כמעט שנה שעשרות אלפי קשישים תקועים בבתי אבות ובדיור מוגן ● כמעט בלי פעילות חברתית, ללא אפשרות לארח בני משפחה, לראות את הנכדים או להתאוורר בחוץ ● גם עתה, אחרי שרובם חוסנו בשנית, משרד הבריאות מתמהמה ואינו מציג מתווה חדש ● גם כשזועקים שם: "כמה זמן נחיה ככה, כמה בכלל נשאר לנו לחיות?" ● מעקב זמן ישראל
מילון המושגים הקצר הבא אולי ייכנס לאוצר המילים השגור בשפה הערבית של העתיד? ימים יגידו. הוא כבר בשימוש כיום באמירויות, חלוצת פרויקט החלל של העולם הערבי. למרבה הצער, עדיין הרבה יותר נפוץ בתקשורת הערבית אוצר המילים הקשור לנשק ומלחמות, למחאה ודיכוי, לעוני ואבטלה.
האם מילון המושגים הבא ייכנס לאוצר המילים השגור בערבית העתידית? הוא בשימוש באמירויות, חלוצת פרויקט החלל בעולם הערבי. אך עדיין נפוצות בהרבה בתקשורת הערבית מילים הקשורות לנשק ומלחמות, למחאה ודיכוי, לעוני ואבטלה
איחוד האמירויות הפכה למדינה המובילה בעולם הערבי בחקר החלל. כיום שאיפתה להיות המדינה המתקדמת בעולם הערבי בתחום הטכנולוגיה, ולהפחית את התלות בנפט (תַקְלִיל אלִ-אעְתִמַאד עַלַא [אל]נַפְט تقليل الاعتماد على النفط).
האמירויות שלחה לחלל (בערבית: אל-פַדַ'אא الفضاء) גשושית (חללית בלתי מאוישת: מִסְבַּאר مسبار) המכונה "התקווה" (אל-אַמַל الأمل). מדינות המפרץ בכלל והאמירויות בפרט מאד גאות בהתקדמותן הטכנולוגית בשנים האחרונות. יש לזכור, כי אלה מדינות שהיו עד לפני כמה עשורים מדבריות שוממות של חול, בשליטתם של כמה שבטים בדווים שהיו חסרי השכלה.
ההתקדמות המדעית מלמדת על השקעה נכונה של עושר הנפט בחינוך ובמדע. בשנים האחרונות עשירי האמירויות לא רק שולחים את בניהם ללימודים בחו"ל, אלא אף מייסדים אוניברסיטאות מקומיות ומממנים פרויקטים בתחומי המדע בתוך הנסיכויות. תקוות האזרחים, כי היכולת המדעית תתקדם בד בבד עם זכויות האזרח, הסובלנות הדתית ושיפור מעמדה של האישה. ניצני השינוי כבר נראים בשטח.
בנוסף, סעודיה והאמירויות מעוניינות להיראות בעיני העולם כמי שתורמות לקידומו הכלכלי של המזרח התיכון. בכל שנה הן מגישות סיוע כלכלי משמעותי לידידותיהן (מצרים, ירדן וסודאן לדוגמא) במטרה לייצב את משטריהן.
מדינות הנפט הערביות מדגישות את התפקיד ההפוך שממלא המשטר באיראן, בשימוש בטכנולוגיה לפיתוח נשק, ובהרחבת העוני והמצוקה בכל מקום בו הוא מעורב (עיראק, סוריה, לבנון ותימן).
מטרת שיגור הגשושית של האמירויות "התקווה" למסע לחלל (רִחְלַה אִלַא אל-פַדַ'אא رحلة الى الفضاء) היא לחקור את כוכב מאדים (אל-מַרִיח' المريخ) הנקרא גם "הכוכב האדום" (אל-כַּוְּכַּב אל-אַחְַמר الكوكب الأحمر). הגשושית פותחה ע"י מרכז המחקר שייסד מחמד בן ראשד (אמיר דובאי, ראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות וסגן נשיאה) בשיתוף עם אוניברסיטת בולדר-קולורדו.
אולי לא במקרה, בין המטרות של הפרויקט עתידה הגשושית לחקור את הטמפרטורות הנמוכות וסופות החול, תופעות הקיימות גם בחצי האי ערב. אחת החידות שינסה הפרויקט לפתור הוא סיבת היעדר מעטפת האוויר.
שיגור הגשושית בוצע מיפן. הוא התאפשר באמצעות טיל (צארוח' صاروخ) רב עוצמה המיוצר בסין. השיגור (אִטְלַאק إطلاق) אירע אחרי ספירה לאחור (אל-עַד [אל]תַנַאזֻלִי العد التنازلي) בשפה הערבית לראשונה בהיסטוריה, כדי להדגיש שזהו הישג (אִנְגַ'אז إنجاز) של האומה הערבית.
בין מטרות הפרויקט: חקר הטמפרטורות הנמוכות וסופות החול, תופעות הקיימות גם בחצי האי ערב. השיגור אירע אחרי ספירה לאחור בשפה הערבית לראשונה בהיסטוריה, כדי להדגיש שזהו הישג של האומה הערבית
המסע בחלל תוכנן לשבעה חודשים, כך שהגשושית תצלם את מאדים בפברואר, ביום ציון 50 שנה לייסוד האמירויות, תוך כדי הקפה סביב הכוכב (דַוַּרַאן חַוְּלַ אל-כַּוְּכַּבּ دوران حول الكوكب). בזמן כתיבת שורות אלה נכנסה הגשושית ל-Orbit, המסלול הכבידתי (מַדַאר مدار) של מאדים.
באמירויות מקווים שנחיתה על הכוכב תאפשר צפייה (רַצְד رصد) בכוכב והסקת מסקנות מדעיות. מה שאמור למנוע התרסקות הם מנועי דחף הפוך (מֻחַרִכַּאת לִלְ-דַפְע אל-עַכְּסִי محركات للدفع العكسي) שיאטו את מהירות התקרבותו לקרקע הכוכב.
לאמירויות יש כיום בחלל 12 לוויינים (בערבית "ירח מלאכותי": קַמַר אצְטִנַאעִי قمر اصطناعي או: קַמַר צְנַאעִי قمر صناعي). היא המדינה החמישית בעולם ששלחה גשושית למאדים. השיח' בן ראשד הסביר כי השם "התקווה" ניתן לגשושית, על מנת לתת השראה לצעירים הערבים ותקווה לעתיד טוב יותר (מֻסְתַקְבַּל אַפְדַ'ל مستقبل أفضل), חשק ללמוד מדעים (עִלְם ר' עֻלוּם علم ج علوم) ובעיקר להצמיח דור של מדעני אסטרונומיה וחלל (עֻלַמַאא אל-פַלַק וַּאל-פַדַ'אא علماء الفلك والفضاء) ערביים.
מסע "התקווה" יימשך 200 יום למרחק של 60 מיליון ק"מ. במאדים תתמקד המשימה בחקר נושאי האקלים (מֻנַאח' مناخ) ושכבות מעטפת האוויר (טַבַּקַאת אל-עִ'לַאף אל-גַ'וִּי طبقات الغلاف الجوي). הגשושית מכילה מצלמות תצפית (כַּאמִירַאת אסְתִכְּשַאף كاميرات استكشاف), ושני מנגנונים לבדיקת חמצן בחלל: מכשיר ספקטרוסקופיה (זיהוי חומרים) אינפרה-אדום (מִטְיַאף אל-אַשִעַה תַחְתַ אל-חַמְרַאא مطياف الأشعة تحت الحمراء), ומכשיר ספקטרוסקופיה אולטרה-סגול (מִטְיַאף אל-אַשִעַה פַוְּקַ אל-בַּנַפְסַגִ'ַיה مطياف الأشعة فوق البنفسجية).
פרויקט החלל של האמירויות מעניק השראה (אִלְהַאם إلهام) לעמי הסביבה. טורקיה הצהירה לפני כשבוע על שאיפתה לשגר טיל לירח מאתר שיגור בסומליה למשימות בלתי מאוישות (מֻהִמַאת עַ'יְר מַאְהוּלַה مهمات غير مأهولة). שאיפת טורקיה בשנים הקרובות לנחות על פני הירח (הֻבֻּוּט עלא סַטְח אל-קַמַר هبوط على سطح القمر), תוך שימוש במעבורת חלל (מַכּוּכּ פד'אא مكوك فضاء). לצורך קידום חקר החלל מציעה טורקיה מלגות לחוקרים בתחום האסטרופיזיקה ("פיזיקת הרקיע": פִיזְיַאא פַלַכִּיַה فيزياء فلكية).
בן ראשד, האמיר של דובאי, ציין כי בעבר (הכוונה בימי הביניים) תרמה הציוויליזציה הערבית באופן משמעותי לקידום המדע, וכעת היא ממשיכה בתפקיד זה.
באמירויות גאים בשליחת הטייס הזאע אל-מנצורי (בן 35) לחלל. הוא המריא יחד עם עוד שני אסטרונאוטים מבסיס חלל רוסי בקזחסטאן אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS – International Space Station: אל-מַחַטַה אל-פַדַ'אִאיַה [אל]דַוְּלִיַה المحطة الفضائية الدولية) בספטמבר שנה שעברה. אל-מנצורי הוא האסטרונאוט הערבי השלישי בהיסטוריה (בשנות ה-80 נשלחו סעודי בנאס"א וסורי בסוכנות החלל הסובייטית) והראשון שהגיע לתחנת החלל הבינלאומית.
השאיפה (טֻמוּח طموح) של האמירויות בעתיד לשלוח גם חללית (סַפִינַה سفينة) עם אסטרונאוט (מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي או: רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء), לייסד תיירות חלל (סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء) ואף להקים מושבה אנושית (بناء مستوطنة بشرية). אנשאללה
שאיפת האמירויות בעתיד לשלוח גם חללית (סַפִינַה سفينة) עם אסטרונאוט (מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي או: רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء), לייסד תיירות חלל (סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء) ואף להקים מושבה אנושית (بناء مستوطنة بشرية)
אסטרונאוט – רַאאִד פַדַ'אא رائد فضاء או: מַלַאח פַדַ'אאִי ملاح فضائي
אסטרופיזיקה ("פיזיקת הרקיע") – פִיזְיַאא פַלַכִּיַה فيزياء فلكية
אקלים – מֻנַאח' مناخ
בניית מושבה אנושית – بناء مستوطنة بشرية
גשושית "התקווה" – מִסְבַּאר אל-אַמַל مسبارالأمل
הישג – אִנְגַ'אז إنجاز
הפחתת התלות בנפט – תַקְלִיל אלִ-אעְתִמַאד עַלַא [אל]נַפְט تقليل الاعتماد على النفط
הקפה סביב הכוכב – דַוַּרַאן חַוְּלַ אל-כַּוְּכַּבּ دوران حول الكوكب
השראה – אִלְהַאם إلهام
חלל – פַדַ'אא فضاء
חללית – סַפִינַה سفينة
טיל – צארוח' صاروخ
כוכב מאדים – אל-מַרִיח' المريخ או: "הכוכב האדום" – אל-כַּוְּכַּב אל-אַחְַמר الكوكب الأحمر
לוויין – קַמַר אצְטִנַאעִי قمر اصطناعي או: קַמַר צְנַאעִי قمر صناعي
מדע ר' מדעים – עִלְם ר' עֻלוּם علم ج علوم
מדעני אסטרונומיה וחלל – עֻלַמַאא אל-פַלַק וַּאל-פַדַ'אא علماء الفلك والفضاء
מכשיר ספקטרוסקופיה אולטרה-סגול – מִטְיַאף אל-אַשִעַה פַוְּקַ אל-בַּנַפְסַגִ'ַיה مطياف الأشعة فوق البنفسجية
מכשיר ספקטרוסקופיה (זיהוי חומרים) אינפרה-אדום – מִטְיַאף אל-אַשִעַה תַחְתַ אל-חַמְרַאא مطياف الأشعة تحت الحمراء
מנועי דחף הפוך – מֻחַרִכַּאת לִלְ-דַפְע אל-עַכְּסִי محركات للدفع العكسي
מסלול כבידתי, Orbit – מַדַאר مدار
מסע לחלל – רִחְלַה אִלַא אל-פַדַ'אא رحلة الى الفضاء
מצלמות תצפית – כַּאמִירַאת אסְתִכְּשַאף كاميرات استكشاف
נחיתה על פני הירח – הֻבֻּוּט עלא סַטְח אל-קַמַר هبوط على سطح القمر
ספירה לאחור – עַד תַנַאזֻלִי عد تنازلي
עתיד טוב יותר – מֻסְתַקְבַּל אַפְדַ'ל مستقبل أفضل
שאיפה – טֻמוּח طموح
שיגור – אִטְלַאק إطلاق
שכבות מעטפת האוויר – טַבַּקַאת אל-עִ'לַאף אל-גַ'וִּי طبقات الغلاف الجوي
מעבורת חלל – מַכּוּכּ פד'אא مكوك فضاء
משימות בלתי מאוישות – מֻהִמַאת עַ'יְר מַאְהוּלַה مهمات غير مأهولة
תחנת החלל הבינלאומית (ISS – International Space Station) – אל-מַחַטַה אל-פַדַ'אִאיַה [אל]דַוְּלִיַה المحطة الفضائية الدولية
תיירות חלל – סִיַאחַת פַדַ'אא سياحة فضاء.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ראש הממשלה שלנו משוחח רבות עם מנהיגי מדינות שמבקשים לדעת מה מקור ההצלחה במבצע החיסונים. כמובן שראש הממשלה דואג שנדע כל פרט על השיחות המחמיאות בציוצים בטוויטר ובפוסטים בפייסבוק, בטלגרם ואפילו בטיקטוק. כך בכל ציוץ הוא צובר עוד אהדה מהאוהדים שלו ועוד ביקורת מאלה שרוצים שיעזוב את משרתו.
שיטת השיווק הזאת מקובלת בעולם המדיה, אך אסור לשכוח שזה תוכן שיווקי שיש עליו כוכבית. כוכבית שמתריעה בפנינו שהמידע לא נבדק על ידי גורם אובייקטיבי.
שיטת השיווק הזאת מקובלת בעולם המדיה, אך אסור לשכוח שזה תוכן שיווקי שיש עליו כוכבית. כוכבית שמתריעה בפנינו שהמידע לא נבדק על ידי גורם אובייקטיבי
אבל בואו ונצא מנקודת הנחה שהציוצים מדויקים. שראשי מדינה מתקשרים לביבי, מהללים ומשבחים אותו. נשאלת רק השאלה למה הם עושים זאת? מה יוצא להם מזה? התשובה היא פשוטה, הם מחפשים מידע. הם רואים שישראל מתחסנת במהירות, אבל התחלואה לא יורדת באותה המהירות. אני מעריך שאחרי שיחה קצרה עם ביבי הם יוצאים מבולבלים יותר ומתוך נימוס מבטיחים לשמור קשר, כי ממנו הם לא מצליחים ולא יצליחו להבין איך גם ההתחסנות המסיבית לא פותרת את הבעיה.
אין לכם מה לחשוש, התחלואה לא יורדת בקצב הרצוי כי עושים כאן סגר מדומה. לכל מה שסוגרים יש החרגות, כי יש קבוצות לחץ שהפוליטיקאים שלנו חפצים ביקרן במקום באינטרס הציבורי. ההחרגות הללו הורגות אותנו. ההחרגות שאפשרו ומאפשרות כניסה בשערי ישראל תוך וויכוחים על מלונית, בידוד ביתי או אזיק אלקטרוני. החרגות שמעידות על חוסר יכולת לנהל את המאבק במגפה.
ראש הממשלה שלנו, וכך גם חברי ממשלת ישראל, לא מבינים שמבצע החיסונים יהפוך לכישלון טוטלי כשמקדימים חזרה לשגרה ומחלקים דרכון ירוק. כי גם לאחר החיסון השני, הדרך אל החופש עוד ארוכה. לעתים ווירוסים, מוטציות וחיידקים מפתחים חסינות לחיסון.
לפיכך, לצד מבצע ההתחסנות הנרחב חייב להתנהל מתווה ברור של חזרה לשגרה עם מסיכות ושמירה על מרחק, כאילו אין חיסון ברקע. בדרך זו, ניתן להעריך, תקטן ההדבקה בווריאנטים והמחלה תדעך (חבל שלא עשינו זאת ברצינות הראויה כבר בהתחלה).
אסור לשכוח גם שהילדים שלנו עד גיל 16 כלל לא מחוסנים, שדה התעופה לא נעול לחלוטין ויש תנועה, גם אם מינימלית של נוסעים. כבר למדנו שהנגיף זקוק רק לנשא אחד כדי להתפשט הלאה, בדיוק כפי שקרה עם הנגיף המקורי ובדיוק כמו שקרה עם המוטציות הבריטית והדרום אפריקאית.
צריך גם לזכור שמדינת ישראל לא מבודדת מהעולם ועלינו לדעת איך מתנהלים בצורה חכמה, כמי שהזדרזנו ובצדק, להתחסן, מול עולם שנמצא הרחק מחיסון של כל האוכלוסייה. זו תמונת מצב שתקשה מאוד על חזרה לשגרת טיסות לחו"ל וכניסה של תיירים, כפי שמבטיחים לנו ראש הממשלה ושריו וכפי שמצפים גורמים עסקיים לא מעטים בישראל ואזרחים שמחכים לרגע שיוכלו לטוס לחו"ל.
לצד מבצע ההתחסנות הנרחב חייב להתנהל מתווה ברור של חזרה לשגרה עם מסיכות ושמירה על מרחק, כאילו אין חיסון ברקע. בדרך זו, ניתן להעריך, תקטן ההדבקה בווריאנטים והמחלה תדעך
אגב, לא נתפס איך אנחנו כאן בישראל ובמדינות רבות בעולם פתחנו את השערים לכניסת הווירוסים. זה לא היה קורה אילו אזרחי ומנהיגי העולם היו נוהגים, למשל, כמו ראשת ממשלת ניו זילנד, שמובילה כעת את אזרחי להתחסן בלי פניקה, יש שם נכון להיום רק שלושה חולים מתוך אוכלוסייה של חמישה מיליון אזרחים.
התחלנו במסע השיווק של ראש הממשלה, כשמדי יום הוא מספר על המנהיגים שמשבחים את הניהול שלו. לקראת סיום נתמקד בציוצים ובפוסטים שבהם הוא חוזר ומפציר באלה שלא חושבים להתחסן לרוץ ולהתחסן כדי שנוכל לצאת מהמגפה ולחזור לחיים נורמליים.
במילים אחרות, אמנם הוא לא אומר זאת במפורש, אך הדברים מהדהדים: ראש הממשלה מעביר את נטל האשמה אט אט לאלה שאינם מתחסנים מסיבות כאלה ואחרות. זה נשמע כעבודת שיווק, אך בפועל זאת עבודת שיסוי. היא נתפסת ברשתות כאש בשדה קוצים וגם אלה שמתנגדים להתנהלות של נתניהו נרתמים לקמפיין שלו נגד המחוסנים.
בעניין זה, אומר משהו באופן אישי. כן, אני היססתי רבות להתחסן או לא. זהו חיסון חדש למדע ורב הנסתר על הנגלה, מה עוד שבהתחלה ראיתי צפיפות בתורים להתחסנות והחשש שלי היה בעיקר מהדבקות בקורונה בתור לחיסון, מה שאולי קרה לחלק מהמצטופפים בהתחלה. כן, היססתי. הפניות של נתניהו ואנשיו להתחסן גרמו לי תחושות מעורבות. חשתי שהוא מנסה לתלות את גורלו הפוליטי בבריאות האישית שלי, שאתחסן כדי שהוא יזכה בתואר אלוף החיסונים.
למרות כל אלה חיפשתי בעיר מגורי מקום שבו ניתן להתחסן ללא צפיפות ובסופו של דבר מצאתי. כנראה שאני לא יחיד מבני חמישים פלוס שהיסס לקבל את החיסון, אבל כעת, אחרי חיסון ראשון, אני נשמר מכל משמר, שומר על הכללים ויודע שזה מה שצריך לעשות עוד זמן רב, הרבה יותר זמן ממה שנתניהו ואנשיו מדברים עליו.
אמנם הוא לא אומר זאת במפורש, אך הדברים מהדהדים: ראש הממשלה מעביר את נטל האשמה אט אט לאלה שאינם מתחסנים מסיבות כאלה ואחרות. זה נשמע כעבודת שיווק, אך בפועל זאת עבודת שיסוי
ועוד דבר אחד קטן, שלא נשכח את החיסון נגד פוליטיקאים חסרי אחריות, חיסון שאותו כמובן מייצרים האזרחים אשר חייבים לשקול היטב למי להצביע. זה בידיים שלנו, ומוטב שנעשה את הכל כדי לאפשר הקמה ממשלה יציבה שתפעל על בסיס של קוד אתי חדש. קוד לפיו מבטלים חוקים לא מוסריים ולא אתיים וחושבים רק על טובת המדינה ואזרחיה בלי החרגות.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם