ראובן ריבלין יסיים את כהונתו בעוד כשלושה חודשים כנשיא כושל. הוא מי שהגיע אל תפקיד הנשיא עם הערכה ציבורית רחבה, עם חיבה ואפילו אהבה ציבורית כלפיו. אך כששבע שנות כהונתו מסתיימות ברור שנכשל כנשיא.

ראובן ריבלין יסיים את כהונתו בעוד כשלושה חודשים כנשיא כושל. הוא מי שהגיע אל תפקיד הנשיא עם הערכה ציבורית רחבה, עם חיבה ואפילו אהבה ציבורית כלפיו. אך כששבע שנות כהונתו מסתיימות ברור שנכשל כנשיא

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הוא נכשל כי לא הצליח לייצר במוסד הנשיאות דבר שלא היה בו קודם. הוא נכשל משום שכשכל המדינה הייתה בסגר ומשפחות חגגו את ליל הסדר בנפרד הוא הזמין את משפחתו לחגיגה. הוא נכשל משום שהעניק את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו.

ריבלין הגיע אל תפקיד הנשיאות לאחר שנים ארוכות של פעילות ציבורית. הוא הגיע אל התפקיד כמי שנחשב, בצדק, לאדם ממלכתי, הגון, אכפתי ומחובר אל העם. אך הוא גם הגיע אל התפקיד לאחר קריירה פוליטית ארוכה אך כמעט חסרת הישגים או השפעה.

זוכרים לריבלין את היותו יו"ר כנסת הגון וממלכתי. זה נכון ומעורר הערכה. אך לא זוכרים לריבלין חקיקה משמעותית או רפורמה כלשהי שקידם בתפקיד כלשהו. משום שלמרות שנות פעילות ציבורית ארוכות – השפעתו על הציבוריות הישראלית, על מדיניות, על חקיקה, הייתה שולית.

ריבלין הוא ירושלמי, לא רק גר בירושלים, אלא שירושלים היא מרכיב מהותי באישיותו ודמותו. הוא גם תומך בארץ ישראל השלמה. מישהו זוכר פעולה שעשה כדי לאחד בין חלקי העיר? כדי לשפר את מצבם של תושבי מזרח ירושלים? כדי לקדם הענקת אזרחות לתושבי מזרח העיר?

אתם לא זוכרים משום שהוא לא עשה. חלק מתדמיתו הממלכתית נובע מכך שלמרות שדיבר בזכות אחדות – העם, הארץ והמדינה – הוא עשה מעט מאד כדי לקדמם. כך שלא נאלץ להתווכח כדי לקדם מדיניות.

ריבלין הגיע לנשיאות לאחר שנים ארוכות של פעילות ציבורית, כמי שנחשב, בצדק, לאדם ממלכתי, הגון, אכפתי ומחובר אל העם. אבל גם לאחר קריירה פוליטית ארוכה אך כמעט חסרת הישגים או השפעה

כנשיא – היה חיובי אך חסר השפעה גדולה. זה לא נורא. מרבית נשיאי ישראל לא תרמו או שינו דבר מה מהותי בכהונתם. אך אל פתחו של ריבלין התגלגלו שני אירועים דרמטיים, והוא נכשל בשניהם.

האחד הוא מגפת הקורונה. בשיאה של המגפה בישראל, בשיאו של הסגר הראשון, כשכולנו היינו מסוגרים בבתים והיה איסור – שמרבית הציבור עמד בו – לא להתראות עם משפחה בליל הסדר. באותו הזמן חגג ריבלין עם בתו בבית הנשיא. זו התנהגות מאוסה, מכוערת, לא שוויונית. הוא התנצל, אך היה עליו להתפטר. לא רק הוא – כל נבחר ציבור שהפר את הוראות הסגר צריך היה להתפטר. משום שכל נבחר הוא סמל. אבל הנשיא, ובכן, הנשיא הוא ה-סמל.

האירוע השני היה הסחרחורת הפוליטית שאנו נמצאים בה כבר שנתיים. היו בעבר נשיאים שהיו מתערבים במצב פוליטי כה סבוך ומתסכל. מנסים לעצור את הרכבת הדוהרת. ריבלין לא עשה דבר, כמעט. פעם הוא דיבר עם גנץ ונתניהו, יחד. הם גם הצטלמו יחד. הוא גם אמר, שוב ושוב, שצריך ממשלה מתפקדת.

כדרכו, כתמיד – ריבלין דיבר ואמר את הדברים הנכונים. חסר השפעה, לא מנסה להתערב, לא מנסה להשפיע. מרחיק עצמו מהמהומה. אולי הנשיא פחד, אולי חש שאין לו השפעה – לא משנה מה הסיבה. הוא אפילו לא ניסה.

עתה, ריבלין העניק את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו. ריבלין יודע שאין בהענקת המנדט חשיבות מעשית – ממילא מי שיעשה עבודה פוליטית טובה יותר יהיה ראש הממשלה. או ששוב יהיו בחירות. אבל יש פגם ערכי חמור בהענקת מנדט להרכבת הממשלה לחשוד בשוחד, ויש פגם בהענקת המנדט למי שנכשל שלוש פעמים בהרכבת ממשלה. במי שהתעקש שלא להעביר תקציב ולכן הביא לנפילת עוד ממשלה קצרת מועד.

ריבלין ונתניהו לא יצטלמו יחד. לנשיא כריבלין, שעסוק במשך קריירה שלמה בתדמית ולא במהות, שמדבר יותר משעושה, כנראה שצילום או היעדרו הם הדבר האמתי.

כנשיא – ריבלין היה חיובי אך חסר השפעה גדולה. זה לא נורא. מרבית נשיאי ישראל לא תרמו או שינו דבר מה מהותי בכהונתם. אך אל פתחו של ריבלין התגלגלו שני אירועים דרמטיים, והוא נכשל בשניהם

שלושה חודשים לפני תום כהונתו, ההבטחה שבנשיא ראובן ריבלין מתגלה כאכזבה. ריבלין הוא נשיא שנכשל – ערכית וציבורית. הוא צריך היה להתפטר לפני שנה. לא התפטר. מילא, הוא יעזוב בעוד שלושה חודשים את תפקידו וייזכר כהערת שוליים בתסבוכת הפוליטית הגדולה של התקופה הזו.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג ומשורר ישראלי, חי בברלין, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה החופשית בברלין.