חכם לא נכנס לסיטואציה שרק פיקח יכול לצאת ממנה. טיפש לא לומד מנסיונו ומנסיונם של אחרים. תמים ושאינו יודע לשאול הוא מי שמאמין שהתפרצות המחאה האלימה נובעת רק מצרוף של כמה אירועים והחלטות מוטעות שנעשו בחודש הרמדאן: הנחת המחסומים בשער שכם, עימותים בשיח ג'ראח, ההתעקשות לקיים את מצעד הדגלים, ביטול הבחירות ברשות הפלסטינית, והחלטות מוטעות הרות אסון של המפכ"ל.
חכם לא נכנס לסיטואציה שרק פיקח יכול לצאת ממנה. טיפש לא לומד מנסיון. תמים ושאינו יודע לשאול הוא מי שמאמין שהתפרצות המחאה האלימה נובעת רק מצרוף של כמה אירועים והחלטות מוטעות
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
תמים הוא מי שמאמין שרגע לפני שהושבעה ממשלה חדשה, הנתמכת במפלגה ערבית-ישראלית, רגע לפני שנתניהו מודח מראשות הממשלה, מתפרצות כל הבעיות הלאומיות והדתיות בישראל.
רק רשע, תחמן, וראש ממשלה שמגן על כסאו בכל מחיר ורוצה להימלט ממשפט, אינו מונע מבעוד מועד אירועים והפגנות, שמטרתן תקיעת אצבע בעין הפלסטינית. רק אחד כזה מאשר פעולות משטרה בידיעה ברורה שביצוען יגרום בוודאות להפרת הסדר הציבורי ולמהומות ושפיכות דמים.
ההיסטוריונית ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת" הגדירה כאיוולת פעולה או היצמדות למדיניות המנוגדת לאינטרס העצמי. (The pursuit by governments of policies contrary to their own interests)
נראה שזה מה שקורה אצלנו בשבועות האחרונים.
יוסי מלמן בהארץ מעלה אפשרות אחרת, לפיה נתניהו היה מעוניין בהסלמה ולא עשה דבר, או עשה מעט מדי ומאוחר מדי, לבלימתה. כלומר, לא פעל נגד האינטרס העצמי שלו אלא דווקא קידם אותו. האינטרס של נתניהו הוא מניעת הקמתה של ממשלת שינוי כדי שהוא עצמו יוכל להמשיך להיות ראש הממשלה.
אורית פרלוב, חוקרת במכון למחקרי בטחון לאומי באוניברסיטת ת"א. בתוכנית סדר יום של קרן נויבך ב-11 למאי (11:45).
"ישראל הלכה על מדיניות שהיא מרגיעה…. גם הוחלט להרחיק ולדחות את ההחלטה לגבי פינוי הבתים בשייח ג'ראח, וגם הוחלט להזיז את צעדת הדגלים שאח"כ התבטלה".
ניתוח מעניין, הבעיה היא שהוא חצי אמת. לדוגמא מספר פעולות של המשטרה שפרלוב מתעלמת מהן:
1
המשטרה סגרה את הרחבה בכניסה לשער שכם ומנעה התקהלות של צעירים ערבים במתחם בלילות במהלך חודש הרמדאן.
2
ננקטה אלימות קשה נגד המפגינים בשייח' ג'ראח.
ארגון העיתונאים הערבים: "מגנים בתוקף את אלימות המשטרה כנגד העיתונאי חסן שעלאן, כתב ידיעות אחרונות ואתר ynet אתמול (ד') בעת שסיקר את האירועים בשכונת שיח' ג'ראח בי-ם, ומגנים כל ניסיון למנוע מעיתונאים את אפשרות מילוי תפקידם".
(חסן שעלאן, תמונת ארכיון) pic.twitter.com/Hjs7MPXtQU
— Yaser WaKiD – יאסר ואקד (@YaserWakid) May 6, 2021
3
פריצה למתחם הר הבית במטרה לדחוק את המפגינים ממנו, וכניסת שוטרים למסגד אל-אקצא כשהם בנעלים, תוך שהם זורקים רימוני הלם וגז מדמיע על המתפללים במסגד.
4
עצירת עשרות אוטובוסים עם מתפללים שהיו בדרכם להתפלל בירושלים ביום הקדוש להם ביותר.
אוטובוסים לירושלים נבלמו, מתפללים החלו לצעוד וכביש 1 נחסם. נתניהו: נבטיח חוק וסדר
מתכון בטוח להרגעת המצב… https://t.co/mtCSF4uHHX Top
— Lucian Bolokan (@israelipeace) May 8, 2021
כשהמשטרה רוצה היא יודעת גם לפעול באיפוק, אבל כנראה שבכל מה שקשור לפלסטינים בירושלים, זה לא המסר שמגיע מלמעלה לשוטרים בשטח.
רק רשע, תחמן, ורה"מ שמגן על כסאו בכל מחיר ורוצה להימלט ממשפט, אינו מונע מבעוד מועד אירועים שמטרתם תקיעת אצבע בעין הפלסטינית, ופעולות משטרה שביצוען יגרום בוודאות להפרת הסדר ושפיכות דמים
חלק מהתוצאות של "מדיניות מרגיעה" זו (לפי החוקרת אורית פרלוב) אנו כבר רואים. הבעיה היא זרעי הפורענות שמדיניות זו זרעה ושאת תוצאותיהן נראה בעתיד.
מאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם ראו בשידור ישיר איך שוטרים ואנשי משמר הגבול הישראלים במדים, בקסדות וברובים, מחללים את מתחם אל־חרם א־שריף ומסגדיו ותוקפים בזמן הצום אלפי מתפללים מוסלמים פלסטינים וישראלים ברימוני הלם, בגז מדמיע ובירי של כדורי גומי. הם ראו בשידור ישיר איך שוטרים ישראלים חמושים, נכנסים ברגל גסה ונעולה בנעלים למסגד אל־אקצא, תוך הפגנת כוח ברוטלי.
בניגוד למסקנה של פרלוב, אפשר לומר שישראל הלכה על מדיניות שהבעירה את השטח, ושהמשטרה התסיסה את השטח לפי הוראות שקיבלה מהשילוש אוחנה-שבתאי-תורג'מן, או לפי רוח המפקד בבלפור, ורק אח"כ ישראל עברה למדיניות שהיא מרגיעה בחלקה.
אפשרות נוספת היא "ישראבלוף", שישראל הלכה "כאילו" על מדיניות שהיא מרגיעה, בעוד שלמעשה, המשטרה הבעירה את השטח לפי הוראות שקיבלה ישירות ממפקדיה שבתאי ותורג'מן, אלו פעלו לפי מה שהבינו כרוח המפקד בבלפור, ללא צורך בהנחיות מפורשות מלמעלה.
אפשרות אחרת, גרועה עוד יותר, היא שהשילוש אוחנה-שבתאי-תורג'מן פעלו נגד מדיניות הממשלה.
כדאי לקרוא את המכון למחקרי בטחון לאומי INSS על המצב בירושלים (9 מאי 2021)
"לא מספיק כוח משטרה מתוגבר להרגעת המצב, נדרשים גם רגישות גבוהה לצרכי הציבור הערבי, מאמץ להפחית נקודות ונושאי חיכוך, שילוב גובר של תושבי מזרח העיר בניהול חייהם, וגם יצירת תנאים לצמיחת מנהיגות ערבית מקומית.
העימותים החלו בסגירת הרחבה בכניסה לשער שכם ומניעת התקהלות של צעירים ערביים במתחם בלילות הרמדאן….רחבת השער היא נדבך בתרבות הפנאי המזרח ירושלמית – ככר העיר של מזרח ירושלים – מרחב פלסטיני כמעט אוטונומי, שדרכו עובר ציר הגישה העיקרי לאל-אקצא….בסוף השבוע עבר מוקד האירועים להר הבית, שם פוטנציאל הסלמה רב יותר משער שכם ושיח ג'ראח. בהר הבית פרצו העימותים בעקבות מהלך של משטרת ישראל להפחית את השוהים בהר לקראת 'ליילת אלקדר', בו נפתחים למוסלמים שערי השמיים, ויום ירושלים. הלהט גבר כשכוחות המשטרה פרצו לתחומי מסגד אל-אקצא במטרה לדחוק את המפגנים המסתתרים אל מחוץ לתחומיו".
וכדאי לקרוא גם את הדוח של האגודה לזכויות האזרח בישראל.
מאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם ראו בשידור ישיר איך שוטרים ואנשי משמר הגבול הישראלים במדים, בקסדות וברובים, מחללים את מתחם אל־חרם א־שריף ומסגדיו ותוקפים בזמן הצום אלפי מתפללים מוסלמים
שער שכם הוא לא רק שער כניסה לעיר העתיקה, אלא גם אחד השטחים הציבוריים היחידים שבהם יכולים תושבי ירושלים המזרחית להיפגש בחופשיות. זה שנים ארוכות נוהגים התושבים והמבקרים באל אקצא להיפגש ברחבה שמול השער בערבי חודש הרמדאן. בתחילת חודש הרמדאן השנה, החל מ-12 באפריל, החליטה המשטרה, מסיבות שהשתנו חדשות לבקרים, להציב מחסומים שמנעו מהתושבים להיכנס לרחבה. החלטה זו הובילה לעימותים מול המשטרה, שהגיבה בהפעלת כוח מופרז נגד המוחים.
לאירועים אלו קדמו מספר תקיפות של צעירים פלסטינים נגד יהודים, שפורסמו ברשת החברתית טיק טוק. בשיאם של האירועים התקיימה גם תהלוכה גזענית של קיצונים יהודים, שלוותה בקריאות "מוות לערבים" ובתקיפה של תושבים פלסטינים. אירועים אלה הוסיפו מתח והעיבו על חגיגות חודש הרמדאן. רק ההחלטה להסיר את המחסומים ב-25 באפריל הצליחה להרגיע את הרוחות.
וכך הגענו ליום שישי האחרון לאחר שבועות מתוחים, שורה של החלטות בלתי סבירות ובלתי יעילות של המשטרה, שפגעו בזכויות יסוד, והלהטת הרוחות על ידי גורמים קיצוניים. ההפגנה השבועית בשייח ג'ראח, כמו גם תפילת שישי האחרונה ברמדאן אשר לה חשיבות מיוחדת בלוח השנה המוסלמי, הפכו לעימותים קשים מול המשטרה. זו הגיבה בשימוש בלתי מידתי באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם כדורי ספוג, כדורי גומי, מכתזיות, בואש ורימוני הלם – כולל ברחבת מסגד אל אקצא עצמו. אם זה לא הספיק, בשבת החליטה המשטרה גם לחסום אוטובוסים של מתפללים בדרכם לממש את זכות היסוד שלהם לחופש דת ופולחן.
המשטרה נדרשת לא פעם להתמודד עם אירועים קשים ומורכבים, ודאי בירושלים. תפקידה אינו פשוט, אולם יש לה דרכים להתמודד גם עם מצבים קשים ועם הפרות סדר, באופן שירגיע את הרוחות ולא יביא להסלמה ולנפגעים. בדיוק בשביל זה יש נהלים, שקובעים מדרג ברור לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות, וכללים להפעלתם באופן מרוסן.
וכך הגענו ליום שישי האחרון לאחר שבועות מתוחים, שורה של החלטות בלתי סבירות ובלתי יעילות של המשטרה, שפגעו בזכויות יסוד, והלהטת הרוחות על ידי גורמים קיצוניים
כשהמשטרה רוצה היא יודעת גם לפעול באיפוק, אבל כנראה שבכל מה שקשור לפלסטינים בירושלים, זה לא המסר שמגיע מלמעלה לשוטרים בשטח.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו