האם טורקיה זונחת את האחים המוסלמים? סימן ראשון לשינויים בטורקיה הופיע לפני כמה חודשים כאשר ראשי האחים מכוויית נמלטו מטורקיה, שם מצאו מחסה מן הביטחון הכווייתי, בחזרה הביתה. הם העדיפו להיעצר בכוויית מאשר להישאר חופשיים תחת חסותו של ארדואן. כבר אז מקורות במפרץ מסרו לנו כי יש עצבנות רבה בקרב מנהיגי האחים מכל מדינות ערב שברחו ממולדתם לחסותו של ארדואן.

האם טורקיה זונחת את האחים המוסלמים? סימן ראשון הופיע לאחרונה כשראשי האחים מכוויית נמלטו בחזרה הביתה מטורקיה, שם מצאו מחסה מן הביטחון הכווייתי. הם העדיפו להיעצר בכוויית מאשר חופש בחסות ארדואן

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עד מהרה התברר כי יש אמת בחששות. ארדואן הרים טלפון למלך סלמאן בסעודיה, ואחר כך יזמה טורקיה התפייסות עם מצרים. אם יצליחו השיחות עם מצרים זה עשוי לסמן שינוי כיוון כולל של טורקיה, שכן בבעיות עם מצרים טמון המפתח לשינוי במדיניות הטורקית.

ראשית כל, בטורקיה נמצאים ראשי האגף הטרוריסטי של האחים המוסלמים, וממנה הם פועלים בתוך מצרים, מה שמזכיר לנו את הפעילות של משעל ועארורי מטורקיה בתוכנו. שנית, מצרים דורשת את יציאת צבא טורקיה מלוב. ושלישית – וזה הדבר החשוב לענייננו – מצרים דורשת הכרה בלגיטימיות של שלטון סיסי ולהתנער מן הדבקות בלגיטימיות של שלטון מורסי – הנשיא האיחוואג'י של מצרים שהודח בידי הצבא.

אם אכן ייענה ארדואן לדרישה הזאת, הרי הוא מסיר את הגנתו מתנועת האחים המוסלמים העולמית, ומפנה לה עורף.

ההתפכחות של האחים המוסלמים מארדואן עשויה להסביר לנו כמה עניינים הקרובים לנו – מדוע מנסור עבאס, הנחשב כאיש של האחים המוסלמים, החליט להשתלב בישראל, ומדוע משעל ועארורי כל כך רצו את הבחירות ברשות הפלסטינית.

יש להתפתחויות האלה משמעות גדולה במשק הגז הטבעי. מצרים היא מפיקת גז חשובה, ואם באמת יעלו השיחות עם ארדואן יפה, טורקיה תיכנס לשוק הגז הטבעי במזרח הים התיכון, לא בעימות מול ישראל יוון וקפריסין, אלא בהשתלבות.

התפכחות האחים המוסלמים מארדואן עשויה להסביר כמה עניינים הקרובים לנו – מדוע מנסור עבאס, הנחשב כאיש האחים המוסלמים, החליט להשתלב בישראל, ומדוע משעל ועארורי כ"כ רצו את הבחירות ברש"פ

יש לזכור כי ארדואן הוא ארדואן, וקשה לסמוך על מילתו. נעקוב אחר השיחות עם מצרים כבוחן לרצינותו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ב-17 ביולי פרסמתי מכתב למערכת "הארץ", שם פניתי ישירות לנשיא המדינה יצחק הרצוג לאמץ את הדוגמא של הנשיא המנוח יצחק נבון, אשר קרא פומבית להקמת וועדת-חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח שנעשה במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-20 בספטמבר 1982 על-ידי הפלנגות הנוצריות.

במכתב ביקשתי מנשיא המדינה לצאת לתקשורת ולדרוש פומבית מראש הממשלה בנימין נתניהו להביא סוף סוף את תוכנית נתניהו-ביידן לשחרור החטופים לאישור מידי בממשלה. תוכנית זאת כללה נכונות ישראלית לסגת בשלב השני של המתווה מרצועת עזה ולסיים את המלחמה, בכפוף להסדר שלא ישאיר את חמאס כגורם שלטוני שם.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

החוק לחיסול התאגיד ועמו העיתונות החופשית כולה הגיע לשלבי הכרעה, והגיע הזמן לברר מה עומד אחרי בליץ החקיקה הזה ולאן הוא חותר באמת.

מובן מאליו שזה עוד מהלך במסגרת הפיכת ישראל לדיקטטורה, זאת המסגרת הכללית, אבל לעניין התאגיד, והתקשורת בכלל, ואחרי זה הקולנוע והתיאטרון, יש ניחוח מיוחד לו המגיע מחצרו של הרב מאיר ניסים מאזוז, שהוא הפוסק של השר קרעי, אשר איננו אלא נושא כליו הנאמן. בלי להבין מיהו הרב מאזוז אי אפשר לפענח את מטרת חיסול התאגיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.