2020 הייתה שנה קשה מאוד לכלכלת ישראל, לפי כל קנה מידה. ענפים שלמים במשק הושבתו למשך חודשים שלמים, התוצר הלאומי הגולמי התכווץ ב-2.4%. מספר העסקים שנסגרו היה כמעט כפול ממספרם של אלה שנפתחו. האבטלה הגיעה ליותר מ-15% והגירעון הגיע לכ-174 מיליארד שקלים.
הנתונים שפורסמו על היקף הירידה בתוצר התקבלו באנחת רווחה. זאת, משום שהירידה חדה פחות מאשר ברוב העולם המפותח, וגם בגלל שבחודשים הראשונים של המשבר, נרשמה ירידת תוצר חדה פי כמה – 28% במונחים שנתיים – והאבטלה הגיעה ל-27%. מדובר בהתכווצות התוצר החדה ביותר מאז 1950 ובאבטלה הגבוהה בתולדות המדינה.
על הרקע הקודר הזה, מפתיע לעיין בדוחות השנתיים שפורסמו לאחרונה של חברות גדולות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ולגלות שהן סיימו את השנה ברווח של מאות מיליוני שקלים.
לא מדובר בחברות ההייטק, התקשורת, התרופות והביוטק שרווחי העתק שלהן זינקו בשנת הקורונה, אלא בחברות שמשווקות מוצרי צריכה ואשר הושבתו במשך רוב זמן המגפה בישראל. רובן רשמו ירידה משמעותית בהכנסות וברווחים – אך המשיכו להרוויח ולא נקלעו להפסדים.
את ניתוח הדוחות, בעזרת כלכלנים, ביצענו על ארבע חברות גדולות בסקטורים מרכזיים בענף השירותים. בתחום התיירות – שספג פגיעה קשה ביותר – בדקנו את הדוח של רשת מלונות פתאל; בתחום הביגוד והריטייל בדקנו את רשת פוקס; בענף הנדל"ן העסקי והקניונים בדקנו את חברת עזריאלי; ובתחום המזון את שטראוס גרופ.
פוקס-ויזל
זעקות השבר היו מוקדמות
רשת האופנה פוקס הפכה את עצמה בשנה שעברה לסמל של המשבר הכלכלי. ענף האופנה ספג פגיעה קשה, מאחר שרוב החנויות נסגרו לחודשים ארוכים. לפי נתוני חברת המידע דן אנד ברדסטריט, מספר חנויות האופנה שנסגרו היה גדול בכ-30% מאשר בשנים רגילות.
בעל השליטה והמנכ"ל של קבוצת פוקס-ויזל, הראל ויזל, רץ בזמן הסגר הראשון מאולפן לאולפן והתלונן בזעם על אוזלת היד של הממשלה. ויזל התיימר לדבר בשמם של העסקים הקטנים, בעיקר כשהזכירו בפניו את העובדה שהוא איש עסקים עשיר, אבל תלונותיו ודרישותיו עסקו גם בעסקיו.
"אנחנו הולכים למשבר כלכלי נוראי, יש פה מיליון אנשים מסכנים שיושבים בבית, ולראש הממשלה אין חמלה", אמר בראיון לחדשות 12 במאי שעבר. "הודיעו על פיצוי של 6 מיליארד שקל לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים. שקל אחד לא קיבלנו. הכריזו על קרן להלוואות – אבל אנחנו בכלל לא זכאים לקבל.
"אנחנו ישראלים שהיינו בצבא. צריך לעזור לכולנו. אני מעסיק 8,500 משפחות, אני ויתרתי על השכר שלי בזמן שהאנשים בממשלה ממשיכים לקבל משכורת מלאה".
למרות ההצהרות, עם סיום הסגר הראשון ופתיחת החנויות, הודיעה פוקס על חלוקת דיבידנד של כ-49 מיליון שקלים מרווחי העתק שרשמה ב-2019, שהסתכמו בכ-238 מיליון שקל. ויזל מחזיק בכ-21% ממניות החברה, כך שכ-10 מיליון שקלים מכספי הדיבידנד הגיעו לכיסו.
מדובר ביותר מפי-2 מהסכום שהפסיד כשוויתר בזמן הסגרים על עלות שכרו האישי, המסתכם בכ-7 מיליון שקל בשנה. חלוקת הדיבידנד, זמן קצר אחרי הראיונות הנזעמים, עוררה סערה תקשורתית, שבסופה הודיע ויזל כי "פוקס מוותרת על הסיוע הממשלתי".
אלא שספק אם פוקס הייתה מקבלת מענק כלשהו גם אם לא הייתה מוותרת עליו, כיוון שגם בזמן המשבר היא המשיכה להרוויח.
לפי הדוח השנתי של פוקס ויזל, הקבוצה רשמה ב-2020 הכנסות של כ-3.03 מיליארד שקל, ירידה של כ-7.4% בהשוואה לרווחיה ב-2019. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-207 מיליון שקל, ירידה של כ-15% מ-2019. בעקבות הדוח המוצלח, הודיעה פוקס על חלוקת דיבידנד של כ-78 מיליון שקלים.
"עצם העובדה שחברה כמו פוקס, שחיה ממכירות בחנויות שהיו סגורות במשך חודשים, סיימו את השנה ברווח ולא בהפסד, זה מפתיע", אומר רואה החשבון יהודה מודעי, סמנכ"ל כספים בחברה תעשייתית.
"מכירות פוקס בישראל ירדו בכ-20% – וזה עדיין הרבה מבחינתם, ביחס לזמן שהחנויות היו סגורות", אומר מודעי. "הסיבה לכך היא שהם מכרו משמעותית יותר באינטרנט, וכי בתקופות שהחנויות נפתחו הייתה התנפלות".
"מכירות פוקס בישראל ירדו בכ-20% – וזה עדיין הרבה מבחינתם, ביחס לזמן שהחנויות היו סגורות. הסיבה לכך היא שהם מכרו משמעותית יותר באינטרנט, וכי בתקופות שהחנויות נפתחו הייתה התנפלות"
לפי הדוח, בתקופות ב-2020 שבהן החנויות היו סגורות, עלו מכירות מוצרי האופנה ואופנת הבית בכ-14.4% ביחס לתקופות המקבילות ב-2019. מכירות מוצרי האווירה והטיפוח עלו באותן תקופות בכ-22.4% ומכירות מוצרי הספורט בכ-25.5%.
מודעי מציין כי "שני מהלכים נוספים שהקטינו לפוקס את ההוצאות ואפשרו להם להרוויח מיליונים זה שהם קיבלו הנחה מבעלי הקניונים, ולא שילמו שכירות על חלק מהחנויות חלק מהזמן, וכן הוציאו אלפי עובדים לחל"ת".
הדוח מציין, תחת הכותרת "פעולות שננקטו כדי להתמודד עם הפסקת הפעולות" ש"פוקס הגיעה להסכמות מול חלק מהמשכירים בסגר השני כי לא ישולמו תשלומי שכירות ודמי ניהול בגין התקופה בה נאסרה פעילויות החנויות.
"כלל עובדי ומנהלי הקבוצה הוצאו באותן תקופות לחופשה ללא תשלום, למעט מספר מצומצם של עובדים ומנהלים במטה הקבוצה שהמשיכו לעבוד במתכונת חלקית בהיקף ובשכר לצורך המשכיות עסקית".
גורם נוסף שצמצם את הפגיעה בהכנסות פוקס הייתה העובדה שהקבוצה מחזיקה גם חנויות רבות באירופה ובקנדה. הסגרים באירופה היו קצרים יותר, ועמדו בממוצע על כחודשיים בלבד בסך הכול.
החברה דיווחה כי החברות שמהן השכירה את שטחי החנויות באירופה העניקו לה הנחות של עשרות אחוזים בדמי השכירות, וגם שם, כמו בישראל, הממשלה שילמה את שכר העובדים בזמן שהחנויות היו סגורות, כך שהמכירות באירופה ירדו פחות וגם זה תרם לעובדה שפוקס נפגעה מעט מאוד, אם בכלל, במשבר הקשה.
ויש גם צירוף מקרים שעזר לפוקס לסיים את 2020 ברווח גדול: העובדה שהגדילה ב-2019 את אחזקותיה בחברת ללין. הגדלת האחזקות בחברה שרכשה הגדילה את ההכנסות של פוקס מהכנסות ללין בלי קשר לשינויים בהיקף המכירות. "פוקס הרוויחה גם משיערוך חשבונאי, לא רק ממכירת חולצות", אומר מודעי.
כך או כך, חרף זעקות השבר, פוקס הרוויחה סכומי עתק, ואין פלא שמאז תחילת המשבר בפברואר 2020 מניית פוקס עלתה בכ-110%.
קבוצת עזריאלי
המשיכה להרוויח מנדל"ן עסקי
אם רשתות אופנה כמו פוקס שרדו את המשבר יפה ואף סיימו את השנה ברווחי ענק, בין השאר בגלל שלא שילמו שכירות על החנויות בקניונים בזמן הסגרים, ניתן היה לצפות לפגיעה משמעותית בבעלי הקניונים עצמם. מעיון בדוחות של קבוצת עזריאלי עולה שהחברה אכן ספגה פגיעה קשה – אבל גם היא המשיכה לרשום רווחי ענק.
לפי הדוחות, עזריאלי רשמה ב-2020 רווח נקי של כ-189 מיליון שקלים. מדובר בירידה של כ-91% לעומת 2019, שבה רשמה הקבוצה רווח של כ-2.1 מיליארד שקלים. ועדיין, מדובר ברווח, בשנה שבה הקניונים היו סגורים במשך כשמונה חודשים במצטבר, ורוב גדול של החנויות לא שילמו דמי שכירות.
הרווח המצומצם לא הפריע לעזריאלי לחלק דיבידנד ענק של 450 מיליון שקלים לבעלי המניות. מניית קבוצת עזריאלי ירדה מאז ינואר 2020 בכ-22%.
"פעילות עזריאלי נחלקת בערך חצי-חצי בין הכנסות מהקניונים להשכרת משרדים, וקצת גם דיור מוגן. במשרדים ובדיור המוגן כמעט לא הייתה פגיעה, ולכן הקבוצה המשיכה להרוויח", מסביר הכלכלן ברי גנדנשטיין, אנליסט בתחום הנדל"ן בקבוצת לאומי שוקי הון.
"פעילות עזריאלי נחלקת בערך חצי-חצי בין הכנסות מהקניונים להשכרת משרדים, וקצת גם דיור מוגן. במשרדים ובדיור המוגן כמעט לא הייתה פגיעה, ולכן הקבוצה המשיכה להרוויח"
"רוב החברות ששוכרות משרדים מחברה גדולה ויוקרתית כמו עזריאלי הן חברות הייטק, שבזמן הקורונה המשיכו להרוויח בגדול, אפילו יותר מבשנים רגילות", מציין גנדנשטיין.
לדבריו, "היו שוכרים שנפגעו קשה, כמו חברות תיירות וחדרי כושר. אבל גם מי שנפגע, אם לא הגיע לפשיטת רגל או סיכון מטורף, המשיך לשכור משרדים. הכול קרה במפתיע, חוזי השכירות הם ארוכי טווח, ואם שוכרים היו מפסיקים לשלם הם היו נקלעים לתביעות משפטיות ומצבם היה מחמיר עוד יותר.
"לכן ההכנסות של עזריאלי מהשכרת משרדים ירדו רק בכ-3% והצילו אותו. חלק ניכר מהירידה ברווח נובעת מירידה זמנית בערך הנכסים, ולא מירידה בפעילות".
גם חוזים להשכרת חנויות בקניונים הם לטווח הארוך, ובעזריאלי יכלו להמשיך לגבות כסף גם מהם, אבל בחרו לוותר להם על דמי השכירות. מדוע?
"כדי לא לשחוט את התרנגולת שמטילה ביצי זהב. אם החנויות בקניונים היו צריכות לשלם שכירות, רבות מהן היו קורסות, וכשהקניון היה נפתח מחדש הוא היה חצי ריק. זה היה פוגע בעזריאלי יותר מהפסד זמני של דמי שכירות. זה לא אלטרואיזם, זה מהלך עסקי חכם. הוא הימר על כך שאם הוא יקל על החנויות הן ישרדו את המשבר, וצדק".
רשת מלונות פתאל
למרות ההפסדים, החברה במצב מצוין
ענף התיירות ספג פגיעה קשה ביותר. מרבית המלונות נסגרו במשך רוב התקופה, וגם כשנפתחו מחדש, ספגו ירידה חדה במספר המבקרים, כיוון שהתיירות הנכנסת כמעט נעלמה, גם בזמן שישראלים טסו בהמוניהם לחופשות בחו"ל.
רוב חברות התיירות רשמו הפסדים ורבות מהן קרסו ונסגרו. לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, כשליש מסוכנויות הנסיעות בישראל נסגרו כליל. לפי נתוני הלמ"ס, פדיונם הכולל של בתי המלון ירד בכ-70%. 176 מ-426 בתי המלון בישראל נסגרו. כמחצית העובדים בענף פוטרו ולא יחזרו מהחל"ת.
פתאל, ורשתות גדולות אחרות של מלונות, סיימו את השנה בהפסדים קשים, אך בניגוד לחברות התיירות הקטנות, יציבותן הפיננסית נשמרה. מהדוח השנתי של פתאל עולה כי בבתי המלון שלה בישראל ובאירופה נרשמה אשתקד תפוסה של כ-29%. מדובר בירידה של 79% לעומת התפוסה ב-2019. הכנסות הרשת צנחו ב-64.3%.
פתאל רשמה ב-2020 הפסד של 1.3 מיליארד שקל, לעומת רווח של 38 מיליון שקלים ב-2019. החברה זכתה לסיוע מממשלת ישראל, בסכום זניח של כ-10 מיליון שקלים.
משיחות עם כלכלנים המשקיעים במניות החברה בשוק ההון עולה שהחברה שרדה את המשבר בזכות התנהלותה הפיננסית הנבונה בתקופה שלפניו. חברות רבות בענף המלונאות מתאפיינות ברמת מינוף גבוהה, וכשהגיע המשבר קרסו במהירות, ואילו פתאל נוהלה באופן שמרני והגיעה למשבר עם קופה מלאה.
הונה העצמי של פתאל עמד בסוף 2019 על סכום עתק של כ-3.1 מיליארד שקלים. בסוף 2020, אחרי ההפסד הענק, עדיין היה לה הון עצמי של כ-1.95 מיליארד שקלים.
הונה העצמי של פתאל עמד בסוף 2019 על סכום עתק של כ-3.1 מיליארד שקלים. בסוף 2020, אחרי ההפסד הענק, עדיין היה לה הון עצמי של כ-1.95 מיליארד שקלים
בעל השליטה, דוד פתאל, הכניס לקופת החברה כ-100 מיליון שקלים מכיסו – מהלך שהגדיל את אמון המשקיעים.
סוחרים ואנליסטים אומרים כי בניגוד לחברות רבות, פתאל ומנכ"לית הרשת, אביה מזרחי מגן, לא שידרו פאניקה בפעילות מול הסוחרים והאנליסטים, אלא אופטימיות – מה שסייע להם להשיג אשראי זול שאיפשר לחברה להמשיך לפעול, בשעה שעסקים פחות יציבים התקשו להשיג אשראי. מניית פתאל ירדה מאז ינואר שעבר בכ-34%.
"אנחנו חוזרים בקרוב לפעילות מלאה", אומר סמנכ"ל הכספים של החברה שחר עקה. "שרדנו את המשבר כי השוק האמין בנו. הבנקים ויתרו לנו על תשלומי הקרן והקלו עלינו בתנאי הקבלה וההחזר של האשראי, כי הם הבינו שאפשר וכדאי להשאיר אותנו חיים ושלמים. עדיף לקבל החזר השקעה מעסק חי מאשר נכסים ריקים של עסק מת".
עד כמה הסיוע שקיבלתם מהמדינה, ישירות או בעקיפין דרך הקלות בתשלומים ותשלום החל"ת, עזר בהישרדות שלכם?
"כמעט כלום. אפילו על ארנונה בקושי ויתרו לנו. טוב שהמדינה משלמת לעובדים על החל"ת, אבל היא עוזרת בזה להם ולעצמה, לא לנו. אנחנו היינו מפטרים אותם בכל מקרה. ואלמלא החל"ת המדינה הייתה נקלעת למשבר חברתי חמור שהיה מדרדר גם את המצב הכלכלי.
"ממשלת ישראל לא עזרה לנו מספיק, גם בהשוואה למדינות אחרות שבהן אנחנו פועלים, כמו גרמניה, הולנד ואנגליה. בגרמניה הממשלה שילמה לעובדים בזמן הסגרים כמעט את כל עלות השכר על חשבונה, כולל תנאים סוציאליים, ובנוסף גם פיצתה את המלונות, וגם חייבה בעלי נכסים שמשכירים אותם למלונות לוותר על חלק מדמי השכירות, כמו שבעלי הקניונים עשו בארץ מיוזמתם. בהולנד שילמו 90%. באנגליה התחילו גרוע כמו בישראל ואחר כך העלו את הסיוע".
הממשלה מתגאה בכך שכלכלת ישראל נפגעה פחות מהכלכלות באירופה.
"אולי בגלל שיש כאן הרבה הייטק והוא לא נפגע. הפגיעה בענף התיירות הייתה קשה מאוד, יותר מבאירופה, בין היתר בגלל התנהלות טובה יותר של הממשלות שם".
קבוצת שטראוס
אפקט הפרפר הברזילאי
לכאורה, ענף המזון היה אמור להרוויח ממשבר הקורונה. המכולות והסופרמרקטים נשארו פתוחים, הציבור שנתקע בבית הגדיל באופן חד את צריכת המזון ורשתות השיווק רשמו רווחי עתק. אבל אנשים אינם אוכלים רק בבית. המסעדות נסגרו לזמן רב, ועסקי הקייטרינג המספקים אוכל למקומות עבודה ולאירועים הושבתו. במאזן הכולל, מצבן של חברות המזון לא השתנה לכאן או לכאן.
מדוחות שטראוס גרופ עולה כי החברה רשמה ב-2020 מכירות של 6.28 מיליארד שקלים, ירידה קלה של 2.2% לעומת 2019. הרווח הנקי של שטראוס גדל בכ-4.1% והסתכם בכ-646 מיליון שקלים. מניית שטראוס גרופ ירדה מתחילת משבר הקורונה בכ-6%.
מדוחות שטראוס גרופ עולה כי החברה רשמה ב-2020 מכירות של 6.28 מיליארד שקלים, ירידה קלה של 2.2% לעומת 2019. הרווח הנקי של שטראוס גדל בכ-4.1% והסתכם בכ-646 מיליון שקלים
"שטראוס עוסקת בפעילויות שונות שהושפעו מהמשבר באופנים סותרים, ואיכשהו ההשפעה שלהם כמעט התקזזה" אומרת הכלכלנית מעיין בק, אנליסטית של ענף המזון בלאומי שוקי הון. "יש מוצרים – בעיקר אוכל ביתי, מוצרי חלב – שהמכירות שלהם גדלו, ומוצרים אחרים, כמו חטיפים וקפה, שהמכירות שלהם ירדו, כי אנשים אוכלים ושותים אותם בעיקר מחוץ לבית.
"יש מוצרים שהמכירות שלהם ירדו ואחר כך עלו. בסגר הראשון, למשל, הייתה ירידה במכירות של כדי המים, כי אנשים פחדו להכניס אנשי מקצוע לבתים. בסגר השני הפחד ירד ואנשים רצו לשדרג לעצמם את הבית שיהיה כמו במשרד.
"יש מוצרים כמו חומוס, למשל, שהמכירות שלהם עלו בארץ וירדו בארצות הברית, כי בארץ אוכלים בבית חומוס של שטראוס ובחומוסיות חומוס של הטבח, ובארה"ב סלטי החומוס זה דווקא אוכל לחוץ.
"עיקר הירידה במכירות של שטראוס קשורה דווקא למשבר הכלכלי הקשה בברזיל. זה נשמע מוזר, אבל שטראוס היא היצרנית והמשווקת הכי גדולה של קפה בברזיל.
"ברזיל שרויה במשבר כלכלי ופוליטי עמוק, שהחמיר השנה בגלל הקורונה וההתנהלות של הנשיא והממשלות המקומיות. אנשים המשיכו לשתות קפה, מכירות הקפה בברזיל לא ממש נפגעו, אבל המשבר גרם לירידה חדה בשער הריאל, וכשהמירו את המכירות לשקלים הן הצטמצמו. יכול להיות שגם העובדה ששטראוס מזוהה קצת עם ברזיל מוכת הקורונה והבלגן פגע במניה שלה. אפקט הפרפר ממש" .
המומחים: מודל החל"ת הגרוע
בקהילה העסקית, כמו בציבור הרחב, שוררת מחלוקת על השאלה, האם המדינה הייתה צריכה לסייע – ישירות או בעקיפין – לעסקים גדולים ששרדו היטב את המשבר, והאם העסקים לא היו צריכים לוותר על הרווח אחרי ששלחו את עובדיהם לקושש סיוע ממשלתי. אנשי עסקים, שלא כמו פוליטיקאים, כמעט שאינם מבקרים אלה את אלה בפומבי – אבל שלא לייחוס נשמעת ביקורת לא מעטה.
"אם חברה הפסידה כסף, זה הגיוני שהיא מפטרת עובדים ודורשת פיצוי מהממשלה. אבל מי שהרוויחו מאות מיליונים וחילקו דיבידנדים שמנים ובכל זאת הוציאו אלפי עובדים לחל"ת מלא – זה ניצול של המשבר", אומר בכיר באחת החברות הרלוונטיות.
"בסוף, מי שמשלם על החל"ת הם משלמי המסים. זאת חזירות. אם ממשיכים להרוויח בזמן הסגר, הייתי מצפה שישאירו יותר עובדים בחופשה בתשלום, או שיחזירו אותם קודם, לפני שמושכים דיבידנד".
דווקא פרופ' אביה ספיבק, המזוהה עם אג'נדות חברתיות בכלכלה, אינו מסכים עם הטענה הזאת.
לדברי ספיבק, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהיה מעורב גם במחאה החברתית של 2011: "כשהממשלה משלמת דמי אבטלה לטווח ארוך, היא עוזרת לעובדים לשרוד את המשבר ועוזרת בעקיפין לפירמות להמשיך להרוויח. זאת מדיניות פנטסטית. זאת בדיוק המדיניות שהממשלה צריכה לנקוט בה במשבר".
זה צודק בעיניך שהעובדים נותרים עם דמי אבטלה – שהם שכר מקוצץ ללא תנאים סוציאליים – על חשבון התקציב המדולדל של הממשלה, בזמן שהחברות הגדולות שפיטרו אותם ממשיכות להרוויח ומחלקות דיבידנדים?
"הפירמות לא היו יכולות להמשיך להעסיק אותם. זאת לא אחריותן, כגופים עסקיים, לדאוג להם כשהפעילות מושבתת לזמן לא ידוע והעובדים לא נחוצים. החברות היו מפטרות אותם גם אם לא היו חל"ת ודמי אבטלה לטווח ארוך. העובדים חייבים להתקיים, ובלית ברירה הם היו נאלצים הסכים לכל עבודה בשכר דל. הם היו נפגעים, וכל המשק היה נפגע כי כוח הקניה שלהם היה יורד.
"לא מדובר בסובסידיה לפירמות אלא לעובדים, ולמעשה סובסידיה שהממשלה משלמת למשק כולו שתחזור אליה אחר כך בצריכה, בתעסוקה, במיסים.
"אני זוכר את הבכי והנהי של ויזל, ואם הוא היה מקבל פיצוי זה היה סקנדל, אבל אם הוא לא קיבל אני לא רואה בעיה. להיפך, מדיניות התשלום הנדיבה של הממשלות בארץ ובעולם גרמה לכך שהמשבר פחות חריף ממה שהיה עלול להיות".
הכלכלן שלמה מעוז – שגם הוא משלב בין תיאוריה כלכלית לאג'נדות חברתיות – אינו מסכים לגמרי עם ספיבק. מעוז אינו מוצא טעם לפגם בהתנהלות החברות עצמן, אלא בהתנהלות הממשלה המאפשרת אותה. "עצם קיומו של מנגנון פיצוי נרחב לחברות שהושבתו הוא מעשה חשוב, שנעשה ברוב העולם ובצדק. זה המכפיל הקיינסיאני: תן לאנשים כסף בזמן בצורת, זה יחזור כשירד גשם.
"לא רוצה לחשוב מה היה קורה בלי הפיצויים. והחברות בטח לא אשמות שהן נעזרות בזה, ושהן מוציאות לחל"ת עובדים שאין בהם צורך, וגם לא אשמות שהן מרוויחות ומחלקות דיבידנד. תפקידן הוא להרוויח. כנראה שחולק יותר מדי כסף, אבל הייתה בהלה גדולה, לא ידעו מה יהיה, אז חילקו. אחר כך, כשהמצב ישתפר, יהיה צריך להעלות מיסים, והרווחים יחזרו לממשלה.
"הבעיה היא לא בכך שהכסף חולק, אלא בצורה שחולק. מודל החל"ת הישראלי, החל"ת הבלתי גמיש, הוא גרוע והוא יפגע בעובדים. אמרתי מהרגע הראשון: זה שלא שילמו את שכר העובדים ישירות לעסק תמורת השארת העובדים כמו בחו"ל, אלא שלחו את העובדים ללשכה, זאת טעות חמורה.
"עכשיו כולם חוגגים: ויזל מרוויח, הוא קיצץ במצבת העובדים שלו, אין לו אחריות עליהם, הוא לא צריך להמשיך לשלם תנאים סוציאליים ופיצויי פיטורים. העסקים התייעלו וצמצמו משרות. העובדים מקבלים חל"ת לזמן בלתי מוגבל, חלקם משלימים הכנסה 'בשחור' וחלקם מתרגלים לחיים בצמצום בלי עבודה.
"מה יהיה כשייגמר החל"ת ביוני? כמה יימצאו את עצמם מובטלים לתקופה ארוכה? בדוחות של החברות לא כתוב כמה עובדים הם מתכוונים לקחת בחזרה לעבודה וכמה לצמצם. אנחנו יודעים שמספר המשרות במשק ירד באיזה 15% גם עכשיו, אחרי החיסון, כשהוא חזר לפעילות כמעט מלאה.
"מה יהיה כשייגמר החל"ת ביוני? כמה יימצאו את עצמם מובטלים לתקופה ארוכה? בדוחות של החברות לא כתוב כמה עובדים הם מתכוונים לקחת בחזרה לעבודה וכמה לצמצם"
"אז באיזשהו מובן זה נכון – החברות מרוויחות מזה שהכסף חולק בצורה לא אחראית ולא הגיונית. הרווחים שלהן משפיעים על שוק ההון ועל הסטטיסטיקה, ונוצר מצג שווא כאילו יצאנו מהמשבר בזול. אבל מה יקרה כאן כשהחגיגה תיגמר, אלוהים יודע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו