זה סיפור שמספר לא מעט על הסיבה שבגללה אנחנו חושבים שיש לימין רוב בישראל. ואיך סיפור של סיעה אחת במועצת העיר בירושלים מדגים את גניבת הקולות הליברליים על ידי הימין. ובסופו של דבר, כיצד אנשי ימין עולים לגדולה, ולמעשה נבחרים, בידי מצביעי שמאל ומרכז.
* * *
סיעת התעוררות בירושלים היא כבר מהוותיקות שבעיר. הסיעה שהוקמה על ידי עופר ברקוביץ' ומרב כהן בשנת 2008, ונכנסה אז למועצת העיר, הפכה לסיעה הגדולה במועצה בבחירות המוניציפליות הקודמות, ובוגריה השתלבו בשלל מקומות, כולל בכנסת ובממשלה.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
הגיע הזמן שהאקדמיה הישראלית תחקור את הימין הישראלי. הגיע הזמן להסיר את נקודת העיוורון המפתיעה הזו, ולהתמקד בחקר הצד הפוליטי השולט במדינה כבר כמעט חמישים שנים. הגיע הזמן לחקור את המפלגות, התקשורת, החברה האזרחית, המנהיגים וההשפעה של הימין בישראל. הגיע הזמן, למעשה כבר מזמן.
הפרק האחרון בדוקטורט שלי, המוגש בימים אלו (סוף סוף) עוסק באמריקניזציה של החברה האזרחית הימנית בישראל. בפרט בפורום קהלת, קרן תקווה והמרכז האקדמי שלם. את הפרק הזה התחלתי לכתוב לפני כשלוש וחצי שנים, הרבה לפני שקהלת היה שם מוכר בכל בית בישראל.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
לנוכח ההחמרה במצב הביטחוני הממשלה כמובן מבקשת, אפילו דורשת, אחדות ולהרגיע עם ההפגנות. ואמרו כבר רבים, ובצדק, שכל העניין הזה בצביעות יסודו.
רק לפני כשנה אותה קואליציה, שהייתה אז אופוזיציה, נאבקה בממשלה בטענה כי "ישראל מדממת" וכמובן שהמצב הביטחוני לא הפריע לשרים ולח"כים לצאת בצעדה לאיתמר – תוך כפייה על כוחות הביטחון לאבטח אותם בדרישתם לגזל קרקעות בלתי חוקי.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"סיום הכיבוש" לא יפתור את הבעיה כי הפלסטינים רואים גם בתל אביב וחיפה חלק מהכיבוש. ומה עם "זכות השיבה"?
צריך משא ומתן בכדי לחשוף את ההתנגדות הפלסטינית ולהראות לעולם שלפחות ישראל רוצה שלום.
שומע את הרעיון הזה עכשיו לא מעט וחייב להגיד שהוא קשקוש מוחלט ורק מבזבז קשב מהמחנה הליברלי למקומות חסרי תכלית, ולא מקרב אותנו במילימטר לפתרון האפשרי.
להבנתי הפתרון נובע מייאוש (ו"ייאוש הוא לא דרך פעולה" כמו שנאמר על ידי טובים ממני) וכן מהשקפה רומנטית, סטריאוטיפית (שגם לא נכונה היסטורית) על העבר.
אין שום תוחלת לפתרון כזה בשטח כול כך קטן, עם אוכלוסייה רבה בעולם המודרני שלנו. בעולם של שלפני 3000 שנה כאשר להגיע משומרון לירושלים לקח ימים אחדים יכלו להתפתח תרבויות מגוונות מאד וקרובות גיאוגרפית. בעולם שלנו שסרט טיקטוק שעולה לרשת בקוריאה יכול להיות להיט בתוך שעות בכל העולם מין הפרדה כפויה כזו היא סתם בריחה מהתמודדות אמתית.
אגב היסטוריה, גם ממלכת ישראל וגם ממלכת יהודה הגיעו לקיצן בגלל חוסר הבנה של הכוחות העולמיים בזמנים (אשור על ידי ממלכת ישראל, שכמעט גם השמידה את ממלכת יהודה, ובבל על ידי ממלכת יהודה). בזמנן, כאשר התקיימו ביחד, לא היה הבדל גדול מבחינה אדיקות דתית ביניהן. זה קרה רק לאחר חורבן ממלכת ישראל וביתר שאת בשלהי הבית השני.
הפרויקט הפוליטי החשוב של התקופה הזו הוא המאבק למען החופש, חופש אישי ופוליטי. זה מאבק פוליטי חדש, לא פחות חשוב ממאבקי העבר על החופש האישי, הפוליטי והקולקטיבי. זה מאבק על עצם האפשרות שלנו כיחידים לקבל החלטות בעצמנו, על היכולת שלנו לפעול באופן עצמאי בעולם, ועל האפשרות שלנו לא להיות משועבדים לשלטון או לרצונות בעלי הון.
הפרויקט הפוליטי החשוב של התקופה הזו הוא המאבק למען החופש, האישי והפוליטי. על עצם האפשרות לקבל החלטות בעצמנו, לפעול עצמאית, ולא להיות משועבדים לשלטון או לרצונות בעלי הון
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המרחב הציבורי הישראלי מלא רעש, ואת חלקו אפשר לצמצם. חלק מהרעש אופייני לכל מרחב עירוני או ציבורי בעולם וחלקו מועצם במציאות הישראלית, משלל סיבות. אחת מהפרעות הרעש שיש להכחיד מהמרחב הציבורי הישראלי היא האזעקות הנשמעות מרכבים, דירות, חנויות, אתרי בנייה ועוד. אזעקות אלו אינן אלא הפרעה, אינן מתריעות לאיש ולפיכך יש להפסיק עמן, ובהקדם.
אחת מהפרעות הרעש שיש להכחיד מהמרחב הציבורי הישראלי היא האזעקות הנשמעות מרכבים, דירות, חנויות, אתרי בנייה ועוד. האזעקות הללו אינן אלא הפרעה ואינן מתריעות לאיש
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
סקירה קצרה (וחלקית מאד) של השבועיים האחרונים שעברו עלי בשכונה ירושלמית, שקטה בדרך כלל, מראות כמה אזעקות אלו הן מטרד ותו לא. משך כשבועיים או יותר נשמע כל ערב למשך זמן קצר אזעקת רכב בקרבת הבניין שלנו. איש לא ידע של מי הרכב; אזעקה שנשמעה מאתר בנייה במרחק כמה מאות מטרים מרחוב מגורי פעלה משך כלל החג השני של סוכות – והלילה שאחריו, כשגם הזמנת שוטרים לטפל במטרד לא הצליחה לכבותו; כשהבאתי את ילדי אל בית ספרם באחד הבקרים האחרונים, כבר פעלה אזעקת טיפת חלב הסמוכה משך כשעה.
בכל המקרים האלו, ואחרים שקרו גם הם בתקופה זו, אף אחד לא חשב שאולי הרכב עתיד להיגנב או שאתר הבנייה נפרץ. המחשבה היחידה, של תושבים מוטרדים מרעש ושל שוטרים שנקראו לטפל במפגע, היא כי מדובר בהפרעה. סביר להניח כי גם מי שמבקש לגנוב או לפרוץ כבר אינם מורתעים מאזעקות שממילא איש לא שם ליבו אליהן.
חישבו על עצמכם – האם בשנים האחרונות, אי פעם, שמעתם אזעקה וחשבתם כי מתבצע פשע כלשהו? אפילו בעלי העסקים או הרכבים שמהם נשמעת האזעקה אפילו לא מדמיינים כי מדובר בניסיון גניבה. בעל הרכב לרוב ילחץ על שלט הרכב מסלון ביתו, אולי אפילו מבלי להביט מהחלון, בעל החנות אפילו לא יודע על האזעקה. במקרים רבים אתרי בנייה מטרידים רבים (מלבד המטרד המובן של בנייה סמוכה) מבלי שהקבלן אפילו מודע למטרד – או מודע ומתעלם.
בכל מקרה, כבר שנים קיימות שיטות אפקטיביות בהרבה לטיפול בפריצות או גניבות רכבים – אזעקות שקטות המחוברות אל מוקד שמירה או מדווחות למשטרה ישירות.
ישראל כבר הפכה למדינה עירונית בעיקרה. ישראל היא גם אחת המדינות הצפופות בעולם, ורק הופכת צפופה יותר ויותר. לכן, חלק ממה שהיה בעבר הפרעה מוגבלת, הוא היום מטרד רציני. כך לגבי הפרעות רעש במרחב הציבורי.
בחלק מהרשויות המקומיות כבר מבינים זאת ומפעילים תכניות שונות לצמצום הרעשים. למשל תכנית לצמצום צפירות נהגים בתל אביב הנמצאת בתכנון. כך צריך וכך ראוי. אך אם צפירת רכב היא, לעיתים, נדרשת המציאות, הרי שאזעקות הן מטרד ותו לא.
לפיכך, יש להתחיל להפסיק את השימוש באזעקות ברכבים, במבנים ובאתרי בנייה. יש לבות ולנתק את האזעקות הקיימות. מלבד החריג של אזעקות שתכליתן הודעה על פינוי מבנה.
ישראל כבר הפכה למדינה עירונית בעיקרה. היא גם אחת המדינות הצפופות בעולם, ורק הופכת צפופה יותר. לכן, חלק ממה שהיה בעבר הפרעה מוגבלת הוא היום מטרד רציני
מי שירצה התראה על גניבה – יואיל ויתקין את האמצעי הקיים כבר שנים של התראה למוקד שמירה או למשטרה. וכל האחרים – אנא חסכו מאתנו את הפרעת הרעש הנוספת של צפירות מחרישות אוזניים בכל שעות היממה. גם ככה צפוף לנו, רועש לנו ורוב השנה גם חם ומתחמם.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
בקצרה, יש לבטל את כלל המגבלות סביב הקורונה, ומיד. גם אם הייתה הצדקה לחלקן בעבר, ולרבות מהן לא הייתה הצדקה בשום מצב, הרי שאין שום מקום למגבלות אלו יותר.
בשלב זה, מגבלות הקורונה הן שילוב של מדיניות היסטרית, התעלמות מהמציאות הבלתי נמנעת, התעללות בהורים וילדים וכפייה אכזרית של התחסנות. זה צורך חיוני כדי להפסיק את ההיסטריה ולהציל את הדמוקרטיה הישראלית.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מסכימה בהחלט עם כל הנאמר.לדעתי חיסון שתוקפו מוגבל ל- 6 חודשים בלבד, לא שווה הרבה.אנשים שונים מבחינת מערכת החיסון שלהם ואין לכפות על כולם חיסונים מידי 6 חודשים.נכדי חלו הקורונה והמחלה עברה אצלם מאד בקלות וללא תופעות לואי כל שהן.
באנגליה ביטלו את כל ההגבלות.לדעתי כך צריך לעשות גם בישראל
שלום עמיר
מאחר והתחסנת ב3 חיסונים
הרי אין מבחינתך התנגדות לחיסונים.
הרי רוב מעל 70-90 אחוזים מהחולים קשה/מתים אינם מחוסנים.
מסקנה שחייבים להתחסן ןמי שלא רוצה להתחסן שישלם על הטיפול הרפואי שלו.
אסור לחסן נגד קורונה בבתי הספר. למעשה, לא היינו צריכים בכלל לדון באפשרות הזו אלמלא ההיסטריה שמשווקים לנו בכירים במשרד הבריאות. צודקת שרת הבריאות בהתנגדותה לתכנית רעה זו, שכל תכליתה הוא הפעלת לחץ בלתי הולם על קטינים להתחסן.
ראשית, יש לאנשים זכות לא להתחסן. עובדה, אנו כמדינה מאפשרים לרבים לא להתחסן למחלות ותיקות, בחיסונים ותיקים ומוכחים. הורים יכולים להחליט לגבי ילדיהם כי לא יתחסנו, ונכון להיום אין סנקציות מוטלות על מי שמסרבים התחסן לכל מחלה – מלבד לקורונה.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
צריך להתחיל מהסיכום, לא יכול להיות עוד סגר. מדובר בכלי קיצוני ודכאני שצריך להיות שמור רק למצבים חריגים. רק אם כל האפשרויות האחרות מוצו. במצבה של ישראל היום אין מקום לסגר. הסכנה הציבורית שבקורונה לא מצדיקה אותו (וספק אם הצדיקה בשניים, או אפילו בשלושה מהסגרים הקודמים), והממשלה הנוכחית והקודמת רחוקות מלמצות את האפשרויות הקודמות לסגר.
סגר יהיה כישלון מהדהד של הממשלה הנוכחית. הממשלה הקודמת כשלה בטיפול בקורונה – מלבד בנושא החיסונים בו הצטיינה. לגבי הממשלה הנוכחית, עדין איננו יודעים אם תצליח או תיכשל. כישלון הממשלה לא יימדד רק בשאלת מספר המתים מקורונה, אלא גם במחיר הציבורי שנשלם על הטיפול במחלה.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנו צועדים בעיניים פקוחות לקראת סגר כללי, כלומר סגר על המחוסנים, במקום להטיל סגר על הבלתי-מחוסנים. הידבקות של מחוסן ממחוסן אחר – היא אירוע נדיר ביותר, כך קובעים הרופאים. זכותם של הבלתי-מחוסנים שלא להסכים להכניס חומר זר לגופם, אבל אין זו זכותם לצאת החוצה ולהדביק את האחרים ולגרום להם מחלה ומוות. שישבו בבית – ואז לא יהיה צורך בסגר ולא ביתר ההגבלות/
ראובן ריבלין יסיים את כהונתו בעוד כשלושה חודשים כנשיא כושל. הוא מי שהגיע אל תפקיד הנשיא עם הערכה ציבורית רחבה, עם חיבה ואפילו אהבה ציבורית כלפיו. אך כששבע שנות כהונתו מסתיימות ברור שנכשל כנשיא.
ראובן ריבלין יסיים את כהונתו בעוד כשלושה חודשים כנשיא כושל. הוא מי שהגיע אל תפקיד הנשיא עם הערכה ציבורית רחבה, עם חיבה ואפילו אהבה ציבורית כלפיו. אך כששבע שנות כהונתו מסתיימות ברור שנכשל כנשיא
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. מלמד באוניברסיטת UIBE (האוניברסיטה הסינית בישראל) ועמית מחקר במרכז להגירה ושילוב חברתי ברופין. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נשמח שתכתוב על עוד מתמודדים בבחירות כיוון שהם מצמצמים במילותיהם וקשה לנו להבין מי פועל למען אילו אינטרסים. חשוב שנבין בדיוק מי הם המועמדים העומדים לבחירה ומה הם מבטיחים לנו הבוחרים (ואילו קבלות יש להם להציג על העשייה עד כה)