עמיר סגל
הזמן של
עמיר סגל

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר ואקטיביסט. דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, יועץ לפיתוח משאבים לעמותות וארגונים חברתיים, פרסם שלושה ספרי שירה וכותב על שירה, פוליטיקה והגירה.

צריך להתנגד לסגר כמו שצריך להתנגד לכיבוש

ביום ראשון הסתיים הסגר השלישי. לפחות החלק המהודק שלו. טוב שכך. עכשיו יש לפתוח את מערכת החינוך ולהסיר עוד מספר מגבלות. למעשה, כלל לא צריך היה להיות מושת עלינו סגר שלישי. גם לא סגר שני. עתה יש לוודא שלא יוטל עלינו סגר נוסף.

ביום ראשון הסתיים הסגר ה-3. לפחות החלק המהודק שלו. טוב שכך. עכשיו יש לפתוח את מערכת החינוך ולהסיר עוד מגבלות. למעשה, כלל לא צריך היה להיות מושת עלינו סגר 3. גם לא 2. עתה יש לוודא שלא יוטל עלינו סגר נוסף

צריך להתנגד לסגר, קודם כל משום שהוא אפילו לא אפקטיבי כבר, שנית משום שהוא מזיק, שלישית משום שהוא מכיל בתוכו אי שוויון קיצוני. רביעית, משום שהמשמעות הפוליטית שלו – שהיא חלק אינטגרלי מהבחירה להשית סגר עלינו, היא בלתי נסבלת. גם מי שתמך בסגר הראשון, או אפילו השני – חייב להודות שהסגר הנוכחי לא עובד, מיותר ומזיק.

גם בתוך הסגר המהודק המושת עלינו עתה המספרים לא צונחים. ודאי לא כפי שהיה מצופה – לא רק בשל הסגר המהודק, אלא גם בשל המספרים הגדולים של מתחסנים ושל מי שכבר חלו בקורונה והחלימו.

נכון לרגע כתיבת שורות אלו מעל מיליון ושבע מאות אלפי ישראלים התחסנו במנת החיסון השנייה. עוד מעל חצי מיליון כבר נדבקו בקורונה – כלומר מעל שני מיליון ישראלים אמורים להיות מחוץ למעגל ההידבקות והמחלה – לפחות המחלה הקשה. אבל מספרי הנדבקים גבוהים וגם מספרי החולים הקשים והמונשמים גבוהים.

זה לכשעצמו אמור להצביע על כישלון בקונספציה. הצעד הדרסטי ביותר בארגז הכלים לא עובד – כלומר נכשל, כלומר יש להפסיק אתו ואולי ליישם כלים אחרים. אבל היעדר החלופות של הממשלה הזו ושל פקידי משרד הבריאות מביא אותם להתעקש, עדיין, על הסגר.

הקונספציה נכשלה. הצעד הדרסטי ביותר בארגז הכלים לא עובד. יש להפסיקו ואולי ליישם כלים אחרים. אבל היעדר החלופות של הממשלה הזו ושל פקידי משרד הבריאות מביא אותם להתעקש, עדיין, על הסגר

אנו חיים עם הקורונה כבר כשנה, וכפי הנראה נחייה אתה למשך זמן רב. אם סגר יחיד, מהיר, חד-פעמי היה מוצדק, הרי שעתה מדובר במגבלה דרמטית שאחת מהשלכותיה ארוכות הטווח היא אבדן הכנסה של מאות אלפים – אבל למעשה גם סגירתם של ענפים שלמים במשק. המשכו של הסגר הוא אבטלה כפויה לשלל בעלי מקצועות ולתקופה ארוכה. זאת משום שעתה אנו יודעים כי לא מדובר באירוע קצר ומהיר, אלא באירוע מתמשך שגם חיסון המוני, אולי, לא יפסיק.

בדו"ח שפרסם לאחרונה פרופ' רצף לוי מ-MIT הוא מראה כיצד אבדן שנות החיים הכולל של ישראלים בשל הסגר עולה משמעותית על הצלת החיים. כתוצאה מדיכאון, חרדה, השמנה, אבדן עבודה וימי לימודים, אלימות במשפחה ועוד. הדו"ח מציב את מה שכבר ידענו במספרים ברורים – אבל גם ללא הבהירות של האבדן של חיים, אבדן של לכידות חברתית ונזק לכלכלה גם הוא שיקול.

נתוני האלימות במשפחה מזנקים, דיווחים על עלייה בנטיות אובדניות, הימנעות מטיפול בכל מחלה שאיננה הקורונה, עוני שפעמים רבות גורם להידרדרות בריאותית ולהופעת אלימות, היעדר טיפול בנערים בסיכון והיעדר מסגרת עבורם – שכן בתי הספר וכלל המסגרות לנוער סגורות. כל אלו הם רק חלק מהנזקים הברורים של הסגר, בהם אנו נתקלים כל יום.

נוסף לכישלון הסגר, נוסף לנזקים שכולנו סובלים מהם, סיבה מרכזית להתנגדות לסגר צריכה להיות שהוא לא שוויוני. אלו לא רק החרדים. אם כי, יש לומר – אלו גם החרדים. זו אכיפה סלקטיבית גם כלפי פוליטיקאים. והרי, עוד בסגר הראשון נתניהו, ריבלין ואחרים הרשו לעצמם לארח משפחה בליל הסדר, כשכמעט כולנו היינו מופרדים מהמשפחה.

זו גם אכיפה סלקטיבית למפורסמים שמפרים הנחיות. זו אכיפה סלקטיבית לפקידים בכירים וראשי כוחות הביטחון. זו אכיפה סלקטיבית על פי שכונות מגורים, שיוך אתני ודת. והעניין הזה לבדו היה צריך לגרום לביטולו של הסגר.

נוסף לכישלון הסגר ולנזקיו, יש להתנגד לסגר כי אינו שוויוני. אלו לא רק החרדים. זו אכיפה סלקטיבית גם כלפי פוליטיקאים, מפורסמים, פקידים בכירים וראשי כוחות הביטחון, על פי שכונות, שיוך אתני ודת

אבל זו לא רק האכיפה הסלקטיבית, אלו גם ההנחיות. חוסר ההיגיון שבהן הוא לא רק רשלנות פושעת, הוא גם אוסף של לחצים פוליטיים. חלקם גורמים לפתיחת מה שלא צריך להיפתח – למשל העובדה שהטסים מדובאי לא היו מבודדים עד לאחרונה, בעוד כל חשד לילד בן שלוש חיובי לקורונה, בכל גן בישראל (ממלכתי, לא חרדי) היה מכניס לבידוד כשלושים משפחות. זו גם הסגירה ההרמטית והפתאומית של נתב"ג שהשאירה ישראלים רבים בחו"ל – ללא התראה, ללא היגיון או חמלה.

זו אי שוויוניות בוטה. המסגרות השונות הסגורות, בראשן מערכת החינוך, נותנות סעד לכולנו, אך קודם כל למי שידם איננה משגת. הלימוד מרחוק אפשרי הרי רק למי שיש להם מחשב זמין בבית, והורים זמינים לתפעלו – ומי שיש להם רשת אלחוטית מתפקדת. הדבר מוציא מהמשוואה, למשל, את תושבי הכפרים הלא מוכרים. אבל גם משפחות רבות שפשוט אין להן מחשב נוסף בבית, או מחשב בכלל.

זו לא טעות ולא מקריות שניהול הסגר נראה כך. זו לא מקריות שממשלת ימין, שראשיה עוסקים שנים בריסוק הלכידות החברתית בישראל, בריסוק מערכת המשפט, בריסוק הדמוקרטיה הישראלית, הם גם מי שמשתמשים בכלים חסרי תקדים כלפי אזרחים ישראלים – איכון סלולרי, בידוד, סגר, פגיעה בחופש התנועה, פגיעה בחופש העיסוק וכמובן שכל אלו תוך אכיפה בררנית והטבות למקורבים.

זאת משום שהסגר הוא חדירתו של הכיבוש אל תחומי מדינת ישראל. כמובן, הסגר לא משרת את תפיסת העליונות היהודית, גם לא את הלאומנות הדתית או מפעל ההתנחלויות. אבל הסגר הוא תוצר של תפיסת עולם הרואה בכפייה דרך לגיטימית, אף רצויה, להשגת מטרות פוליטיות. הסגר הוא המשך התפיסה כי מערכות ממשלתיות ראוי שיכפו את רצונן על אוכלוסייה רחבה, יעבירו אותה דה-לגיטימציה ויתעלמו מעקרונות בסיסיים של דמוקרטיה.

הסגר הוא חדירת הכיבוש אל תחומי המדינה. לא בשירות תפיסת העליונות היהודית או הלאומנות הדתית או מפעל ההתנחלויות. אבל הסגר הוא תוצר תפיסת עולם, הרואה בכפייה דרך לגיטימית ורצויה להשגת מטרות פוליטיות

האופן בו מושת הסגר, הכלים בהם מקודם הסגר, הנימוקים להטלת הסגר דומים ולעיתים זהים לאלו שבהם משתמשים כבר 53 שנים להחלת כיבוש מתמשך. בשני המקרים הבטיחו לנו בהתחלה שזה פתרון זמני ואחריו תהיה מציאות אחרת. ציפינו לסגר אחד שאחריו "ננצח את הקורונה", קצת כמו "הניצחון על הטרור". בשני המקרים מה שברור הוא שאין ניצחון אבל שהציבור הרחב משלם את המחיר.

אפילו הטענה כי הסגר עוזר נגד הדבקה דומה להפליא לטענה השחוקה כי הכיבוש ונוכחות צה"ל בשטחים עוזרת נגד הטרור. אם לא הסגר יהיה גרוע יותר אומרים לנו שר וסגן שר הבריאות, שניהם אנשי ימין. באותה המידה אומרים לנו שרי הימין כי אלמלא נוכחות צה"ל בשטחים יהיה רע יותר.

לפיכך, הסגר בישראל הוא המשכו של הכיבוש ביהודה ושומרון. הוא המשכו בכלים בהם משתמשים כדי לכפות את הסגר; הוא המשכו של הכיבוש בכך שהוא עיוות ערכי; הוא המשכו של הכיבוש משום שהדמיון של משטר הצדקת הכיבוש והשתקת ההתנגדות אליו זהה לזה של הצדקת הסגר והשתקת ההתנגדות אליו; הסגר הוא המשכו של הכיבוש בכך שמי שמשיתים עלינו סגר ועוד סגר ועוד סגר ועוד היד נטויה הם אותם האנשים החפצים בהמשכו של הכיבוש.

ועוד דבר, הסגר דומה לכיבוש בכך שמעטים נהנים ממנו, מעטים זוכים בו לזכויות יתר – בעוד הציבור בכללותו סובל, נאנק ומשלם מחירים הולכים וגדלים.

לכן, ההפרדה העקרונית שמקיימים רבים – בין חוסר אמון בממשלת ישראל וזרועותיה בכל הקשור לכיבוש, לבין אמון באותה הממשלה וזרועותיה בכל הקשור לטיפול בקורונה (הגם שאלו לעיתים אותן הזרועות, אותם הארגונים ואותם האנשים בדיוק) היא טעות.

שלא יהיה ספק, שלא תהיה טעות – מובן שהכיבוש המתמשך קשה מהסגרים הללו וכולל מנגנון מורכב של עוולות. בתוך המנגנון הזה בידוד בבית וסגר כולל הם כלים רחומים יחסית. אבל אסור להתעלם מכך שהן הסגר והן הכיבוש נובעים מסט ערכים דומה, מנוהלים על ידי אותם מנהיגים ומכילים דמיון מטריד במניעת החופש מציבור רחב. הסגר מתאפשר גם בשל הכיבוש. המשכו של הסגר הוא, בין השאר, מתן לגיטימציה לכיבוש.

התנגדות לכיבוש היא התנגדות לערכים שבבסיס הכיבוש. ביניהם התפיסה כאילו לממשלה מותר להתעמר בבני אדם, לפלוש אל בתיהם, לפלוש אל פרטיותם, לראות בהם כלים במימוש מדיניות פוליטית, או איום על אותה המדיניות. זו הדרישה לשיח ציבורי רחב, שקוף, משתף – זה שלא מתקיים בשדה הפוליטי הן לגבי הכיבוש והן לגבי הסגר.

בשני המקרים, הסגר והכיבוש, הבטיחו לנו בהתחלה שזה פתרון זמני ואחריו תהיה מציאות אחרת. ציפינו לסגר אחד שאחריו "ננצח את הקורונה", קצת כמו "הניצחון על הטרור". בשני המקרים אין ניצחון אבל הציבור משלם את המחיר

יש להתנגד לסגר, כי הוא לא מועיל וכי הוא מזיק. יש להתנגד לסגר כי הוא מהלך פוליטי של ממשלת מעבר נצחית שבראשה חשוד בפלילים. יש להתנגד לסגר כי הוא מושת בצורה לא שוויונית, מגדיל אי שוויון ומייצר מעמד של בעלי זכויות מול חסרי זכויות.

אך לשמאל חובה מיוחדת להתנגד לסגר. מדובר במהלך פוליטי של ממשלת ימין, ומדובר בהמשכו הישיר של הכיבוש – באותם כלים, באותן הצדקות ולמעשה – ממניעים דומים מאד. יש להתנגד לסגר ולוודא כי ימים אלו הם הימים האחרונים בהחלט של סגר ושל מגבלות הקורונה הדרקוניות של ממשלת הימין הגרועה הזו.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר ואקטיביסט. דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, יועץ לפיתוח משאבים לעמותות וארגונים חברתיים, פרסם שלושה ספרי שירה וכותב על שירה, פוליטיקה והגירה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,351 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

סקר: 61 מנדטים לרשימות שלא ישבו עם נתניהו; 5 - לכחול לבן

לפי הסקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

העימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין השרה מירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת, הוא מהלך מתוכנן, לצרכי קמפיין – כך דיווח הבוקר יובל קרני ב"ידיעות אחרונות" על סמך דבריהם של גורמים בליכוד. המטרה של המהלך נועדה לצייר את נתניהו כמי שמחזיק בקו לעומתי ביחס לארגוני העובדים, בעוד רגב – שנפגשה עם יושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד – מצדדת בהם.

נתניהו (משמאל) ורגב בכנסת, ארכיון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נתניהו (משמאל) ורגב בכנסת, ארכיון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

הרשימות שהודיעו שלא ישבו בממשלה שיקים בנימין נתניהו – יש עתיד, תקווה חדשה, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה, כחול לבן ומרצ – משיגות 61 מנדטים; כך נמצא בסקר של פאנלס פוליטיקס, שפורסם הבוקר ב"מעריב".

מחנה נתניהו – הכולל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית – השיג בסקר זה 48 מנדטים. ימינה – שהודיעה שהיא מעוניינת בהחלפת נתניהו כראש הממשלה, אך לא שללה את האפשרות שתשב בממשלה בראשותו – משיגה 11 מושבים בכנסת, לפי הסקר הנוכחי.

הדפסת שלט בחירות של תקווה חדשה, 25 בפברואר 2021 (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
הדפסת שלט בחירות של תקווה חדשה, אתמול (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)

מצביעי ימינה התבקשו להשיב על השאלה כיצד היו רוצים שמפלגתם תנהג אם תהיה "הגרוש ללירה" – זו שבכוחה להכתיר את נתניהו לראש ממשלה או זו שבאפשרותה להביא לסיום כהונתו בתפקיד. 41% השיבו שעל ימינה יהיה אז להצטרף לקואליציית נתניהו, ושיעור זהה של בוחרים סבורים שבמקרה כזה על המפלגה לחבור לרשימות שמעוניינות בהחלפת נתניהו.

הרשימה הערבית המאוחדת, רע"ם – בראשות מנסור עבאס, מקבלת 2.2% מהקולות, והכלכלית החדשה – בראשות ירון זליכה מקבלת 1.6% מהקולות; שתיהן לא עוברות את אחוז החסימה.

על שאלות הסקר השיבו אתמול 593 מרואיינים מתוך 2,940 איש שהתבקשו לענות את השאלות. הנסקרים מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית – 4.2%.

עוד 2 עדכונים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים
עודכן לפני 7 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה