הסרט "נז"א", שבודדים מהמגיבים אליו בכלל ראו, נוגע כמעט בכל העצבים החשופים של החברה הישראלית: ההרג העצום שחולל צה"ל בעזה; שאלת אחריותם של חיילי צה"ל, ובאופן רחב יותר של החברה הישראלית, למצבה של עזה. וכל זאת לאחר כמעט שלוש שנות מלחמה, טראומה ואימה, ורגע לפני בחירות שהן, שוב, הגורליות ביותר אי פעם.
לכן התגובה הישראלית לסרט אינה מפתיעה. ובכל זאת, קשה שלא להתפעל מהאופן שבו הצליחה הפרשה להציג את בכירי המערכת הפוליטית והצבאית בשיא עליבותם.
עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג ומשורר ישראלי, חי בברלין, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה החופשית בברלין.












































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהטעות !!! הגדולה של יוצרי הסרט היא לכנות את מספרם הרב (והמיותר גם לדעתי) של המתים בעזה כ-70,000 כג'נוסייד = רצח עם, כי 70,000 מתוך 2 מיליון זה לא רצח עם אלא התנהלות מוטעית של גועליציית הנאשם וצה"ל טקטית ואסטרטגית ; וההוכחה: מותם מירי של צלף צה"לי של 3 החטופים שהצליחו להימלט מחוטפיהם ונורו למוות למרות שיצאו עם ידיים מורמות, עם בד לבן וללא חולצות.
בדיוק הפוך. על נזק אגבי אפשר לדון בארוע נקודתי. במבט רחב על המלחמה כולה, כאשר "הרבה" אזרחים נהרגים השאלה היא "בשביל מה".
אזרחים יהרגו במלחמה לא משנה מה. הצבא מקבל משימה ומבצע הכי טוב שאפשר תוך מזעור מספר ההרוגים – לעולם לא לאפס. אם הרבה אזרחים נהרגים זה כי יש הרבה מלחמה, ובמקרה הזה הרבה מלחמה הייתה המטרה של ראש הממשלה.
בנימין נתניהו הושפל אישית על ידי סינוואר, שהוציא אותו טמבל עם ה "סיכון מחושב" שמכר לו. כדי למחוק את ההשפלה נתניהו היה צריך זמן – כדי לחסל את סינוואר, וכדי להרחיק את זין באוקטובר מעצמו על ידי פיזור האשמה לכל עבר. לא הייתה ללחימה כל מטרה חוץ מנקם, שיקום תדמית הפתי, ומשיכת זמן. לא הייתה שום כוונה להחליף את שלטון חמאס.
לכן הבעיה היא לא "נזק אגבי", הבעיה היא מלחמה מתמשכת, הארוכה בתולדותינו, חסרת תכלית בשל הנהגה מושפלת וחסרת אחריות.
סרט פרופוגנדה של שני משתמטים משירות צבאי חסרי כל כישרון שמצאו דרך לפרסום עצמי ו"כבוד" דרך מימון קטארי עקיף. הסרט הזה הוא מבצע השפעה קטארי לגמרי. ושני החברה האלה לא יוכלו יותר לחיות בישראל, כי ימררו את חייהם לשנים קדימה ובצדק. הם סיימו את תושבותם כאן. שיעברו לאירלנד או ספרד. יתקבלו בברכה.
אגב חשוב להבהיר הסמרטוט רצפה, שכותב כאן- חי בברלין. כך כתוב בתחתית הכתבה.