ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו הזניחה ופגעה בחצר האחורית של ישראל.

ביממה שאחרי האסון בהר מירון לא קם איש מקרב הממשלה – כולל ראש הממשלה נתניהו, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שר הפנים אריה דרעי או שר הדתות יעקב אביטן – ואמר "אני אחראי". אוחנה נזכר בצאת השבת לדלל את אחריותו תוך שהוא כותב שכפי שהוא אחראי על תאונות דרכים, כך גם על האירועים במירון.

"אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה", כתב השר שלחץ על המשטרה לאשר כניסה חופשית ובלתי מוגבלת של מאמינים להר מירון. מי אשם, אם לא הוא?

מי אשם, אם לא אותם פוליטיקאים חרדים – יעקב ליצמן, דרעי, משה גפני, אביטן – שפעלו לרמיסת חוקים, הפרת מגבלות, התעלמות מהכללים. מי אשם אם לא הם, שעשו פוליטיקה תוך אדישות וזלזול בחיי אדם. עבור כל אלה, הר מירון הוא החצר האחורית, ואל המתפללים שגדשו את המקום, אפשר להתייחס כסרדינים, לדחוס אותם ולהתעלם מהצרכים שלהם.

ההתייחסות הזו – היום היא מופנית כלפי החרדים ובזמנים אחרים מופנית לערבים, אתיופים, מפגינים – היא יריקה בפני הציבור.

ידיעה באתר "כיכר השבת" עשרה ימים לפני האסון בהר מירון (צילום: צילום מסך)

במשך מעל לעשור, הרשויות הפכו את הר מירון למגרש גרוטאות. הזנחה מוחלטת, תשתיות עלובות, העדר ביטחון אישי, עצימת עיניים של המשטרה וגופים אחרים. הפקרות שלטונית של מי שאיפשר להתכנס בתת-רמה ארגונית שכזו. של מי שראה במאמינים הפוקדים את ההר תת-אדם שלא ראויים ליחס ראוי מהרשויות.

אחרי אסון הילסבורו ב-1989, בו נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול באצטדיון הקבוצה בעיר שפילד, אנגליה, התגוללו המשטרה וכלי התקשורת על אוהדי הכדורגל. בשערי הכניסה לאצטדיון התפתח צוואר בקבוק, כאשר אוהדים ניסו להיכנס לאצטדיון ונהרו מתוך מנהרה צרה לעבר הטריבונה, אשר הייתה כבר מלאה בקהל. אוהדים בקדמת הטריבונה נמחצו לתוך גדרות ברזל, כאשר הבאים בפתח המנהרה לא הבינו את המתרחש בחזית.

בשבועות שאחרי האסון הואשמו האוהדים בהתנהגות שהובילה לאסון. המשטרה שיקרה לציבור וטענה שהאוהדים היו שיכורים, נהרו פנימה ללא כרטיסים והפריעו להצלה. רק כעבור עשרות שנים, דו"ח ציבורי ניקה את האוהדים וקבע שהם לא היו אשמים.

אצלנו, אסור לסובב את הדיון להפניית אצבע מאשימה לציבור החרדי. מי שצריך לאכוף חוקים ומגבלות ואיסורים הן רשויות המדינה, לא האזרחים. המשטרה צריכה לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחונם של האנשים גם אם הם עצמם מתנגדים לכך, מפעילים לחצים פוליטיים – ואפילו כאשר נציגיהם ורבניהם מאיימים על שוטרים בבלימת קידום.

ידיעה באתר "בחדרי חרדים", כשלושה שבועות לפני האסון בהר מירון (צילום: צילום מסך)

בימים שקדמו להילולת ל"ג בעומר בהר מירון, פרסמו השרים דרעי, ליצמן ואוחנה הודעות נרגשות ותצלומים אישיים המבליטים את פעילותם למען פתיחת המתחם ללא הגבלת מספר המתפללים. אוחנה שיגר תמונות שלו עם השוטרים במדים – למען ידע הציבור שהוא עשה, פעל, הורה והנחה. הוא רק לא אשם.

זוהי מורשת נתניהו: כמה שיותר פוזות למצלמה, עם אמירות חלולות ומינימום פעולה. חלטורה ממושכת של מנהיגות המקדשת את יחסי הציבור על פני אחריות וענייניות.

מאז יום שישי לפנות בוקר, כל גיבורי הסיפור למעט מפקד מחוז הצפון שמעון לביא, נעלמו מגלי האתר. לא מתראיינים, לא מקיימים מסיבת עיתונאים, לא מסבירים, לא משיבים לשאלות. תחת ההכרזה על יום אבל לאומי (המוצדקת כשלעצמה), נתניהו אף הגדיל וביטל את ישיבת הממשלה.

זוהי מורשת נתניהו: כמה שיותר פוזות למצלמה, עם אמירות חלולות ומינימום פעולה. חלטורה ממושכת של מנהיגות המקדשת את יחסי הציבור על פני אחריות וענייניות

כי מה נכון יותר לציון המחדל מאשר להשבית את עבודת הממשלה כולה. ממילא, הרי, היא לא עושה את עבודתה גם בימים אחרים.