1

סוכן ביטוח נחשד בהונאת לקוח בסכום של 1000 שקלים. חברת הביטוח מתלוננת במשטרת ישראל. הסוכן נחקר תחת אזהרה. הוא כופר בחשד. המשטרה גובה את עדות הלקוח. ואז עורכת ביניהם עימות: גרסת הלקוח קורסת. הוא חוזר בו ומבהיר שמדובר בטעות. שמעולם לא שילם 1000 שקלים נוספים לסוכן הביטוח. שאין שום טעם להמשיך בחקירה.

2

עכשיו צריך לגנוז את התיק, לא? להבהיר לסוכן משולל העבר הפלילי, לבת זוגו הנורמטיבית (האישה הכי חנונית, הכי מסודרת, הכי אחראית והכי ישרה שהכרתי) ולילדיהם – שהכתם הוסר. שהחשד הופרך. שהתיק יישלח לתהום הנשיה. שגמרנו עם הלילות טרופי השינה. שחלאס. מספיק ודי. לא?

3

אז זהו, שלא. משטרת ישראל (מדובר ביחידת חקירות הונאה מוערכת) אינה מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון העצום שבהחלטת גניזת תיק מופרך שמתמקד ב-1000 שקלים (אלף שקלים) שמתברר שכלל לא נגנבו. היא מחליטה להעביר את התיק לפרקליטות המחוז. מה רע? הגוף שמופקד על ההחלטה הסופית אם לגנוז תיקי מרמה או שמא להגיש בעטיים כתבי אישום בבית המשפט. גוף חשוב ומוערך (חרף כל הביקורת) שמופקד על האיזון הרגיש שבין האינטרס הציבורי שטמון בלוחמה בפשע לבין חובת השמירה על זכויות החשוד והנאשם.

4

וכאן זה אמור להסתיים. תיק קל. פשוט. רזה מאד. בקושי כמה דפים. הודעת חשוד. הודעת מתלונן מפי נציג חברת הביטוח. הודעת הלקוח שנטען תחילה כי נגבו ממנו 1000 השקלים שלא כחוק. אולי איזה מזכר או שניים שניסח החוקר. ותוכן העימות בין החשוד ללקוח שבמהלכו הופרך החשד מכל וכל.

5

אז לא. כאן זה לא הסתיים. כאן זה רק החל. פרקליטות המחוז קיבלה לידיה את התיק הקטנטן לפני פסח 2018. שלחתי אליה מספר מכתבים מנומקים שטמנו בחובם שורה תחתונה פשוטה: אנא מכם, גינזו את התיק. תחסכו מעצמכם עבודה מיותרת. תחסכו מסוכן הביטוח ומשפחתו מתח עצום, לילות טרופי שינה, מריבות חסרות תוחלת בין הסוכן לאשתו, חודשים של המתנה, תקופה ארוכה של חוסר ודאות, חרדה מפני אי חידוש רישיון סוכן הביטוח, והוצאות מיותרות. הם כבר הוציאו 15 אלף שקלים. שכר טרחת הסנגור. שכר טרחתי. בואו נחסוך להם הוצאות מיותרות נוספות.

6

המכתבים שלי נותרים ללא תגובה. אני מחפש אפוא את הפרקליטה באופן טלפוני. משאיר הודעות. הכי מנומסות. הכי נעימות. מבהיר שאני מודע לעומס העצום. מטעים שברור לי שישנם סדרי עדיפויות. מדגיש שגם אני מעניק קדימות במשרדי לפרשת רצח או שוחד או מעצר דחוף על פני תיק הונאה קטנטן. אבל שב ומבקש: החשד הופרך. התיק קרס. זהו תיק זעיר שיש לסגור. בואו נגמור עם זה מהר ככל הניתן. כך מכתיב האינטרס הציבורי. כך נבטיח את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק. כך נשמור על זכויות האדם והאזרח כראוי. כך ננקה את השולחן משטויות ונתמקד בעיקר בראש נקי: לוחמה בפשיעה כלכלית רצינית.

7

כלום. נאדה. שום תגובה. רק לקראת ספטמבר אני מצליח לשוחח עם הפרקליטה. היא מבטיחה לי שבתום תקופת החגים אקבל תשובה. בתום חגי תשרי של סתיו 2018.

8

לא אלאה אתכם בהמשך. רק אציין שבתום תקופת החגים לא קיבלתי שום תשובה. אין טעם לספר על המכתבים הרבים ששלחתי מאז לפרקליטות. על ההודעות הטלפוניות התקיפות אך המנומסות. על ההבהרה שהלקוחות שלי (הסוכן ואשתו) באמת מבינים עד כמה עמוסה הפרקליטות. אבל עד כמה הם אינם ישנים בלילות. גם אין טעם לספר לכם שרק לאחר מספר חודשים קיבלתי מענה לקוני שלפיו הנושא עדייו נבחן בהתאם לסדרי העדיפויות של הפרקליטות. רגע, אבל הבטחתם מענה באוקטובר 2018, לא? ועכשיו אנחנו כבר בינואר 2019. ובאפריל 2019. וביוני 2019. יותר משנה וחצי מאז נפתחה החקירה. שנה ורבע מאז שעבר התיק הגמדי מהמשטרה לפרקליטות.

9

בימים האחרונים קיבלתי תשובה. התיק נגנז. הפרקליטה הדגישה שעל הלקוח שלי לדעת שאם תוגש נגדו תלונה נוספת, הוא עלול להסתבך. שום התנצלות על המענה המאוחר. אז בנאדם לא ישן לאורך שנה וחצי על לא עוול בכפו. וגם אשתו לא. סו וואט? למה מי מת?

10

הסוכן מאושר כמובן. אשתו בכתה מהתרגשות בשיחת הטלפון בה בישרתי לה על החדשה המשמחת. הם רוצים לקפוץ למשרדי ולהעניק לי מתנה (סיגרים?). הם חמודים. נורמטיביים. אנשים מקסימים.

11

אני מודע לעומס העצום על כתפי הפרקליטים בפרקליטות המדינה. רובם חרוצים מאין כמוהם. רציניים. משקיעים. מעמיקים. רגישים לשלטון החוק ולזכויות האדם והאזרח. עומדים בלוחות זמנים לוחצים. עובדים קשה ממני. ומבצעים מלאכת קודש. לא פחות.

12

אבל יש יותר מדי מקרים כאלה. אני מתעקש להגן על החלקים המשובחים שקיימים במשטרת ישראל ובפרקליטות המדינה. מתעקש לדבר בשבחם בתקשורת. מתעקש להציג עמדה נוקשה מול המתקפות המתלהמות על מערכות אכיפת החוק מצד החשוד מבלפור וגורמים עתירי כוח נוספים. רק לאחרונה זוכה לקוח שייצגתי: איש עסקים שנאשם במתן תרומה אסורה ליצחק הרצוג בפריימריז לראשות העבודה לפני 6 שנים. הדגשתי הן ברשת ב' והן בתקשורת הדיגיטלית והמודפסת (אתרי חדשות ועיתונים) עד כמה המשטרה לא רדפה את הלקוח שלי. עד כמה הפרקליטות לא ביקשה לחסלו פוליטית או כלכלית. עד כמה מדובר בטעות בשיקול דעת שניתן להבין. ועד כמה חשוב להימנע ממתקפות מתלהמות על משטרת ישראל ופרקליטות המדינה.

13

אז כן, חובתנו להימנע ממתקפות מתלהמות. אבל חובתנו גם להתעקש על ביקורת לגיטימית. לא יכול להיות שאדם נורמטיבי ימתין שנה וחצי לגניזת תיק חקירה מופרך שקרס עם תחילת החקירה, תוך שהוא נקלע למצוקה עמוקה, לחרדה מפני שלילת רישיונו ולחוסר ודאות מעיקה מאין כמוה. וכמוהו ישנם אלפים. אולי יותר. הדבר הזה חייב להיפסק.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.