משרד האוצר אינו נסוג מכוונתו לבטל תקנים לכ-600 הרופאים המתמחים שגויסו למערכת הבריאות ביולי 2020 עקב מגפת הקורונה. זאת, גם לאחר שביתת האזהרה בת יממה אחת שקיימו ביום שני שעבר הרופאים במחאה על קיצוץ התקנים.

עם זאת, בעקבות השביתה הסכימו בכירי האוצר לקיים פגישה עם ראשי ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) ולדון איתם במחלוקת על קיצוץ התקנים. הפגישה, שנקבעה ביום השביתה, נועדה להתקיים ביום רביעי שעבר, אבל עם תחילת האירועים האלימים נציגי הממשלה דחו אותה במפתיע. לזמן ישראל נודע כי הפגישה תתקיים מחר (רביעי) בבוקר.

שר הבריאות יולי אלדשטיין הבטיח ביולי שעבר ש"מי שכבר גויס למערכת הבריאות ימשיך לעבוד", והצהיר גם לאחרונה כי הוא מתנגד לקיצוץ, אך נראה כי הדרג המקצועי באוצר מתעלם גם מעמדתו של אדלשטיין. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ לא התערבו עד כה בסכסוך.

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום דיון בקיצוץ התקנים. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שהשתתף בדיון אמר: "חייבים להשאיר את התקנים האלה במערכת הבריאות הציבורית, ולמצוא לכך פתרון בדיוני התקציב, ולא בפיטורים. לפני שלושה חודשים התחלנו דיון עם האוצר בניסיון לפתור את הבעיה".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי (צילום: פלאש90)

יו"ר הוועדה משה גפני אמר בסיכון הדיון: "אנחנו מבקשים להאריך את התקנים עד להקמת ממשלה חדשה והכנת התקציב הבא. עד אז, שמערכת הבריאות לא תיפגע ברופאים וברופאות". כל חברי הכנסת בוועדה הסכימו עם גפני.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני: "אנחנו מבקשים להאריך את התקנים עד להקמת ממשלה חדשה והכנת התקציב הבא. עד אז, שמערכת הבריאות לא תיפגע ברופאים וברופאות"

"מתחילים לעשות שימועים לרופאים"

"הכוונה לפטר 600 מתמחים שסוף סוף הוסיפו בקורונה היא עלבון ואנחנו רואים אותה בחומרה", אומרת לזמן ישראל ד"ר ליאה כהנוב, מתמחה בנוירוכירורגיה בבית החולים הדסה ויו"ר פורום הרופאים המתמחים. "פשוט עצוב שמתייחסים ככה. במיוחד אחרי הקורונה".

התקנים נועדו לסייע בעומס הספציפי שנוצר במהלך המגפה, וזאת נגמרה, אז למה צריך להשאיר אותם?
"אלה תקנים שהיו אמורים להתווסף עוד לפני הקורונה. אנחנו עובדים מסביב לשעון ונמצאים בעומס קשה תמיד. כעת, בצל האירועים הביטחוניים, אנחנו מרגישים את עומס הפצועים ונמצאים בכוננות לאפשרות של אירועים רבי נפגעים, אז בכלל אני לא מבינה איך מישהו חושב על לפטר רופאים כרגע".

"עד השביתה, באוצר בכלל לא דיברו איתנו", אומר ד"ר זאב פלדמן, נוירוכירורג בבית החולים שיבא וסגן יו"ר הר"י, "פשוט הודיעו לכל מנהל בית חולים שהתקנים הזמניים שנוספו ביולי שעבר מבוטלים ב-30 ביוני ולא יתוקצבו עוד החל ביולי. אחרי השביתה הסכימו להיפגש ולדבר איתנו. ככה האוצר מחנך אותנו להתנהל מולו רק בכוח".

הפגנה של הרופאים המתמחים בכיכר הבימה, 10 במאי2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

האם בבתי החולים יפטרו בסוף יוני את המתמחים שגויסו בשנה שעברה או ימשיכו להעסיק אותם מהתקציבים העצמיים שלכם?
"לפי השיחות שלי עם מנהלי בתי החולים, חלק ככה וחלק ככה. בתי חולים קטנים, בעיקר בפריפריה, אמרו שה-20 או 30 רופאים שגויסו בשנה שעברה פשוט יפוטרו ושהם כבר מתחילים לעשות שימועים. בתי החולים הגדולים יותר, בעיקר במרכז, ימשיכו להעסיק את הרופאים על חשבונם, מהגירעונות שלהם, שהיו קיימים לפני הקורונה וגדלו בזמן המגפה. זאת מציאות שהשכל הישר לא מעלה על דעתו".

"בבתי חולים קטנים, בעיקר בפריפריה, הרופאים שגויסו בשנה שעברה פשוט יפוטרו וכבר מתחילים לעשות להם שימועים. בתי החולים הגדולים יותר, בעיקר במרכז, ימשיכו להעסיק את הרופאים על חשבונם"

התקנים נוספו למערכת כדי למנוע קריסה של בתי החולים בשל המגפה, אז למה להשאיר אותם גם עכשיו?
"העומס לא התחיל בקורונה. אנחנו נמצאים שנים במחסור בכוח אדם. כרגע אנחנו באפטר שוק של הקורונה, בתי חולים מקיימים טיפולים אלקטיביים שנדחו בשל הקורונה בגלל החלטות מערכתיות או החלטה של חולים שחששו להידבק. טוב שזה קורה, אבל התוצאה היא עומסים במחלקות הפנימיות ובמחלקות נוספות. כרגע בחלק מבתי החולים בישראל יש חולים במסדרונות".

ד"ר זאב פלדמן (צילום: יצחק בירן)

"כדי להגיע למספר הרופאים לנפש הממוצע של ה-OECD צריך לא רק את 600 הרופאים שנוספו לנו, אלא עוד 2,100 נוספים. כשהוסיפו תקנים ביולי שעבר, מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן הסבירה לנו שהתקנים זמניים כי למדינה אין תקציב – מישהו שם בממשלה החליט שלא יהיה תקציב, לא אכנס לזה – ושהם יעוגנו בתקציב קבוע כשיהיה כזה. אז מה פתאום לבטל אותם?"

תקציב הבריאות גדל בעשור האחרון בשני שליש נומינלית וכשליש ביחס לגודל האוכלוסייה. לאן הלך הכסף הזה, והאם לא השתמשתם בו כדי לגייס רופאים?
"אנחנו לא מרגישים את הכסף הזה. זה כיסוי של בורות שנוצרו במשך שלושה עשורים. בשנות ה-90 ובעשור הקודם האוכלוסייה גדלה וכמעט לא היו תוספות תקציב, אפילו נומינליות, והיו שנים שבהן היו קיצומים. לא קמו בתי חולים ציבוריים חדשים, ובקושי הגדילו את הקיימים. נוספו תקנים, אבל עדיין אנחנו בפיגור אחרי הגידול באוכלוסייה והמערכת עדיין רזה ומורעבת".

יו"ר איגוד המתמחים, וכן אנשי רפואה נוספים שדיברתי איתם בימים האחרונים, אומרים שהלחץ והעומס גדלו בשל המצב הביטחוני.
"המלחמה בינתיים לא משפיעה על היקף הפעילות כי למרבה המזל, אין הרבה נפגעים. כמובן שאנחנו בכוננות, כמו תמיד, זאת מדינת ישראל. בסוף אנחנו תמיד יודעים לתת מענה.

"אחרי האסון במירון, תוך שעתיים חדר המיון בבית החולים זיו היה ריק, כי שינעו חולים לבתי חולים אחרים. גם בקורונה התמודדנו עם העומס בהצלחה ברמה בינלאומית. אבל המחיר הוא עומס ומתח גדולים. במיוחד אצל הרופאים המתמחים, הצעירים, שהם בדיוק 600 התקנים שנוספו ושעכשיו רוצים לקצץ".

"אחרי האסון במירון, תוך שעתיים חדר המיון בבית החולים זיו היה ריק, כי שינעו חולים לבתי חולים אחרים. גם בקורונה התמודדנו עם העומס בהצלחה ברמה בינלאומית. אבל המחיר הוא עומס ומתח גדולים"

תקני האחים לא יבוטלו

מבדיקת זמן ישראל עולה כי בממשלה אין כוונה לבטל קרוב ל-2,000 תקנים של אחים ואחיות שנוספו במהלך המגפה. זאת, מאחר שהתקנים נוספו במסגרת הסכם בראשי פרקים שנחתם בין השר כ"ץ להסתדרות האחיות אחרי שהאחיות פתחו בשביתה בקיץ שעבר.

שביתת אחיות במרכז הרפואי שיבא ב-20 ביולי 2020 (צילום: פלאש90)

ההסכם עדיין זקוק לעיגון במסגרת תקציב המדינה, לכשיהיה כזה. אבל גורם בהסתדרות האחיות אומר: "בזכות המאבק, אף אחד בממשלה לא ינסה לפטר את האחיות שגייסו בקורונה. אנחנו מזדהות עם מאבק הרופאים, אבל אצלנו הגזרה שקטה כרגע".

יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן סירבה להגיב לכתבה.

למרות תוספת התקנים, יש אחיות שעדיין מרגישות שהמערכת עמוסה מדי. "אנחנו חזרנו לאותה מצוקה שהייתה כאן בשיא הגל השני והשלישי של הקורונה", מספרת אחות בכירה בבית חולים בצפון הארץ.

"המדיניות זה שוב להוציא הביתה חולים שלא באמת חייבים להיות באשפוז, לקצר אשפוזים, לדחות טיפולים אלקטיביים, להיות קשים כשמנסים להפנות אלינו חולים מבתי חולים אחרים. התחושה קשה והמתח גדול. וזה לא שהקורונה ממש נגמרה. סיוט, בקיצור. אז ברור שאנחנו בעד מאבק הרופאים. לפטר מתמחים? מה, הם התחרפנו?"

"המדיניות זה שוב להוציא הביתה חולים שלא באמת חייבים להיות באשפוז, לקצר אשפוזים, לדחות טיפולים אלקטיביים, להיות קשים כשמנסים להפנות אלינו חולים מבתי חולים אחרים. התחושה קשה והמתח גדול"

ההמלצה להוסיף תקנים של רופאים ואחיות הופיעה כבר בדוח של ועדה שמשרד הבריאות כינס ביולי 2019, בראשות פרופסור רן טור-כספא ובהשתתפות רופאים בכירים ונציגי האוצר. מגפת הקורונה עדיין לא הייתה קיימת אז, והוועדה כונסה לדון במצוקת האשפוז ששררה מדי חורף בזמן השפעת.

רופא בחדר ניתוח. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בין השאר, המליץ הדוח "להוסיף כוח אדם במחלקות הפנימיות על בסיס תקינה של 85 למיטה, ובחדרי הנשמה על בסיס של 73 למיטת הנשמה" – כולל, בין השאר, "לדאוג לעבודה של 16 רופאים במחלקה פנימית, מתוכם 4 מומחים, באופן שיאפשר עבודה בצוותים במקביל".

משמעות ההמלצה היא תוספת של אלפי רופאים לבתי החולים, בנוסף לתוספת של אלפי אחים ואחיות, שבחלקה כבר התבצעה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "על מנת לסייע להתמודדות עם התפרצות הקורונה החליטו הממשלה והכנסת על הגדלה ייעודית של ההוצאה הממשלתית ("קופסאות הקורונה"). במסגרת הקופסאות סיכמו שרי הבריאות והאוצר ביולי 2020 על תוספת תקנים לאיוש מחלקות ייעודיות לקורונה בבתי החולים. בזכות עבודתם של הצוותים הרפואיים והטיפול המיטבי שסיפקו מחלקות הקורונה נסגרו, וכיום רק 10% מהן נשארו פעילות, וממילא, הצורך שלשמו ניתנו תקנים אלו והמסלול החוקי בו הם תוקצבו איננו רלונטי עוד".

"כמקובל, עם כינונה של ממשלה חדשה ובמסגרת דיוני התקציב יתקיים גם דיון בנוגע לתגבור קבוע של מערכת הבריאות. נציגי משרד האוצר והר"י ייפגשו מחר על מנת לדון במשותף בסוגיות השונות".

ממשרד הבריאות נמסר: "כפי שהבטיחו שר הבריאות אדלשטיין ומנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי, עם קליטת הרופאים – משרד הבריאות לא יאפשר פיטור רופאות ורופאים שנקלטו. בימים אלו מתקיימים דיונים עם משרד האוצר להשארת תקנים אלו במערכת".