בימים אלו אנו עדים לקריסת מערכות כללית של מדינת ישראל והחברה הישראלית. כל המערכות האמורות לשמור על מדינת חוק, על הסדר ועל הדמוקרטיה קרסו ונעלמו כלא היו. האנרכייה שולטת, איש הישר בעיניו יעשה.

אנו עדים לקריסת מערכות כללית של המדינה והחברה הישראלית. כל המערכות האמורות לשמור על מדינת חוק, על הסדר ועל הדמוקרטיה קרסו ונעלמו כלא היו. האנרכייה שולטת, איש הישר בעיניו יעשה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ואם ישאל השואל איך הגענו למצב הזה ומדוע, הוא יוכל להשיב לעצמו בשלוש מילים פשוטות: כוח בלתי מוגבל. כוח בלתי מוגבל מקנה שליטה בלתי מוגבלת, ושליטה בלתי מוגבלת מובילה לשלטון יחיד, לאובדן הדמוקרטיה ולאנרכייה.

ולמי יש כוח בלתי מוגבל? לאדם אחד ושמו ראש ממשלת המעבר, ראש הממשלה הזמני, בנימין נתניהו.

זה מזכיר לי את שלוש הכ"פים של חבר הכנסת מיקי זֹהר, שלוש הכ"פים המחליפות את חמש המ"מים של ז'בוטינסקי, אבי תנועת החירות הלוא היא הליכוד. שלוש הכ"פים האלה מסמלות ומייצגות את כל הרע והשלילי במדינה, את ההתבהמות של מפלגת השלטון ואת אובדן הערכים, המצפן, המוסר והבושה.

כשאדם אחד ויחיד (שרק במקרה הוא גם נאשם בפלילים) נמצא יותר מדי זמן בשלטון ועם הזמן צובר עוד ועוד כוח עד כדי שליטה בלתי מוגבלת במוסדות המדינה; כשאותו אדם מחליש בלשון המעטה אגב כך את כל מערכות השלטון והחוק, שלא לומר נלחם בהן ותוקף אותן – מקבלים קריסת מערכות כללית כמו זו שאנו עוברים כעת.

וכשנזכרים שהאדם האחראי לכל אלה, האדם הנאשם בפלילים הזה, עומד למשפט על שלושה תיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים (ועוד היד נטויה) – המצב הופך לטרגי, קשה ועצוב הרבה יותר.

שום מערכת לא מתפקדת: לא המשטרה, לא היועץ המשפטי לממשלה, לא בית המשפט ולא מבקר המדינה. גם מערכת הבריאות נמצאת בקריסה כללית מתמשכת וכן מערכות החינוך, הרווחה וכמובן התקשורת בכללותה וכל מערכת אחרת דוגמת הממשלה והכנסת שזה שלוש שנים לא מתפקדות – מערכות החיוניות לקיומו של משטר דמוקרטי תקין וחזק. במשך שנות כהונתו הרבות מדי דאג הנאשם נתניהו להחליש, שלא לומר לרסק את כל המערכות הללו. ואת התוצאה ההרסנית אנו חווים בעצם ימינו אלה.

שום מערכת לא מתפקדת: לא המשטרה, לא היועמ"ש, לא ביהמ"ש ולא מבקר המדינה. גם מערכת הבריאות, החינוך, הרווחה והתקשורת בקריסה כללית, וכן הממשלה והממשלה והכנסת שזה 3 שנים לא מתפקדות

שתי רשויות עיקריות שהן הבסיס למדינת ישראל הדמוקרטית הוכו ונפגעו, הוחלשו ונוטרלו. הרשות המחוקקת, הכנסת, נתונה בתרדמת, מורדמת ומונשמת זה שלוש שנים לפחות, והרשות השופטת, בית המשפט העליון, מוחלשת ומאוימת עד אימה.

נשארנו עם רשות אחת ויחידה שנאשם בפלילים חיזק והיא הרשות המבצעת, ואפילו היא לא מתפקדת ונתונה למרותו של הנאשם בפלילים. הקבינט הביטחוני חלש מאי־פעם ונאשם בפלילים קובע בכול ומחליט החלטות הרות גורל.

ואם בעבר עוד ניסו רשויות אלו או נציגים מטעמן להגביל את כוחו של הנאשם נתניהו, היום הן מושתקות ומשותקות. הינה, ישראל נמצאת שוב בממשלת מעבר, ממשלה זמנית. אני לא משפטן, אבל ידוע שלממשלת מעבר אסור על פי החוק להחליט החלטות הרות גורל כמו יציאה למלחמה או למבצע צבאי – ואיש משומרי הסף לא מעיר לראש הממשלה, לא עוצר אותו ולא מונע ממנו לפעול כאילו הוא ראש ממשלה נבחר המנהל ממשלה נבחרת וחוקית שזכתה לאמון העם.

כשהיה אפשר, בהול ודחוף להוציא את הנאשם נתניהו לנבצרות או למנוע ממנו להתמודד – פקו ברכיהם של שופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה והם נמנעו מלעשות כן.

ואף שהנאשם נתניהו זלזל וממשיך לזלזל בפסיקות בג"ץ, סירב וממשיך לסרב לחתום על הסדר ניגוד עניינים עם היועץ המשפטי לממשלה וזמן רב לא פעל למנות שרים ובעלי תפקידים אחרים – למרות כל אלה נמנע בית המשפט מלעצור אותו על ביזוי בית המשפט, עבֵרה על החוק ואי־קיום הפסיקות של בית המשפט. בית המשפט נמנע מלפעול משום שהוא מורתע ומופחד.

אם בעבר עוד ניסו הרשויות להגביל את כוחו של הנאשם, היום הן מושתקות. הינה, ישראל נמצאת שוב בממשלת מעבר. אני לא משפטן, אבל ידוע שלממשלת מעבר אסור להחליט החלטות הרות גורל כמו יציאה למלחמה

ועכשיו מאוחר מדי, הנאשם נתניהו כבר השתכנע ומשוכנע שהוא מעל החוק ושכל מה שהוא רוצה הוא משיג. הזמן הרב בשלטון הפך את נתניהו לתמנון ענקי החולש על הכול ושולט בכל מוקדי הכוח והשלטון העיקריים – התקשורת, המשטרה וביטחון המדינה (המל"ל, השב"כ, המוסד, צה"ל, רשות הסייבר), הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות השופטת (בית המשפט העליון, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה). נוסף על כל אלה, הוא גם עומד בסדרה ארוכה של ניגודי עניינים מהותיים, שורשיים ועמוקים עם מדינת ישראל, ועושה בה ככל העולה על רוחו.

למשל, כשמתאים לנתניהו פוליטית הערבים הם חלק מהמדינה וצריכים וראויים להיות שותפים מלאים בממשלה ובמדינה, וכשלא מתאים לו פוליטית (כי המנדט אצל לפיד וצריך מבחינת נתניהו להכשיל את הקמת הממשלה) הערבים הם אויבים, לא לגיטימיים ויש לפעול ביד קשה נגדם. הוא מתמרן את המדינה בהתאם למצבו הפוליטי, ומשחק בה משל הייתה משחק שחמט.

וכולנו נכנעים לו ולסדר היום שהוא מכתיב זה עשור, לרבות האופוזיציה וראשיה. עד היום.

הגיע הזמן שנפסיק להגיב לו, נפסיק להיכנע לסדר היום שלו ונתחיל להוביל סדר יום משלנו ללא קשר אליו. הגיע הזמן שנתעלם מכל התגובות הצפויות, השקריות והמסיתות שלו ונכתיב סדר יום חדש, נקי, ישר ונטול שנאה. וכשאני כותב בלשון רבים 'נכתיב', אני מתכוון כמובן לאמצעי התקשורת המרכזיים (לא לערוצים הפרטיים של נתניהו דוגמת ערוץ 20, ישראל היום ואתר מידה), לאופוזיציה הישראלית וגם לאדם הפרטי, לאזרח המודאג באשר הוא, שחייב להמשיך להילחם, למחות ולהפגין נגד נתניהו וקריסת המערכות שהוא אחראי לה ואשם בה.

כשמתאים לנתניהו פוליטית הערבים הם חלק מהמדינה וראויים להיות שותפים מלאים בממשלה ובמדינה, וכשלא מתאים לו פוליטית (כי המנדט אצל לפיד ונתניהו צריך להכשיל את הקמת הממשלה) הערבים הם אויבים

במצב הנוכחי הכדור נמצא בידיים שלנו, אזרחי ישראל. אומנם כל המערכות שאמורות להגן עלינו ועל הדמוקרטיה קרסו, אבל אנחנו לא קרסנו, אנחנו עדיין כאן ואנחנו הריבון.

בכוחנו לעצור את הסיוט, לבלום את הנאשם נתניהו ואף להפילו. זאת נוכל לעשות באמצעים חוקיים ודמוקרטיים בלבד כמו מחאות, הפגנות ושביתות. תחשבו רגע, שביתה כללית בת שבוע-שבועיים של כל משרתי המדינה – רופאים, עורכי דין, מורים, עובדים סוציאליים, תחנות דלק ואפילו אנשי צבא שיישארו בביתם שבוע-שבועיים – תאלץ את ראשי המדינה לשאת באחריות (והשר אמיר אוחנה, כאיש לשון אני אומר לך שבאחריות יש גם רכיב סמנטי של אשמה) להתפטר, והנאשם נתניהו יודח.

זו מדינתנו, היא הוקמה לפני שנתניהו נולד ותישאר כאן גם אחרי שהוא ילך, הרבה אחרי שילך (והוא ילך, הוא לא נצחי). אסור לנו לוותר, אסור לנו להתייאש, חייבים להמשיך להילחם. גם אם הפסדנו בקרב אחד נמשיך להיאבק כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו מדינה אחרת לחיות בה. בסוף ננצח, נתניהו ייפול ויובס וישראל תחזור למסלול, תחזור לשפיות ולדמוקרטיה שהייתה לפני שאדם אחד ויחיד השתלט עליה.

מכל הנאמר עד עתה ראוי שנלמד לקח היסטורי חשוב: יותר מדי כוח פוליטי ושלטוני לאדם או לקבוצה (למשל, טייקונים) הוא דבר חולני והרסני לחברה דמוקרטית. כוח פוליטי רב מדי בהכרח מוביל לשחיתות בלתי נמנעת, לניגודי עניינים ולהיחלשות מרכיבי הדמוקרטיה. אל לה למדינה לאפשר לאדם אחד ויחיד להישאר בשלטון זמן רב מדי ולצבור כוח ושליטה אין־סופיים ובלתי מוגבלים.

ראוי שנלמד לקח היסטורי: יותר מדי כוח פוליטי ושלטוני לאדם או לקבוצה (למשל, טייקונים) חולני והרסני לחברה דמוקרטית. כוח פוליטי רב מוביל לשחיתות בלתי נמנעת, לניגודי עניינים ולהיחלשות מרכיבי הדמוקרטיה

כשהסיוט המתמשך שאנו עוברים ייגמר וייהפך להיסטוריה, חובה עלינו לדרוש מהמדינה להגן על עצמה בחוקה שתהיה מושתתת על מגילת העצמאות ומקובלת על רובם ככולם של אזרחי ישראל, חוקה שתחזיר לישראל את האיזונים והבלמים שקרסו, תשמור על מוסדות השלטון, תגן על מעמדם של שומרי הסף ותמנע בסדרת חוקי יסוד השתלטות עוינת של אדם יחיד על מגיני הדמוקרטיה.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.