1
השרה מירי רגב אמנם אינה שרת התרבות מזה כשנה, אך יחד איתה עזב את משרד התרבות גם מרכז ההסברה הממשלתי – הגוף המנהל את הטקסים הרשמיים של המדינה – ועבר למשרד ראש הממשלה
רגב, יחד עם שר התרבות חילי טרופר, אחראית למעשה על טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה כמו גם על טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-73 של המדינה.
בימים האחרונים, כך נודע לזמן ישראל, ניסתה רגב להביא את מנכ"ל פייזר אלברט בורלא להדליק משואה בטקס יום עצמאות. נכון לעכשיו, ניסתה ולא צלחה.
במהלך הנאום, הרחיב נתניהו את הדברים בנוגע לבורלא וקשר בינו ניצול השואה שְמוּאֵל נָעָר בן ה-97 שגדל בסלוניקי ונשלח לאושוויץ:
"סיפרתי לו (לשמואל) שבחודשים האחרונים שוחחתי פעמים רבות עם עוד יוצא סלוניקי – אלברט בורלא, ראש חברת 'פייזר' שסיפקה את החיסונים לישראל ולעולם כולו. גם הוריו של אלברט היו ניצולי שואה -אוּדִים מוצלים מן האש ששרפה את קהילת יהודי סלוניקי המפוארת. והנה כעבור 80 שנה הגורל מפגיש למשימת-הצלה את ראש הממשלה של מדינת ישראל שקמה מן האפר, ואת ראש חברת 'פייזר' שממציאה מזור למגפת הקורונה שמאיימת על האנושות כולה".
מדוע בורלא לא יגיע לישראל להדלקת המשואה בשבוע הבא? שאלה טובה.
בורלא מתכנן מזה זמן רב להגיע לישראל. פעם תוך כדי הקמפיין, אך הוא שמע שביקורו כאן עשוי להיות מנוצל פוליטית ונמלך בדעתו. כעת, לא ידוע מתי יגיע לישראל. החיסונים הם סיפור הצלחה ישראלי, ללא ספק, הבעיה היא שנתניהו נמצא שוב בקמפיין – הפעם לבחירות 5 לכנסת ה-25.
2
ראש הממשלה ניסה בטקס יום השואה לקשור בין ניצולי מלחמת העולם השנייה, יהודים שורדי שואה לבין ההווה – יציאתנו משנה של בדידות, החיסונים ומזרח תיכון חדש. נתניהו הוא נואם מחונן, אך מי שכתב לו את הטקסט תפר את הכול בתפרים גסים.
את הסיפור המרכזי של הנאום שלו, הקדיש נתניהו לבלה פרוינד, דור שני לניצולי שואה. אמה שרדה את הניסויים האכזריים של ד"ר מנגלה והבת בלה פיתחה פחד ממחטים. לפני כמה שבועות הופיע בערוץ 7 הסיפור על פרוינד, שקיבלה את החיסון בשוק מחנה יהודה מידיו של הפארמדיק פאדי דקידק, תושב מזרח ירושלים.
מדובר באותם הסיפורים שצוות הדוברות של מד"א אורז ושולח לכתבים והם מופיעים בעיתונות, בצדק. יופי של סיפור. אך בערוץ 7 לפחות כללו את מה שנתניהו בחר להשמיט: בלה פרוינד היא דמות מפורסמת. לפני 30 שנה היא נשכבה בגופה, גם אז בשוק מחנה יהודה, על המחבל עדנאן אלאפנדי מפני המון זועם שהסתער עליו אחרי שהוא דקר שני ילדים יהודים.
את הקטע הזה נתניהו לא סיפר. במקום זאת, הוא אמר:
"במחנה יהודה, בלה נתקלה לא במלאך המוות, אלא במלאך מסוג אחר. הפרמדיק פָאדִי דְקֶדֶק ממזרח ירושלים שראה את הלבטים המייסרים שלה, הקשיב לסיפורה, ואמר לה: 'בֶּלָה, אל תחששי. לא יקרה לך כלום. אני בעצמי אחסן אותך'. למרות הטראומה שהייתה טבועה בה, בלה התחסנה בהצלחה – בזכות פָאדִי.
"ראוּ מה יש כאן: משקעי השואה, אישה ממשפחה חרדית, פרמדיק ערבי-ישראלי ויציאה מהקורונה לחיים של תקווה. הסיפור של בלה ופאדי הוא סמל לתקווה החדשה באזורנו – תקווה שמשתקפת בהסכמי-השלום ההיסטוריים שהשגנו בשנה האחרונה עם מדינות ערב. תקווה שמתבטאת בשינוי עצום שמתחולל בעולם הערבי ביחס לישראל, וגם ביחס לשואה".
ובכן, ראו מה יש כאן, אישה שסיפור חייה הוא גם מוכנות להקריב עצמה למען מחבל כדי שלא יעשו בו לינץ'. פרוינד הוזכרה רבות בפרשת אלאור אזריה, חייל שהרג בנשקו מחבל פצוע. ומה עוד יש כאן? ראש ממשלה שבשנים האחרונות מאמץ לליבו טיפוסים כמו אזריה, וכמו מי שמייצגים אותם בכנסת ישראל.
3
פאדי דקידק, שהוצג על ידי נתניהו כ"סמל לתקווה חדשה באזורנו" הוא תושב מזרח ירושלים, כך לפיו דברי נתניהו הערב בנאומו. במד"א אומרו לזמן ישראל כי דקידק עצמו הוא אזרח ישראלי ונושא תעודת זהות כחולה – אבל שכניו למקום מגוריו בבית חנינא אינם בעלי אזרחות ישראלית אלא בעלי מעמד של תושבי קבע.
ככאלה, מותר להם לעבוד, לחסן, לרפא, להציל חיים, אבל אסור להם – מבחינת החוק במדינה – להצביע בבחירות לכנסת.
אם כן, התקווה החדשה במזרח התיכון עוד לא הגיעה עד למזרח ירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו