האם בתוך כל החשיכה של המלחמה והמוות שהיו בסבב הלחימה ניתן למצוא כמה נקודות אור? התשובה היא בהחלט כן. האם יש פתרון באופק לבעיה של עזה? כנראה שלא. להלן כמה נקודות לאופטימיות, לפחות בטווח הקרוב:

1

הורגשה ירידה בגובה הלהבות בין יהודים לערבים בתוך גבולות המדינה, אולי בגלל העובדה שהאלימות מאפיינת רק קומץ של קיצונים ועבריינים בשני הצדדים. ברשתות החברתיות ובווטסאפ הופצה בזמן המלחמה סרטונים רבים מקרב אנשי דת משלוש הדתות, מצוותי רפואה ואזרחים אחרים – עם קריאה לדו-קיום. יש לקוות שהמגמה תמשיך והמשטרה תתפוס את העבריינים ומבצעי הלינצ'ים היהודים והערבים כאחד.

הורגשה ירידה בגובה הלהבות בין יהודים לערבים בגבולות המדינה, אולי כי האלימות מאפיינת רק קומץ קיצונים ועבריינים בשני הצדדים. ברשתות החברתיות ובווטסאפ הופצו סרטונים עם קריאה לדו-קיום

2

המהומות בירושלים דעכו, אחרי שהסתיימו כל הימים הטעונים: רמדאן ועיד אל-פטר, יום ירושלים ויום הנכבה. המשטרה עם יד על הדופק ומתנחלים אינם מורשים מאז שבועות להיכנס להר הבית. מנגד, ערכה המשטרה בסיוע מודיעיני מעצר של חשודים פלסטינים במזרח ירושלים.

3

חזבאללה לא התערב ולא מאיים, למרות המשוואה שקבע חסן נסראללה שעל כל הרוג מהארגון יחוסל חייל ישראלי. ביום שבת נורה פעיל חזבאללה שהתקרב יחד עם פעילים פלסטינים לגבול ישראל ליד מטולה. אך האירוע עבר בשתיקה. חזבאללה נמצא במצוקה כלכלית קשה בשל הסנקציות על איראן, המצב הכלכלי חברתי הקשה בלבנון ומשבר הקורונה.

ככלל, בעולם הערבי גוברת כעת הביקורת על המיליציות האיראניות שעסוקות בהשתלטות על עיראק, סוריה, לבנון ותימן וסוחרות בסמים במקום להתערב לטובת עזה.

4

הסכמי הנורמליזציה עמדו במבחן. אף אחת מהמדינות שחתמו עם ישראל בשנה שעברה על הסכמי ה"תַטְבּיע" (הנורמליזציה) לא נסוגה מההסכם. האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו הסתפקו בגינוי כללי של "מעשי התוקפנות של ישראל נגד הפלסטינים". על "בגידתן" של מדינות אלה ובמיוחד האמירויות נמתחת בימים אלה ביקורת רבה בתקשורת הערבית הפרו-פלסטינית וברשתות החברתיות.

5

הרשות הפלסטינית מתאמצת לבלום את פעילות חמאס בגדה המערבית. אבו מאזן מודע לעובדה שחמאס מנסה לעורר אינתיפאדה שלישית על מנת להשתלט על הגדה ולמוטט את הרשות הפלסטינית. עיקר התסכול של חמאס נובע מביטול הבחירות, בהן העריך שינצח.

הרשות הפלסטינית מתאמצת לבלום את פעילות חמאס בגדה המערבית. אבו מאזן מודע לעובדה שחמאס, המתוסכל מביטול הבחירות, מנסה לעורר אינתיפאדה שלישית כדי להשתלט על הגדה ולמוטט את הרשות

6

רוב מדינות ערב מעוניינות בסיום המלחמה. בעיתונות במדינות ערב גוברת בימים אלו הביקורת על מעורבותה של איראן, שהעבירה לפלגים בעזה טילים ולוחצת כעת לסרב להפסקת אש ולדחות את מאמצי התיווך.

החשש הוא שהמלחמה תגלוש למדינות השכנות. שוטרים ירדנים חסמו את המפגינים הפלסטינים שצעדו לעבר הגבול בכמה מוקדים בממלכה. ירדן חסמה את עמודי הפייסבוק, בהם התרבו הקריאות לצאת להפגין ליד גבול ישראל. לבנון חוששת שירי של פלגים מתחומה יביא להתקפות של צה"ל ומצרים חוששת שפלישה קרקעית תביא לגל פליטים לסיני.

7

בניגוד למנהיגים ערבים במזרח התיכון, נשיא סוריה בשאר אל-אסד המנהל כעת סוג של קמפיין בחירות (מעניין אם ייבחר – אפשר לשאול בציניות) אינו מזכיר במילה את נושא עזה. בסבבים שלפני מלחמת האזרחים (2011) הרבה אסד להתבטא בנושא עזה והפעם מילא את פיו מים. הסיבה היא כעסו על בגידת חמאס במשטר הסורי במלחמת האזרחים בסוריה ותמיכתו במורדים, זאת אחרי שזכה לסיוע ממושך מאסד.

*  *  *

אלה שבע נקודות אור בעולם הערבי. מלבדן, ניתן להזכיר גם את הצלחתה של מערכת כיפת ברזל, שבלעדיה הייתה המלחמה נראית אחרת לחלוטין. בנוסף, נזכיר את תמיכתו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן במדיניות ישראל במועצת הביטחון, בניגוד לתחזיות פסימיות בנוגע לעמדתה של המפלגה הדמוקרטית.

אלה 7 נקודות אור בעולם הערבי. מלבדן, ניתן להזכיר את הצלחת מערכת כיפת ברזל, שבלעדיה הייתה המלחמה נראית אחרת לחלוטין. בנוסף, נזכיר את תמיכתו של הנשיא ביידן במדיניות ישראל במועצת הביטחון

יש לקוות שבסבב הנוכחי הושגה הרתעה משמעותית לחמאס ולשאר הפלגים בעזה. אך מעל הכל, נחוץ פתרון מדיני שיאפשר לסיים את מעגל הדמים החוזר על עצמו בין ישראל לפלגים בעזה. פתרון אחד יכול להיות שליטה של הרשות הפלסטינית על רצועת עזה במקום שלטון חמאס. פתרון אחר הוא חסות מצרית על הרצועה, מה שיהווה תיקון חשוב להסכמי השלום בין ישראל ומצרים מ-1979. הסדר כזה אולי עדיף מאשר התווך המצרי להשגת הפסקת אש בין ישראל והפלגים בעזה, שחוזר על עצמו שוב ושוב בכל סבב. אך האם יש מנהיגים בשני הצדדים שמוכנים להיפגש ולדון בסוגיות אלה?

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q