מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

עובדה חוזרת עם וידוי חד פעמי: יעקב וינרוט, איש הסוד של רה״מ מדבר. מה קורה בתוך החדרים הסגורים בבית נתניהו ברגעי המשבר. עובדה, מחר בערוץ 12 pic.twitter.com/GcFPnsTM1v

— עובדה (@Uvda_tweet) November 8, 2017

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אתמול בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי.

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אמש בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי

מה שראינו אתמול בירושלים לא היו חגיגות איחוד העיר, אלא אירועי חלוקת העיר מחדש. ירושלים תישאר מאוחדת לא על פי מספר הדגלים שיתנופפו בגאון, אלא אם ערביי מזרח ירושלים ירצו את האיחוד הזה. עד הרגע הזה הם מעוניינים באיחוד, אבל הפיכת הדגל לאצבע בעין של הערבים, מאיצה תהליכים של מורת רוח וכעס, עד לרגע הפיצוץ שבו הערבים יגיבו.

ברגע הזה ירושלים תחולק שוב.

הצורך לגייס מספר כל כך מסיבי של שוטרי מג"ב ויס"מ להגן על הצועדים – ולהגן על הסוחרים מתגרת ידם של הצועדים – מעיד כי ירושלים כבר בהתפרקות. אם תתחזק התחושה בקרב הערבים שממשלת ישראל דואגת רק ליהודים על חשבונם, הם לא ימצאו עוד עניין באיחוד.

בכל האינתיפאדות הקודמות ערביי מזרח העיר לא נגררו אחרי רמאללה ועזה. הם רצו את אחדות העיר. אנו מקרבים אותם לנקודה שהם עלולים להוביל את האינתיפאדה הבאה.

מוות לערבים pic.twitter.com/PD9Aq4HQoL

— نير حسون Nir Hasson ניר חסון (@nirhasson) June 15, 2021

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים. רובם גם לא מזדהים עם הריקודים האידשאיים, המוכרים רק בחוגי הישיבות ולא לציבור הרחב.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים

לשנה הבאה הייתי מכין חג חדש, שעם ישראל יזדהה אתו, כמו למשל טיולים והדרכות באתרי העיר הקסומים, אירועי תרבות ובילוי, כולל ביקור בהר הבית כתיירים הבאים להתפעל מיפי המסגדים בהדרכת אנשי הווקף, על פי מה שנקבע בהסכמי הסטטוס קוו שישוקמו. ובמקום מצעד הדגלים – מצעד הפרחים, שבו יחלקו פרחים בעיר העתיקה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.