרלים, ראשי שב"כ, רשאי מוסד, מפקדים בכירים לשעבר במשטרה ובכלל מכל מוסדות הביטחון במדינה מאז הקמתה, דבריהם חופפים לדבריו של הרב עובדיה.

לאלה בציונות הדתית הטוענים שהרב עובדיה הבין בהלכה, אך מה לו ולאסטרטגיה ביטחונית, כדאי לקרוא את דברי "מפקדים למען ביטחון ישראל". מאות גנרלים ומפקדים בכירים לשעבר שחושבים כמוהו

מדינה יהודית, היא מדינה שבהכרח צריך להתקיים בה רוב יהודי. מדינה יהודית איננה מדינה שמנציחה כיבוש במשך 50 שנה, שולטת בכוח הזרוע על עם אחר, ומפרה זכויות אדם בסיסיות. במדינה יהודית, במקום הראשון עומדים הערכים ולא הפולחן.

במדינה יהודית מכבדים את זכויותיהם של הנוכרי, הגר, היתום והאלמנה. במדינה יהודית, לא מתעמרים בעם אחר, לא עוקרים את מטעיו, לא גוזלים את אדמותיו, לא שורפים כנסיות ומסגדים, ולא כותבים ספרים כמו תורת המלך.

הציונות הדתית צריכה לעשות חשבון נפש נוקב ולא לסכן את עתיד הדורות הבאים והמדינה. תפישתם הקיצונית של המשיחיים הלאומנים עלולה להביא לקטסטרופה. אם דרכם תצלח, נהפוך למדינת אפרטהייד שבפועל לא תהיה יהודית ולא דמוקרטית. מה שנדרש לנו זה כינון של מדינה נורמלית, מדינה שתהיה אור ליהודים ואור לגויים בערכי היהדות האמיתיים – ערכים של קדושת חיי האדם וכבוד האדם באשר הוא אדם.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.