האם טורקיה זונחת את האחים המוסלמים? סימן ראשון לשינויים בטורקיה הופיע לפני כמה חודשים כאשר ראשי האחים מכוויית נמלטו מטורקיה, שם מצאו מחסה מן הביטחון הכווייתי, בחזרה הביתה. הם העדיפו להיעצר בכוויית מאשר להישאר חופשיים תחת חסותו של ארדואן. כבר אז מקורות במפרץ מסרו לנו כי יש עצבנות רבה בקרב מנהיגי האחים מכל מדינות ערב שברחו ממולדתם לחסותו של ארדואן.

האם טורקיה זונחת את האחים המוסלמים? סימן ראשון הופיע לאחרונה כשראשי האחים מכוויית נמלטו בחזרה הביתה מטורקיה, שם מצאו מחסה מן הביטחון הכווייתי. הם העדיפו להיעצר בכוויית מאשר חופש בחסות ארדואן

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עד מהרה התברר כי יש אמת בחששות. ארדואן הרים טלפון למלך סלמאן בסעודיה, ואחר כך יזמה טורקיה התפייסות עם מצרים. אם יצליחו השיחות עם מצרים זה עשוי לסמן שינוי כיוון כולל של טורקיה, שכן בבעיות עם מצרים טמון המפתח לשינוי במדיניות הטורקית.

ראשית כל, בטורקיה נמצאים ראשי האגף הטרוריסטי של האחים המוסלמים, וממנה הם פועלים בתוך מצרים, מה שמזכיר לנו את הפעילות של משעל ועארורי מטורקיה בתוכנו. שנית, מצרים דורשת את יציאת צבא טורקיה מלוב. ושלישית – וזה הדבר החשוב לענייננו – מצרים דורשת הכרה בלגיטימיות של שלטון סיסי ולהתנער מן הדבקות בלגיטימיות של שלטון מורסי – הנשיא האיחוואג'י של מצרים שהודח בידי הצבא.

אם אכן ייענה ארדואן לדרישה הזאת, הרי הוא מסיר את הגנתו מתנועת האחים המוסלמים העולמית, ומפנה לה עורף.

ההתפכחות של האחים המוסלמים מארדואן עשויה להסביר לנו כמה עניינים הקרובים לנו – מדוע מנסור עבאס, הנחשב כאיש של האחים המוסלמים, החליט להשתלב בישראל, ומדוע משעל ועארורי כל כך רצו את הבחירות ברשות הפלסטינית.

יש להתפתחויות האלה משמעות גדולה במשק הגז הטבעי. מצרים היא מפיקת גז חשובה, ואם באמת יעלו השיחות עם ארדואן יפה, טורקיה תיכנס לשוק הגז הטבעי במזרח הים התיכון, לא בעימות מול ישראל יוון וקפריסין, אלא בהשתלבות.

התפכחות האחים המוסלמים מארדואן עשויה להסביר כמה עניינים הקרובים לנו – מדוע מנסור עבאס, הנחשב כאיש האחים המוסלמים, החליט להשתלב בישראל, ומדוע משעל ועארורי כ"כ רצו את הבחירות ברש"פ

יש לזכור כי ארדואן הוא ארדואן, וקשה לסמוך על מילתו. נעקוב אחר השיחות עם מצרים כבוחן לרצינותו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.