את נאום הפתיחה שלה במשפט תיקי האלפים בחרה התובעת ליאת בן-ארי לפתוח בשני דגשים – היישר אל אוזניהם של השופטים.

האחד – עקרון השוויון בפני החוק; השני – עקרון העצמאות השיפוטית, הקובע כי "אין מרות על בית המשפט זולת מרותו של הדין". כאילו ביקשה לומר לשופטים: אנחנו, התביעה הכללית, יודעים עד כמה המשימה במשפט הזה כבדה על הכתפיים. אנחנו מרגישים את זה היטב. אבל גם לכם וגם לנו יש משימה, והמשימה היא ניהול משפט בהתאם לעקרונות המקצועיים היסודיים המנחים אותנו.

זו משימתה של התביעה בתיק הזה: היצמדות עד כמה שניתן לכללים משפטיים רגילים. המסר הבוקע מהגישה הזו הוא כי אם המשפט הזה יתנהל ככל משפט פלילי, הוא יסתיים בהרשעה. מטרתם של הנאשמים איננה הבאת ראיות המלמדות על חפותם, אלא הסטת ההליך המשפטי ממסלולו.

התובעת ליאת בן-ארי נכנסת לאולם בית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת שלב ההוכחות של משפט נתניהו, 5 באפריל 2021 (צילום: אורן בן חקון/פול)

וכאילו כדי להוכיח את טענתה, נזעקו עו"ד בעז בן צור וז'ק חן – מטעם הנאשמים בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בהתאמה – מייד בתום דברי הפתיחה של בן-ארי, ודרשו לשאת "נאום תגובה".

בעוד שזכות התביעה לשאת דברי פתיחה בפתח פרשת התביעה מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי, אין זכות כזו גם לסנגורים (אלא רק, אם יבחרו, בפתח פרשת ההגנה, בעוד חודשים רבים). השופטת רבקה פרידמן-פלדמן דחתה את הבקשה. "זו החלטה", אמרה לעו"ד חן, "אדוני יתרגל לשמוע החלטות".

בעוד שזכות התביעה לשאת דברי פתיחה בפתח פרשת התביעה מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי, אין זכות כזו גם לסנגורים. השופטת דחתה את הבקשה. "זו החלטה", אמרה לעו"ד חן, "אדוני יתרגל לשמוע החלטות"

בן-ארי המליצה, בתפקידה כפרקליטות מחוז מיסוי וכלכלה, להעמיד לדין את נתניהו בעבירת שוחד בכל שלושת תיקי האלפים. בקשת העמדות שהושמעו באוזני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ניצבה בן-ארי בצד המחמיר. כתב האישום מספר בתיקים 1000 ו-2000 סיפור של שוחד נגד נתניהו, על אף שסעיף האישום בתחתיתם הוא מרמה והפרת אמונים.

קיימת אפשרות שבתום הליך הבאת הראיות בפני בית המשפט יתברר כי התביעה הוכיחה, לכאורה, עובדות המגבשות עבירת שוחד בעניינו של נתניהו גם בשני התיקים האלה. חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להרשיע את הנאשמים גם בעבירות אלה, אם הוכחו במהלך המשפט – ואף שלא הופיעו בכתב האישום – כל עוד ניתנה לנאשמים הזדמנות סבירה להתגונן.

בנימין נתניהו עם עו"ד בעז בן צור (מימין), עו"ד עמית חדד ויועצו בועז גולן (משמאל) באולם בית המשפט המחוזי בירושלים עם פתיחת שלב ההוכחות במשפטו, 5 באפריל 2021 (צילום: אורן בן חקון/פול)

תרחיש אפשרי הוא, שבתום פרשת התביעה, ובטרם תתחיל ההגנה להביא את עדיה, יודיעו השופטים לעו"ד בן צור ועמית חדד, המייצגים את נתניהו, כי עליהם להתגונן מפני עבירת השוחד בכל שלושת התיקים.

תרחיש אפשרי הוא, שבתום פרשת התביעה, ובטרם תתחיל ההגנה להביא את עדיה, יודיעו השופטים לעו"ד בן צור ועמית חדד, המייצגים את נתניהו, כי עליהם להתגונן מפני עבירת השוחד בכל שלושת התיקים

הסייג היחיד בחוק הוא שאם תהיה הרשעה כזו, בית המשפט לא יוכל לחרוג בגזר הדין מהעונש המרבי שניתן להטיל בהתאם לאישומים המקוריים שבכתב האישום. נתניהו עשוי להיות מורשע בשוחד, אך ביחס לתיקים 1000-2000 הוא ייענש רק כפי שמאפשרת הרשעה במרמה והפרת אמונים.

האמביציות, אם כן, הולכות ומתבהרות. קרקס תקשורתי וציבורי ישרת את הנאשמים – הבוקר בחרו חברת הכנסת היוצאת הילה מארק והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להגיע לבית המשפט, כדי לסייע לשלטון החוק בישראל.

מאידך, הפרקליטות תפיק תועלת דווקא מהירידה הצפויה בעניין התקשורתי בעוד שבועות אחדים, כשהליך ההוכחות יהפוך לשגרה. עדים יעידו, וייחקרו בחקירה נגדית, ואחריהם יבואו עדים נוספים. יהיו נקודות שיא תקשורתיות, אך בעיקר יורגש רעש לבן תעשייתי, של הליך משפטי המתקדם לאיטו אל נקודת הסיום.

עו"ד ז'ק חן (מימין), המייצג את שאול אלוביץ', עם התובעת ליאת בן-ארי (משמאל) בבית המשפט המחוזי בירושלים, 5 באפריל 2021 (צילום: אורן בן חקון/פול)

לא בכדי הקדישה בן-ארי את רוב דבריה לפירוט מוכר לעייפה של האישומים נגד נתניהו בשלוש הפרשות השונות.

היא טרחה והדגישה שהראיות בתיק אינן מתבססות בעיקרן רק על עדויות העדים, אלא על מקבץ בהיקף בלתי שגרתי של ראיות אובייקטיביות – ובראשן הקלטות של שיחות מזמן אמת, וכן מסרונים והודעות ווטסאפ מזמן אמת. לא בכל הליך פלילי נהנית התביעה מיכולת להציג ראיות שכאלה. בדרך כלל, המסקנות העובדתיות הנגזרות מהן לא יכולות להיות שנויות במחלוקת.

בן-ארי טרחה והצהירה כי אם הנאשמים 2 ו-3, שאול ואיריס אלוביץ', יבחרו שלא להעיד כנאשמים במשפט, הפרקליטות עשויה לבקש מבית המשפט להפריד את משפטם להליך נפרד ואז לזמנם להעיד במשפטו של נתניהו כעדים מטעם התביעה.

בן-ארי טרחה והצהירה כי אם שאול ואיריס אלוביץ' יבחרו שלא להעיד כנאשמים במשפט, הפרקליטות עשויה לבקש להפריד את משפטם להליך נפרד ואז לזמנם להעיד במשפטו של נתניהו כעדים מטעם התביעה

לפרקליטות יש סמכות לבקש זאת, אך השאלה היא מדוע בחרה בן-ארי להצהיר על כך כבר עכשיו? המסר בדבריה לאלוביצ'ים הוא – אתם בכל מקרה תעידו כאן, או כעדי הגנה או כעדי תביעה.

נראה שהתביעה מעוניינת מאוד לחקור את שאול ואיריס אלוביץ', בחקירה נגדית או בחקירה ראשית – שתתנהל, יש להניח, במתכונת של נגדית לאחר הכרזתם כעדים עוינים.