הפרקליטות החליטה שלא לפתוח בכלל בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת המניות-צוללות. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אולמרט לאחר שהציע חזרה לקווי 1967 וחלוקת ירושלים. נתניהו יודע היטב שלא מדובר בנסיון הפיכה משפטי נגד ראש ממשלה "חזק" מהימין. וגם לא נגד ראש ממשלה חלש מהימין. ואפילו לא נגד ראש ממשלה שהוא שקרן פתולוגי. אין פה גרם של ניסיון הפיכה.

הפרקליטות החליטה לא לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת המניות-צוללות. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אולמרט לאחר שהציע חזרה לקווי 1967 וחלוקת ירושלים. נתניהו יודע שלא מדובר בנסיון הפיכה משפטי נגד רה"מ

זהו כתב אישום ענייני מאין כמוהו, שקיימות מספר טענות הגנה משפטיות לגיטימיות נגד חלקים מסוימים מתוכו. אגב, אין לנתניהו טענת הגנה משמעותית נגד האישום בפרשה 1000. שם מדובר בהפרת אמונים חמורה ושיטתית בלי שום טענת הגנה רצינית. חסד נעשה שם עם נתניהו. ייתכן שהיה מקום להאשימו בשוחד גם בפרשה זו.

לגבי פרשה 2000 וגם לגבי פרשה 4000: מדובר ב-2 אישומים מבוססים מאד. נתניהו יורשע לכל הפחות בהפרת אמונים בפרשת 4000. ייתכן שגם בשוחד. לא בטוח. מה שכן, חלק מלחצי המשטרה על ניר חפץ כדי שיהפוך לעד מדינה מצטיירים בעיניי כחמורים מאד. יש לבחון היטב את הנושא וכמובן להעניש כל חוקר שהפעיל על חפץ לחץ לא לגיטימי – אם אכן כך היה.

בחזרה לטענת תפירת התיק ממניעים פוליטיים: מדובר בכזב הבוטה ביותר, בשקר המדהים ביותר, בעלילת השווא השפלה ביותר, בהחרבת יסודות שלטון החוק, ובסכנה עצומה וקיומית לכולנו.

חברינו תומכי הימין:

הוא משקר. אין ניסיון הפיכה משפטי. הוא מסית בפראות. זהו נרקיסיזם רעיל. כזב פתולוגי.

כשהיה מדובר באולמרט, הוא הסביר שאין לו עוד מנדט למשול כבר בשלב החקירות, תמך בהצעת חוק למנוע כהונת רה"מ תחת כתב אישום, ולא קשקש על שלטון פקידים שלא היה ולא נברא.

אנא, חברים וחברות מימין. אל תיכנעו לנרקיסיזם הרעיל ולמדברריו השקרנים כמו העסקן הפוליטי שמסית בגל"צ. נתניהו מחריב את מדינתכם. נאומו הפתולוגי אתמול עלול לגרום לאדם קיצוני לפעול באלימות.

התובעת במשפטו של נתניהו מאויימת. גם היועץ המשפטי לממשלה. עד התביעה אילן ישועה ספג איומים לאחר שסיים להעיד אתמול. זה נורא. זהו השפל של השפל. נורמות מאפיוזיות.

התובעת במשפטו של נתניהו מאויימת. גם היועץ המשפטי לממשלה. עד התביעה אילן ישועה ספג איומים לאחר שסיים להעיד אתמול. זה נורא. זהו השפל של השפל. נורמות מאפיוזיות

נתניהו מסכן אתכם ואותנו לצערי. הוא אינו כשיר עוד. זה כואב, כי אתם מעריכים אותו מאד וחלקכם אף מעריץ אותו. אבל זוהי המציאות.

הוא אינו כשיר. הוא מסוכן. באמת. חייבים להחליפו בכל דרך חוקית ודמוקרטית. זוהי אזעקת אמת.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא, שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם נאמר להם, שלילדם יש "בעיית תקשורת".

משפחה, שהופנתה למעבדתנו למחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם, התאימה למחקר – למעט בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. בשיחה עם הצוות המאבחן ובדו"ח האבחון נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת"

המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת, שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים, שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל.

לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו אילו מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

אפשר להניח, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מאמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך כאשר נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי התאריך שצוין בשבוע שעבר, ב-2 באפריל, הוא יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם.

מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

ד"ר ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה. צילום: ארקדי ורונין