שתי נערות מבית ספר דתי שהגיעו עם הכיתה ליום כיף בפארק מדביקות את האף לוויטרינה. הן מתבוננות בסקרנות בעלים הירוקים שנטועים בשורות אנכיות על קירות הביתן וסופגים את האור הסגלגל שבוקע מהנורות.
גם ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, מגלה עניין. הוא מבקש לרכוש עלי בזיליקום בשביל הסנדוויץ' האהוב עליו, זה שהוא מכין עם מוצרלה. "למה אתם לא פתוחים בשבת?" הוא נוזף במוכרת, "הגעתי לעשות קניות וחזרתי הביתה בלי כלום".
כיאה לפוליטיקאי מנוסה, שמודע לנוכחותו של עיתונאי במקום ולעובדה שמתנות לאנשי ציבור הן סוגיה רגישה בימים אלה, הוא מתעקש לשלם על אף מחאותיה של העלמה בדלפק. אין ארוחות חינם, גם אם מדובר בסך הכול בכמה עלי ריחן וחסה מסולסלת.
בלב הפארק הלאומי ברמת גן, סמוך למתקני השעשועים ובמרחק נגיעה מחורשת נעמי שמר המחודשת, ניצב בימים אלה ביתן הדגמה לחקלאות אנכית של חברת Vertical Field, שמנסה למצב את עצמה כדבר הבא בחקלאות הישראלית: חקלאות שאפשר לעשות בכל מקום, שאינה זקוקה לקרקע, שיכולה להתמקם בלב העיר ואפילו בכניסה לסופרמרקט. השדה בא אל הלקוח – אבל הפעם לא באמצעות שליח שמשנע ארגזים עמוסי ירקות מהחקלאי בכפר. הפעם זו החלקה עצמה שנודדת העירה.
"ורטיקל פילד" הוקמה כבר ב-2006, אבל ברוב שנותיה התמחתה בקירות ירוקים – כיסוי בניינים באמצעות שמיכה של צמחי נוי, אמצעי מצוין להצללה ולצינון הטמפרטורה בבניין בפרט ובסביבה העירונית בכלל. כמה מהפרויקטים הבולטים שלה – כמו בניין צ'ק פוינט בשדרות ההשכלה בתל אביב – ניצבים כבר כמה שנים ברחובות הערים.
לפני כשנתיים החליטו ב"ורטיקל פילד" לפרוץ לתחום חדש – חקלאות למאכל. קבוצה של אגרונומים ומומחים מפתחים את הטכנולוגיה במטה של החברה ברעננה. הרעיון הבסיסי: מייתרים את הצורך בקרקע ובשטחים נרחבים, ומגדלים מזון לגובה בחללים סגורים.
השתילים יושבים, שורות-שורות, בתוך מנשאים קטנים. את אור השמש מחליף מערך של נורות שמופעל על ידי חיישנים ומפיק בכל רגע נתון את אורך הגל שהצמחים זקוקים לו בשביל התפתחות אופטימלית. מערכת המיזוג שומרת על טמפרטורה נוחה ו"מנטרלת את מזג האוויר", כהגדרת נועה וינסטון, דירקטורית השיווק של החברה.
השתילים יושבים, שורות-שורות, בתוך מנשאים קטנים. את אור השמש מחליף מערך של נורות שמופעל על ידי חיישנים ומפיק בכל רגע נתון את אורך הגל שהצמחים זקוקים לו בשביל התפתחות אופטימלית
גם ההשקיה מבוצעת בטפטוף ממערכת ממוחשבת. לטענת וינסטון, השיטה מאפשרת ניצול יעיל של המשאבים וחיסכון משמעותי: "אף טיפה לא הולכת לאיבוד, אנחנו חוסכים כ-90% מהמים לעומת גידול בשדה".
כמובן שהמערכת הממוחשבת, התאורה והמזגנים צורכים הרבה חשמל, אבל וינסטון מאמינה שזה ייפתר בעתיד כשהאנרגיה תגיע מפאנלים סולאריים שימוקמו על גגות הביתנים.
כרגע "ורטיקל פילד" מגדלת בעיקר עלים ירוקים: כוסברה, נענע, פטרוזיליה, בזיליקום, קייל וכמה סוגי חסות. בתקופה הקרובה יורחב התפריט ועד סוף השנה מתכוונים לגדל גם פטריות, נבטים, תותים ופירות יער – הלהיט הגדול בקרב הקהל הישראלי בתקופה האחרונה.
בשונה מהקירות הירוקים, שלפי שעה שמורים לחברות בעלות נזילות נדיבה שמבקשות להעניק לעובדיהן תנאים מפנקים ובאותה הזדמנות למתג את עצמן כשוחרות סביבה, "ורטיקל פילד" נכנסת לתחום חקלאות המאכל במטרה להגיע לצלחת של כל ישראלי. אין לה שום כוונה להישאר בגדר נישה ליודעי ח"ן.
היקף תעשיית החקלאות הוורטיקלית הגלובלית עומד כיום על כ-3 מיליארד דולר ולפי הערכות צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור של עשרות אחוזים בשנה. השאלה איך מאכילים ערי ענק אינה בלעדית לישראל. זו כנראה הסיבה שהטייקון הישראלי-גיאורגי מיכאל מירילשוילי רכש את הבעלות על "ורטיקל פילד", ובחודש שעבר הנפיק אותה בבורסה הקנדית לפי שווי של כ-100 מיליון דולר.
היקף תעשיית החקלאות הוורטיקלית הגלובלית עומד כיום על כ-3 מיליארד דולר ולפי הערכות צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור של עשרות אחוזים בשנה. השאלה איך מאכילים ערי ענק אינה בלעדית לישראל
ביתן ההדגמה של "ורטיקל פילד" שעמד בנמל תל אביב במהלך חודשי הקורונה הארוכים, ועבר לאחרונה לפארק ברמת גן, נועד לסקרן את העוברים ושבים ולהעלות את המודעות הציבורית; הדרמה האמיתית מתרחשת ברשתות השיווק.
בחודשים האחרונים חתמה החברה על חוזי אספקה עם רשתות ויקטורי ורמי לוי וכבר החלה לפעול בכמה סניפים – במודיעין, בקניון איילון, בבני ברק, באשדוד ובמעלה אדומים. בתכנית – פריסה בעשרות סניפים עד סוף השנה.
החווה העירונית של ורטיקל פילד בסניפי רמי לוי
Posted by Vertical Field Ltd on Sunday, May 17, 2020
הקונספט משתנה ממקום למקום, במטרה למצוא את הנתיב המתאים ביותר לליבם של הקונים: יש סניפים שבהם המוצרים מונחים על המדף לצד אלה של מגדלים אחרים, יש כאלה שבהם ביתן של החברה מוצב בכניסה לסניף והלקוחות מוזמנים לעצור שם ולרכוש, ובאחרים יש סטנד ליד הקופה.
כך או כך, הרעיון הוא לשכנע את הלקוח הישראלי, צרכן ירקות לא קטן, שמדובר בירק טרי, בריא וטעים שנקטף הישר מהאדמה. אז מה אם האדמה הזו תלויה בגובה של שני מטרים מעל הרצפות של הסופר.
הרעיון הוא לשכנע את הלקוח הישראלי, צרכן ירקות לא קטן, שמדובר בירק טרי, בריא וטעים שנקטף הישר מהאדמה. אז מה אם האדמה הזו תלויה בגובה של שני מטרים מעל הרצפות של הסופר
אלא שהניסיון של "ורטיקל פילד" להציג את הגידולים שלה כ"אותו דבר, אבל לגובה" לא עובר חלק בגרון של חלק מהשחקנים בזירת החקלאות המקומית.
המתנגדים הבולטים ביותר הם החקלאים האורגניים – אלה שעובדים בזיעת אפיהם כדי להביא את הירקות הטריים מהשדה (האמיתי) לבתי הלקוחות העירוניים. ההתנגשות הגיעה לשיא כשהשקת השת"פ עם רמי לוי לוותה בהצהרות לתקשורת שמדובר בתוצרת אורגנית.
לטענת "ורטיקל פילד", התוצרת שלהם מגודלת בלי צל צלו של חומר הדברה כלשהו. בגלל שהגידול נעשה בחללים סגורים ומנוטרים, אין כניסה למזיקים ולכן אין מחלות ואין צורך בריסוס. כדי להגן על הצמחים, הכניסה לחלל הגידול אסורה ורק קומץ עובדים שמצוידים בתגים מורשה להיכנס.
הימנעות משימוש בחומרי הדברה היא אמנם תנאי מחייב כדי לקבל הכרה כגידול אורגני – אבל לא תנאי מספיק. כשהתפרסם דבר החבירה לרמי לוי, פנה אליו ארגון החקלאים האורגניים ודרש בתוקף שיפסיק להשתמש במותג "אורגני", משום שפרוטוקול הגידול האורגני בישראל מחייב שהזרעים יוטמנו בתוך הקרקע עצמה.
כשהתפרסם דבר החבירה לרמי לוי, פנה אליו ארגון החקלאים האורגניים ודרש בתוקף שיפסיק להשתמש במותג "אורגני", משום שפרוטוקול הגידול האורגני בישראל מחייב שהזרעים יוטמנו בתוך הקרקע עצמה
"אנחנו לא מציגים את עצמנו כאורגני למרות שאנחנו לא משתמשים בריסוס", אומרת וינסטון, "אבל בארצות הברית כן מכירים בגידול מנותק קרקע כאורגני אם הוא עומד בשאר הפרמטרים, ולכן שם אנחנו בתהליכי רישוי להכרה כאורגני. בישראל, כדי שזה יהיה אפשרי צריך לשנות את הרגולציה, ואנחנו חושבים שזה חיוני.
"אין שום הבדל בחומרי ההזנה שהצמחים שלנו מקבלים מהאדמה למה שמקבל צמח בשדה. הבעיה היא שהחקלאים לא יתנו לזה לקרות. מבחינתם אנחנו מתחרים, ואני יכולה להבין את זה".
אכן, ספק אם הרגולציה בישראל תשתנה כל כך מהר. גם כי זה טיבם של הדברים במדינה שבה כבר נצח אין ממשלה וכנסת מתפקדת, וגם כי נושאי החקלאות בכלל והחקלאות האורגנית בפרט רחוקים מלעמוד בראש סדר היום.
ויש עוד סיבה טובה לכך: בארצות הברית אמנם מסכימים עקרונית להכיר בחקלאות מנותקת קרקע כאורגנית, אבל באירופה – שישראל מסונכרנת איתה בכל הנוגע לתקנים ופרוטוקולים חקלאיים – ממש לא.
בארצות הברית אמנם מסכימים עקרונית להכיר בחקלאות מנותקת קרקע כאורגנית, אבל באירופה – שישראל מסונכרנת איתה בכל הנוגע לתקנים ופרוטוקולים – ממש לא
מעבר לרגולציה והגדרות רשמיות, שיטת הגידול של "ורטיקל פילד" מציבה אתגר מהותי, כמעט פילוסופי, בפני עולם החקלאות והמזון: האם ירקות שמגודלים בחלל סגור יכולים להכיל את כל המרכיבים כמו קרובי משפחתם מהשדה הפתוח שסופגים את אור השמש ויונקים מינרלים מהאדמה התחוחה?
גיא רילוב, הבעלים של חוות מקורה שלמרגלות הכרמל ואחד החקלאים האורגניים הוותיקים והבולטים בארץ, מציג עמדה מורכבת: "מצד אחד אני חושב שמה ש'ורטיקל פילד' עושים זה בהחלט חשוב. אני לא אומר שזה רע, אני מודע לזה שהעולם הולך לכיוון של חקלאות עם פחות קרקע והכניסה של החקלאות לעיר היא קריטית. ברור שזו חקלאות העתיד.
"מצד שני, חקלאות אורגנית מבוססת על אדמה ועל הקשר עם האדמה. לאדמה יש ערך מוסף ותרומה לבריאות של המזון שלא תמיד אפשר למדוד. לכן גם התקן האירופי וגם האסייתי של חקלאות אורגנית מחייב קשר עם האדמה.
"למידת הפוריות של האדמה יש השפעה גדולה על הגידולים, עם כל שנה שעוברת אני רואה את זה יותר ויותר בחלקות שלי. אני משוכנע שזה גם מתבטא בסופו של דבר בבריאות ובחיוניות של החסה".
"למידת הפוריות של האדמה יש השפעה גדולה על הגידולים, עם כל שנה שעוברת אני רואה את זה יותר ויותר בחלקות שלי. אני משוכנע שזה גם מתבטא בסופו של דבר בבריאות ובחיוניות של החסה"
אז איך משלבים בין הדברים?
"אני חושב שצריך למצוא דרך יצירתית, שבה אולי השורה התחתונה של הגידולים שלהם תהיה בתוך האדמה, ואחר כך באמצעות הדלייה כולם יהיו קשורים לשורה הראשונה. אני אשמח לקחת חלק בתהליך של חשיבה ולהיפגש איתם.
"בסוף, השילוב המנצח יהיה בין חקלאות שמחוברת לאדמה ולסביבה – לכזו שאפשר לקיים בתוך העיר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו